183:1 |
It is forbidden to cause harm to one's friend's1 property even if he intended to pay,
just as it is forbidden to steal and rob with the intention of paying.
Even to cause damage to (the property of) his friend
whether by action or by speech is forbidden
for example; if Reuven sold goods to a gentile
and Shimeon came and told him that they aren't worth that much,
even if this is the truth it is forbidden,
and anyone who causes damage to his friend
even on something which is allowed by man's laws,
is guilty according to Divine law until he makes up with his friend.
1) ''Friend'' can also be understood as ''neighbour''. |
אסור להזיק ממון חבירו אפילו על דעת לשלם
כמו שאסור לגנוב ולגוזלו על דעת לשלם
ואפילו לגרום נזק לחבירו
בין במעשה בין בדיבור אסור
כגון ראובן שמוכר סחורה לעובד כוכבים
ובא שמעון ואמר לו שאינו שוה כל כך
אף על פי שהאמת כן אסור
וכל הגורם נזק לחבירו
אפילו בענין שפטור מדיני אדם
חייב בדיני שמים עד שיפייס את חבירו |
א |
183:2 |
Even one who had some harm done to his (property) is forbidden to get rid of it
if by doing so harm will come to (the property of) his neighbour,
because it is forbidden to save oneself
by causing even (only) financial damage to his neighbour.
However, before the damage comes to him
he is permitted to push it away so that it doesn't come on him,
even though doing this causes it to come on his neighbour,
for example; a water carrier1 that was about to wash onto his field,
while it hasn't reached his field he can erect a barrier in its' path,
even though by doing this (the water) will wash onto his neighbour's field.
However from when it enters his field it is forbidden
to take it out such that it reaches his neighbour's field,
because the damage has come to him he is not allowed
to remove it from himself onto his neighbour.
1) Such as a viaduct or irrigation channel. |
אפילו מי שבא איזה נזק עליו אסור לסלקו מעליו
אם על ידי זה יגרום שיבוא על חבירו
כי אסור להציל את עצמו
אפילו בגרם נזק ממון חבירו
אבל קודם שבא הנזק עליו
מותר לדחותו שלא יבא עליו
אף על פי שעל ידי זה יבא על חבירו
כגון אמת המים שבא לשטוף שדהו
עד שלא נכנסה לשדהו מותר לגדור בפניה
אף על פי שעל ידי זה היא שוטפת שדה חבירו
אבל משנכנסה לשדהו אסור
להוציאה בענין שתגיע לשדה חבירו
שכיון שהנזק מוטל עליו אינו רשאי
לסלקו מעליו ולהטילו על חבירו |
ב |
183:3 |
Also the king's army which comes to the city
and the residents are obliged to give them (the soldiers) billets,
it's forbidden for one (of the residents) to bribe the officer to exempt him,
for due to this damage will be caused to another Jew.1
Similarly in all cases of taxes
it is forbidden to try to make the tax officer exempt him,
if by doing so a heavier burden comes on others,
one who does this is called a traitor.2
1) Who will have to put up more soldiers than he would have otherwise, therefore incurring greater cost and possible damage to his property.
2) lit. to give up. |
וכן חיל מלך שבא לעיר
ובני העיר מחוייבים ליתן להם אכסניא
אסור לאחד ליתן שכר לשר החיל לפטרו
כי על ידי זה יגרם נזק לישראל אחר
וכן בכל שאר עניני מסים
אסור להשתדל אצל השר לפוטרו
אם על ידי זה יכביד על אחרים
והעושה כן נקרא מסור |
ג |
183:4 |
It is forbidden to give up a Jew to a gentile
whether his person or his possessions,
whether by action or by speech,
to slander him or to betray his secrets
and whoever does this has no share in the world to come.
Even (in the case of) a wicked person and a transgressor, one is forbidden to give him up,
not his person or his possessions,
even if he distresses him always by his words.
However if his neighbour betrays him
and he can't save himself
except by giving (the neighbour) him up, it is permitted. |
אסור למסור ישראל ביד עובד כוכבים
בין גופו בין ממונו
בין במעשה בין בדיבור
להלשין עליו או לגלות מצפוניו
וכל המוסר אין לו חלק לעולם הבא
ואפילו רשע ובעל עבירות אסר למוסרו
לא גופו ולא ממונו
ואפילו הוא מצר לו ומצערו תמיד בדברים
אבל אם חבירו מוסר אותו
ואי אפשר לו להציל את עצמו
אלא על ידי שימסור אותו מותר |
ד |
183:5 |
It is forbidden to enter into the ploughed field of one's neighbour
because he treads on the ploughing and damages it. |
אסור לכנוס לתוך שדה ניר של חבירו
מפני שהוא דש נירו ומקלקלו |
ה |
183:6 |
It is forbidden to stand on your neighbour's field
and look at it when the crops are high,
so that he doesn't damage them by the ''evil eye'',
and it is certainly forbidden to gaze at one's neighbour
in a way that would make him think he was trying to harm him by the ''evil eye''.
Even with his business and his occupation
where there is no fear of damage from the ''evil eye'',
if he is working in his own house and property
it is forbidden to stare at him without his knowledge,
in case he doesn't want others to know about his deeds and business.
It is good manners when one sees one's neighbour busy at his work
to bless him by saying to him ''may you succeed in your work''. |
אסור לעמוד על שדה חבירו
להסתכל בה בשעה שהיא עומדת בקמותיה
שלא יזיקנה בעין הרע
ומכל שכן שאסור להסתכל בחבירו
בענין שיש לחוש שיזיקו בעין הרע
ואפילו בעסקיו ובמעשיו
שאין בהם חשש היזק עין הרע
אם עושה בביתו וברשותו
אסור לראות שלא מדעתו
שמא אינו חפץ שידעו אחרים ממעשיו ועסקיו
ודרך ארץ הוא כשאחד רואה שחבירו עוסק במלאכתו
יברכהו ויאמר לו תצלח במעשיך |
ו |
183:7 |
Even to do in his own property
something which would harm his neighbour is forbidden.
One should place in one's courtyard near to his neighbour's wall,
any object which is hot and emits heat
and could damage the wall such as manure and the like,
unless he distances it three hand-breadths,
similarly he needs to move away1
so as not to spill water next to his neighbour's wall,
and also the drain pipe from his roof
needs to be distanced from his neighbour's three hand-breadths.
Certainly he shouldn't empty out a chamber pot of urine
close to his neighbour's wall.
Also urinating close to his neighbour's wall,
if the wall is of stone or wood without plaster
it is enough to be one hand-breadth away,
if the stones are dry rock there is no need to distance (oneself) at all,
and one can urinate even on the wall.
If the wall is of bricks or wood coated with plaster,
one needs to distance (oneself) three hand-breadths.
1) When pouring out water. |
אפילו לעשות ברשות שלו
דבר שהוא מזיק לשכנו אסור
לא יניח בחצירו סמוך לכותל של חבירו
כל דבר שיש בו חמימות ומוציא הבל
ומזיק את החומה כגון זבל וכדומה
אלא אם כן הרחיק שלשה טפחים
וכן צריך להרחיק
שלא לשפוך מים סמוך לכותל חבירו
ולכן צנור המקלח מן הגג
צריך להרחיקו מכותל חבירו שלשה טפחים
ומכל שכן שלא לשפוך עביט של מי רגלים
בסמוך לכותל חבירו
ולהשתין מים סמוך לכותל חבירו
אם הוא כותל של אבנים או של עץ בלי טיט
די כשמרחיק טפח אחד
ואם היו האבנים צחיח סלע אין צריך להרחיק כלל
ומשתין אפילו על הכותל
ואם הוא כותל של לבנים או של עץ מחופה בטיט
צריך להרחיק שלשה טפחים |
ז |