כאשר אנו פותחים אתר באינטרנט אשר נושא שם של חברה מוכרת לנו אנו מצפים להגיע למקום מסוים, במיקרים רבים להפתעתנו אנו מגיעם למקום שונה לחלוטין, כאשר מדובר למשל באתר של חנות הצעצועים "מאמא יוקרו" וילדנו מגיע לאתר פורנוגרפי, הרי שבפעם הבאה לא נמהר לשלוח אותו לחפש מתנות לפסח דרך האינטרנט.

ניתן לדון ב – 3 סוגי שימוש:

1. תשלומים המנצלים פרטים רגילים של נתוני כרטיס אשראי בהם העברת המידע נעשית באופן בלתי מוצפן. בשיטה זו יש חשש לאיתור מספרים כאלה וניצולם לרעה מאוחר יותר. בנוסף ישנה בעיה בזיהוי המשתמש בכרטיס.
2. תשלומים המנצלים העברת מידע מוצפן של כרטיסי האשראי. שיטה זו טובה ובטוחה אך יש להתייחס לגורמים בעייתיים נוספים ובעיקר לעלויות הקשורות בכך. אלו, כמובן , מונעות את האפשרות לעשות שימוש בתשלומי-מיקרו.
3. תשלומים המבוצעים ע"י אשרור צד שלישי. זהו אחד הפתרונות לבעיה של אבטחה תוך מתן מענה לביצוע ואשור ביצוע של תשלומים בין צדדים.

תהליך הצפנה בפני עצמו לא נותן מענה לכל הבעיות שעלולות לצוץ בעת ביצוע תשלומים מקוונים. על שיטת התשלום לתת מענה על בעיות נוספות כגון: התכחשות לתשלום, מהירות, בטחון, פרטיות ואבטחה. כדי שינתן לכל אלו מענה על התהליך לכלול את השלבים הבאים:

5. בנק הלקוח מחזיר את נתוני הכרטיס עם הודעת חיוב מקורית ואסמכתא לסוחר.

השיטות המוכרות והנפוצות ביותר הן ה – SSL ו – SET.

SSL – SECURE SOCKET LAYER

פרוטוקול ה – SSL פתר בעיה זו ע"י שימוש במפתחות פרטיים זמניים.

יש לציין כי שני סטודנטים צרפתיים הצליחו לפרוץ את האלגוריתם עצמו של ה SSL .

SET הינו פרוטוקול לביצוע העברות כספים מוצפנות באמצעות כרטיסי אשראי. הפרוטוקול הוכרז ע"י Visa וע"י MasterCard . הפרוטוקול מושתת על הצפנת מפתח ציבורי, שיטת המפתח הציבורי מושתתת גם היא על זוג מפתחות, בעזרת כל מפתח ניתן להצפין כאשר הפיענוח מבוצע ע"י המפתח השני, המפתח הציבורי ידוע לכל והפרטי נשמר ע"י בעליו.

טכנולוגיית הזיהוי של SET משתמשת גם באלגוריתם RSA ( Rivest, Shamir, Adleman) .

היות ולא ידוע מול מי נעשים עסקים באינטרנט אין איש, לא המוכר ולא הקונה, חש בטוח. יש לכן בצורך ובדגש מיוחד על זיהוי הצד שמולו עובדים

(authentication ) מחפשים לכן שיטה בטוחה , אמינה וברת מדידה לאפשר זאת.

1. סודיות מידע – כדי לאפשר ביצוע העברות כספים בטוחות תוך כדי גלישה ברשת הציבורית יש להבטיח שמספרי כרטיסי אשראי ותאריכי התפוגה שלהם לא יגיעו למי שאינו מיועד לכך. תכונה זו מושגת ע"י הצפנת מסרים.

2. שלמות מידע – יש להבטיח שתכולת המידע לא תעוות במהלך העברתה מהמקור למקבל. יכולת זו מושגת ע"י צירוף חתימה אלקטרונית למסר.

3. זיהוי חשבון צרכן – הסוחר צריך הוכחה לכך שהצרכן משתמש במספר חשבון לגיטימי . חתימות אלקטרוניות ומסמכים אלקטרוניים מבטיחים את זהות החשבון ע"י מנגנון המקשר צרכן למספר חשבון מסוים. SET ממנה צד שלישי המהווה סמכות לאישור מסמכים וזיהוי השולח והמקבל.

4. זיהוי המוכר – SET מספקת אמצעי להבטיח שלמוכר יש יחסים עם מוסד כספי המאשר לו לקבל תשלומים בנקאיים.

5. תפעוליות כללית – מפרט היכולות של SET צריך להיות ישים במגוון רחב של אמצעי חומרה ותוכנה. כל משתמש עם תוכנה מספקת כלשהי צריך להיות מסוגל לתקשר עם סוחר העונה לסטנדרט המוגדר. היכולת הזו מושגת באמצעות פרוטוקול סטנדרטי ותבנית מוגדרת להעברת הודעות.

תשלומים תוך ניצול טכנולוגיות אלקטרוניות החלו עם השימוש בטלגרף. חברת Western Union אפשרה העברת כספים באמצעות מתן הנחיות לפקיד במקום מרוחק לשלם לגורם כלשהו אשר יכול היה לאשר את זהותו כאדם שלטובתו יועד התשלום. בתרחיש זה לא השתתפו בנקים. החברה הנ"ל היא כאמור חברת טלגרף.

בשנות ה- 60 וה- 70 התפתחה מערבת תקשורת אלטרנטיבית להעברה אלקטרונית EFT – Electronic Funds Transfer . גישה זו קיצרה את תהליך התשלום אך לא שינתה מהותית את הקונספציה של התהליך. כל מטרתן של השיטות המשופרות נועדו לצמצום הוצאות הבנקים, כמו הצורך ברזרבות, זירוז תהליכי האשור, וצמצום אפשרויות המירמה. חידושים שהוצגו לאחרונה מכוונים לביצוע תשלום אלקטרוני ב 'זמן אמיתי', תוך מתן אישורים ותוך כדי קשירת עסקאות. בחידושים אלו נכללים:

חידושים המשפיעים על הצרכן: כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב, כספומטים Automated teller machine –ATM, ושירותי בנקאות מקוונים.

חידושים המאפשרים מסחר ב – On line : מזומן דיגיטלי, צ'קים אלקטרוניים, כרטיסים חכמים הנקראים גם ארנקים אלקטרוניים, וכרטיסי אשראי מוצפנים.

חידושים המשפיעים על חברות : תהליכי התשלום שמספקים הבנקים לצרכנים מוסדיים כמו העברות באמצעות מסלקות אוטומטיות ACH –Automated Clearing Houses המאפשרות לחברות להפקיד כספים ישירות לחשבונות העובדים ולגורמי השלטון להפקיד תשלומים סוציאליים כגון קצבת ילדים.

- חיפוש של פריט כלשהו באחד מהאמצעים הבאים – גלישה באתר באינטרנט

- עיון בקטלוג המצוי על גבי CD-ROM

- דפדוף בתוך קטלוג נייר

- בחירת מוצר לרכישה תוך השוואת מחירים והשגת 'ערך' מירבי ( מחיר, מותג, איכות ועוד )

- בפני הצרכן מוצג טופס הזמנה ( Order form ) הכולל רשימת מוצרים, מחיריהם, וסה"כ מחיר לתשלום הכולל הובלה, טיפול ומיסים. טופס זה יכול להיות מועבר באמצעות הרשת מה server של הסוחר אל מחשב ה PC של הלקוח. ישנה אף אפשרות לנהל מו"מ ע"י הצגת זהות של הקונה כקונה תדיר (frequent shopper).

- הקונה בוחר אמצעי תשלום (מזומן דיגיטלי, צ'ק אלקטרוני, או כרטיס אשראי ).

- הקונה שולח למוכר הזמנה מושלמת הכוללת אמצעי תשלום.

- המוכר דורש אישור לתשלום מהבנק של הקונה.

- המוכר שולח לקונה אישור לקבלת ההזמנה התשלום ולהזמנת המשלוח.

- המוכר שולח את המוצר או מבצע את השרות המבוקש.

- המוכר דורש תשלום מהבנק של הקונה.

אמצעי התשלום הקיימים אינם מאפשרים סחר מקוון (ב On line ), כלומר ביצוע תהליך מכירה והשלמתו עם הקשת מקש PAY באתר של המוכר ממנו אנו רוצים לרכוש דבר מה, בפועל, קורה תהליך של – העברת פקודה לתשלום למוכר – העברת הפקודה לבנק הנמצא ברשת –אשור זהות הקונה - העברת תשלום למוכר – העברת הסחורה לקונה לאחר שאושר.

סחר בלתי מקוון ( ב – Off-line ) מניח שתי הנחות יסוד:

- הצדדים הסוחרים ביניהם יפגשו (באופן פיסי ) במועד כלשהו.

- תהליך התשלום מתבצע מספיק לאט כך שניתן יהיה לגלות בעיות כלשהן ולתקנן, לפני השלמתו.

שיטות התשלום הרגילות אינן מתאימות לעבודה מקוונת (ב – On line ) בגלל:

0. חוסר נוחות – יש צורך להפסיק את התהליך ולנצל אמצעי אחר כמו טלפון או משלוח צ'ק
1. חוסר אבטחה – יש צורך להעביר פרטי כרטיס אשראי או מספר חשבון ופרטים אישיים אחרים על גבי הרשת, או באמצעות הטלפון או הדואר שגם בהם כרוך סיכון.
2. חוסר כיסוי – כרטיסי אשראי פועלים רק עם סוחרים הקשורים עם חברת אשראי . אלו אינם מסייעים בדר"כ בקשר בין פרטים או בין עסקים לבין עצמם.
3. חוסר הרשאה/ הסמכה (Lack of eligibility) - לא לכל הקונים יש אשראי המאפשר להם להשתמש בכרטיסי אשראי או צ'קים.
4. חוסר תמיכה לתשלומי מיקרו – חוסר כדאיות לשימוש באמצעי תשלום אלו עבור תשלומים זעירים ורבים שניתן לבצע ברשת.

כסף מזומן אלקטרוני חייב להיות בעל התכונות הבאות:

כדי להשתמש במזומן אלקטרוני עליו קודם כל להירכש מ server של מזומנים.

תהליך זה של רכישת מזומן אלקטרוני כולל שני שלבים:

1. פתיחת חשבון
2. אחזקת כמות כסף מספיקה לבצוע רכישות בכל עת.

את המזומן האלקטרוני ניתן לרכוש באמצעות העברה מחשבון בנק רגיל או במקרה ויש רצון לשמור על אנונימיות לרכוש זאת במזומן. סיבה נוספת לרכישה במזומן יכולה להיות העדר חשבון בנק.

מערכות דיגיטליות דורשות שלמשתמשים יהיה קשר מקוון (on-line ) עם בנק מרכזי. דרישה זו נחוצה כדי לתת גיבוי לעסקאות בינלאומיות או עבור שימוש במטבעות שונים. ניתן לעשות זאת ע"י יצירת איגוד של בנקים הפועלים יחד באופן מקוון כמסלקה.

אופן השימוש:

הקונה מפעיל את תוכנת המזומן האלקטרוני וזו מייצרת לו מספר אקראי המשמש כמספר עבור 'שטר' (note) .

הבנק, בתמורה לחיוב כסף מחשבון הלקוח מנצל את המפתח הפרטי שלו כדי לחתום על השטר חתימה אלקטרונית ושולחה חזרה ללקוח. זהו למעשה שטר בנקאי עליו רשום מספר סידורי אקראי וסכום.

באמצעות חתימת הבנק קיימת התחייבות לכך שהכסף הוא כסף אמיתי.

בתהליך זה מוגנים כולם מפני זיוף . הן הקונה והן המקבל יכולים בעזרת המפתח הציבורי לראות ולוודא שקיימת חתימה אוטנטית של הבנק. המשלם מוגן מפני האשמת שווא וגם נהנה ממניעת חדירה לפרטיותו.

שימוש במזומן דיגיטלי

כשאסימוני מזומן אלקטרוני נקנים, מאחסנת תוכנת המזומן הדיגיטלי כסף חתום ומאושר ע"י הבנק.

המשתמש יכול לשלם באמצעותו בכל חנות המקבלת כסף דיגיטלי וזאת מבלי לפתוח חשבון או להעביר מספר כרטיס אשראי. התכנה פשוט מעבירה את הסכום המבוקש.

 

קיימות שתי צורות תשלום:

דו-צדדית בין מוכר וקונה – בה המוכר יכול לבדוק את מהימנות השטר שהתקבל בעזרת המפתח הציבורי של הבנק המאשר את תקפות התשלום. כשנחה דעתו של המוכר לגבי תקפות התשלום הוא מטעין אותו על המכשיר שלו ואח"כ מפנה אותו להפקדה בבנק.

תלת–צדדית בין מוכר קונה ובנק – בהעברות מורכבות יותר נשלח השטר אל המוכר אשר מעבירו אל הבנק הדיגיטלי, שם בודק הבנק את השטר ביחס למספרו הסידורי ומוודא ששטר זה לא נוצל כבר בעבר. לאחר מכן מזוכה חשבון המוכר. על המספרים הסידוריים של כל הכרטיסים להיות בעלי יכולת זיהוי חד ערכית כך שימנע ניצול כפול של שטר. עבור בנקים המטפלים בתשלומי מיקרו אמות שכזה דורש הקצאת אמצעים רבים.

צ'קים אלקטרוניים

תשלום באמצעות צ'קים אלקטרוניים מיועד לצרכנים שיעדיפו תשלום באשראי או אמצעי אחר ממזומן. צ'קים אלקטרוניים מדמים צ'קים רגילים מנייר, מלבד בעובדה שהם מיוצרים דיגיטלית ונחתמים בחתימה דיגיטלית. לצורך אשורם והסבתם דרושות אסמכתאות דיגיטליות המיועדות לזהות את המשלם, הבנק שלו ומספר החשבון שלו. האבטחה והזיהוי נתמכים ע"י חתימה אלקטרונית המנצלת את השיטה של מפתחות ציבוריים.

צ'קים אלקטרוניים יסייעו להגדלת השימוש בשירותים מקוונים בכך שיגבירו את הביטחון בכיסוי התשלומים. וזאת ע"י היכולת לבדוק באופן מקוון קיום כיסוי בחשבון המשלם וכן יכולת לבדוק אוטומטית את החתימה האלקטרונית.

בצ'קים הדיגיטליים יהיה כדי לסייע להעברת תשלומים במערכות EDI .

צ'קים כאלו יוכלו לעבור בקווי טלפון או בקווים ציבוריים דוגמת קווי האינטרנט.

צ'קים אלקטרוניים נאספים ע"י הבנקים ומסולקים באמצעי הסילוק השגרתיים של הבנק, כגון המסלקה האוטומטית – ACH- Automatic Clearing Houses .

האינטגרציה בין תשתית המערכות הבנקאיות הקיימות עם הרשת הציבורית מאפשרת יישום השיטה לבנקים, תעשיה וצרכנים.

 

יתרונות צ'קים אלקטרוניים

1. דומים במתכונתם לצ'קים רגילים אך משפרים ומקלים על השימוש בם. בכך הם קלים ליישום ולהחדרה לכלל המשתמשים.
2. מתאימים לשימוש לתשלומי מיקרו בכך שיכולים לנצל שיטת הצפנה קונבנציונלית פשוטה ממערכות המבוססות על מפתחות ציבוריים ( כמו במזומן דיגיטלי ). המשלם, המקבל והבנק שלהם יכולים לאשר צ'ק באמצעות שימוש במסמכים המיוצרים ע"י מפתח ציבורי. בנוסף, יכולות חתימות אלקטרוניות להיות מאושרות אוטומטית.
3. צ'קים אלקטרוניים יכולים לשרת בדרך יעילה משום שניתן לצרף את תכולתם ליתר האינפורמציה המועברת בין הצדדים. נוח לנצלם לשימושי EDI .
4. טכנולוגית הצ'קים האלקטרוניים מקשרת רשתות ציבוריות לרשתות המסלקה הבנקאית ובכך משמשים כמנוף להגברת השימוש ברשתות למסחר.

תהליך השימוש

5. משתמש בצ'קים אלקטרוניים חייב להתקשר עם שרת חיובים צד שלישי כדי להיות מסוגל לכתוב צ'ק.

שרת זה משמש כנותן שירותי חיוב. ניתן להתקשר בתהליכי רישום שונים התלויים בסוג השרת. תהליכים אלו ידרשו כרטיסי אשראי או מספרי חשבון כדי לגבות את הצ'קים.

6. לאחר מכן יכול הקונה לפנות למוכר כלשהו, וע"י שימוש בe-mail לשלוח לו צ'ק אלקטרוני בסכום כלשהו.
7. הפקדת הצ'ק מהווה אישור לביצוע העברה של הסכום המבוקש מחשבון הלקוח אל חשבון המוכר.

כרטיסי חיוב בנקודת מכירה Point Of Sale

גידול מהיר בפעולות העברה אלקטרוניות מתרחש במיוחד באמצעות כרטיסי חיוב בנקודות מכירה. כרטיסים אלו מיועדים רק עבור עסק שמקבל רק כרטיס מסוים , וזאת במקום שימוש במזומן, צ'ק או כרטיס אשראי. אלה פועלים כמעט כמו כרטיסי אשראי רגילים. לקוח נותן כרטיס ATM( Automatic Teller Machine) למוכר אשר מעבירו דרך טרמינל העברה אשר קורא את נתוני הכרטיס. הלקוח מוסיף את מס' הזהות שלו, והטרמינל מבצע מעבר דרך הרשת לבנק הלקוח לאישורו כנגד חשבון 'העובר ושב' של הלקוח. לאחר האישור מועברים הסכומים מחשבון הלקוח לחשבון המוכר. – הפעולה נעשית בתוך המערכת הבנקאית. יצרני המכשיר מאושרים ע"י רשויות פדרליות לשלמות המערכת. אשור זהות מבוצע ע"י חתימה אלקטרונית או מספר הזהות של הלקוח. מספר הזהות עובר ברשת באופן מוצפן. לעיתים, בעיקר עבור סוחרים גדולים, מועברת התקשורת באמצעות קווים ייעודיים.

כרטיסי חיוב מנוצלים באופן מסיבי להעברת קצבאות אלקטרוניות EBT-Electronic Benefit Transfer

במערכת EBT יש למקבלי הקצבאות גישה לחשבונותיהם בדומה לשימוש של כרטיסי חיוב. בעל הקצבה מעביר את הכרטיס דרך קורא הכרטיסים, מקיש את מספר הזהות שלו ומקבל גישה לחשבון שלו. הוא יכול לבצע רכישה באמצעות הכרטיס בנקודת המכירה ללא שימוש במזומן ( במקרה זה יקבל רק קבלה המעידה על רכישה ושימוש בכסף מתוך הקצבה ) או למשוך מזומן כמעט בכל מקום. המערכת זולה, מתופעלת ללא נייר או תלושים, ללא צורך לעמוד בתור כדי להוציא מזומנים וללא עלויות תפעול למשתמשים. המערכת מונעת גניבות, אובדנים ורמאויות. יש בה גם יתרון בכך שמאפשרת לגוף מחלק הקצבה מעקב על השימוש בה.

כרטיסים אלו נקראים גם Stored value cards . כרטיסים אלו מנצלים סרט מגנטי או chip כדי לאחסן מידע ספציפי ללקוח, וכן מזומן אלקטרוני. הכרטיס יכול לשמש לרכישת סחורות או שירותים, לאחסון מידע, לשליטה וגישה לחשבונות הלקוח ולביצוע פונקציות נוספות.

- פחות טיפול במזומנים

- זירוז ביצוע פעולות

- הגדלת בטחון ותחושת בטיחות

- אפשרות למדינה להעביר זיכויים ישירות לחשבונות האזרחים

- אפשרות לביצוע תהליכי גביה מרוכזים עבור מערכת שירותים – כדוגמא ניתן להתייחס למערכת לביצוע תשלומים בגין תחבורה ציבורית. אתגר מיוחד למערכת כזו לטפל במערכת מורכבת של שירותי תחבורה משולבים הכוללים למשל רכבת תחתית, אוטובוס ואמצעי אחר.

זוהי מערכת שפותחה ע"י קליפורד ניומן מאוניברסיטת 'דרום קליפורניה'. המערכת מספקת תכנת 'שרת ניהול חשבונות' המאפשרת לארגונים לנצלה כמערכת בנקאית מקוונת עצמאית. המערכת יכולה לקבל צ'קים מנייר או כרטיסי אשראי בתמורה לניכוי תשלום לקוח במערכת. שרתים אלו יאפשרו לארגונים גדולים לשלם חשבונות ולבצע אינטגרציה בין המערכת הפנימית שלהם למערכות הפיננסיות החיצוניות.

1. המשלם שולח צ'ק למוכר.
2. המוכר שולח את הצ'ק ל'שרת ניהול החשבונות' לצורך אישור ולצורך ביצוע התשלום.
3. 'שרת ניהול החשבונות' בודק את מקוריות החתימה האלקטרונית על גבי הצ'ק ושולח הודעת אישור למוכר.
4. החתימה האלקטרונית של הלקוח משמשת את 'שרת ניהול החשבונות' אישור להוצאת הוראת תשלום מוסמכת המורה על העברת הסכום המבוקש לחשבון המוכר.
5. בנק הלקוח מעביר על סמך ההוראה הנ"ל את הסכום לחשבון המוכר.

FSTC-Financial Services Technology Consortium מפתחת אבטיפוס למערכת צ'קים.

המערכת מתוכננת לשמש בנקודות המכירה POS – Point Of Sale , בטלפון, דרך מערכות חדשות כמו גם דרך מחשבים אישיים המחוברים לרשת האינטרנט.

המערכת אנלוגית לאופן השימוש בצ'קים רגילים. שני צדדים יכולים להתקשר ביניהם באמצעות תקשורת ציבורית Web : או e-mail . וכמו בשימוש בצ'ק רגיל לא צריך להיות קשר קודם בין הקונה למוכר. מערכת הצפנה בעזרת מפתח ציבורי מאפשרת לפרט להוציא צ'ק ולחתום עליו אלקטרונית ולהעבירו באמצעות הרשת הציבורית. המקבל יכול לוודא שהצ'ק הוא לגיטימי ומחשבון מקורי שלא שונה. נעשה גם שימוש בכרטיס חכם כדי למנוע רמאויות. כך שכדי לרמות חייב הרמאי להכיר את סיסמת הלקוח וכן להשיג את הכרטיס החכם שלו. ניתן לבצע פעולה זו מכל מקום בו יש גישה לאמצעים אלקטרוניים אלו כמו טלפון או קיוסק.

בתרחיש הנ"ל, שלא כמו כמתואר במערכת NetCheck , יכולה רכישה להיות משולמת ע"י צ'ק אלקטרוני תוך שימוש ב browser אינטרנטי סטנדרטי. הלקוח חתם דיגיטלית את הוראת התשלום, כולל נתוני העברה תוך שימוש בחומרה המייצגת פנקס צ'קים אלקטרוני. הצ'ק עבר לסוחר בדרך אלקטרונית, נבדק אושר והוסב, נשלח לבנק של מקבל התשלום ומבוצע באמצעות מערכת המסלקה האוטומטית הקיימת.

תהליך רכישה באמצעות כרטיסי אשראי כוללת בדר"כ שני שלבים:

מספר חברות וביניהן CyberCash, Visa, First Virtual מתחרות ביניהן על יישום מערכת תשלום יעילה וזאת במגמה שמערכותיהם יצליחו לפלס לעצמן מעמד של מערכות סטנדרטיות. חוסר סטנדרטיזציה מטיל קושי בכך שלא כל בנק או גוף גביה יכול להתמודד עם כל המערכות הקיימות.

שתי התארגנויות של Microsoft / Visa ושל Netscape / Verifone טוענות ליכולת לפשט את התהליך, תוכנת הבנק תוכל לנצל את המערכת הבנקאית הקיימת כדי לעבד מידע של כרטיסי אשראי מוצפנים המגיעים מהעולם המקוון. תוכנת הסוחר שתירכש תהיה מע' אינטגרלית לשרת ה – Web שתשמש כ'חזית החנות' ומערכת תשלום. הלקוח ימשיך להשתמש ב – browser שלו בעזרתו יוכל לגלוש לאתר מוצר ולשלם באופן מקוון ע"י ביצוע אינטראקציה עם 'חזית החנות'.

תשלומים המנצלים אישור צד שלישי (מערכת המפותחת ע"י FirstVirtual )

משתמשי המערכת לא צריכים לקנות תוכנה ייעודית לניצול המערכת. כל שהם צריכים זה תיבת דואר אינטרנטית וחשבון של FV ׂ(FirstVirtual).

1. לקוח מקבל מס' חשבון ע"י מלוי טופס הרשמה אשר FV נותנת לו. טופס הלקוח מכיל נתוני פרופיל של הלקוח ונתמך באמצעים מסורתיים כמו למשל כרטיס אשראי.
2. רוכש מידע כלשהו מצטט את מספר החשבון שלו ב – FV ובכך נותן למוכר אישור לחייבו.
3. הסוחר פונה לFV- עם מספר חשבון הלקוח.
4. שרת התשלומים של FV בודק את מספר החשבון של הלקוח עבור הספק ובודק שישנם אמצעים כספיים לכיסוי התשלום.
5. שרת התשלומים של FV שולח הודעה אלקטרונית אל הקונה .
6. הקונה מגיב לטופס הנשלח או אל הודעת ה – e-mail באחת מהאפשרויות:-

7. אם שרת התשלומים מקבל אישור (כן) מהלקוח, מועבר המידע למוכר והלקוח מקבל רשות להוריד (download) את החומר מיידית.
8. FV לא תחייב את חשבון הקונה עד שלא יתקבל אישור על השלמת הרכישה. קונים המקבלים מידע או מוצר אך נמנעים מלאשר את החיוב מודעים לכך שחשבונם יושעה.

התפתחות מערכות התשלום האלקטרוניות והגדלת היעילות העסקית והנוחיות הצפויה מכך תלויה רבות בתגובת הצרכן לשינויים המתחוללים. על מערכות אלו לתת תשומת לב כדי להבטיח את זכויות הצרכן ואת בטחונו כדי שיתן בהן אמון וינצלן. הנקודות הדורשות התייחסות הן:

- הגנה על צרכן מפני רמאויות הנובעות מהיכולת לאסוף מידע על המשתמשים

- שמירה על מחירים תחרותיים של שירותי התשלום כדי לאפשר נגישות שווה לכל המשתמשים

- שמירה על זכות הצרכנים לבחירה חופשית של המוסדות אתם מתקשרים ושל שיטת התשלום באמצעותה משלמים

קבלת הצרכנים את השיטות האלקטרוניות החדשניות לביצוע תשלומים עלולה להיות איטית.

אנשים רבים חששו מהפקדת כספים ישירות לבנקים כשאפשרויות אלו נפתחו בפניהם. לקח לצרכנים כ 20- שנה להתרגל למכשירי כספומט ATM. כל זאת עקב הערכת חסר של הפוטנציאל והנוחיות הגלומים בשירותים אלו. הטעונים כנגד כרטיסי אשראי היו שאף אחד לא ירצה בהם, שהם לעולם לא יחליפו כסף מזומן ושאף סוחר לא יהיה מוכן לקבלם. יש לכן להיות חשדן כלפי טיעונים הגורסים שאין יתרונות בשימוש בגישות החדישות, לטעמי עם התפתחות שיטות חדשות יעילות, מהירות ומעל לכל בטוחות המסחר באינטרנט יסחוף חלקים נרחבים מהשוק המסחרי והפרטי ויהוה כח כלכלי מהשורה הראשונה.

IEEE Engineering Management Review Spring 1998

IEEE Engineering Management Review Summer 1996

Computers and Security, Vol. 17, N0. 5

The Iowa IITT Task Force

Edited by Nabil R.Adam, Yelene Yesha, 1996

Loshin, Pete, 2^nd ed. ,1997