All merchandise is forbidden whether to buy or to sell,
unless one has an opportunity to make a large profit
one can (then) buy and sell in private,
and (then) spend in honour of the festival
more than he had intended to spend.
כל סחורה אסורה בין לקנות בין למכור
רק אם נזדמן לו ריוח מרובה
יכול לקנות ולמכור בצנעא
ויוציא לכבוד יום טוב
יותר ממה שהיה בדעתו להוציא If one has merchandise that one is concerned
that if it is not sold immediately one will lose from the cost price1
one is allowed to sell it because of (the principle of) avoiding a loss.
However if there is no concern than one will lose
only that one will not profit afterwards,
it is forbidden to sell it because preventing profit is not like losing.1) That is, its value will go below the price he paid for it and leave him with a loss.
אם יש לו סחורה שיש לחוש
שאם לא ימכרנה עתה יפסיד מן הקרן
מותר למכרה משום דהוי דבר האבד
אבל אם אין לחוש שיפסיד
אלא שלא ירויח אחר כך
אסור למכרה כי מניעת ריוח לא מקרי הפסד If there came a fair which is a market day that comes only rarely,
or the market day which comes every week
but this time is before the festivals and will attract many buyers,
it is allowed to sell because this isn't common
we consider the lack of profits as like a loss.
However on a normal weekly market day it is forbidden.
When sometimes merchants or ships come
and sell cheaply or buy dearly, which is an unusual event,
it is also permitted to buy from them or sell to them. אם חל יריד שהוא יום השוק הבא לפרקים
או יום השוק שבכל שבוע
אלא שעתה הוא קודם החגאות שמתאספים קונים הרבה
מותר למכור דכיון שהוא דבר שאינו תדיר
חשבינן גם מניעת הריוח כמו הפסד
אבל ביום השוק שבכל שבוע אסור
וכשבאים לפעמים סוחרים או ספינות
שמוכרים בזול או קונים ביוקר מה שאינו שכיח תמיד
גם כן מותר לקנות מהם ולמכור להם Similarly, one who needs to buy wine at harvest time,
which will be for one's household needs to drink during the year
and afterwards the wine will cost more,
is permitted to buy on the Intermediate days
but for doing business is forbidden to buy. וכן מי שצריך לקנות יין בעת הבציר
שיהא לו לצרכי ביתו לשתות כל השנה
ואחר כך יתייקר היין
מותר לו לקנות בחול המועד
אבל למשא ולמתן אסור לקנות Items which are needed during the Intermediate days,
such as fruits and herbs are sold as usual even in public,
and since one is allowed to open the shop for Jews
one is allowed to also sell to gentiles. דברים הנצרכים למועד
כגון פירות ותבלין מוכרין כדרכן אפילו בפרהסיא
וכיון שמותרין לפתוח החנות בשביל ישראל
מותרין למכור גם לאינו יהודי To collect debts1 it is customary to be lenient even from a Jew
because it (the debt) is considered as an item (which may be) lost.1) On the Intermediate days is allowed.
לתבוע חובות נוהגין להקל אפילו מישראל
משום דחושבין לדבר האבד To loan with interest to a gentile who is a regular (customer) of one is allowed,
because of (the principle) of ''an item which may be lost''
so that he doesn't get used to going to someone else.
If one loaned to a gentile who isn't a regular customer of one,
one should spend the interest from the one week1
on the joy of the festival day.
To sell merchandise to a gentile who isn't a regular customer of his is forbidden,
and it doesn't help whatever one adds to the joy of the festival day.
However, to one who is a regular customer of his it is permitted
because of ''an item which may be lost''
so that he doesn't get used to going to someone else.1) That is the Intermediate days.
להלוות בריבית לאינו יהודי הרגיל אצלו מותר
מפני דהוי דבר האבד
שלא ירגיל את עצמו אצל אחר
ואם מלוה לאינו יהודי שאינו רגיל אצלו
יוציא הריבית משבוע אחת
לשמחת יום טוב
ולמכור סחורה למי שאינו רגיל אצלו אסור
ולא מהני מה שיוסיף לשמחת יום טוב
אבל למי שרגיל אצלו מותר
משום דהוי דבר האבד
שלא ירגיל את עצמו אצל אחרים
Changing money
is forbidden. חילוף מטבעות
אסור