א
אותך

אותך, שואל הלב ומצפה לראות, אותך.
אני חולמת יום וליל, אני רוצה אותך אה………

אותך, רק הד עונה מתוך הערפילים, אותך
האם תזכור רוחות הסתיו אשר ליטפו אותך, אה……..

אותך, אני זוכרת יום וליל
אותך, ליבי שואל ומתפלל
אותך, הומה הכאב ולא חדל אותך…….

אותך, אני חולמת עוד לראות
אותך, גם אם חלפו ימים ועוד
אותך, לאחוז ביד ולהגות אותך………..

אותך, לנשום מן הפרחים מן השחר, אותך
מתוך הצוף, מתוך הדבש, מן המתיקות, אותך……..

אותך, רק הד עונה מתוך הערפילים, אותך
ולא נותר לי אלא חלומי לראות אותך

אותך, אני זוכרת יום וליל
אותך, ליבי שואל ומתפלל
אותך, הומה הכאב ולא חדל אותך…….

אותך, אני חולמת עוד לראות
אותך, גם אם חלפו ימים ועוד
אותך, לאחוז ביד ולהגות אותך………..
אל תלך מכאן

נפשי כבר מוכנה,
להתמסר לך,
הכל עיניין של זמן,
רק אל תלך מכאן.

הצצתי בחיי,
חשבתי עד בלי די,
פתאום הכל מובן,
רק אל תלך מכאן.

יש צורך לפעמים,
לשטוף את הפנים.
כדי לגלות את עצמך,
יש מאבק תמים,
אשר חבוי בפנים,
שמקבע את דמותך.

לו רק אפשר היה,
לפתור כל בעיה,
בעד חיוך קטן,
רק אל תלך מכאן.
אחיה גם אחריך

בזמן האחרון אתה שונה,
כל הלילה עם החברים יוצא ומבלה
ואת החופש שוב אתה  רוצה,
רק אל תשכח  - אני לא אחכה

חוזר עם ריח אלכוהול בפה
ולא נופל שיכור, בזה אתה שוב מתגאה,
ממך נשבר לי ולא במקרה,
אם אעלם פתאום אל תתפלא.

יהיה לי טוב גם בלעדיך,
קח מטומטמת במקומי,
אני אחיה גם אחריך
אשכח אותך ואל תחמיא לעצמך.

עם תיק גדול שוב למכון יוצא
כמו טווס אתה רוצה ניפוח בחזה
אז דע לך שזה לא משנה
אם בחיי תהיה או לא תהיה.

שלא תחשוב שאני לא מקנאה
אני רק מתוסכלת בגללך
והאסון הכי גדול שלך
הוא רק אתה.
אדון הסליחות

אדון הסליחות, בוחן לבבות
גולה עמוקות, דובר צדקות

חטאנו לפניך – רחם עלינו

הדור נפלאות, ותיק בנחמות
זוכר ברית אבות, חוקר כליות

חטאנו לפניך – רחם עלינו

טוה הוא מיטיב, לבריות
יודע כל נסתרות
כובש עוונות
לובש צדקות.
אור שקוף של בוקר

אל תוסיף לשמור הלילה
אלף  מסכות
אור הבוקר מפנה
את כל אותן תשובות
אתה שוכב בצד הדרך
מחוסר שליטה
ואין לך מקום ששם
תתחיל מהתחלה

היא בונה מגדלים בשמים
והלילה שותק ובינתיים
זה – הגשם סופג את הזמן בשבילה
שחוזר וחוזר ועובר.

לא רצית לנסות לקחת
מה שיש
וזאת שאהבה אותך
הפסיקה לחפש
רצה בין אלפי ידיים
לחבק הכל
נשארת על פסי הדרך
מפסיד את המחול

היא בונה מגדלים בשמים
והלילה שותק ובינתיים
זה – הגשם סופג את הזמן בשבילה
שחוזר וחוזר ועובר.

מה הספקת להוכיח
לאמת שלך אדון
עוד לא התחלת להבין
שאין בכלל ראשון
דרך שאתה הולך בה
הלכו גם אחרים
אור הבוקר יכוון אותך
לפגוש באלוהים.
אלחם בך

עוד היום את הספק בוחן
יד רכה נשלחת להגן
משהו נשבר אצלי נדלקת אש לשרוף
רק מבט, משחק אסור, נשארת לעצור

על השולחן מכתב ישן מכאיב
רץ הזמן עובר ולא מקשיב
מנסה לתפוס שלווה בשדה הקרב שלך
צא עכשיו מתוך חיי ותן לי מנוחה

אלחם בך
עם עצמי
מלחמה קרה
שלי.
אלחם בך
שבתוכי
זכרונות של צחוק ובכי.

עוד מוקדם לנדוד עם הדרכים
כשבחוץ אוכל לשבור תנאים
מי קבע שהעולם יבין אותך בשקט
כשאפשר ללחוש חזק עליך מוותרת.
1