Part 2 Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2009

Hebrew/English Main Text Previous Next Help Index Part 1 Index Part 2 Home

On which relatives and children one mourns.Ch. 203:1-5 על איזה קרוב ותינוק מתאבלין

1, 2, 3, 4, 5

203:1 On seven relatives one is obliged to mourn. One's father and mother, one's son and daughter, one's brother and sister whether from the father or from the mother, and even if one's sister was married, the man (mourns) for his wife and the woman for her husband. על שבעה קרובים חייבים להתאבל אביו ואמו בנו ובתו אחיו ואחותו בין מן האב בין מן האם ואפילו היתה אחותו נשואה לאיש האיש על אשתו והאשה על בעלה א
203:2 It is customary that also for other relatives one keeps partial mourning by oneself, for the first week until after the Shabbat. One does not bathe in hot water or change one's clothes as is usual before Shabbat. Not all the relatives have the same level, if (the departed) was of the second degree, such as a grandson or granddaugther one can put one's (fresh)1 Shabbat clothes except for the outer garments. On one's father-in-law or mother-in-law or one's paternal or maternal grandfather, and similarly a woman on her in-laws or her father's parents, one doesn't put on (fresh clothes) except underwear and the woman may also (put on a fresh) head-covering. It is also customary not to go to the bath-house2 or comb one's hair, also one should not eat outside one's house, not at a religious meal3 and not at a festive gathering.4 After Shabbat5 everything is permitted.
1) Freshly laundered or new clothes.
2) Meaning not to take a bath or shower, since in those days no-one had a private bathroom in their house.
3) Such as the meal after a circumcision or finishing a tractate of the Talmud.
4) A party.
5) The first Shabbat after the death.
נוהגין שגם שאר קרובים מראין קצת אבלות בעצמן שבוע הראשונה עד אחר השבת שאין רוחצין בחמין ואין משנין קצת בגדיהם כמו בשאר שבת, ואין כל הקרובים שוין בזה אם היו שני בשני או בן בנו או בן בתו לובש כל בגדי שבת חוץ מבגד העליון ועל חמיו וחמותו או אבי אביו ואבי אמו וכן האשה על חמיה וחמותה ואבי אביה או אבי אמה אינן לובשין רק כתונת לבנה והאשה גם צעיף לבן וכן המנהג שלא לילך לבית המרחץ ולא לחוף את הראש גם אין לאכול חוץ לביתו לא בסעודת מצוה ולא בסעודת מריעים ולאחר שבת מותר בכל דבר ב
203:3 A baby that one doesn't know if it was (born) full-term or not, if it dies within thirty days (after birth) or even on the thirtieth day, even if it had grown hair and nails one doesn't tear (the garments)1 or mourn over him because it may have been (naturally) aborted.2 If it died after thirty days, even on the thirty-first day at an hour before (the hour) it was born, one tears (the garments), mourns as an Onan3 and mourns for him. unless one definitely knows that he was (born) at only eight months (as such a child cannot survive) If one knows definitely that it was nine months old, e.g. the husband separated (from his wife) and (a baby) was (later) born after a full nine months, then even if it died on the day it was born one tears (the garments), mourns as an Onan and mourns for him.
1) See Ch. 195. 2) Or stillborn.
3) The special mourning status after the death and before the burial. See Ch. 196.
תינוק שאינו ידוע אם כלו חדשיו אם לא אם מת בתוך שלשים יום ואפילו ביום שלשים אפילו גדלו שערו וצפרניו אין קורעין עליו ואין מתאבלין עליו משום דהוי ספק נפל ואם מת לאחר שלשים יום ואפילו ביום שלשים ואחד קודם השעה שנולד בו קורעין עליו ואוננין עליו ומתאבלין עליו אלא אם כן נודע בבירור שהוא רק בן שמונה חדשים דלאו בר קיימא הוא ואם ידוע בבירור שהוא בן תשעה חדשים כגון שבעל ופירש ונולד חי לתשעה חדשים גמורים אפילו מת ביום שנולד בו קורעין עליו ואוננין עליו ומתאבלין עליו ג
203:4 One of twins that died within thirty days or even on the thirtieth day and the second survived after thirty days one doesn't say because of the one that survived thirty days that also the first should have survived, rather one doesn't mourn over him. תאומים שמת אחד מהם תוך שלשים ואפילו ביום השלשים והשני חי לאחר שלשים לא אמרינן מדזה חי לאחר שלשים גם הראשון היה בן קיימא אלא אין מתאבלין עליו ד
203:5 A male and female convert that were converted with their children do not mourn for one another, because a convert after conversion is (considered) as newly-born, and relatives (they had) as a gentile are no longer related. גר או גיורת שנתגיירו עם בניהם אין מתאבלין זה על זה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וקורבה שהיתה בגיותם אינה קורבה ה
1