Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2001

Hebrew/English Main Text Hebrew Main Text English Main Text Previous Next Help Index Home

דיני קדיש יתוםCh. 26:1-22. The Mourners Kaddish

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22

26:1 נמצאו במדרשים הרבה מעשיות The Midrashim relate many stories כי על ידי שהבן אומר קדיש how Kaddish said by a son בשביל אביו או אמו for his (deceased) father or mother ניצולים מן הדין saved them from judgement. על כן Therefore, נוהגין לומר קדיש Kaddish is customarily said.
וכן Also [other practices which benefit the departed) לעלות למפטיר receiving maftir ולהתפלל לפני התיבה and leading the congregation in prayer. ובפרט במוצאי שבתות particularly on Saturday night, שהוא הזמן for this is the time, שחוזרין הנשמות לגיהנם that the souls return to Gehinnom. וכן בכל ערבית The same applies on all evenings, שאז תגבורת הדין for then judgement is more severe.
ויש בענין הקדישים Regarding Kaddish, כמה חילוקי דינים there are many different laws, על פי המנהגים depending on the [local] customs.
26:2 בתוך שבעה During the seven (days of mourning), בין שהוא קטן regardless of whether he is a minor בין גדול or an adult, בין תושב a resident (of the city) בין אורח or a guest, יש לו כל הקדישים he has (is entitled to) all the Kaddishim (in the services). ודוחה כל האבלים (His rights) supersede those of other mourners.
ואפילו פגע הרגל Even if a holiday falls תוך שבעה in the midst of these seven (days), המבטל גזרת שבעה and nullifies the (mourning) practices of the seven (days), וכן לאחר שבעה and (if it falls) after the seven (days) שמבטל as it also nullifies גזרת שלשים the (mourning) practices of the thirty-day period, לענין קדיש (the mourner's right) to say these Kaddishim אינו מבטל is unaffected.
וכן Similarly, לא אמרינן we do not follow לענין קדיש regarding Kaddish, (the principle) מקצת היום "part of the day ככולו is like the whole" [and finish on the morning of the 7th]. ואפילו במנחה and even in the afternoon service של יום השביעי of the seventh day, יש לו כל הקדישים (the mourner) is entitled (to say) all the Kaddishim.
ומונין שבעה (In this regard), we count (the periods of) seven (days) ושלשים and thirty (days) מיום הקבורה from the day (the deceased) was buried. ואף על פי Even if שהאבל לא שמע מיד the mourner did not hear (about the death) immediately, ונוהג אחר כך and started later on (not from the burial) שבעה ימי אבל the seven days of mourning, מכל מקום in any case, לענין קדיש with regard to the Kaddishim אין לו he does not have דין שבעה rights of the seven (days of mourning). וכן אם מת ברגל Similarly, when (a person) dies on a festival, מונין לענין קדיש (the seven days) regarding Kaddish, are counted מיום הקבורה from the day of the burial.
26:3 אם יש בבית הכנסת If there is present in the synagogue גם יאהרצייט also (a person commemorating) a yahrzeit, אזי אם הבן שבעה then, if the mourner (in his) seven (days) הוא קטן is a child below majority, שהולך who [does not remain at home] and may go כל ימי השבעה all the seven days לבית הכנסת to the synagogue, יש להיארצייט קדיש אחד then the yahrzeit is entitled to one Kaddish. ואם יש הרבה יאהרצייט If many yahrzeits are present, יש לכל אחד each one is entitled קדיש אחד to one Kaddish, ואפילו אם הקטן even if the child, שהוא בן ז' who is in his seven days, ידחה לגמרי will will be left without any (Kaddish).
ואם יש בן שלשים If one in the thirty (day mourning period) is also present, יש לו גם כן קדיש אחד he is also entitled to one Kaddish. אבל אם יש הרבה בני שלשים However, even if there are many in the thirty (days), אין הקטן בן שבעה the child (in his) seven (days), never נדחה מחמתן לגמרי loses completely [his Kaddish rights) because of them.
ואם הוא גדול Similarly, an adult שאינו הולך כל השבעה who does not go, during the seven (days), לבית הכנסת to the synagogue, אף על פי but rather שמתפלל בביתו במנין prays in his home with a minyan, מכל מקום in any event, כשבא בשבת לבית הכנסת when he comes on Sabbath to the synagogue, אומר כל הקדישים he says all the Kaddishim. ואם יש שם יאהרצייט If there is also present a yahrzeit, אומר גם כן כל הקדישים (the seven days person) says all the Kaddishim מלבד קדיש אחד except for one Kaddish יטילו עליו גורל over which lots are drawn [to decide who will say it].
ואך כשנתבטל ממנו When he is freed from השבעה the seven days of mourning, על ידי רגל because a holiday (came in the middle), או שמת אביו ברגל or should one's father pass away on a festival אזי יש לו דין קטן then he is like the child (who attends the synagogue) כיון שיכול לילך because he (an adult) can also go לבית הכנסת בכל יום to the synagogue every day.
26:4 בן ז' קטן Should a child in his seven (days) ובן ז' גדול and an adult in his seven (days) בשבת on the Sabbath, כשבא לבית הכנסת be present in the synagogue, שוים בקדישים the Kaddishim are divided equally between them. ואם יש גם יאהרצייט If a yahrzeit is also present, הוא נדחה מהמת הגדול the adult's [rights to Kaddish] supersede this person's. ולכן יש להגדול Hence, the adult is entitled to קדיש אחד יותר מן הקטן one Kaddish more than the child: דהיינו הקדיש שהיה צריך הקטן that Kaddish which the child would have had לתת להיאהרצייט to grant the yahrzeit.
26:5 יאהרצייט A yahrzeit וכן and, similarly, בן שלשים a person (in his) thirty (days) קודמין לשאר אבלים have priority over other mourners שהם בתוך השנה who are in the year (of mourning). ומכל מקום However, יש להם לתת גם להם they should also give to the others איזה קדישים (the opportunity of reciting) certain Kaddishim. ויש לנהוג Thus, it is proper שקדיש דרבנן that the Kaddish d'rabbonon וגם הקדיש שלאחר עלינו and the Kaddish after Oleinu יהיה להיאהרצייט be given to the yahrzeit או לבן ל' or the person (in his) thirty (days), ושאר הקדישים while the other Kaddishim לשאר האבלים (should be divided) among the other mourners אם ישנם כמנין הקדישים if their number equals the number of the Kaddishim.
26:6 יאהרצייט ובן שלשים (Between) a yahrzeit and a thirty (day person), היכא דאיכא רווחא "profit and loss" (applies - who has most to lose) בן שלשים קודם the person (in his) thirty (days) has priority, ואין להיאהרצייט רק קדיש אחד The yahrzeit is granted only one Kaddish.
ואם יש הרבה יאהרצייט If many yahrzeits are present, יש לכל אחד קדיש אחד each one is entitled to at least one Kaddish, ואף על פי even if by doing so, שהבן שלשים ידחה לגמרי the person (in his) thirty (days) will not be left anything. משום שהוא יאמר למחר Because he may say (Kaddish) tomorrow, והיאאהרצייט while the yahrzeit אם לא יאמר היום if he does not say (Kaddish) today, עבר זמנו his opportunity will have passed.
26:7 אם יש שני אבלים שוים When there are two mourners with equal (privileges), יטילו גורל ביניהם lots should be cast between them. ומי שעלה לו הגורל The one who wins the lot לומר ערבית says [Kaddish in] the evening service. ויש לשני כנגד זה Accordingly, the other has קדיש אחד שחרית one Kaddish in the morning service בלא גורל without casting lots, ועל הקדיש הג' יטילו גורל and lots should be cast for the third Kaddish.
וכן אם ישנם הרבה Similarly, if there are many (mourners), גם כן מטילין גורל lots are again cast. ומי שעלה לו הגורל Whoever won once, לא יבא עוד בתוך הגורל is excluded from the future draws, עד שיאמרו כולם until all have said [Kaddish at least once.]
26:8 התושב קודם לאורח The resident (mourner) has precedence over a guest אם אינו תוך שבעה (if the latter has passed the seven (days)). יאהרצייט תושב When the yahrzeit of a resident ויאהרצייט אורח and the yahrzeit of a guest (coincide), אין להאורח כלום the guest is not granted [a single Kaddish].
בן שלשים תושב (With) a thirty (day) resident, או תוך השנה תושב or a resident in the year (of mourning),  ויאהרצייט  אורח and a yahrzeit who is a guest, יש להאורח קדיש אחד the guest is entitled to one Kaddish.
ואם יש יאהרצייט תושב (This applies) even if a resident yahrzeit is also present; ובן שלשים תושב or a thirty (days) resident, ויאהרצייט אורח and a yahrzeit guest, יש גם כן להאורח the guest also gets קדיש אחד one Kaddish. ואינו יכול היאהרצייט התושב The yahrzeit resident cannot לומר לו tell (the guest), אני קודם "I'm first" (my rights supersede yours), כי יאמר for (the guest) can tell (the resident): לאו מדידך שקילנא "I am not taking the privilege from you, אלא מבן שלשים but from the thirty (days) person." ויאמר היאהרצייט תושב Thus, the yahrzeit resident says קדיש ראשון the first Kaddish ויאהרצייט אורח קדיש ב the guest yahrzeit the second Kaddish ובן שלשים קדיש ג and the thirty (day) person the third Kaddish.
26:9 אורח בן שלשים A thirty (day) guest ותושב תוך השנה and a resident within the year (of mourning) שוים are considered equal.
26:10 יאהרצייט תושב (When there is) a yahrzeit resident ובן שלשים אורח and a thirty (day) guest, יאמר התושב קדיש ראשון ושני the resident should say the first two Kaddishim והאורח השלישי and the guest, the third.
26:11 אורח בתוך השנה A guest within the year (of mourning) יש לו קדיש א' is entitled to one Kaddish בתוך אבלים תושבים when there are other mourning residents בתוך השנה (also) within the year (of mourning).
26:12 תושב נקרא לענין זה In this context, a resident is defined as כל שיש לו a person who has כאן דירת קבע here (in the city) a permanent dwelling אף על פי שאינו פורע מס even though he does not pay taxes, או שהוא פורע כאן מס or someone who pays here taxes אף על פי שאינו דר כאן even though he does not live here.
ומי שבא לכאן ממקום אחר A person who comes here from another place לומר קדיש to say Kaddish אחר אביו ואמו for his father or mother שהיו דרים כאן who lived here, אף על פי שהמה even though they (his parents) היו תושבים כאן were residents here, מכל מקום כיון שהבן הזה in any case, because this son אינו דר כאן neither lives here ואינו פורע כאן מס nor pays taxes here, אין לו דין תושב he is not considered to be a resident (of this city).
בעל הבית שמחזיק (In the case of) a house owner who employs מלמד או משרת a teacher or servant, אם הם פנויים if they are unmarried נקראים כאן תושבים then they are considered residents [of the latter's city]. אבל אם יש להם However, if they have נשים במקום אחר wives living elsewhere, הרי הן כאן כאורחים they are considered here to be guests. והלומד בישיבה Students in a yeshiva וכן מלמד המושכר or teachers employed לכמה בעלי בתים by several house-owners, אף על פי שיש להם even though they have נשים במקום אחר wives living elsewhere דינממ כאן כתושבים are considered to be resident.
המגדל יתום בביתו An orphan being raised in someone's house, אפילו בשכר even for money, אם אין לו לא אב ולא אם since he has neither a father or mother, יש לו כאן דין תושב is like a resident. אבל אם יש לו אב או אם However, if either his father or mother (are alive) במקום אחר and live elsewhere, אפילו מגדלו בתורת צדקה even if (his host) is raising him as an act of charity, יש לו דין אורח (the orphan) is considered to be a guest.
26:13 מי שמתפלל בבית הכנסת A person who prays in a particular synagogue או בבית המדרש תמיד or house of study always [is not given any privileges] אם בא לומר קדיש should he desire to say Kaddish בבית הכנסת האחרת in another synagogue האבלים שבשם יכולין לדחותו the mourners there can refuse him ואפילו הוא תוך שבעה even if he is in the week (of mourning). דגרע מהאורח (His standing) is worse than that of a guest, כי האורח אין לו מקום since a guest has no place להתפלל ולומר קדיש to pray and say Kaddish, וזה יש לו whereas he does.
26:14 מי שיכול וראוי If a person is able and is fit להתפלל לפני התיבה to lead the congregation in prayer, יתפלל he should do so. ומועיל יותר This is of greater benefit מקדיש יתום than (saying) Mourner's Kaddish, שלא נתקן אלא לקטנים which was instituted essentially for minors. ומי שאינו יכול A person who cannot להתפלל כל התפלה lead the congregation throughout the entire service יתפלל מן אשרי should lead them at least from "Happy are they" ובא לציון ולהלן and "And there shall come to Zion" onward.
ומי שיש לו Those that have זכות יותר בקדישים precedence regarding Kaddish כגון בן ז' ול' i.e., in the week (of mourning) and in the (first) month, יש לו גם כן also have זכות יותר precedence בענין התפלה with (leading the congregation in) prayer.
נוהגין שאין אבל It is customary that a mourner not מתפלל לפני התיבה lead the congregation in prayer בשבת ויום טוב on the Sabbath or festivals.* אך אם גם קודם האבלות However, if even before he became a mourner, היה דרכו להתפלל he would lead the congregation בשבת ויום טוב on the Sabbath or festivals, גם בזמן האבלות יתפלל he may continue to do so even while a mourner.

* {In many communities, it is customary for a mourner not to lead the congregation in prayer on any day when the musaf service is said. These restrictions apply only to a person within the year of mourning. However, a person commemorating a yahrzeit may lead the congregation even on the Sabbath or festivals.}

26:15 שנים ששוים If two people have equal rights בדין קדיש regarding (saying) Kaddish, ושניהם יכולים both are equally capable להתפלל לפני התיבה of leading the congregation in prayer, ומרוצים בשוה לקהל and both are equally acceptable to the congregation, יטילו גורל they should cast lots between them. שאחד יתפלל עד אשרי One leads the congregation until "Happy are they" ובא לציון and "And there shall come to Zion", והשני יתפלל אשרי ובא לציון and the other leads the remainder of the service.
ואם אחד אינו יכול If one is incapable להתפלל לפני התיבה of leading the congregation in prayer או שאינו מרוצה לקהל or is not acceptable to the congregation, והתפלל השני and, hence, the other led the prayers, לא הפסיד זה שהתפלל the latter who prayed, did not forfeit זכותו בקדישים his rights regarding the Kaddishim. ומכל מקום יש לו לוותר Nevertheless, it is proper for him to forgo his rights להניח הקדיש and leave the Kaddish למי שלא התפלל for the one who did not lead the prayers ומכל שכן לקטנים - and how much more so for minors.
26:16 מי שהוא אבל על אביו A person who is mourning the loss of his father וגם על אמו and also his mother, מכל מקום netherless, אין לו זכות יותר he has no greater right בתפלות וקדישים to lead (the congregation) in prayer or say Kaddish משאר אבל than any other mourner. משום דזכרון אחד Because one memorial עולה לכאן ולכאן is sufficient for both.
26:17 נוהגין שאין אומרים קדיש It is customary to say Kaddish רק י''א חדשים for only eleven months, שלא להחזיק אביו ואמו כרשעים in order not to make one's parents appear wicked, דמשפט של רשעים (as our Sages taught:) "The judgement of the wicked הוא י''ב חדש is (no longer than) twelve months."
שאם מת דרך משל Thus should a person die, for example, יו''ד שבט on the tenth of Shevat, פוסק לומר ט' טבת one stops saying (Kaddish) on the ninth of Teves. וביו''ד טבת לא יאמר He should not say (Kaddish) on the tenth of Teves, דהא הוי יום א' בחדש י''ב for that is already the first day of the twelfth month, ויום א' בחדש and even one day of a month חשוב חדש is considered to be an entire month. והוי כאלו אמר Thus, it would be considered as if he said (Kaddish) י''ב חדש for twelve months.
ולענין זה In this regard, מונים מיום הקבורה one counts from the day of the burial לא מיום המיתה and not from the day they died. שאם נקבר י''א שבט For example, if one was buried on the eleventh of Shevat, אזי פוסק ביו''ד טבת one stops (saying Kaddish) on the tenth of Teves, כי המשפט אינו מתחיל since the (heavenly) judgement does not begin עד לאחר הקבורה until after the burial. ואם היתה שנה מעוברת During a leap year, פוסק ט' (the son) should stop (reciting Kaddish) on the ninth, או י' כסלו (or tenth (if buried a day later) of Kislev).
ויום זה שהוא פוסק בו On the day he ceases reciting (Kaddish), יש לו כל הקדישים he is entitled to say all the Kaddishim. רק ליאהרצייט שייך קדיש א' However, a yahrzeit has one Kaddish, וכן לבן שלשים and, similarly, a thirty (days) person, ואם יש כמה יאהרצייט and if there are several with yahrzeit או בני שלשים or during their thirty (day period) נדחה הוא מפניהם לגמרי this person may not be given any Kaddishim.
מי שיודע באביו ואמו When a person knows that either his father or mother שהיו רשעים are among the wicked מאותן שנידונין י''ב חדש who will be judged for twelve months, ראוי ומחויב שיאמר it is fitting, and he is obligated, to say קדיש י''ב חדש Kaddish for twelve months.*

* {This practice is not accepted by all halachic authorities.}

26:18 כשיש הרבה אבלים When there are many mourners present, רחמנא ליצלן heaven forbid, אזי כדי שלא יבאו then, in order to prevent from arising לידי קטטות ומריבות discord and quarrels, נוהגין בהרבה מקומות it is customary in many places שאומרים ב' או ג' ביחד (to allow) two or three people to say (Kaddish) together.*

* {At present, this principle has been further expanded and it is customary in most congregations for all mourners to say all the Kaddishim in unison.}

26:19 אם אין בבית הכנסת If there is not in the synagogue, אבל על אביו ואמו any one mourning his father or mother יאמר אותו קדיש the Kaddish should be said, מי שאין לו אב ואם by one who has neither a father or a mother, בעד כל מתי ישראל on behalf of all the departed of Israel.
ויש מקומות שנהגו In some communities, it is customary ששאר קרובים אומרים that the rest of the relatives say קדיש על קרוביהם Kaddish for their (departed) relatives כשאין אבלים על אביהם ואמם if none mourning their father or mother are present. וגם כשיש אבלים Furthermore, even if there are people mourning על אביהם ואמם their father or mother, אם יש מי שרוצה לומר if someone wanted to say קדיש אחר אבי זקנו Kaddish for his grandfather או זקנתו or grandmother שמתו בלא בנים who died without [leaving any] sons, או אחר בנו or for his son או בתו שמתו בלא בנים or daughter who died without children, יניחוו לו האבלים the other mourners should allow him לומר קדיש אחד to say one Kaddish לאחר שהם אמרו כל אחד after they have said one Kaddish each.
ויש מקומות שנהגו In some communities, it is customary שגם שאר קרובים אומרים קדיש that other relatives also say Kaddish אפילו במקום שיש even when there are אבלים על אב ואם people mourning their father or mother. אלא שעושים פשרה ביניהם However, a compromise between them is reached, שאין אומרים כל כך קדישים and the former do not say as many Kaddishim כמו האבלים על אב ואם as those mourning their father or mother.
והולכים בכל זה In all these manners we follow אחר המנהג the prevailing custom, ובלבד שיהא provided it is מנהג קבוע בעיר a fixed custom in the community.
26:20 הבת אין לה לומר A daughter should not say קדיש בבית הכנסת Kaddish in the synagogue. אך יש אומרים However, some opinions maintain שאם רוצים לעשות that should she desire to hold מנין בביתה a minyan in her house שתאמר שם so that she may say (Kaddish) there, הרשות בידם she is permitted to do so. ויש אומרים However, others say דגם זאת אין לעשות that even this should not be done.
26:21 מי שהיה לו יאהרצייט A person who had yahrzeit ולו יכול לומר קדיש and was unable to say Kaddish (on the day) כגון שהיה בדרך because he was away on a journey או שלא הגיע לו or did not receive קדיש a Kaddish (because there were not enough available), יכול לומר קדיש may say Kaddish בתפלת ערבית in the evening service שלאחר היאהרצייט after the day of the yahrzeit.
26:22 אף על פי שאמירת הקדיש Though saying Kaddish והתפלות מועילות להאבות and prayers are helpful to the departed, מכל מקום אין אלו העיקר they are not of primary importance. אלא העיקר הוא What is most essential שהבנים ילכו is that the children proceed באורח מישור in the path of righteousness, כי בזה for by this, הם מזכים האבות they bring merit to their parents. הכי איתא בזוהר הקדוש The holy Zohar (Bechukosai) declares: בן יכבד אב [Malachi 1:6 states:) "A son honors his father," כמה דאת אמרת as [Exodus 20:12] commands: כבד את אביך ואת אמך "Honor your father and mother." ואוקיה במיכלא ומשתייא This refers to food, drink, ובכלא and clothes, האי בחייו דאתחייב ביה which he is obligated to provide in their lifetime.
בתר דמית When they die, אי תימא הא פטור הוא is one free of this obligation?
לאו הכי This is not so. ראף על גבי דמית After their passing, אתחייב ביקריה יתיר he is obligated to honor him more, דכתיב [for this is also included) in the command: כבד את אביך "honor your father..." דאי ההוא ברא אזיל If a son follows באורח תקלא a disastrous path, ודאי מבזה לאבוי הוא he surely disgraces his father ודאי עביד ליה קלנא and brings him shame.
ואי ההוא ברא אזיל [In contrast,] a son who walks באורח מישור in the path of righteousness ותקין עובדוי and corrects his deeds ודאי דא אוקיר לאבוי surely honors his father. אוקיר ליה בהאי עלמא He brings honor to him in this world גבי בני נשא in the eyes of men, אוקיר ליה בההוא עלמא and brings honor to him in the world to come גבי קודשא בריך הוא before the Holy One, blessed be He. וקודשא בריך הוא The Holy One, blessed he He, חייס עליה has compassion on him ואותיב ליה בכורסיא and seats him on a throne דיקריה ודאי וכו of glory ....
עד כאן לשונו up to here his words (of the Zohar). ויש לו לאדם A person should לצוות את בניו command his children להחזיק באיזה מצוה to be strongly (observant) of one mitzvah. ואם מקיימין Their practice of it נחשב יותר will be considered more (important) מן הקדיש than their recitation of Kaddish. והוא תקנה טובה This is a valuable practice גם למי שאין לו also for someone who does not have בנים אלא בנות sons but only daughters.
1