In the winter, 1 we say 2 ''causes the wind to blow and the rain to fall''.
We begin (making this addition) during the Musaph service of Shemini Atzeret.
The sexton (Shamash) announces first: 3 ''causes the wind to blow and the rain to fall''.
If he did not announce, (the congregation) does not say this
during the (individual) quiet Musaph prayers.
A sick person who prays alone at home,
and similarly, those who live in villages where they do not have a minyan,
should wait on the Musaph prayers until the time
that they definitely prayed Musaph in the cities.
Then they should also pray Musaph, and say (the phrase) this.
This is said until Musaph of the first day of Pesach;
i.e., the congregation and also the chazan
say it still in the (individual) quiet (Shemoneh Esreh) prayers.
On the (aloud) repetition of the (Shemoneh Esreh) prayers by the chazan,
he stops from saying it.
Again, also the congegration does not say (it) during the afternoon prayers,
because already they heard from the chazan that one stopped from saying it.
One who prays alone, should be early to pray then (his) Musaph prayer,
to ensure the chazan has not yet concluded from saying it in the cities,
because one who prays (Musaph) after the chazan has already stopped
from saying it in Musaph, should not say it (''causes the wind to blow...'') any more.
There are places that say in the summer 4
''causes the wind to blow and the dew to fall''. 5
The sexton (in these places) announces this before Musaph on the first day of Pesach.
Then (the congregation) starts to say this also in the quiet (individual) Musaph
and stops saying ''and the rain to fall''.1) In the second blessing of the Shemoneh Esreh.
2) Praising G-d, who ...
3) Before the congregation starts the Shemoneh Esreh.
4) Instead of ''causes the wind to blow...''
5) Praising G-d for granting us dew.
בחורף אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם
ומתחילין במוסף של שמיני עצרת
השמש מכריז מקודם משיב הרוח ומוריד הגשם
ואם לא הכריז אין אומרים אותו
אז בתפלת המוסף שבלחש
וחולה שמתפלל ביחידות בבית
וכן בני הכפרים שאין להם מנין
ימתינו בתפלת מוסף עד השעה
שבודאי התפללו בעיירות מוסף
ואז יתפללו גם המה מוסף ויאמרוהו
ואומרים אותו עד מוסף יום א' של פסח
דהיינו שהציבור גם השליח צבור
אומרים אותו עוד בתפלת הלחש
ובחזרת תפלת השליח צבור
פוסק מלאמרו
ושוב גם הצבור אין אומרים במנחה
כיון שכבר שמעו מהשליח צבור שפסק מלאמרו
ומי שמתפלל ביחידות יקדים להתפלל אז תפלת המוסף
בכדי שעדיין לא פסק השליח צבור מלאמרו בעיירות
כי מי שהוא מתפלל לאחר שכבר פסק השליח צבור
לאומרו במוסף אינו אומרו עוד
יש מקומות שאומרים בקיץ
משיב הרוח ומוריד הטל
ויכריז כן השמש קודם מוסף יום ראשון של פסח
ואז מתחילין לומר כן גם בלחש במוסף
ופוסקין מלומר מוריד הגשם One erred and did not say ''causes the wind to blow and the rain to fall'':
If one remembered before saying the blessing 1 ''...revives the dead'',
one says (it) at the place (where) one remembered.
However, it should not be in the middle of a concept;
for example, if one remembered after one said ''He fulfills His trust'',
one should also say ''to those who sleep in the dust''.
Then one (can) say ''causes the wind to blow...'' (and then) ''Who is like you...''. 2
Or, if one wants, one can say all of it,
''causes the wind to blow and the rain to fall'', (and) ''He sustains the living...''.
However, if one did not remember until after one concluded
the blessing ''revives the dead'', one needs to return
to the beginning of the Shemoneh Esreh prayers. 3
(It is not sufficient to begin from (the second blessing) ''You are mighty'',
since the first three blessings, are considered as one, in this regard,
so if one concluded a blessing improperly
one needs to return to the start of the Shemoneh Esreh.)
If one erred during the (first day) Pesach evening service, or the morning, or Musaph,
and did not say this (phrase), one does not need to repeat.1) The second blessing in the Shemoneh Esreh.
2) If one remembers the omission of ''causes the wind to blow...'' after saying the phrase ''And you are faithful to revive the dead'', one should say ''causes the wind to blow...'', and then repeat the latter phrase (Mishna Berurah 114:29).
3) The Shulchan Aruch, Orach Chayim 114:6 states that even if a person has already concluded the blessing ''revives the dead'', as long as one has not begun the following blessing, ''You are holy'', one may say ''causes the wind to blow and the rain to fall''. This prevents one from being forced to begin one's prayers again. The Shulchan Aruch HaRav and Mishna Berurah accept this decision.
טעה ולא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם
אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים
אומר במקום שנזכר
רק שלא יהא באמצע ענין
כגון אם נזכר לאחר שאמר ומקיים אמונתו
אומר גם כן לישני עפר
ואומר משיב הרוח וכו מי כמוך וכו
ואם רוצה יכול לומר לגמרי
משיב הרוח ומריד הגשם מכלכל חיים וכו
אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים
הברכה מחיה המתים צריך לחזור
לראש תפלת שמנה עשרה
ולא סגי שיתחיל אתה גבור
כי ג' ברכות הראשונות כחדא חשיבי לענין זה
שאם סיים הברכה שלא כהוגן
צריך לחזור לראש התפלה
טעה במעריב של פסח או בשחרית או במוסף
ולא אמרו אין צריך לחזור In the places where they say in the summer
''causes the wind to blow and the dew to fall'',
if one erred and said (that) in the winter as well: 1
If one did not remember until after one said 2 ''Blessed are you, O Lord'',
one finishes the blessing ''revives the dead''.
One need not start again because one (did not) mention rain,
since one already mentioned dew.
However, if one did remember before one said (G-d's) name,
one should say, at the conclusion of a concept, ''the rain to fall''.1) Instead of ''...and the rain to fall'' as required.
2) The concluding blessing.
במקומות שאומרים בקיץ
משיב הרוח ומוריד הטל
אם טעה ואמר כן גם בחורף
אם לא נזכר עד לאחר שאמר ברוך אתה ה
גומר הברכה מחיה המתים
ואין צריך לחזור בשביל הזכרת גשם
כיון שכבר זכר טל
ואך אם נזכר מקודם שאמר את השם
אומר במקום דסלקא ענינא מוריד הגשם If one erred, in the summer, and said ''causes the wind to blow...'' :
If one remembered before one said the blessing ''revives the dead'',
one begins again ''You are mighty...''.
(This is not from the laws of repetition rather that the blessing will be distinguished
as one in which is not said ''causes the wind to blow...'' .)
However, if one did not remembered until after finishing ''revives the dead'',
one returns to the beginning of the (Shemoneh Esreh) prayers.
If one said only ''wind to blow'' without saying ''and the rain to fall'',
there is no difficulty, and one says ''sustains the living...''.
If one erred in the evening or morning service of Shemini Atzeret itself
and said it, 1 there is no need to start again.1) "causes the wind to blow and the rain to fall".
אם טעה בקיץ ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם
אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים
חוזר ומתחיל אתה גבור וכו
ואין זאת מדין חזרה אלא כדי שתהא הברכה ניכרת
שאינו אומר בה משיב הרוח ומוריד הגשם
אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים מחיה המתים
חוזר לראש התפלה
אם לא אמר רק משיב הרוח ולא אמר מוריד הגשם
אינו מזיק כלל ואומר מכלכל חיים וכו
אם טעה במעריב או בשחרית של שמיני עצרת
ואמרו אין צריך לחזור לראש We begin to say (the request for) ''dew and rain'', 1
from the evening service of the sixtieth day after the fall equinox. 2
This is (always) on the fourth or the fifth of December. 3
We (continue) saying (this addition) until Pesach.1) Adding it to ''Bless for us''
2) The above applies only in the diaspora. In Eretz Yisrael, the request for rain is added from the seventh of Marcheshvan. A question exists regarding when those living in the southern hemisphere should request rain.
3) From the year 1900 (until the year 2100), this day will fall on the fifth of December, except when the coming secular year will be a leap year. In that instance, it will fall on the sixth of December.
מתחילין לומר טל ומטר
בתפלת ערבית של יום ששים לאחר תקופת תשרי
והוא ביום ד' או ביום ה' לחודש דעצעמבער
ואומרים עד פסח If one erred and didn't say ''and give dew and rain'':
If one remembered before completing the blessing ''blesses the years'',
one says there ''and give dew and rain for a blessing on the face of the earth''
and (continues) ''and satisfy us...'' and concludes (the blessing) as usual.
If one did not remember until after concluding that blessing, 1
one continues praying and in the blessing ''Hear our voice'',
after (saying) ''empty, do not send us away'',
one says ''and give dew and rain for a blessing''
and (continues) ''For You hearken to the prayer...'' 2
even if one did not recall then, only after saying ''blessed are You''
while one hasn't yet said (G-d's) name, one can say ''and give dew and rain''
and (then continue) ''For You hearken...''
However, if one did not recall until after one finished the blessing ''who hearkens to prayer'',
one must return and begin (again from the blessing) "Bless for us..." .
If one did not remember until after one said the verse
''Let be acceptable...'', 3 one returns to the beginning of (the Shemoneh Esreh) prayers.1) If one has not begun the blessing ''Sound the great trumpet'', one may still say ''and give dew and rain'' and fulfill one's obligation.
2) If one has not begun the blessing ''Be pleased'', one may still say ''and give dew and rain'' and fulfill one's obligation (Shulchan Aruch, Orach Chayim 117:5).
3) At the conclusion of the Shemoneh Esreh.
אם טעה ולא אמר טל ומטר
אם נזכר קודם שסיים הברכה מברך השנים
אומר שם ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה
ושבענו וכו וחותם כראוי
ואם לא נזכר עד לאחר שחתם הברכה
מתפלל להלן ובתוך ברכת שמע קולנו
אחר ריקם אל תשיבנו
אומר ותן טל ומטר לברכה
כי אתה שומע וכו
ואפילו אם לא נזכר אז רק אחר שאמר ברוך אתה
כל שלא אמר עדיין את השם יכול לומר ותן טל ומטר
כי אתה שומע וכו
אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה שומע תפלה
חוזר ומתחיל ברך עלינו וכו
ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק
יהיו לרצון וגו חוזר לראש התפלה If one erred in the summer and said ''and gives dew and rain'',
one returns and begins (again from) ''Bless for us''.
One who did not remember until after (at the end of the Shomeneh Esreh) saying
the verse ''Let be acceptable''
returns to the beginning of (the Shemoneh Esreh) prayers. טעה בקיץ ואמר טל ומטר
חוזר ומתחיל ברך עלינו
ואם לא נזכר עד לאחר שאמר
את הפסוק יהיו לרצון
חוזר לראש התפלה If one is not sure whether one said ''causes the wind to blow...'' or not:
If this (occurred) after thirty days, thus one has already prayed (this) 90 times properly,
the assumption is that also, now, one prayed, as one was accustomed, properly.
However, within the (first) 30 days, one needs to return and (again) pray.
Similarly, (with) ''and give dew and rain'', if one doubted after one had already
prayed 90 prayers properly,
we can rely on the assumption that also now one prayed correctly.
Before (the establishment) of this (habit) one needs to return and pray. 11) According to the Mishna Berurah (114:37), everything depends on the number of days and not the number of prayers. Therefore, though in 30 days one will have said ''causes the wind to blow'' more than 90 times (because of the Musaph prayers of the Sabbath), the number of days is not reduced. Conversely, though in 30 days one will say ''and give dew and rain'' fewer than 90 times (since that prayer is omitted on the Sabbath), 30 days are sufficient.
אם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח או לא אמר
אם הוא לאחר ל' יום שכבר התפלל תשעים פעמים כראוי
חזקתו שגם עתה התפלל בהרגל שלו כראוי
אבל בתוך שלשים יום צריך לחזור ולהתפלל
וכן בטל ומטר אם מסתפק לו לאחר שכבר
התפלל תשעים תפלות כראוי
מוקמינן אחזקתיה שגם עתה התפלל כראוי
וקודם לכן צריך לחזור ולהתפלל One who erred in the evening service of the first night of Pesach,
and (began) praying a weekday Shemoneh Esreh,
and remembered after starting (the blessing) ''Bless for us'',
that the law is that one must conclude that same blessing, 1
does not (in this event) say ''and give rain and dew'',
because also the congregation does not (on that day) say it.
If the question arises
(on the day one starts requesting (dew) ''and give rain and dew'' )
on the Sabbath, and one erred and prayed
the weekday (Shemoneh Esreh) and began (the blessing) ''Bless for us'',
one also here doesn't say ''and give rain and dew''.
This (decision was reached) because the congregation
had still not started (that prayer), and the individual follows 2
always after the congregation.1) As explained in Ch. 76.
2) lit. ''is dragged after''.
טעה במעריב ליל ראשון של פסח
והתפלל תפלת שמנה עשרה של חול
ונזכר לאחר שהתחיל ברך עלינו
שהדין הוא שצריך לסיים כל אותה ברכה
אינו אומר טל ומטר
כיון שגם הצבור אינם אומרים
ואם חלה השאלה
הוא יום התחלה לשאול טל ומטר
ביום שבת וטעה והתפלל
של חול והתחיל ברך עלינו
גם כן אינו אומר טל ומטר
כיון שהציבור
עדיין לא התחילו והיחיד נגרר
תמיד אחר הצבור One forgot (the prayer) ''Let ascend and come'' 1
in the Rosh Hodesh morning or afternoon service
or in Hol Hamoed whether in the morning service or in the afternoon, or evening services:
If one remembered before (at the end of the Shemoneh Esreh) saying ''Let be acceptable'',
one returns and begins (one's prayers again from) ''Be pleased''.
This applies even if one remembered before one began ''(We) give thanks''.
Since one concluded the blessing ''who restores His divine presence to Zion'',
one must begin (again from) ''Be pleased''
(as mentioned before on ''the wind to blow''). 2
However, if one remembered before the blessing
''who restores his divine presence to Zion'',
one says it at that point, and then concludes ''And let our eyes behold...''
If one did not remember until after (at the end of the Shemoneh Esreh) ''Let be acceptable'',
one returns to the beginning of the (Shemoneh Esreh) prayers.
On Rosh Hodesh if one forgets ''Let ascend and come'' in the evening service,
whether the New Moon is two days or one day only,
because one said ''Blessed are You, O G-d...'' and so mentioned (G-d's) name,
again one does not return (to this addition); rather concludes
''who restores His divine presence to Zion'' and finishes one's prayers.
The reason for this is because they did not declare the new month at night.1) On Rosh Hodesh and Hol Hamoed, the prayer ''Let ascend and come...'' is added in the blessing ''Be pleased''.
2) As long as one has not begun "(We) give thanks", one may say "Let ascend and come" even though one has concluded the previous blessing.
שכח יעלה ויבא
בראש חדש בשחרית או במנחה
ובחול המועד בין בשחרית בין במנחה בין במעריב
אם נזכר קודם שאמר יהיו לרצון
חוזר ומתחיל רצה
ואפילו אם נזכר קודם שהתחיל מודים
כיון שסיים ברכת המחזיר שכינתו לציון
צריך להתחיל רצה
כמו שכתבנו במשיב הרוח
אך אם נזכר קודם ברכת
המחזיר שכינתו לציון
אומרו שם ומסיים ותחזינה עינינו וכו
ואם לא נזכר עד לאחר יהיו לרצון וגו
חוזר לראש התפלה
ובראש חדש אם שכח יעלה ויבא במעריב
בין שראש חדש הוא ב' ימים בין שאינו אלא יום א'
כיון שאמר ברוך אתה ה' והזכיר את השם
שוב אינו חוזר אלא מסיים
המחזיר שכינתו לציון וגומר תפלתו
והטעם בזה מפני שלא היו מקדשין את החודש בלילה One who forgot, at Rosh Hodesh or Hol Hamoed
''Let ascend and come'' in the morning service,
even if one does not remember until after praying the Musaph service
(in which one already mentioned Rosh Hodesh or Hol Hamoed)
in any case, one needs to return and (again) pray the morning service.
If the time (for the morning service) has passed,
one can compensate for it in the afternoon service prayers. 11) As explained in Ch. 21:4. See also Ch. 20:10.
שכח בראש חדש או בחול המועד
יעלה ויבא בשחרית
אף על פי שלא נזכר עד לאחר שהתפלל מוסף
שכבר זכר של ראש חדש ושל חול המועד
מכל מקום צריך לחזור ולהתפלל שחרית
ואם עבר זמנה
ישלימנה בתפלת המנחה Whenever one needs to return (and repeat) the (Shemoneh Esreh) prayers,
one must wait (before one begins again, the time it takes) to walk four cubits. בכל מקום שהוא צריך לחזור ולהתפלל
צריך להמתין כדי הילוך ד' אמות A chazan who erred in the quiet (individual Shemoneh Esreh) prayer
does not return and pray a second time, because of ''troubling the congregation'' 1
Rather, he may rely on the prayers (being correct) which he prays out loud.
(Therefore, after the repetition of the prayers he says
''O my G-d, guard...'' and take three steps back.)
However, if he made a mistake in the first three blessings
and remembered before he completed his prayers,
at a point where if he returned it would not be ''troubling the congregation'',
he should repeat his prayers. 21) Causing them to wait unnecessarily.
2) The Mishna Berurah 126:17 brings a more lenient opinion, which does not require the chazan to repeat his prayers at all.
שליח צבור שטעה בתפלת הלחש
אינו חוזר ומתפלל שנית מפני טורח הצבור
אלא סומך על התפלה שיתפלל בקול רם
ולכן לאחר חזרת התפלה יאמר
אלהי נצור וכו' ויפסיע ג' פסיעות
אך אם טעה בג' ברכות ראשונות
ונזכר קודם שהשלים תפלתו
בענין שלא יהא בחזרתו טורח הצבור
יחזור ויתפלל On a fast day, whether it is a public fast or an individual (private) fast,
one adds in the afternoon service in the blessing
''Hear our voice'' (the prayer) ''Answer us''.
When one gets to (the phrase) ''in all times of trouble and distress'',
one concludes (in the regular text) ''For You hearken...''.
If one forgot to say ''Answer us'', if one did not remember
until after that one said (G-d's) name in the blessing ''who hearkens to prayer'',
one does not return and say it, until after one concluded the entire (Shemoneh Esreh) prayers.
After (saying the prayer) ''O my G-d, guard...'', (but) before one moves one's feet, 1
one says 2 until (the phrase) ''in all times of trouble and distress'',
then concludes (with the verse) ''Let be acceptable...''.
If one did not remember, until after one left one's place of prayer,
one does not say it at all.1) To leave one's place of prayer.
2) The ''Answer us...'' prayer.
ביום התענית בין בתענית צבור בין בתענית יחיד
אומרים בתפלת המנחה בברכת
שמע קולנו עננו
וכשמגיע לבכל עת צרה וצוקה
יסיים כי אתה שומע וכו
ואם שכח מלומר עננו אם לא נזכר
עד לאחר שאמר את השם מברכת שומע תפלה
אינו חוזר ואומרו אלא לאחר שגמר כל התפלה
לאחר אלהי נצור קודם שיעקור רגליו
אומרו עד בכל עת צרה וצוקה
ומסיים יהיו לרצון וכו
אינו אומרו עוד כלל
אינו אומרו עוד כלל