It's forbidden to wash the whole body even in cold water,
but (to wash) one's face, hands and feet in hot water is forbidden
and in cold water is allowed.
Washing in hot water is forbidden all the thirty (days) and even to comb the head,
also washing the whole body in cold water
if this is enjoyable is forbidden the whole thirty days.
A woman who needs to comb before the ritual immersion,
is allowed to wash in hot water after seven days.
On the topic of wearing the white undergarment1 see Chapter 159 Law 5.1) Worn by the woman so that she can easily detect the start and end of her menses.
אסור לרחוץ כל גופו אפילו בצונן
אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור
ובצונן מותר
ורחיצה בחמין אסור כל שלשים ואפילו לחוף הראש
וגם רחיצת כל הגוף בצונן
אם היא לתענוג אסור כל שלשים
ואשה לצורך חפיפה שקודם טבילה
מותרת לרחוץ בחמין לאחר שבעה
ולענין לבישת לבנים עיין לעיל סימן קנ''ט סעיף ה' If a woman who had just given birth became a mourner and she needs to wash,
she is allowed also during the seven days,
but on the first day one should be strict if she doesn't really need.
Similarly, one who is fastidious,
so that if he didn't wash he would be very distressed and become ill,
is allowed to wash.
Similarly he is allowed to wash his head with hot water. יולדת שאירע לה אבל והיא צריכה לרחוץ
מותרת גם בתוך שבעה
אך ביום ראשון יש להחמיר אם אין לה צורך כל כך
וכן מי שהוא אסטניס
שאם לא ירחוץ יצטער הרבה ויבא לידי מיחוש
מותר לו לרחוץ
וכן מאן דאית ליה ערבוביא ברישיה מותר לו לחוף ראשו בחמין It is forbidden to annoint oneself however little if it's for enjoyment,
but if it's for hygiene1 it's allowed,
and even more so for healing,
such as if he has scabs2 on his head.1) lit., removing dirt.
2) Or spots.
אסור לסוך אפילו כל שהוא אם מכוין לתענוג
אבל אם הוא מכוין להעביר הזוהמא מותר
ומכל שכן משום רפואה
כגון שיש לו חטטין בראשו One who was forced into mourning
because he had two deaths one after the other
is allowed to wash in cold water. מי שתכפוהו אביליו
שאירע שתי אבילות זו אחר זו
מותר לו לרחוץ בצונן The prohibition on wearing shoes applies to those made of leather,
but (shoes of) cloth or rubber or hair or wood are allowed,
because we don't call ''shoes'' except of leather.
A wood shoe (that is) covered in leather is forbidden.
Even though the mourner is forbidden to wear shoes,
he still blesses in the morning ''Who has provided me my every need''. איסור נעילת הסנדל הוא דוקא בשל עור
אבל של בגד או של גמי או של שער או של עץ מותר
דלא מקרי מנעל אלא של עור
מנעל של עץ ומחופה עור אסור
אף על פי שהאבל אסור בנעילת הסנדל
מכל מקום מברך בבוקר שעשה לי כל צרכי A woman who has just given birth is allowed the whole thirty days to wear shoes.
Similarly, an ill person and one with a foot injury,
because the cold1 is hard for them.1) Outdoors.
יולדת כל שלשים יום ללידתה מותרת בנעילת הסנדל
וכן חולה ומי שיש לו מכה ברגלו
מפני שהצנה קשה להם A mourner on a journey is allowed to wear shoes,
and should put some earth in his shoes.
Similarly any place he needs to wear shoes he may do so. אבל שהולך בדרך מותר בנעילת הסנדל
וישים קצת עפר בסנדליו
וכן בכל מקום שצריך לנעול סנדל יעשה כן Relations are forbidden also embracing and kissing.
However other acts of closeness such as offering a drink
or making the bed and the like are allowed,
whether the husband or the wife are in mourning. אסור בתשמיש המטה וגם בחיבוק ונשוק
אבל שאר דבר קורבה כגון מזיגת הכוס
והצעת המטה וכדומה מותר
בין באבילות דידיה בין באבילות דידה