26:1 |
The Midrashim relate many stories | נמצאו במדרשים הרבה מעשיות |
|
how Kaddish said by a son | כי על ידי שהבן אומר קדיש |
|
for his (deceased) father or mother | בשביל אביו או אמו |
|
saved them from judgement. | ניצולים מן הדין |
|
Therefore, | על כן |
|
Kaddish is customarily said. | נוהגין לומר קדיש |
|
Also [other practices which benefit the departed) | וכן |
|
receiving maftir | לעלות למפטיר |
|
and leading the congregation in prayer. | ולהתפלל לפני התיבה |
|
particularly on Saturday night, | ובפרט במוצאי שבתות |
|
for this is the time, | שהוא הזמן |
|
that the souls return to Gehinnom. | שחוזרין הנשמות לגיהנם |
|
The same applies on all evenings, | וכן בכל ערבית |
|
for then judgement is more severe. | שאז תגבורת הדין |
|
Regarding Kaddish, | ויש בענין הקדישים |
|
there are many different laws, | כמה חילוקי דינים |
|
depending on the [local] customs. | על פי המנהגים |
26:2 |
During the seven (days of mourning), | בתוך שבעה |
|
regardless of whether he is a minor | בין שהוא קטן |
|
or an adult, | בין גדול |
|
a resident (of the city) | בין תושב |
|
or a guest, | בין אורח |
|
he has (is entitled to) all the Kaddishim (in the services). | יש לו כל הקדישים |
|
(His rights) supersede those of other mourners. | ודוחה כל האבלים |
|
Even if a holiday falls | ואפילו פגע הרגל |
|
in the midst of these seven (days), | תוך שבעה |
|
and nullifies the (mourning) practices of the seven (days), | המבטל גזרת שבעה |
|
and (if it falls) after the seven (days) | וכן לאחר שבעה |
|
as it also nullifies | שמבטל |
|
the (mourning) practices of the thirty-day period, | גזרת שלשים |
|
(the mourner's right) to say these Kaddishim | לענין קדיש |
|
is unaffected. | אינו מבטל |
|
Similarly, | וכן |
|
we do not follow | לא אמרינן |
|
regarding Kaddish, (the principle) | לענין קדיש |
|
"part of the day | מקצת היום |
|
is like the whole" [and finish on the morning of the 7th]. | ככולו |
|
and even in the afternoon service | ואפילו במנחה |
|
of the seventh day, | של יום השביעי |
|
(the mourner) is entitled (to say) all the Kaddishim. | יש לו כל הקדישים |
|
(In this regard), we count (the periods of) seven (days) | ומונין שבעה |
|
and thirty (days) | ושלשים |
|
from the day (the deceased) was buried. | מיום הקבורה |
|
Even if | ואף על פי |
|
the mourner did not hear (about the death) immediately, | שהאבל לא שמע מיד |
|
and started later on (not from the burial) | ונוהג אחר כך |
|
the seven days of mourning, | שבעה ימי אבל |
|
in any case, | מכל מקום |
|
with regard to the Kaddishim | לענין קדיש |
|
he does not have | אין לו |
|
rights of the seven (days of mourning). | דין שבעה |
|
Similarly, when (a person) dies on a festival, | וכן אם מת ברגל |
|
(the seven days) regarding Kaddish, are counted | מונין לענין קדיש |
|
from the day of the burial. | מיום הקבורה |
26:3 |
If there is present in the synagogue | אם יש בבית הכנסת |
|
also (a person commemorating) a yahrzeit, | גם יאהרצייט |
|
then, if the mourner (in his) seven (days) | אזי אם הבן שבעה |
|
is a child below majority, | הוא קטן |
|
who [does not remain at home] and may go | שהולך |
|
all the seven days | כל ימי השבעה |
|
to the synagogue, | לבית הכנסת |
|
then the yahrzeit is entitled to one Kaddish. | יש להיארצייט קדיש אחד |
|
If many yahrzeits are present, | ואם יש הרבה יאהרצייט |
|
each one is entitled | יש לכל אחד |
|
to one Kaddish, | קדיש אחד |
|
even if the child, | ואפילו אם הקטן |
|
who is in his seven days, | שהוא בן ז |
|
will be left without any (Kaddish). | ידחה לגמרי |
|
If one in the thirty (day mourning period) is also present, | ואם יש בן שלשים |
|
he is also entitled to one Kaddish. | יש לו גם כן קדיש אחד |
|
However, even if there are many in the thirty (days), | אבל אם יש הרבה בני שלשים |
|
the child (in his) seven (days), never | אין הקטן בן שבעה |
|
loses completely [his Kaddish rights) because of them. | נדחה מחמתן לגמרי |
|
Similarly, an adult | ואם הוא גדול |
|
who does not go, during the seven (days), | שאינו הולך כל השבעה |
|
to the synagogue, | לבית הכנסת |
|
but rather | אף על פי |
|
prays in his home with a minyan, | שמתפלל בביתו במנין |
|
in any event, | מכל מקום |
|
when he comes on Sabbath to the synagogue, | כשבא בשבת לבית הכנסת |
|
he says all the Kaddishim. | אומר כל הקדישים |
|
If there is also present a yahrzeit, | ואם יש שם יאהרצייט |
|
(the seven days person) says all the Kaddishim | אומר גם כן כל הקדישים |
|
except for one Kaddish | מלבד קדיש אחד |
|
over which lots are drawn [to decide who will say it]. | יטילו עליו גורל |
|
When he is freed from | ואך כשנתבטל ממנו |
|
the seven days of mourning, | השבעה |
|
because a holiday (came in the middle), | על ידי רגל |
|
or should one's father pass away on a festival | או שמת אביו ברגל |
|
then he is like the child (who attends the synagogue) | אזי יש לו דין קטן |
|
because he (an adult) can also go | כיון שיכול לילך |
|
to the synagogue every day. | לבית הכנסת בכל יום |
26:4 |
Should a child in his seven (days) | בן ז' קטן |
|
and an adult in his seven (days) | ובן ז' גדול |
|
on the Sabbath, | בשבת |
|
be present in the synagogue, | כשבא לבית הכנסת |
|
the Kaddishim are divided equally between them. | שוים בקדישים |
|
If a yahrzeit is also present, | ואם יש גם יאהרצייט |
|
the adult's [rights to Kaddish] supersede this person's. | הוא נדחה מהמת הגדול |
|
Hence, the adult is entitled to | ולכן יש להגדול |
|
one Kaddish more than the child: | קדיש אחד יותר מן הקטן |
|
that Kaddish which the child would have had | דהיינו הקדיש שהיה צריך הקטן |
|
to grant the yahrzeit. | לתת להיאהרצייט |
26:5 |
A yahrzeit | יאהרצייט |
|
and, similarly, | וכן |
|
a person (in his) thirty (days) | בן שלשים |
|
have priority over other mourners | קודמין לשאר אבלים |
|
who are in the year (of mourning). | שהם בתוך השנה |
|
However, | ומכל מקום |
|
they should also give to the others | יש להם לתת גם להם |
|
(the opportunity of reciting) certain Kaddishim. | איזה קדישים |
|
Thus, it is proper | ויש לנהוג |
|
that the Kaddish d'rabbonon | שקדיש דרבנן |
|
and the Kaddish after Oleinu | וגם הקדיש שלאחר עלינו |
|
be given to the yahrzeit | יהיה להיאהרצייט |
|
or the person (in his) thirty (days), | או לבן ל |
|
while the other Kaddishim | ושאר הקדישים |
|
(should be divided) among the other mourners | לשאר האבלים |
|
if their number equals the number of the Kaddishim. | אם ישנם כמנין הקדישים |
26:6 |
(Between) a yahrzeit and a thirty (day person), | יאהרצייט ובן שלשים |
|
"profit and loss" (applies - who has most to lose) | היכא דאיכא רווחא |
|
the person (in his) thirty (days) has priority, | בן שלשים קודם |
|
The yahrzeit is granted only one Kaddish. | ואין להיאהרצייט רק קדיש אחד |
|
If many yahrzeits are present, | ואם יש הרבה יאהרצייט |
|
each one is entitled to at least one Kaddish, | יש לכל אחד קדיש אחד |
|
even if by doing so, | ואף על פי |
|
the person (in his) thirty (days) will not be left anything. | שהבן שלשים ידחה לגמרי |
|
Because he may say (Kaddish) tomorrow, | משום שהוא יאמר למחר |
|
while the yahrzeit | והיאאהרצייט |
|
if he does not say (Kaddish) today, | אם לא יאמר היום |
|
his opportunity will have passed. | עבר זמנו |
26:7 |
When there are two mourners with equal (privileges), | אם יש שני אבלים שוים |
|
lots should be cast between them. | יטילו גורל ביניהם |
|
The one who wins the lot | ומי שעלה לו הגורל |
|
says [Kaddish in] the evening service. | לומר ערבית |
|
Accordingly, the other has | ויש לשני כנגד זה |
|
one Kaddish in the morning service | קדיש אחד שחרית |
|
without casting lots, | בלא גורל |
|
and lots should be cast for the third Kaddish. | ועל הקדיש הג' יטילו גורל |
|
Similarly, if there are many (mourners), | וכן אם ישנם הרבה |
|
lots are again cast. | גם כן מטילין גורל |
|
Whoever won once, | ומי שעלה לו הגורל |
|
is excluded from the future draws, | לא יבא עוד בתוך הגורל |
|
until all have said [Kaddish at least once.] | עד שיאמרו כולם |
26:8 |
The resident (mourner) has precedence over a guest | התושב קודם לאורח |
|
(if the latter has passed the seven (days)). | אם אינו תוך שבעה |
|
When the yahrzeit of a resident | יאהרצייט תושב |
|
and the yahrzeit of a guest (coincide), | ויאהרצייט אורח |
|
the guest is not granted [a single Kaddish]. | אין להאורח כלום |
|
(With) a thirty (day) resident, | בן שלשים תושב |
|
or a resident in the year (of mourning), | או תוך השנה תושב |
|
and a yahrzeit who is a guest, | ויאהרצייט אורח |
|
the guest is entitled to one Kaddish. | יש להאורח קדיש אחד |
|
(This applies) even if a resident yahrzeit is also present; | ואם יש יאהרצייט תושב |
|
or a thirty (days) resident, | ובן שלשים תושב |
|
and a yahrzeit guest, | ויאהרצייט אורח |
|
the guest also gets | יש גם כן להאורח |
|
one Kaddish. | קדיש אחד |
|
The yahrzeit resident cannot | ואינו יכול היאהרצייט התושב |
|
tell (the guest), | לומר לו |
|
"I'm first" (my rights supersede yours), | אני קודם |
|
for (the guest) can tell (the resident): | כי יאמר |
|
"I am not taking the privilege from you, | לאו מדידך שקילנא |
|
but from the thirty (days) person." | אלא מבן שלשים |
|
Thus, the yahrzeit resident says | ויאמר היאהרצייט תושב |
|
the first Kaddish | קדיש ראשון |
|
the guest yahrzeit the second Kaddish | ויאהרצייט אורח קדיש ב |
|
and the thirty (day) person the third Kaddish. | ובן שלשים קדיש ג |
26:9 |
A thirty (day) guest | אורח בן שלשים |
|
and a resident within the year (of mourning) | ותושב תוך השנה |
|
are considered equal. | שוים |
26:10 |
(When there is) a yahrzeit resident | יאהרצייט תושב |
|
and a thirty (day) guest, | ובן שלשים אורח |
|
the resident should say the first two Kaddishim | יאמר התושב קדיש ראשון ושני |
|
and the guest, the third. | והאורח השלישי |
26:11 |
A guest within the year (of mourning) | אורח בתוך השנה |
|
is entitled to one Kaddish | יש לו קדיש א |
|
when there are other mourning residents | בתוך אבלים תושבים |
|
(also) within the year (of mourning). | בתוך השנה |
26:12 |
In this context, a resident is defined as | תושב נקרא לענין זה |
|
a person who has | כל שיש לו |
|
here (in the city) a permanent dwelling | כאן דירת קבע |
|
even though he does not pay taxes, | אף על פי שאינו פורע מס |
|
or someone who pays here taxes | או שהוא פורע כאן מס |
|
even though he does not live here. | אף על פי שאינו דר כאן |
|
A person who comes here from another place | ומי שבא לכאן ממקום אחר |
|
to say Kaddish | לומר קדיש |
|
for his father or mother | אחר אביו ואמו |
|
who lived here, | שהיו דרים כאן |
|
even though they (his parents) | אף על פי שהמה |
|
were residents here, | היו תושבים כאן |
|
in any case, because this son | מכל מקום כיון שהבן הזה |
|
neither lives here | אינו דר כאן |
|
nor pays taxes here, | ואינו פורע כאן מס |
|
he is not considered to be a resident (of this city). | אין לו דין תושב |
|
(In the case of) a house owner who employs | בעל הבית שמחזיק |
|
a teacher or servant, | מלמד או משרת |
|
if they are unmarried | אם הם פנויים |
|
then they are considered residents [of the latter's city]. | נקראים כאן תושבים |
|
However, if they have | אבל אם יש להם |
|
wives living elsewhere, | נשים במקום אחר |
|
they are considered here to be guests. | הרי הן כאן כאורחים |
|
Students in a yeshiva | והלומד בישיבה |
|
or teachers employed | וכן מלמד המושכר |
|
by several house-owners, | לכמה בעלי בתים |
|
even though they have | אף על פי שיש להם |
|
wives living elsewhere | נשים במקום אחר |
|
are considered to be resident. | דינממ כאן כתושבים |
|
An orphan being raised in someone's house, | המגדל יתום בביתו |
|
even for money, | אפילו בשכר |
|
since he has neither a father or mother, | אם אין לו לא אב ולא אם |
|
he is like a resident. | יש לו כאן דין תושב |
|
However, if either his father or mother (are alive) | אבל אם יש לו אב או אם |
|
and live elsewhere, | במקום אחר |
|
even if (his host) is raising him as an act of charity, | אפילו מגדלו בתורת צדקה |
|
(the orphan) is considered to be a guest. | יש לו דין אורח |
26:13 |
A person who prays in a particular synagogue | מי שמתפלל בבית הכנסת |
|
or house of study always [is not given any privileges] | או בבית המדרש תמיד |
|
should he desire to say Kaddish | אם בא לומר קדיש |
|
in another synagogue | בבית הכנסת האחרת |
|
the mourners there can refuse him | האבלים שבשם יכולין לדחותו |
|
even if he is in the week (of mourning). | ואפילו הוא תוך שבעה |
|
(His standing) is worse than that of a guest, | דגרע מהאורח |
|
since a guest has no place | כי האורח אין לו מקום |
|
to pray and say Kaddish, | להתפלל ולומר קדיש |
|
whereas he does. | וזה יש לו |
26:14 |
If a person is able and is fit | מי שיכול וראוי |
|
to lead the congregation in prayer, | להתפלל לפני התיבה |
|
he should do so. | יתפלל |
|
This is of greater benefit | ומועיל יותר |
|
than (saying) Mourner's Kaddish, | מקדיש יתום |
|
which was instituted essentially for minors. | שלא נתקן אלא לקטנים |
|
A person who cannot | ומי שאינו יכול |
|
lead the congregation throughout the entire service | להתפלל כל התפלה |
|
should lead them at least from "Happy are they" | יתפלל מן אשרי |
|
and "And there shall come to Zion" onward. | ובא לציון ולהלן |
|
Those that have | ומי שיש לו |
|
precedence regarding Kaddish | זכות יותר בקדישים |
|
i.e., in the week (of mourning) and in the (first) month, | כגון בן ז' ול |
|
also have | יש לו גם כן |
|
precedence | זכות יותר |
|
with (leading the congregation in) prayer. | בענין התפלה |
|
It is customary that a mourner not | נוהגין שאין אבל |
|
lead the congregation in prayer | מתפלל לפני התיבה |
|
on the Sabbath or festivals.* | בשבת ויום טוב |
|
However, if even before he became a mourner, | אך אם גם קודם האבלות |
|
he would lead the congregation | היה דרכו להתפלל |
|
on the Sabbath or festivals, | בשבת ויום טוב |
|
he may continue to do so even while a mourner. | גם בזמן האבלות יתפלל |
* {In many communities, it is customary for a mourner not to lead the congregation in prayer on any day when the musaf service is said. These restrictions apply only to a person within the year of mourning. However, a person commemorating a yahrzeit may lead the congregation even on the Sabbath or festivals.} |
26:15 |
If two people have equal rights | שנים ששוים |
|
regarding (saying) Kaddish, | בדין קדיש |
|
both are equally capable | ושניהם יכולים |
|
of leading the congregation in prayer, | להתפלל לפני התיבה |
|
and both are equally acceptable to the congregation, | ומרוצים בשוה לקהל |
|
they should cast lots between them. | יטילו גורל |
|
One leads the congregation until "Happy are they" | שאחד יתפלל עד אשרי |
|
and "And there shall come to Zion", | ובא לציון |
|
and the other leads the remainder of the service. | והשני יתפלל אשרי ובא לציון |
|
If one is incapable | ואם אחד אינו יכול |
|
of leading the congregation in prayer | להתפלל לפני התיבה |
|
or is not acceptable to the congregation, | או שאינו מרוצה לקהל |
|
and, hence, the other led the prayers, | והתפלל השני |
|
the latter who prayed, did not forfeit | לא הפסיד זה שהתפלל |
|
his rights regarding the Kaddishim. | זכותו בקדישים |
|
Nevertheless, it is proper for him to forgo his rights | ומכל מקום יש לו לוותר |
|
and leave the Kaddish | להניח הקדיש |
|
for the one who did not lead the prayers | למי שלא התפלל |
|
- and how much more so for minors. | ומכל שכן לקטנים |
26:16 |
A person who is mourning the loss of his father | מי שהוא אבל על אביו |
|
and also his mother, | וגם על אמו |
|
netherless, | מכל מקום |
|
he has no greater right | אין לו זכות יותר |
|
to lead (the congregation) in prayer or say Kaddish | בתפלות וקדישים |
|
than any other mourner. | משאר אבל |
|
Because one memorial | משום דזכרון אחד |
|
is sufficient for both. | עולה לכאן ולכאן |
26:17 |
It is customary to say Kaddish | נוהגין שאין אומרים קדיש |
|
for only eleven months, | רק י''א חדשים |
|
in order not to make one's parents appear wicked, | שלא להחזיק אביו ואמו כרשעים |
|
(as our Sages taught:) "The judgement of the wicked | דמשפט של רשעים |
|
is (no longer than) twelve months." | הוא י''ב חדש |
|
Thus should a person die, for example, | שאם מת דרך משל |
|
on the tenth of Shevat, | יו''ד שבט |
|
one stops saying (Kaddish) on the ninth of Teves. | פוסק לומר ט' טבת |
|
He should not say (Kaddish) on the tenth of Teves, | וביו''ד טבת לא יאמר |
|
for that is already the first day of the twelfth month, | דהא הוי יום א' בחדש י''ב |
|
and even one day of a month | ויום א' בחדש |
|
is considered to be an entire month. | חשוב חדש |
|
Thus, it would be considered as if he said (Kaddish) | והוי כאלו אמר |
|
for twelve months. | י''ב חדש |
|
In this regard, | ולענין זה |
|
one counts from the day of the burial | מונים מיום הקבורה |
|
and not from the day they died. | לא מיום המיתה |
|
For example, if one was buried on the eleventh of Shevat, | שאם נקבר י''א שבט |
|
one stops (saying Kaddish) on the tenth of Teves, | אזי פוסק ביו''ד טבת |
|
since the (heavenly) judgement does not begin | כי המשפט אינו מתחיל |
|
until after the burial. | עד לאחר הקבורה |
|
During a leap year, | ואם היתה שנה מעוברת |
|
(the son) should stop (reciting Kaddish) on the ninth, | פוסק ט |
|
(or tenth (if buried a day later) of Kislev). | או י' כסלו |
|
On the day he ceases reciting (Kaddish), | ויום זה שהוא פוסק בו |
|
he is entitled to say all the Kaddishim. | יש לו כל הקדישים |
|
However, a yahrzeit has one Kaddish, | רק ליאהרצייט שייך קדיש א |
|
and, similarly, a thirty (days) person, | וכן לבן שלשים |
|
and if there are several with yahrzeit | ואם יש כמה יאהרצייט |
|
or during their thirty (day period) | או בני שלשים |
|
this person may not be given any Kaddishim. | נדחה הוא מפניהם לגמרי |
|
When a person knows that either his father or mother | מי שיודע באביו ואמו |
|
are among the wicked | שהיו רשעים |
|
who will be judged for twelve months, | מאותן שנידונין י''ב חדש |
|
it is fitting, and he is obligated, to say | ראוי ומחויב שיאמר |
|
Kaddish for twelve months.* | קדיש י''ב חדש |
* {This practice is not accepted by all halachic authorities.} |
26:18 |
When there are many mourners present, | כשיש הרבה אבלים |
|
heaven forbid, | רחמנא ליצלן |
|
then, in order to prevent from arising | אזי כדי שלא יבאו |
|
discord and quarrels, | לידי קטטות ומריבות |
|
it is customary in many places | נוהגין בהרבה מקומות |
|
(to allow) two or three people to say (Kaddish) together.* | שאומרים ב' או ג' ביחד |
* {At present, this principle has been further expanded and it is customary in most congregations for all mourners to say all the Kaddishim in unison.} |
26:19 |
If there is not in the synagogue, | אם אין בבית הכנסת |
|
any one mourning his father or mother | אבל על אביו ואמו |
|
the Kaddish should be said, | יאמר אותו קדיש |
|
by one who has neither a father or a mother, | מי שאין לו אב ואם |
|
on behalf of all the departed of Israel. | בעד כל מתי ישראל |
|
In some communities, it is customary | ויש מקומות שנהגו |
|
that the rest of the relatives say | ששאר קרובים אומרים |
|
Kaddish for their (departed) relatives | קדיש על קרוביהם |
|
if none mourning their father or mother are present. | כשאין אבלים על אביהם ואמם |
|
Furthermore, even if there are people mourning | וגם כשיש אבלים |
|
their father or mother, | על אביהם ואמם |
|
if someone wanted to say | אם יש מי שרוצה לומר |
|
Kaddish for his grandfather | קדיש אחר אבי זקנו |
|
or grandmother | או זקנתו |
|
who died without [leaving any] sons, | שמתו בלא בנים |
|
or for his son | או אחר בנו |
|
or daughter who died without children, | או בתו שמתו בלא בנים |
|
the other mourners should allow him | יניחוו לו האבלים |
|
to say one Kaddish | לומר קדיש אחד |
|
after they have said one Kaddish each. | לאחר שהם אמרו כל אחד |
|
In some communities, it is customary | ויש מקומות שנהגו |
|
that other relatives also say Kaddish | שגם שאר קרובים אומרים קדיש |
|
even when there are | אפילו במקום שיש |
|
people mourning their father or mother. | אבלים על אב ואם |
|
However, a compromise between them is reached, | אלא שעושים פשרה ביניהם |
|
and the former do not say as many Kaddishim | שאין אומרים כל כך קדישים |
|
as those mourning their father or mother. | כמו האבלים על אב ואם |
|
In all these manners we follow | והולכים בכל זה |
|
the prevailing custom, | אחר המנהג |
|
provided it is | ובלבד שיהא |
|
a fixed custom in the community. | מנהג קבוע בעיר |
26:20 |
A daughter should not say | הבת אין לה לומר |
|
Kaddish in the synagogue. | קדיש בבית הכנסת |
|
However, some opinions maintain | אך יש אומרים |
|
that should she desire to hold | שאם רוצים לעשות |
|
a minyan in her house | מנין בביתה |
|
so that she may say (Kaddish) there, | שתאמר שם |
|
she is permitted to do so. | הרשות בידם |
|
However, others say | ויש אומרים |
|
that even this should not be done. | דגם זאת אין לעשות |
26:21 |
A person who had yahrzeit | מי שהיה לו יאהרצייט |
|
and was unable to say Kaddish (on the day) | ולו יכול לומר קדיש |
|
because he was away on a journey | כגון שהיה בדרך |
|
or did not receive | או שלא הגיע לו |
|
a Kaddish (because there were not enough available), | קדיש |
|
may say Kaddish | יכול לומר קדיש |
|
in the evening service | בתפלת ערבית |
|
after the day of the yahrzeit. | שלאחר היאהרצייט |
26:22 |
Though saying Kaddish | אף על פי שאמירת הקדיש |
|
and prayers are helpful to the departed, | והתפלות מועילות להאבות |
|
they are not of primary importance. | מכל מקום אין אלו העיקר |
|
What is most essential | אלא העיקר הוא |
|
is that the children proceed | שהבנים ילכו |
|
in the path of righteousness, | באורח מישור |
|
for by this, | כי בזה |
|
they bring merit to their parents. | הם מזכים האבות |
|
The holy Zohar (Bechukosai) declares: | הכי איתא בזוהר הקדוש |
|
[Malachi 1:6 states:) "A son honors his father," | בן יכבד אב |
|
as [Exodus 20:12] commands: | כמה דאת אמרת |
|
"Honor your father and mother." | כבד את אביך ואת אמך |
|
This refers to food, drink, | ואוקיה במיכלא ומשתייא |
|
and clothes, | ובכלא |
|
which he is obligated to provide in their lifetime. | האי בחייו דאתחייב ביה |
|
When they die, | בתר דמית |
|
is one free of this obligation? | אי תימא הא פטור הוא |
|
This is not so. | לאו הכי |
|
After their passing, | ראף על גבי דמית |
|
he is obligated to honor him more, | אתחייב ביקריה יתיר |
|
[for this is also included) in the command: | דכתיב |
|
"honor your father..." | כבד את אביך |
|
If a son follows | דאי ההוא ברא אזיל |
|
a disastrous path, | באורח תקלא |
|
he surely disgraces his father | ודאי מבזה לאבוי הוא |
|
and brings him shame. | ודאי עביד ליה קלנא |
|
[In contrast,] a son who walks | ואי ההוא ברא אזיל |
|
in the path of righteousness | באורח מישור |
|
and corrects his deeds | ותקין עובדוי |
|
surely honors his father. | ודאי דא אוקיר לאבוי |
|
He brings honor to him in this world | אוקיר ליה בהאי עלמא |
|
in the eyes of men, | גבי בני נשא |
|
and brings honor to him in the world to come | אוקיר ליה בההוא עלמא |
|
before the Holy One, blessed be He. | גבי קודשא בריך הוא |
|
The Holy One, blessed he He, | וקודשא בריך הוא |
|
has compassion on him | חייס עליה |
|
and seats him on a throne | ואותיב ליה בכורסיא |
|
of glory .... | דיקריה ודאי וכו |
|
up to here his words (of the Zohar). | עד כאן לשונו |
|
A person should | ויש לו לאדם |
|
command his children | לצוות את בניו |
|
to be strongly (observant) of one mitzvah. | להחזיק באיזה מצוה |
|
Their practice of it | ואם מקיימין |
|
will be considered more (important) | נחשב יותר |
|
than their recitation of Kaddish. | מן הקדיש |
|
This is a valuable practice | והוא תקנה טובה |
|
also for someone who does not have | גם למי שאין לו |
|
sons but only daughters. | בנים אלא בנות |