As soon as a woman starts to feel the symptoms of childbirth,
even if she is not certain,
we call for her a mid-wife even from a place many miles away.
מיד כשהתחלה האשה להרגיש סימני לידה
אפילו היא מסופקת
קוראין לה מילדת אפילו ממקום רחוק כמה פרסאות A woman at childbirth is like a dangerously ill person,
and one disregards the Shabbat for her for whatever she needs.
However, if it is possible to do in a different manner1
or through a non-Jew one should do so.
She is termed a woman in childbirth from when she starts labour
or from the time the blood starts to flow down below,
or as soon as she can't walk by herself.
Also a woman who had a mis-carriage forty days after her ritual immersion
has the same law as a woman at childbirth.1) From the way one normally performs the same action on a weekday.
יולדת הרי היא כחולה שיש בו סכנה
ומחללין עליה את השבת לכל מה שהיא צריכה
אך אם אפשר לעשות על ידי שינוי
או על ידי אינו יהודי עושין
ונקראת יולדת משתשב על המשבר
או משעה שהדם שותת ויורד
או שאין בה כח ללכת בעצמה
גם המפלת לאחר ארבעים יום מטבילתה
דינה כיולדת During the first three days even if she says that she doesn't need,
we disregard Shabbat for her,
and afterwards if she has no other pains except the after-pains of childbirth,
until seven days if she says ''I need ...'' we disregard (Shabbat) for her,
and if she says that she doesn't need we don't disregard it.
We count these days from the day of childbirth and not complete days1
e.g.; if she gave birth on Wednesday towards the evening
then Shabbat completes the three days,
and if she gave birth on Shabbat towards the evening
then next Shabbat completes the seven days,
and if there is some concern of danger because the woman is in poor health,
one who is lenient and counts the days from the first twenty-four hours is acting correctly.1) The expression used refers to a full day.
כל שלשה ימים הראשונים אפילו אומרת שאינה צריכה
מחללין עליה את השבת
ואחר כך אם אין בה חולי אחרת רק צער הלידה
עד שבעה ימים אם אומרת צריכה אני מחללין עליה
ואם אומרת שאינה צריכה אין מחללין
ומונין ימים אלו מיום הלידה ולא מעת לעת
כגון אם ילדה ביום רביעי לעת ערב
הרי היא ביום שבת לאחר שלשה
ואם ילדה בשבת לעת ערב
הרי היא בשבת הבא לאחר שבעה
ואם יש קצת חשש סכנה שהאשה חלושה בטבעה
המקיל למנות ימים אלו מעת לעת לא הפסיד After seven days,
even if she says ''I need ...'', we don't disregard (Shabbat) for her,
but until thirty days she is considered as one who is sick but not in danger,
and we perform any tasks for her through a non-Jew,
to make a fire for her is permitted even by a Jew
(provided a non-Jew is not easily found)
and even in Tammuz,1
because a woman who has just given birth, the first thirty days,
is in danger from cold.1) Summer time.
לאחר שבעה ימים
אפילו אומרת צריכה אני אין מחללין עליה
אלא הרי היא עד שלשים יום כחולה שאין בו סכנה
ועושין כל צרכיה על ידי אינו יהודי
אבל להסיק עבורה מותר אפילו ישראל
כשלא נמצא אינו יהודי בנקל
ואפילו בתקופת תמוז
משום דיולדת כל שלשים יום
מסוכנת היא בצנה The newly-born baby,
one can wash it, cut the cord and straighten out its limbs,
and do everything it needs,1
however if it is not expected to survive,
e.g; it was born at eight months, it may not be carried,2
unless its mother is caring for it, and breast-feeding it,
because the breast milk (if left in) is painful to her.1) On Shabbat.
2) In the public domain.
הולד שנולד
מרחיצין אותו וחותכין את טבורו ומישרין איבריו
ועושין לו כל צרכיו
אך אם אינו בן קיימא
כגון שנולד לשמונה חדשים אסורין לטלטלו
אלא אמו שוחה עליו ומניקתו מפני
צער החלב המצערת אותה