It is a mitzvah to fast every year on the day that one's father or mother died,
in order to awaken into repentance and examine one'e deeds on that day,
and to regret them,
and by this one enables one's father and mother to ascend to Gan Eden.
On the eve of (that day) at the afternoon prayers one says
''Answer us, O Lord'' like on any private fast day.
If he fasted once we assume it's his intention to fast all the days.
If so, this is like a vow which is from the Torah,
and he needs to fast (on that day) for the rest of his life.
If he is ill or busy doing something else
and he needs to eat he needs permission.1
If he explained that he isn't taking (the fast) on himself as a vow
he doesn't need permission.
It is customary to light a Yahrzeit candle.21) Cancelling a vow can be done in front of three Jews acting as a Bet Din (court). The form of prayers for this is given in the festival prayer book for Rosh Hashana.
2) A special candle that will burn for at least 25 hours.
מצוה להתענות בכל שנה יום שמת בו אביו או אמו
כדי להתעורר לתשובה לפשפש במעשיו באותו היום
ולהתחרט עליהם
ועל ידי זה יזכה את אביו ואמו שיתעלו בגן עדן
ולערב בתפלת המנחה אומר
עננו כמו בכל תענית יחיד
אם התענה פעם אחת מסתמא היה דעתו להתענות כל ימיו
ואם כן הרי הוא עליו כמו נדר שהוא מן התורה
וצריך להתענות לעולם
וכשהוא חולה או שהוא בענין אחר
שהוא צריך לאכול צריך התרה
ואם פירש שאינו מקבל עליו בנדר
אינו צריך התרה
נוהגין להדליק נר יאהרצייט One always fasts on the day of the death even on the first year,
and even if the death was at the end of the day
after they had said the evening prayers,
if it is still daytime one fixes this day as the Yahrzheit day.
However, if the burial was delayed after the death several days
one fasts on the first year on the day of the burial,
and afterwards always on the day of the death. מתענין לעולם ביום המיתה ואפילו בשנה הראשונה
ואפילו מת בסוף היום
לאחר שהתפללו ערבית
אם עדיין הוא יום נקבע זה היום ליאהרצייט
אך אם הקבורה נמשכה מן המיתה איזה ימים
אזי יתענה שנה הראשונה ביום הקבורה
ואחר כך תמיד ביום המיתה If the death was on a leap year on the first Adar or the second Adar,
then in a regular year one fasts on Adar,
and in a leap year one fats on that Adar on which they died,
if (the death was) on the first (Adar one fasts) on the first,
and if (the death was) on the second (Adar one fasts) on the second.
If the death was on a regular year,
then on a leap year one fasts on the first Adar,
and also on the second Adar one says Kaddish but no more than this. אם מת בשנה מעוברת באדר ראשון או באדר שני
אזי בשנה פשוטה מתענה כן באדר
ובשנה מעוברת מתענה בזה האדר שמת
אם בראשון בראשון
ואם בשני בשני
מת בשנה פשוטה
אזי בשנה מעוברת יתענה באדר ראשון
וגם באדר שני יאמר קדיש אך אל יסיג גבול אחרים The month of Heshvan is sometimes full,
that is, it has thirty days,
and then Rosh Hodesh Kislev, which comes after it, is two days.
the first day of Rosh Hodesh
is the thirtieth day of Heshvan and is part of it,
and the second day of Rosh Hodesh is the first day of Kislev.
(similarly, on every Rosh Hodesh which has two days,
the first day is the thirtieth day of the previous month and is part of it)
Sometimes it is short,
that is, it only has twenty-nine days,
and Rosh Hodesh Kislev which comes after it, is only one day.1
Similarly, the month of Kislev is sometimes full,
and so Rosh Hodesh Tevet, which comes after it, is two days.
Sometimes it is short, and Rosh Hodesh Tevet after it is only one day.
One who died on Rosh Hodesh Tevet which was only one day,
that is on a year when Rosh Hodesh Kislev was two days,
one keeps the Yahrzeit on the second day of Rosh Hodesh,
which is the first day of the month of Kislev,
since also the death was on the first day of Kislev.
However, one who died on the first day of Rosh Hodesh Kislev
which was a two day Rosh Hodesh,
then in a year that Rosh Hodesh Kislev is only one day,
there is a doubt when to keep the Yahrzeit,
whether on the twenty-ninth of Heshvan because the death was at the end of Heshvan,
or, since vows go after the language of (ordinary) people
one should keep the Yahrzheit on Rosh Hodesh Kislev
as one calls it,2
and one should follow this practice.
If in the first year to come, Rosh Hodesh Kislev is only one day
one keeps the Yahrzeit on the twenty-ninth of Heshvan,
and similarly whenever Heshvan is short.
In any event, if the following day after Rosh Hodesh there are no mourners,
he has also to say Kaddish and to lead the prayers,
only he should not take away from others.
However, if in the first year to come, Rosh Hodesh Kislev is two days,
and he did fix the Yahrzeit as being Rosh Hodesh Kislev,
and follows this always,
also when Rosh Hodesh is only one day
he keeps it then on Rosh Hodesh,
and this is the law with regard to Rosh Hodesh Tevet.1) If a month has thirty days then the thirtieth day is the first day of Rosh Hodesh for the following month, and the second day Rosh Hodesh is the first day of the following month.
2) The death was on Rosh Hodesh Kislev on the first day Rosh Hodesh which is actually the thirtieth day of Heshvan. However, the ordinary person, when talking about Rosh Hodesh Kislev thinks about both days as being Kislev and doesn't make the distinction between the first day (Heshvan) and the second day (Kislev).
חדש חשון לפעמים הוא מלא
דהיינו שיש לו שלשים יום
ואז ראש חודש כסלו שלאחריו הוא שני ימים
יום ראשון דראש חדש
הוא יום השלשים של חשון ושייך לו
ויום שני דראש חדש הוא יום הראשון של כסלו
וכן בכל ראש חדש שהוא שני ימים
יום הראשון הוא יום השלשים של חדש העבר ושייך לו
ולפעמים הוא חסר
דהיינו שאין לו אלא כ''ט יום
וראש חדש כסליו שלאחריו אינו אלא יום אחד
וכן חדש כסלו לפעמים הוא מלא
וראש חדש טבת שלאחריו שני ימים
ולפעמים חסר וראש חדש טבת שלאחריו הוא רק יום אחד
ומי שמת בראש חדש כסלו כשהיה רק יום אחד
אזי בשנה שיהיה ראש חדש כסלו שני ימים
יחזיק את היאהרצייט ביום שני דראש חדש
שהוא יום ראשון של חדש כסלו
שגם המיתה היתה ביום ראשון בכסלו
ואמנם מי שמת ביום ראשון דראש חדש כסלו
כשהיה ראש חדש שני ימים
הנה בשנה שראש חדש כסלו אינו רק יום אחד
יש להסתפק מתי יחזיק את היאהרצייט
אם כ''ט חשון כיון שמת בו סוף חשון
או כיון דבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם
יחזיק את היאהרצייט בראש חדש כסלו
כמו שקורין אותו
ויש לנהוג כן
אם בשנה הראשונה הבא ראש חדש כסלו הוא רק יום אחד
יחזיק את היאהרצייט כ''ט חשון
וכן לעולם כשיהיה חשון חסר
ומכל מקום אם למחרתו ביום ראש חדש אין שם אבלים
יש לו גם כן לומר קדיש ולהתפלל לפני התיבה
רק לא יסיג גבול אחרים
אבל אם גם בשנה הראשונה הבא ראש חדש כסלו הוא שני ימים
ואם כן קובע את היאהרצייט לראש חדש כסלו
ויחזיקו כן לעולם
גם כשיהיה ראש חדש רק יום אחד
יחזיקו אז בראש חדש
והוא הדין לראש חדש טבת Since Rosh Hodesh Tevet is sometimes only one day,
that is, the sixth day of Hanukah,
and the sixth day of Hanukah is the first of Tevet,
the seventh day is the second of Tevet,
and the eighth day is the third of Tevet.
Sometimes (Rosh Hodesh) is two days
that is the sixth and seventh days of Hanukah
and then the seventh day of Hanukah is the first of Tevet
and the eighth day is the second of Tevet,
therefore one who has Yahrzeit during these days
shouldn't make a mistake and count days of Hanukah
when he needs to count days of the month. וכיון שראש חדש טבת הוא לפעמים רק יום אחד
דהיינו יום ששי דחנוכה
והוי יום ששי דחנוכה אחד בטבת
יום שביעי שני בטבת
ויום שמיני שלישי בטבת
ולפעמים שני ימים
דהיינו יום ששי ויום שביעי דחנוכה
ואז הוי יום שביעי דחנוכה אחד בטבת
ויום שמיני שני בטבת
לכן מי שיש לו יאהרצייט בימים אלו
לא יטעה למנות לימי חנוכה
כי צריך למנות לימי החודש On a day when one doesn't say ''Tachanun''
one (also) doesn't fast for the Yahrzeit.
Also on the day of a circumcision,
the father, the sandek and the mohel don't fast.
Also at a redemption of a first born, the father and the Cohen don't fast,
and also the bridegroom during the seven celebratory days doesn't fast.
However, at a Seudat Mitzvah1 one is forbidden to eat on the day of the Yahrzheit.
On the days that one doesn't fast,
in any case one should occupy (oneself) with Torah (study) and (performing) mitzvot
and other good deeds to the credit of his father and mother.1) A festive meal held to celebrate finishing studying one of the Halachic works, such as a tractate of the Talmud and the like.
ביום שאין אומרים בו תחנון אין
מתענין תענית יאהרצייט
וכן ביום מילה
האב והסנדק והמוהל אין מתענין
וכן בפדיון הבן האב והכהן אין מתענין
וכן החתן בשבעה ימי משתה אינו מתענה
אבל בסעודת סיום אסור לאכול ביום היאהרצייט
ובימים שאינו מתענה
על כל פנים יעסוק בתורה ובמצות
ובשאר מעשים טובים לזכות נשמת אביו ואמו On the evening before his Yahrzeit day,
he shouldn't eat at a wedding feast
where there are entertainers1 and celebrations,
but at a festive meal after a circumcision
or the redemption of a first born or the completion of a (Talmud) tractate it is allowed.1) Who perform before the bride and groom to add to their joy on their wedding day.
בלילה אשר ביום המחרת יהיה לו יאהרצייט
אין לו לאכול בסעודת חתונה
שיש שם מזמוטי חתן וכלה ויש בה שמחה
אבל בסעודת ברית מילה
ופדיון הבן וסיום מסכת מותר One who doesn't know the day of his father's or mother's death,
should choose one day of the year to fast,
but he shouldn't take from others any Kaddish. מי שאינו יודע יום מיתת אביו או אמו
יברור לו יום אחד בשנה להתענות
אבל לא יסיג גבול אחרים בקדישים