The last intermediate day is Hoshana Rabba.
It is the custom to stay up the preceding night
and study Torah as laid out in the prayer book,
this is because on the festival we are judged on the water,
and all the life of man depends on water.
This day is the last day of the festival
and everything goes after the sealing (of judgement).
In the morning we increase slightly the lights in the synagogue
like (we do) on Yom Kippur.
The Reader wears the Kittel (white robe),
we say (Psalm 19) ''For the Chief Musician. A Psalm of David'' like on a festival
and also say (Psalm 100) ''A Psalm of thanksgiving'',
we do not say ''The breath of every living being'',
we say ''There is none like unto You''
(and) ''Hear O Israel'' as on a festival day
in the additional prayers Kedusha (we say) ''We will reverence''
ביום אחרון של חול המועד הוא הושענא רבה
נוהגין להיות נעורים בלילה שלפניו
לעסוק בתורה כמו שנדפס הסדר
לפי שבחג נידונין על המים
שכל חיי האדם תלוים במים
והיום הוא יום האחרון של החג
והכל הולך אחר החיתום
בשחרית מרבים קצת בנרות בבית הכנסת
כמו ביום הכפורים
והשליח צבור לובש את הקיטל
אומרים למנצח כמו ביום טוב
ואומרים גם מזמור לתודה
ואין אומרים נשמת
אומרים אין כמוך
שמע ישראל כמו ביום טוב
בקדושת מוסף נעריצך It is a custom (from) the Prophets that every one takes on this day
a special willow apart from the willow on the lulav.
Every thing that makes the willow on the lulav invalid,
also makes this willow invalid.
Therefore, the Israelite (Jew) should not cut for himself for his own use,
however if there fall off even the majority of leaves, it is still valid.
Even (if there remains only) 1 leaf on 1 stem it is valid.
In any event, the commandment is best carried out
when this (willow) has many leaves and long stems.
The fine custom is to take 5 stems
and tie them together with the leaves of a lulav. מנהג נביאים שכל אחד יטול ביום זה
ערבה מיוחדת מלבד הערבה שבלולב
וכל הפוסל הערבה שבלולב
פוסל בערבה זו
לכן לא יקצצה הישראל בעצמו לצרכו
אלא שאם נשרו אפילו רוב העלים כשרה
ואפילו עלה אחת בבד אחד כשרה
ומכל מקום הידור מצוה הוא
שיהיו בה עלין הרבה והבדים ארוכים
והמנהג היפה לקחת ה' בדים
ואוגדין אותן בעלי לולב One does not take them together with the lulav,
but when we come to ''Answer your faithful ones''
we put down the lulav and etrog and take up the (5 stems of willow),
because now we are (about) to pray for water (rain).
After the Hoshanot one waves with it
and then beats it against the ground 5 times.
This is sufficient even if the leaves did not fall off.
After the beating, we do not throw it on the ground,
because this would be disrespectful to the commandment,
It is better to put it away,
and throw it into the fire used for baking the matzot.
This way one has used it for one commandment
and then moved it to use for another commandment. אין לוקחין אותה עם הלולב ביחד
אלא כשמגיע לתענה אמונים
מניחין את הלולב והאתרוג ונוטלין אותה
לפי שאז מתפללין על המים
ולאחר גמר ההושענות מנענעין עמה
ואחר כך חובטין אותה בקרקע חמש פעמים
ודי בזה אפילו לא נחסרו עליה
ולאחר החבטה לא יזרקנה על הקרקע
משום ביזוי מצוה
וטוב להצניעה
להשליכה בתוך האש שאופין מצות
הואיל ואיתעביד בה חדא מצוה
ליתעביד בה מצוה אחריתה On the night of Shemini Atzeret one should wait
and not make kiddush until (it is definitely) night.
One blesses in the Kiddush ''who has kept us in life''
because this is also a festival in its own right.
One does not bless ''to dwell in the succah''
because in the prayers and the Kiddush we say
''the eighth day, this festival of assembly'' *
and if we blessed ''to dwell in the succah''
this would be a contradiction. ** { * The name of the festival ''Shemini Atzeret'' comes from ''Shemini'' which means eight, and ''Atzeret'' which means assembly, making ''the eighth day of assembly''.}
{ ** Because Succot is over.}
ליל שמיני עצרת יש להמתין
שלא לקדש עד הלילה
ומברכין בקידוש שהחיינו
לפי שהוא רגל בפני עצמו
ואין מברכין לישב בסוכה
לפי שבתפלה ובקידוש אומרים
יום השמיני חג העצרת הזה
ואם היו מברכין לישב בסוכה
הוי תרתי דסתרי On the night of Shemini Atzeret and the whole day
we eat in the succah without blessing as we (have already) written.
and after we finish we say ''May it be your will...'' etc.
Concerning sleeping in the succah, some are lenient and this is the custom,
but it is more correct to be strict. ליל שמיני עצרת וכל היום
אוכלין בסוכה אלא שאין מברכין כמו שכתבנו
ולאחר הגמר אומרים יהי רצון וכו'
ובענין השינה בסוכה יש מקילין וכן נוהגין
אבל הנכון להחמיר On the eighth day, as darkness approaches,
one can remove the furniture from the succah to the house,
but not put (the succah) in order during the day because
this is like preparing from one festival to the next. בשמיני סמוך לחשיכה
יכול לפנות את הכלים מן הסוכה לתוך הבית
אבל לא יסדרם ביום משום
דהוי כמכין מיום טוב לחבירו This last day of the festival
which is also Shemini Atzeret,
is called Simchat Torah, *
because we finish on it the Torah and are happy (about) that.
In the evening after the service we have the Hakofot,
and afterwards put back the Sifrei Torah (in the Ark)
and leave one out in which three men read
from the portion ''And this is the blessing''
and there are some places that have the custom of reading the portion on oaths.
After the Torah reading we say Half Kaddish,
put back the Sefer Torah and say ''It is our duty to praise'' { * The Rejoicing of the Torah.}
יום אחרון של החג
שהוא גם כן שמיני עצרת
נקרא שמחת תורה
לפי שמסיימין בו את התורה ושמחין בה
ערבית לאחר התפלה עושין הקפות
ואחר כך מכניסין הספר תורה
ומשיירין אחר שקורין בו תלתא גברי
בפרשת וזאת הברכה
ויש מקומות שנוהגין לקרות בפרשה נדרים
אחר קריאת התורה אומרים חצי קדיש
ומכניסין את הספר תורה ואומרים עלינו On Simchat Torah day it is the custom in many places
that the cohanim bless the congegration during the morning prayers
and not during the additional prayers because at the additional prayers
there is concern of intoxication. *
One does not say ''And may be pleasant to you our prayer...'' in the morning prayers. { * From strong drinks given out during the Hakofot or from the Kiddush.}
ביום שמחת תורה נוהגין בהרבה מקומות
שהכהנים נושאים כפיהם בתפלת שחרית
ולא במוסף משום דבמוסף
יש חשש שכרות
ואין אומרים ותערב בתפלת שחרית In the day , after the Hakofot, we leave out three Sefrei Torah
and we read for many in one Sefer Torah from ''And this is the blessing''
to ''The eternal G-d is a dwelling place'' many times. *
At the end we call up all the youth,
and the correct way if that the oldest of them makes the blessing and the rest listen,
and we read for them from the portion ''The angel who has redeemed me...'' **
After this we call up the Hatan Torah (Bridegroom of the Torah)
and read for him from ''The eternal G-d...'' to the end.
In the second Sefer Torah we call up the Hatan Berashit (Bridegroom of Genesis - The Beginning).
We say Half Kaddish and read in the third (Sefer Torah) the Maftir. ***
It is the custom in many places to be scrupulous
and call as Hatan Torah an eminent person,
and even one who already went up during (the multiple readings from) ''And this is the blessing''
can in any event, go up (again) as Hatan Torah or Hatan Berashit.
In a place where they only have two Sifrei Torah,
we read in the first ''And this is the blessing''
and in the second ''In the beginning G-d created...'' ,
then we return to the first Sefer Torah for Maftir. { * These are the first 5 aliyot (Deut. 33:1-26), and we repeat the order Cohen, Levi, then three Israelites, until every adult present has had a turn.}
{ ** Parashat Veyehi (Genesis 48:16), said by Israel (Jacob) while blessing Joseph's two sons Ephraim and Manasseh. The whole verse reads ''The angel who has redeemed me from all evil, bless the lads; and let my name be named in them, and the name of my fathers Abraham and Isaac; and let them grow into a multitude in the midst of the earth.''
{ *** ''On the eighth day...'' from Numbers 29:35 to 30:1 in Parashat Pinchas.}
ביום אחר הקפות משיירין שלש ספרי תורה
וקורין הרבה בספר תורה אחת פרשת וזאת הברכה
כמה פעמים עד מעונה
ובסוף קוראין כל הנערים
והנכון שהגדול שבהם יברך והשאר ישמעו
וקורין להם פרשת המלאך הגואל וגו'
אחר כך קוראין לחתן תורה
וקורא מן מעונה עד גמירא
ובספר תורה שניה קורא חתן בראשית
ואומרים חצי קדיש וקורין בשלישי מפטיר
ונוהגין בהרבה מקומות לדקדק
לקרות לחתן תורה אדם חשוב
ואפילו מי שעלה כבר בפרשת וזאת הברכה
מכל מקום עולה לחתן תורה או לחתן בראשית
במקום שאין להם אלא שני ספרי תורה
קורין בראשונה וזאת הברכה
ובשניה בראשית
וחוזרין ולוקחין את הראשונה למפטיר It is the custom for the Hatan Torah and the Hatan Berashit to give donations.
They call all their families and friends
and make a joyous feast
(to celebrate) finishing reading the Torah and starting again from the beginning.
As was explained in the Midrash (Shir Hashirim Rabba)
''and he will come to Jerusalem and will stand before the Ark of the covenant of the Lord...''
''and will make there a feast for all his servants''.
Rabbi Isaac said ''from this (we learn)
that we make a feast after finishing the Torah.'' נוהגין שהחתן תורה וחתן בראשית נודרין נדבות
וקורין לכל מריעיהם
ועושין משתה ושמחה
לסיומה של תורה ולהתחלה
דאיתא במדרש
ויבא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' וגו'
ויעש משתה לכל עבדיו
אמר רבי יצחק מכאן
שעושין סעודה לגמרה של תורה