The mourner on the first day is forbidden to eat
the first meal (if prepared) by himself,
and it's a mizvah for his neighbours to send him the first meal,
and this is called the meal of condolence.1
The meal should start with eggs or lentils
which are round and have no opening2
like the mourner who has no mouth.3
After that he is allowed to eat all kinds of food even meat.
He is allowed to drink a little wine during the meal
in order to help his digestion but not excessively.
Some (authorities) say that during the whole of the first day
it is forbidden to eat of his own (food) even if
he will eat several times on the day.1) lit. the meal of ''recuperation'' or ''recovery''.
2) lit. no ''mouth''.
3) That is, he can't talk.
האבל ביום הראשון אסור לו לאכול
סעודה הראשונה משלו
ומצוה על שכניו שישלחו לו לסעודה הראשונה
ונקראת סעודת הבראה
ותחילת הסעודה תהא בביצים או עדשים
שהם עגולים ואין להם פה
כמו האבל שאין לו פה
ואחר זה מותר לאכול כל מאכל ואפילו בשר
מותר לשתות קצת יין בתוך הסעודה
כדי לשרות המאכל במעיו אבל לא לרוות
יש אומרים דכל היום הראשון
אסור לו לאכול משלו אפילו
אוכל כמה פעמים ביום If he doesn't want to eat during the day until it's night,
because the day has gone he is allowed to eat from his own food.
Similarly, one who lives alone in a village,
and there is no one to send him the meal of condolence,
should fast until night-time.
In any case, if he can't fast
he is not obliged to distress himself,
and he can eat of his own food. אם אינו רוצה לאכול ביום עד הלילה
כיון שעבר היום הותר לו לאכול משלו
ולכן מי שהוא דר יחידי בכפר
ואין מי שישלח לו סעודת הבראה
נכון שיתענה עד הלילה
ומכל מקום אם אינו יכול להתענות
אינו מחויב לצער את עצמו
ומותר לו לאכול משלו A married woman who became a mourner,
is forbidden to eat the first meal from her husband,
because he is obliged to feed her,
this (meal) is like hers.
Also a hired worker, whose wages include his food, and becomes a mourner,
should not eat the first meal at his employer's house.
However, one who supports an orphan,
or his son or daughter without conditions1 and they became mourners,
they can eat of his food and it's not (considered) of theirs.1) They are grown up so he has no obligation to feed them.
אשה נשואה שאירעה אבל
אסור לה לאכול סעודה הראשונה משל בעלה
דכיון שהוא מחויב לזונה
שלה היא
וכן מי שיש לו שכיר אם אוכל בשכרו ואירעו אבל
לא יאכל סעודה הראשונה משל בעל הבית שלו
אבל מי שהוא זן יתום
או בנו ובתו בלא תנאי ואירעם אבל
יכולים לאכול משלו שאין זאת משלהם A woman should not be brought food by men,
rather women (bring) her meals. אשה אין לאנשים להברות אותה
אלא נשים מברות אותה If the dead person was buried at night,
if he wants to eat at night it is forbidden him to eat of his own,
rather they bring for him.
If he doesn't want to eat at night,
he is forbidden to eat at daytime the first meal of his own,
because the day follows the night and is part of the first day. אם נקבר המת בלילה
אם רוצה לאכול בלילה אסור לו לאכול משלו
אלא מברין אותו
ואם אינו רוצה לאכול בלילה
אסור לאכול ביום סעודה הראשונה משלו
דהיום הולך אחר הלילה והוה ליה יום ראשון If the dead person was buried on Friday from nine hours1 and more,
when it is forbidden to arrange a meal,2
one doesn't bring him food because of honoring Shabbat,
and he shouldn't eat anything until the night.1) Around ''small'' mincha time. See Chapter 69:2.
2) See Chapter 69:3.
אם נקבר המת בערב שבת מתשע שעות ולמעלה
שאז אסור לקבוע סעודה
אין מברין אותו מפני כבוד שבת
ולא יאכל כלום עד הלילה One brings (food) on timely news1
and doesn't bring on untimely news.2
If one heard timely news on Shabbat,
one doesn't bring him (food) and he eats his own.
Also on the Sunday afterwards one doesn't bring to him
because the day of receiving the news has already passed.1) ''timely'' - when the news of the death was received within thirty days of its occurrence. 2) ''untimely'' - when the news of the death was received after thirty days of its occurrence.
מברין על שמועה קרובה
ואין מברין על שמועה רחוקה
שמע שמועה קרובה בשבת
אין מברין אותו ואוכל משלו
וגם ביום ראשון שלאחריו אין מברין אותו
מפני שכבר נדחה יום השמועה Similarly, one who had a death
and (the body) was buried on a festival, one doesn't bring (food to) him,
and also after the festival one doesn't bring him
because it's already gone by.
However, if he was buried on an Intermediate day one does bring him,
but he should eat sitting on the bench at the table his normal way
because there isn't mourning on the Intermediate days. וכן מי שמת לו מת
ונקבר ביום טוב אין מברין אותו
וגם לאחר יום טוב אין מברין אותו
כיון שכבר נדחה
אבל אם נקבר בחול המועד מברין אותו
אלא שאוכל יושב על הספסל אצל השלחן כדרכו
כי אין אבילות בחול המועד There used to be those who fasted
on the anniversary of the death of a Torah sage. היו נוהגין להתענות
ביום מיתת תלמיד חכם