Part 2 Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2009

Hebrew/English Main Text Previous Next Help Index Part 1 Index Part 2 Home

Eruv TavshilinCh. 102:1-7 דיני עירוב תבשילין

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7

102:1 On a festival which falls on the eve of Shabbat it is forbidden to bake or cook in a separate pot for Shabbat unless by an ''Eruv Tavshilin''1 which is made on the eve of the festival. That is, one takes some cooked or roasted (food item) which is suitable to eat with bread and also (one takes) bread, and blesses: ''... who has sanctified us with Your commandments, and commanded us on the mitzvah of Eruv'' and says: ''By virtue of this Eruv, we are allowed to bake, cook, keep food warm, light candles, and do all preparations on Yom Tov for Shabbat.'' If one doesn't understand this language2 one should say it in a language one understands.3
1) lit., a mixture of food.
2) Aramaic.
3) Following is the same text in Yiddish.
יום טוב שחל להיות בערב שבת אסור לאפות או לבשל בקדירה מיוחדת לשבת אלא על ידי עירוב תבשילין שעושה בערב יום טוב דהיינו שלוקח איזה תבשיל או צלי שראוי ללפת בו את הפת וגם פת ומברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב ואומר בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלקא שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא ואם אינו מבין לשון זה יאמר בלשון שהוא מבין דורך דיזען עירוב, זיי אונז ערלויבט, צו באקען, צו קעכאן, די שפייזעאן ווארם צו האלטען, ליכטעא אנצוצינדען, אונד איבערהויפט אללעס נעטהיגע, פאן יום טוב אויף שבת צו פערריכטען א
102:2 The food item needs to be something which is customarily eaten with bread, such as meat, fish, or eggs but something which is not usually eaten with bread can't be used. The size of the food item is K'zayit1 and the bread is K'beitzah.2 One should make an effort to have the choicest food in honor of the mitzvah, and the bread should be whole3 and put on the Shabbat (table) as the second loaf, and at the third meal one should make (the blessing) over it, since the time has come to use it for the mitzvah otherwise it would be too late.
1) The size of an olive, Shiurei Torah - 26 grams, Rav Moshe Feinstein approximately 31 grams, and the Chazon Ish approximately 36 grams.
2) The size of an egg, about twice the size of a k'zayit, according to Shiurei Torah and Rav Moshe Feinstein giving approximately 52 or 62 grams respectively. The Chazon Ish considers it the size of three k'zaytim, or close to 100 grams.
3) Usually a roll is used.
צריך שיהא התבשיל דבר שדרכו לאכלו עם פת כגון בשר דגים וביצים אבל דבר שאין דרכו לאכלו עם פת לא מהני שיעור התבשיל כזית והפת כביצה ויש להדר אחר מנה יפה לכבוד המצוה וגם הפת יהא שלם ויניחו בשבת ללחם משנה ובסעודה שלישית יבצע עליו כיון דאתעביד ביה מצוה חדא זימנא יתעביד ביה נמי מצוה אחריתא ב
102:3 The ''Eruv Tavshilin'' is not effective except to allow to do whatever is needed for Shabbat on the festival while it is still day, that is, there is still broad daylight, for if he had guests who had not eaten that day, they would eat and enjoy with him on the day before twilight from his work that he did on the festival. However if there isn't enough of the day left to enjoy his work1 the ''Eruv Tavshilin'' is not effective. Therefore it is customary when the festival falls on Shabbat eve, to bring forward the Shabbat evening prayers into the daytime, so that they will be diligent and hurry to finish it all before one says ''A Psalm. A poem for the Sabbath day...''2 The food one keeps hot for Shabbat one needs to (start) heating while it is still daytime, so that they will be cooked before twilight at least one third.
1) The food he had prepared.
2) Psalms 92.
אין עירוב תבשילין מועיל אלא להתיר לעשות כל צרכי שבת ביום טוב בעוד היום גדול דהיינו שיש שהות ביום שאם היו מזדמנים לו אורחים שלא אכלו היום היו אוכלים ונהנים בו ביום קודם בין השמשות ממלאכתו שעשה ביום טוב אבל אם אין שהות ביום ליהנות ממלאכתו אינו מועיל העירוב תבשילין ולכן נוהגין כשחל יום טוב בערב שבת מקדימין להתפלל ערבית של שבת מבעוד יום שיהיו זריזין למהר לגמור הכל קודם שאומרים מזמור שיר ליום השבת והתבשילין שמטמינין לשבת צריכין להטמינם בעוד יום גדול שיתבשלו קודם בין השמשות לכל הפחות שליש בישולן ג
102:4 It is not permitted to bake or cook by means of the ''Eruv Tavshilin'' except on Shabbat eve. However, if the festival occurs on Thursday and Friday it is forbidden to cook or bake on the Thursday for Shabbat. לא הותר לאפות ולבשל על ידי עירוב תבשילין אלא בערב שבת אבל אם חל יום טוב ביום ה' וביום ו' אסור לבשל או לאפות ביום ה' בשביל שבת ד
102:5 The ''Eruv'' needs to remain intact until one has prepared all ones' needs for Shabbat. If the bread was lost or eaten it doesn't matter and one is allowed even to bake and if the food item was lost or eaten, if there remains a k'zayit also one hasn't lost anything but if there didn't remain from it a k'zayit it is forbidden to cook and it's as if we didn't make an ''Eruv'' at all. What should one do if one forget to (make the) ''Eruv'' ? If one didn't remember until after the morning meal, and there isn't in this location another Jew who did make an ''Eruv'', one is only allowed to cook one pot, and to bake one loaf and to light one candle for Shabbat. If one remembered before cooking the morning meal, one can cook from each type of food in a large pot and save it for Shabbat. If there is there someone who (made an) ''Eruv'' one can give to that one as a present one's flour and one's meat and everything connected to that.1 He takes ownership of these items by raising them up2 and then cooks and bakes for him, even in the house of the one who didn't (make an) ''Eruv''.
1) Anything needed to cook and bake the food items he needs for the Shabbat.
2) One can acquire ownership halachicly by raising up the object to be acquired.
צריך שיהא העירוב קיים עד שהכין כל צרכי שבת אם נאבד או נאכל הפת אין בכך כלום ומותר אפילו לאפות ואם נאבד או נאכל התבשיל אם נשאר כזית גם כן לא הפסיד אבל אם לא נשתייר ממנו כזית אסור לו לבשל כאלו לא עירב כלל וכיצד עושה מי שלא עירב אם לא נזכר עד אחר סעודת שחרית ואין שם במקום ההוא ישראל אחר שעירב אינו מותר לו אלא לבשל קדרה אחת ולאפות פת אחת ולהדליק נר אחד לשבת ואם נזכר קודם שמבשל לסעודת שחרית יכול לבשל מכל מין בקדרה גדולה ולהותיר לשבת ואם יש שם מי שעירב יתן לזה במתנה קמחו ובשרו וכל השייך לזה והוא יזכה בדברים אלו בהגבהה ויבשל ויאפה עבורו ואפילו בביתו של זה שלא עירב ה
102:6 Every house owner needs to make an ''Eruv Tavshilin'' for himself. Even a woman who has no husband, if she knows how, is obliged to make for herself. It is forbidden to rely on the ''Eruv'' of the leaders of the city. One who forgot because of some compulsion and did not make an ''Eruv Tavshilin'' or he made and it was lost, if there is in the city one who makes an ''Eruv'' for all the city residents, (that is, he credits them with the food item and the bread as explained in the Shulchan Aruch) can rely on this ''Eruv''. However, one who forgot because of laziness or from the beginning was relying on this (city) ''Eruv'' doesn't gain from this and the law for him is as explained in Law 5. כל בעל הבית צריך לעשות עירוב תבשילין בעצמו ואפילו אשה שאין לה בעל אם יודעת מחוייבת לעשות בעצמה ואסור לסמוך על העירוב של גדול העיר ומי ששכח מחמת אונס ולא עשה עירוב תבשילין או שעשה ונאבד אם יש בעיר מי שמערב בשביל כל בני העיר דהיינו שמזכה להם את התבשיל ואת הפת כמבואר בשלחן ערוך יכול זה לסמוך על עירוב זה אבל מי ששכח מחמת עצלות או שסמך עצמו לכתחלה על עירוב זה לא מהני ליה ודינו כדעיל סעיף ה' ו
102:7 If the festival falls on Thursday and Friday, and one remembers on Thursday that one didn't make ''Eruv Tavshilin'', one can make on that day and say the blessing, and afterwards say:1 ''If today is holy then I don't need to make the ''Eruv'',2 and if this day is a weekday then my ''Eruv'' is valid.3 However on the New Year one can't do this.4
1) Making the blessing conditional.
2) Where we have two days of festival outside Israel, it is because of the historical doubt of which day was the festival, the first or the second. This comes from not knowing in time if a month had 29 days or 30 days. So, if the first day was the true festival the second day is just a weekday and there is no problem to cook on it for the Shabbat.
3) Because it was prepared on a weekday.
4) The two days of the New Year are considered halachicly as one long day.
אם חל יום טוב ביום ה' וביום ו' ונזכר ביום ה' שלא עשה עירוב תבשילין יכול לעשות היום ויברך את הברכה ואחר כך יאמר אם היום קודש איני צריך לעשות עירוב ואם היום חול בהדין עירובא וכו' אבל בראש השנה אינו יכול לעשות כן ז
1