It is an important commandment to comfort mourners,
and we find from the Holy One, Blessed be He, that we should comfort mourners,
as it is written:1 ''and it came to pass after the death of Abraham
that G-d blessed his son Isaac''
and this is an act of loving kindness to the living and to the dead.
The comforters are not allowed to start talking until the mourner begins,
because we find in Job where it is said:2
''and none spoke a word to him''
and it's written:3 ''after this Job opened his mouth''
then returned and answered Elifaz the Temanite.4
When the comforters see that the mourner wants them to go,
they are not allowed to stay with him.1) Gen. 25:11.
2) Job 2:13.
3) Job 3:1.
4) Job 4:1.
מצוה גדולה לנחם אבלים
ומצינו בהקודש ברוך הוא שניחם אבלים
דכתיב ויהי אחרי מות אברהם
ויברך אלהים את יצחק בנו
והוא גמילת חסד עם החיים ועם המתים
אין המנחמים רשאים לפתוח פיהם עד שיפתח האבל תחלה
כדמצינו באיוב שנאמר
ואין דובר אליו דבר
וכתיב אחרי כן פתח איוב את פיהו
והדר ויען אליפז התימני
כשרואים המנחמים שהאבל פוטר אותם
אינן רשאים לישב אצלו A mourner or a sick person don't need to stand even before a ruler,
by way of politeness,
if one wants to honor his friend and get up before him,
his friend will say to him ''Sit'',
but to a mourner or a sick person one doesn't say this,
because it could be understand as ''sit (and remain) in your mourning'',
or ''sit (and remain) in your sickness''. אבל או חולה אינן צריכין לעמוד אפילו מפני נשיא
דרך ארץ הוא
שאם אחד רוצה לכבד את חבירו ולקום מפניו
אומר לו חבירו שב
אבל לאבל או לחולה לא יאמר כן
משום דמשמע שב באבלות שלך
שב בחולי שלך A person shouldn't say ''I wasn't punished according to my evil deeds''
or other words of a similar kind,
so as not to give an opening to Satan.11) The ''adversary'' - see again in Job - who appears before G-d in the Heavenly court as the prosecuting counsel, and brings up your sins when you are judged.
לא יאמר אדם לא נפרעתי כפי מעשי הרעים
וכיוצא בדברים אלו
שלא יפתח פה לשטן One shouldn't say to the mourner ''what can you do ?''
''it's impossible to change what the Holy One, blessed be He, decreed''
for this is akin to blasphemy,
meaning that if it was possible to change (the decree) one would change it,
rather a person needs to accept on himself G-d's decree,
blessed be His name, in love. לא יאמר אדם לאבל מה לך לעשות
אי אפשר לשנות מה שעשה הקדוש ברוך הוא
כי זה כעין גידוף
דמשמע הא אם היה אפשר לשנות היה משנה
אלא צריך האדם לקבל עליו גזירת השם
יתברך שמו באהבה The mourners should mourn in the place where the relative died,
for in the same place the soul of the departed (also) mourns,
and there one needs to give it consolation.
It is a religious duty to pray there with ten1 the morning and evening prayers
(see further Ch. 20 Law 6 that one doesn't say in the mourner's house
''Our G-d and G-d of our fathers, bless us with the (three-fold) blessing ...'')2
Even if there isn't a mourner there,3
but there is consolation to the departed's soul.
If there is a mourner who joins in with the minyan,
one should bring to there a Torah scroll before hand,
and arrange a suitable place for it for the time they will be praying there.
If there are departed in two houses,
and in one there is a mourner and in the other there isn't a mourner,4
and there aren't in this city (enough men) to divide up
and pray in both places with ten,
they should pray in the house where there isn't a mourner.
It is customary to say in the departed's house,
after the morning and afternoon prayers,
the psalm
(Psalm 49)
''For the choirmaster ... Hear this all you peoples ...''
and it's also good to study there Mishnaot for rectification of the soul
(Mishna with the letters ''soul'').51) A ''minyan'' - the required number of adult males needed to say the public prayers.
2) Which includes the priestly blessings.
3) The morning and evening prayers should be said.
4) For example, because there are no male relatives or they can't come in time from some other country. 5) A special book with different Mishna sections collected together where the first letter of each section makes up the word ''soul'' and with other sections covering all the letters of the alphabet so that the name of the departed can be spelt out as well.
האבלים יש להם להתאבל במקום שיצאה נשמתו של המת
כי באותו מקום נפש המת מתאבלת
ושם צריכין ליתן לה תנחומין
ומצוה להתפלל שם בעשרה שחרית וערבית
ועיין לעיל סימן כ' סעיף ו' שאין אומרים בבית האבל
אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה וכו'
ואפילו אין שם אבל
כי יש בזה נחת רוח להנשמה
ואם יש אבל מצטרף למנין
ויביאו לשם ספר תורה מקודם
ויכינו לו מקום כראוי על זמן שיתפללו שם
אם יש בשני בתים מתים
באחד יש שם אבל ובאחד אין שם אבל
ואין בעיר ההיא כדי לחלק
שיתפללו כאן וכאן בעשרה
יתפללו בבית שאין שם אבל
נוהגין לומר בבית הנפטר
לאחר תפלת שחרית ומנחה
את המזמור
תהלים מ''ט
למנצח וגו' שמעו זאת כל העמים וגו'
ומה טוב ללמוד שם משניות לתיקון הנשמה
משנה אותיות נשמה One doesn't say Hallel in the departed's home
if there is present a mourner within the seven1
(because it is like mocking the departed,2
for it is said in it ''the dead cannot praise the Lord''3)
If there is another room there the mourner should go to the other room,
and the worshippers say Hallel,
if there isn't another room
then, on a New Moon4 they don't need afterwards to say Hallel in their homes,
but on Hanukah they need to say Hallel (afterwards) in their homes.
If they are praying in the departed's home and there is no mourner there,
or in a mourner's home which is not the departed's home,
they also say on a New Moon Hallel but the mourner doesn't say
(because it's written:5 ''This is the day the Lord made, let us be glad and rejoice on it'')
If the seventh day (of mourning) is on Hanukah,
that is after mourners got up from their mourning,
the mourner can also say Hallel because he is (now) obligated.
Some (authorities) say that on Hanukah
one says Hallel also in the mourner's home if there is a minyan.
A new Moon that falls on Shabbat,
one says Hallel with a minyan also in the mourner's home,
because there are (no public signs of) mourning on Shabbat.1) The first seven days of the mourning period, after the funeral. See also the next chapter.
2) As if you are saying to them ''look, we can say Hallel, but you can't because you're dead.'' There are similar prohibitions, for the same reason, in connection with visiting a cemetery, such as not wearing tefilin.
3) Psalm 115:17.
4) They don't say Hallel in the mourner's home.
5) Psalm 118:24.
אין אומרים הלל בבית הנפטר
אם יש שם אבל תוך שבעה
משום דהוי כמו לועג לרש
שאומרים בו לא המתים יהללו יה
אם יש שם חדר אחר ילך האבל לחדר אחר
והצבור יאמרו הלל
ואם אין חדר אחר
אזי בראש חדש אין צריכין לומר אחר כך הלל בביתם
אבל בחנוכה צריכין לומר הלל בביתם
ואם מתפללין בבית הנפטר ואין שם אבל
או בבית האבל שאינו בבית הנפטר
אומרים גם בראש חדש הלל אלא שהאבל לא יאמר
משום שנאמר זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו
אם יום השביעי הוא בחנוכה
אזי לאחר שהלכו המנחמים שפסקה האבילות
יאמר גם האבל הלל מפני שהוא חיוב
ויש אומרים דבחנוכה
אומרים הלל גם בבית האבל בצבור
ראש חודש שחל בשבת
אומרים הלל בצבור גם בבית האבל
דאין אבילות בשבת The (special) mourner's blessing that is in the Grace after Meals
is not customarily said nowadays,
for we rely on the authorities that consider that (these) don't (provide) rectification
rather the (act of) blessing with a minyan
(see the Beer haGolah Section 379).11) A commentary on the Shulchan Aruch by Yehudah Levi bar Betzalel, the Maharal from Prague.
ברכת אבלים שבברכת המזון
לא נהיגי עכשיו
כי סומכין על הפוסקים דסבירא להו דלא נתקנה
אלא כשמברכין בעשרה
עיין באר הגולה סימן שע''ט