| מ |
| מול הים
העתיד מאחוריך כי הגורל כבר נקבע והחושך התקרב לו ובלע את כולך, לפתע, בלי סימן אתה כבר לא קיים. מול הים, אני שוב בוכה, כשהלב קרוב לנשמה מול הים אני שוב תוהה, מה נשאר חוץ מאהבה? כשהרוח בי סוערת אתה נושף בתוכי, לדימיון שוב מתמסרת ומסתחררת כולי, עכשיו אני שלך אך רחוקה ממך. |
| מתי
אולי תגיד מחר יהיה כבר טוב, אולי תסביר מתי זה בקרוב, אם בקרוב זה עוד שעה, או אולי בעוד שנה או בכלל בעוד שנים לרוב. הבטחת שאתה כל החגים, תשעה באב ואנו מודאגים, עד צוואר שקועים בבוץ ובלב תקוע קוץ – די כבר, ככה לא מתנהגים. מתי, מתי, מתי? אני גדול אותנו יעטוף? מתי, מתי, מתי? את פירות ההבטחה נקטוף? מתי, מתי, מתי? החיים הן עלולים לחלוף. מתי, מתי, מתי? כמה זמן נשאר כבר עד הסוף? אם המצב ימשיך להיות אומלל, אז למה זה עוד להוליך שולל? מדוע להגיד מחר עד שהגרון נחר, אם קשה לא יהפוך לקל. אתה אולי תסביר לי איך קרה שעוד אומרים יהיה טוב במהרה, ה"במהרה" הזה נמשך מימיו של התנ"ך – המשיך מתאחר נורא. מתי, מתי, מתי? אני גדול אותנו יעטוף? מתי, מתי, מתי? את פירות ההבטחה נקטוף? מתי, מתי, מתי? החיים הן עלולים לחלוף. מתי, מתי, מתי? כמה זמן נשאר כבר עד הסוף? |
| מגדלים בשמיים
שוב שומעת את השקט, בא מהתקרה לא משאיר שום סנטימנטים סימן לשאלה. רב הזמן היא מאופרת, כדי להיות יפה ערב טוב, ומחייכת עכשיו כולה שלך. איך היא סוגרת דלת האור כולו נבלע גבר זר אוחז בכח לילה של שתיקה. היא בונה מגדלים בשמים והלילה שותק ובינתיים זה – הגשם סופג את הזמן בשבילה שחוזר וחוזר ועובר. קצת פוחדת מלטפת את האיש שלה שמשאיר לה את הכסף במקום הלחישה משחקת מתמסרת רגע ובוכה מה הטעם אם הפעם שוב יבטיח לה. מה בעצם את עושה פה פרח מנוכר קחי את כל החלומות קחי את המחר. היא בונה מגדלים בשמים והלילה שותק ובינתיים זה – הגשם סופג את הזמן בשבילה שחוזר וחוזר ועובר. |
| משאלות
תן, לאנשים לחלום כשרק אפשר בין שקרים של המחר בוא, הראה סימן ורד מראש ההר לא, זה עוד לא מאוחר. ואיך כולם עומדים מעמידים פנים מאמינים שעוד יהיה כאן טוב אתה תמיד איתי עם הפחדים שלי כשהלילות שומרים על הרחוב. כן, ראיתי את הים שובר ספינה אל תחתית הים ירדה כמו מלח קפוא כמו פסל בכיכר בוא לטף את שנישבר. ואיך כולם עומדים מעמידים פנים מאמינים שעוד יהיה כאן טוב אתה תמיד איתי עם הפחדים שלי כשהלילות שומרים על הרחוב. |
| מלח ואור
בואי אלי אהובה, שבי לך וחכי, זה הלב עוד אוהב כמו כוכב-שחקים. עצב-יופייך וקסמי-עלומייך החומקים, החיים הם מלח ואור, פסגות ועמקים. תני לי אותך עד הסוף, ואני ואת את ואני, חוט שני שזורם לאט, עד לך, ממולך יש פה גבר כסוף מבט, שיר אחד מתוק ומר, לך בלבבו שמר. גם בשירים אפשר לבכות, אושר ותוגות גם בדמעה יש כוח ושמחה שמור אותה לי, אלי שלי, עד יבוא לילי עד שתרד בחוץ החשיכה. מלח ודבש, כולי דמעה, אור ועננים בואי נשמור לי ולך רגעים קטנים, עצב יופיך וקסמי עלומייך החומקים, ויאיר לך מן השיר כל חסד השנים. לך הדבש לך השיר לי – המילה שישאיר על חופי, ים – הזמן סימן. |
| מאוהבת
זאת לא פעם ראשונה אך ההרגשה שונה אושר בהילוך היטי וחופש אמיתי לא פוחדת לנסות מה שבא לי לעשות פתאום באמצע החיים, זה נעים מאוהבת שיאמרו מה שיאמרו מאוהבת הם אותי לא יישברו מתחשק לי שוב לחיות לעשות עוד תכניות השחרור והסחרור, מותר מה שאסור כמה טוב להתרגש לגשש להתחדש לגלות שכל חיי, לפני כבר לא שואלת אם כדאי או לא מוכנה שוב לסכן את מה שיש ואין כבר לא אומרת: די פורסת את ידי, אז בוא אלי |
| מלכת הכיתה
היא מלכת הכיתה על הכל מחליטה לבד היא מלכת הכיתה ואני כאן בצד היא מלכת הכיתה את כולם מרקידה עכשיו היא מלכת הכיתה אך עלי היא לא תרכב היא מעצבנת, היא מתחנחנת היא מסובבת את הבנים אני אראה לה, זה עוד יקרה לה אני אראה לה איך משתנים כן אני אראה לה עוד מי תהיה מלכת הכיתה היא מלכת הכיתה אין שום סוד בשיטה שלה היא מלכת הכיתה לא אשמע בקולה |