רונן י. בצלאל, עו"ד

פירוק חברה - מהו ?

הוכחת חדלות פירעון

פשר 001086/05 בשא 23240/05 בפני כב' השופטת אלשיך מיום 21/02/2006 עסקינן בבקשת החברה שבפירוק, ע"י בא כוחה, כי אתיר לה להמשיך בהליך לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדה בבית הדין לעבודה ביום 20.4.04, וזאת מכוח סעיף 267 לפקודת החברות. לטענת המבקשת, פסק הדין שניתן כנגדה בבית הדין לעבודה, הושג במרמה ובמעמד צד אחד. מתוקף אותו פסק דין הוגשה בקשת הפירוק, ומכיוון שכך, הרי שעם ביטול פסק הדין, תוסר העילה מתוקפה הוגשה בקשת הפירוק, דבר אשר יביא כביכול לביטול צו הפירוק. אלא, שמתגובת ב"כ הכנ"ר, מפרק החברה, עולה כי לבד מתביעת החוב שהוגשה עפ"י פסק הדין נשוא הבקשה, הוגשו 3 תביעות חוב נוספות כנגד החברה בסכום נכבד בסך 1,625,000 ש"ח. בבקשת החברה, כמו גם בתשובתה, לא ניתן מענה מספק מצד החברה, האם יכולה היא לפרוע את אותו חוב? האם היא סולבנטית ופעילה? שכן, אם אין ביכולתה לפרוע את החוב האמור, מה תועלת בפתיחת הליך לביטול פסק הדין? ודוק; בהינתן צו הפירוק, נכנסים אנו בגדר הליך גבייה קולקטיבי, והמבקשת לא מציינת אם יש ביכולתה לפרוע את אותו החוב. ככל שיש למבקשת טענות כנגד חוב מסוים, יכולה היא להעלותן בפני המפרק, אשר אמון על בדיקת תביעת החוב. היה ולא תתרצה מהחלטתו, תוכל אף לערער עליה בפני בית משפט זה. חיזוק נוסף לתחושה שעסקינן בחברה חדלת פירעון, מוצאת אני אף בעובדה שליום הדיון בבקשת הפירוק, לא התייצב מנהל החברה ו/או מי מטעמה, על מנת לשטוח טענותיו כנגד הבקשה, המבוססת כביכול על פסק דין שהושג במרמה. זאת, בעוד שהחברה ידעה על הגשת בקשת הפירוק בעקבות פסק הדין, כפי שהיא בעצמה ציינה במסגרת סעיף 17 לבקשתה דנן. מכיוון שכך, הרי שלא ניתן לקבל גם את הטענה, כי נחסמה בפני החברה להביא טענותיה כנגד פסק הדין. עצם העובדה כי לא העלתה את אותן טענות במסגרת התנגדות לבקשת הפירוק, ולא התייצבה לדיון בבקשה, למרות שידעה על עצם הגשתה, אומרת דרשני. לבד מכך, משהפך ההליך לקולקטיבי, והוגשו 3 תביעות חוב נוספות בסכום לא מועט, הרי שבאי התייחסותה של החברה ליכולתה לפרוע את אותם חובות, מתחזקת בי המסקנה כי אכן מדובר בחברה חדלת פירעון, ויש להמשיך בהליכי הפירוק. לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי יש לדחות את הבקשה. בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות.

פירוק עמותה

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו פשר001659/03 החלטה מיום 20/03/2006 כב' הש' אלשיך 1. בקשת הפירוק הראשונית הוגשה עוד בתאריך 19/6/2003. העילות לפירוק העמותה, כפי שפורטו בבקשת הפירוק הראשונית, היו שתיים: א. העמותה לא המציאה מסמכים בהתאם לנדרש על פי חוק העמותות התש"ם-1980 (להלן: "החוק"). ב. העמותה לא קידמה את מטרותיה. 4. משמיעת טענות הצדדים במסגרת הדיון אשר נערך בפני, ומעיון בטענותיהם בכתבי הטענות, עולה כי למרות שהיו לעמותה כספים נזילים, לא נקטה העמותה כל פעילות לקידום מטרותיה פרט להוצאות הנהלה כלליות. למעשה, אין מחלוקת כי עד ליום הגשת בקשת הפירוק מטעם רשם העמותות, לא פעלה העמותה לקידום מטרותיה, ולפיכך מתקיימת עילה לפירוקה על פי החוק. טענתה המרכזית של העמותה היתה כי הסיבה להעדר פעילות עד לסוף שנת 2002 נבעה מכך שלא היו בקופת העמותה די כספים על מנת לבצע את הפעולות אשר תגשמנה את מטרותיה. הנה כי כן, מהמאזנים אשר נתקבלו אצל רשם החברות עולה כי החל משנת 2000 היו בקופה סכומי כסף מספיקים, אלא שהפעולות אשר ננקטו על ידי העמותה ואשר הוצגו בתגובתה, ננקטו מצידה אך לאחר הגשת בקשת הפירוק, ואף יש רגלים לסברה כי הדבר נעשה בעקבותיה. גם לו הייתי מקבלת את טענת העמותה, לפיה בשנים 2000 עד 2001 לא היו ברשותה כספים נזילים למימון פעילותיה, הרי שאין בטענה זו כדי להסביר כיצד זה שלא ננקטו פעילויות כלשהן לקידום מטרות העמותה בשנים שלאחר מכן, ועובר להגשת הבקשה לפירוק. 5. אין בידי לקבל את טענות העמותה באשר לתשלום שכרם של חברי הוועד. שכר חברי הוועד אושר באסיפה הכללית באופן רטרואקטיבי, כאשר המשתתפים באסיפה הכללית הינם חברי הוועד עצמם בלבד. זאת ואף זאת; סכומי השכר אשר אישרו לעצמם חברי העמותה גבוהים מהכנסותיה של העמותה באותה עת, ואף גבוהים מהשכר אשר רשם העמותות סבור שבעמותה מסוג זה רשאים חברי העמותה לאשר לעצמם. תמהתני מניין נטלו חברי הוועד שכר באופן רטרואקטיבי בגין תקופה בה פרט להכנסות מימון והפרשי שער, אשר הסתכמו בשנת 2003 בסך של 34,118 ש"ח בלבד, לא היו לעמותה הכנסות כלשהן. 6. בנסיבות דנן, מהן עולה כי רק לאחר הגשת בקשת הפירוק החלה העמותה לפעול בניסיון לקדם את מטרותיה, ובהעדר הכנסות לעמותה פרט להכנסות המימון אשר נמוכות מגובה השכר אשר אישרו חברי הוועד לעצמם, עולה החשש כי כספי העמותה אשר מקורם בעיזבונה של המנוחה אינם מגיעים ליעדם הראוי. במצב דברים זה דומה כי צוואת המנוחה אינה מתגשמת, והכספים אשר יועדו למטרות ציבוריות משמשים בפועל לתשלום שכרם של חברי הוועד. 7. מצוואת המנוחה עולה כי ככל שהעמותה תפורק, יועברו הכספים והנכסים שברשותה לוועד למען החייל. בנסיבות העניין, מתן צו הפירוק הוא אשר יגשים את צוואתה. סוף דבר, על פי הבקשה שהוגשה לבית משפט זה, ולאחר שהודעה על דבר בקשת הפירוק פורסמה כדין והומצאה תעודה מאת הרשם לפי תקנה 7 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987, ניתן בזה צו פירוק לפיו: א. העמותה הנ"ל תפורק בידי בית-משפט על פי הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999 ופקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. ב. כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב ידאג לכינוס אסיפות נושים לעניין העמותה שבפירוק. ג. כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב יהיה המפרק הזמני של העמותה, וזאת עד להכרעת אסיפת הנושים לזהותו של המפרק הקבוע. ד. נושאי המשרה בעמותה יתייצבו מיד עם קבלת צו הפירוק במשרד הכונס הרשמי בתל-אביב, וזאת כדי למסור כל מידע שיידרש בנוגע לעסקי העמותה. כן, יתייצבו המנהלים לחקירה במשרדי הכנ"ר בכל עת, לפי דרישתו.

רח' כצנלסון 11, גבעתיים 53213    ronen-be@bezeqint.net טל: 03-7322765    פקס: 03-7322764