The commandment of tefillin
is also a very precious commandment,
for the whole Torah is compared to the tefillin,
as it is written: 1
''In order that
there will be the law of the Lord in your mouth.''
One who does not to put on tefillin
is considered as one of
the transgressors in Israel (who sin) with their bodies. 2
One who puts on defective tefillin
not only fails to observe the commandment,
but also says many blessings in vain,
which constitutes a grave sin.
Therefore, one must take care to buy tefillin
from a competent and G-d-fearing scribe.
Also the (tefillin) straps
should be bought from a trustworthy person,
to be sure that they were prepared
for this particular purpose
from clean (animal) skins.
But due to our many sins,
this gross mistake is on the increase,
in that (people) buy their tefillin and the straps
from anyone
who sells them cheaply,
and they are unfit.
Every G-d-fearing person should consider this:
if for one's clothes and utensils,
one is lavish
so that they be of the right kind,
how much more (should he do so), then,
with the objects required by the Almighty,
blessed be His name.
One should not economize
and worry about (spending) the money,
but be scrupulous to buy these
when they are definitely fit for the purpose,
even if the price is high.
One should always take care of them
that they stay in proper condition,
and that the cases and the straps be black.
It is proper to smear
the straps often with (a little) oil,
so that they are (always) black.
(But not smear them with fish oil
which is called ''fishtran''
because this is from a non-kosher fish.)
If the tefillin become defective,
even only slightly,
or if the stitches become loose,
one should immediately consult a competent scholar
as to whether they are (still) fit.
One must particularly be careful
regarding the edges of the cases,
and especially so (with the edges of) the one for the head,
because this is very common
that they become frayed
and holes are made there,
which makes them unfit.
Very frequently,
when the tefillin become old,
some part of the upper skin becomes separated,
of the head,
which makes them unfit.
One needs to take great care about all these.
All who are careful about the commandment of the tefillin
and treat them with respect,
and not engage in idle talk about them
or everyday matters,
his days will be prolonged,
and he is assured of being in the world to come,
as it is written: 3
''O Lord, by these things,
(that they wear on them G-d's name in the tefillin)
they will live,
and in all these things is the life of my spirit;
so will You give me health and cause me to live.''
The word ''tefillin'' connotes judgment and admonition,
(and therefore the lamed has the dagesh - stress -
to take the place of the missing second (lamed) )
because the tefillin serve as evidence
and convincing proof
that the Divine Presence rests on us,
as it is written: 4
''And all the nations of the earth shall see
that you are called by the name of the Lord;''
and explained our Rabbis, of blessed memory,
that (the reference) is the tefillin of the head
upon which is (embossed the letter) shin,
(the first letter) of the word Shaddai (Almighty).
Therefore, one should not cover
the tefillin of the head
entirely with the tallit.1) Ex. 13:9
2) Because they refuse to subjugate their bodies to the worship of the Almighty.
3) Isaiah 38:16
4) Deut. 28:10
מצות תפילין
היא גם כן מצוה יקרה מאוד
שכל התורה הוקשה לתפילין
שנאמר
למען
תהיה תורת ה' בפיך
ומי שאינו מניח תפילין
הרי הוא בכלל
פושעי ישראל בגופן
ומי שמניח תפילין פסולין
לא בלבד שאינו מקיים את המצוה
אלא שמברך כמה וכמה ברכות לבטלה
שהוא עון גדול
ולכן ידקדק לקנות תפילין
מסופר מומחה וירא שמים
וכן רצועות
יקנה מאיש נאמן
שהוא בטוח שנתעבדו
לשמה
מעורות טהורות
ובעונותינו הרבים
רבה המכשלה
במה שקונים תפילין ורצועות
ממי שהוא
והם פסולים
וכל ירא שמים יתן אל לבו
אם על מלבושיו וכליו
הוא מהדר
שיהיו כתיקונן
מכל שכן
בחפצי ה'
יתברך שמו
שלא יצמצם
ויחוס על הכסף
אלא יהדר לקנות אותן
שהם בודאי כשרים
אף שמחירם רב
וישגיח עליהם
שיהיו מתוקנין
ושחורים הבתים והרצועות
ויש למשוח
הרצועות תדיר בשומן
שיהיו שחורים
ולא ימשחם בשמן דג
הנקרא ''פישטראן''
כי הוא מדג טמא
ואם נתקלקלו התפילין
אפילו רק במקצת
או שנפסקו התפירות
יעשה מיד שאלת חכם
אם הם כשרים
וביותר יש לדקדק
על הקרנות
ובפרט בשל ראש
שהוא שכיח מאוד
שמשתחקות
ונעשו שם נקבים
ונפסלו
וכן שכיח מאד
שמחמת שנתישנו התפילין
נפרד קצת מהעור העליון
של ראש
ונפסל
וצריכין להשגיח על כל זה במאוד
וכל הזהיר במצות תפילין
לנהוג בהם קדושה
שלא לדבר בהם דברי הבלים
ושיחת חולין
מאריך ימים
ומובטח שהוא בן עולם הבא
שנאמר
ה' עליהם
שנושאין עליהם שם ה' בתפילין
יחיו
ולכל בהן חיי רוחי
ותחלימני והחייני
''תפילין'' הוא לשון פלילה והוכחה
ולכן הלמ''ד דגושה
למלאות חסרון השניה
כי התפילין הן עדות
והוכחה
שהשכינה שורה עלינו
כמו שאמר הכתוב
וראו כל עמי הארץ
כי שם ה' נקרא עליך וגו
ודרשו רבותינו זכרונים לברכה
אלו תפילין שבראש
שיש בה ''שי''ן''
מהשם שדי
ולכן אין לכסות
תפילין של ראש
לגמרי עם הטלית The time for putting them on
in the morning
begins when one sees one's neighbor,
with whom one is slightly acquainted,
at a distance of four cubits,
and recognizes him.
After putting on the tallit
one puts on the tefillin.
The reason we put first
the tzitzit over the tefillin
is that the commandment of the tzitzit
is performed more often,
in that it applies (both) on week days
and on Sabbaths and festivals,
while the commandment of the tefillin
only applies on weekdays.
And this rule is well established; 1
one which is observed regularly
and one which is not observed regularly,
that which is observed regularly takes precedence.
However, if one happens to take the tefillin first,
even if they are (still) in their bag,
one must put them on first
and then wrap oneself with the tallit,
because a mitzvah must not be passed by,
as it is written: 2
''And you shall observe the matzot,''
read instead (commandments) mitzvot:
that is, if a commandment presents itself,
do not delay. 31) - that when we have two commandments -
2) Exodus 12:17
3) lit. ''allow it to sour'', just as yeast for dough will sour if one does not use it quickly, so the commandment loses its value if one delays its performance.
זמן הנחתן
בבוקר
משיראה את חבירו
קצת הרגיל עמו
ברחוק ד' אמות
ויכירנו
אחר שלבש את הטלית
מניח את התפילין
והא דמקדימין
את הציצית לתפילין
משום דמצות ציצית
תדירא יותר
שנוהגת בין בחול
בין בשבת ויום טוב
ומצות תפילין
אינה נוהגת אלא בחול
וקימא
לן תדיר
ושאינו תדיר
תדיר קודם
ואם פגע תחלה בתפילין
אף על פי שהן בתוך כיסן
צריך להניחן תחלה
ואחר כך יתעטף בטלית
משום דאין מעבירין על המצות
דכתיב
ושמרתם את המצות
קרי ביה את המצוות
מצוה שבאה לידך
אל תחמיצנה It is written: 1
''And it shall be as a sign upon your hand'', 2
(in the section (that starts from verse 5): ''And it shall be ...'' )
''your hand'' is written
with (at its end) the (superfluous) letter ''hey''.
The interpretation of our Rabbis, of blessed memory,
is that this is the ''faint'' hand,
that is, the left,
which is weaker and feebler.
One puts on (the tefillin) there,
on the place (the biceps) where the muscle stands up,
as it is said: 3
''Therefore, shall you put these My words
upon your heart,''
that is, it's put (physically) opposite the heart.
Therefore, one puts it (the tefillin) there,
and inclines it slightly
to the side of the body,
so that when one lets the arm down,
it (the tefillin) will be opposite the heart.
It is written
about the head tefillin: 4
''Between your eyes,''
received by tradition,
our Rabbis, of blessed memory,
that it does not mean literally between the eyes,
but (on the head) midway between the eyes.
And its place is
from where the hair begins to grow,
and its place continues upwards
finishing at the place
where a baby's skull (lit. brain) is soft;
which means that the lower edge of the tefillin
should not be lower
than the place where the hair begins to grow,
and the upper edge
not higher than the place
where a baby's skull is soft.
Great care should be taken
that it (the head tefillin) should always lie
in its proper place.
If there lies even a small part of it,
on the forehead where no hair grows,
or one puts all of it
at the place of the hair
but it is to one side
and it is not exactly midway between the eyes,
the commandment is not fulfilled,
and one blessed in vain.
The knot (in the strap) must be placed opposite this,
on the back of the head, above
the nape of the neck,
which is the base of the skull,
where there is hair,
which is opposite the face
and not incline to one side or another.
It should be tightened onto the head;
but when the case and the base are wide,
it is difficult
that it will be tightened properly.
One needs to be very careful with this matter.1) Exodus 13:16
2) The word ''your hand'' is ''yadchah'' in Hebrew.
3) Deut. 11:18
4) Deut. 7:8
כתיב
והיה לאות על ידכה
בפ' והיה כי יביאך
מדכתיב ידכה
בה''א
דרשו רבותינו זכרונם לברכה
דהיינו יד כהה
זו שמאל
שהיה תשה וכהה
ויניחה שם
במקום שהבשר הוא גבוה
שנאמר
ושמתם את דברי אלה
על לבבכם
שתהא שימה כנגד הלב
ולכן יניחה שמה
ויטה אותה מעט
לצד הגוף
שכשיכוף הזרוע למטה
תהיה כנגד לבו
והא דכתיב
בתפילין של ראש
בין עיניך
קבלו
רבותינו זכרונם לברכה
שאין זאת בין עיניך ממש
אלא כנגד בין עיניך
ומקומה היא
ממקום שהשערות מתחילין לצמוח
ונמשך מקומה למעלה
עד סוף המקום
שמוחו של תינוק רופס
דהיינו שקצה התיתורא שלמטה
לא תהא למטה
ממקום התחלת צמיחת השערות
וקצה המעברתא
לא תהא למעלה ממקום
שמוחו של תינוק רופס
וצריך ליזהר מאד
שתהא מונחת
במקום הראוי
ואם מניח אפילו מקצתה
על המצח במקום שאין שערות גדלות
או אפילו הניחה כולה
במקום שיער
אלא שהוא מן הצד
ולא כנגד בין העינים
לא עשה את המצוה
ובירך לבטלה
והקשר יהא מונח כנגדו
מאחורי הראש למעלה
בגובה העורף
שהוא סוף הגלגולת
במקום שיער
שהוא כנגד הפנים
ולא יטה לכאן או לכאן
וצריכה שתהא מהודקת בראשו
והנה כשהבית עם המעברתא רחבים
קשה
שתהא מהודקת כראוי
וצריכין ליזהר בזה מאד One puts on tefillin while standing.
One should not shake the tefillin
from the bag,
because it is an act of contempt toward a mitzvah;
rather take them with one's hand.
One puts on first the (tefillin of the) hand,
and before tightening the knot
one blesses:
''to put on the tefillin''.
(the letter hey has the vowel kametz,
and the lamed of ''tefillin'' has the stress).
One then tightens the knot
and makes seven coils on his forearm.
Afterwards, one puts on the (tefillin of the) head ,
and before one tightens it on his head
one blesses:
''Concerning the commandment of the tefillin''.
(the letter vav has the vowel patach)
and tightens (the strap) on his head
and says:
''Blessed be His glorious kingdom
forever and ever''.
The reason one needs to say:
''Blessed be His glorious ... and ever''
is because there is some doubt
on (whether one should say) this blessing.
Because there is doubt about this blessing,
it is also doubtful
whether or not a listener has to respond Amen to it.
It seems to me, therefore,
that it's best to say this blessing quietly.
After putting on the (tefillin of the) head
one makes with the strap of the (tefillin of the) hand
three coils on the middle finger,
one around the middle section,
and two around the lower section. מניחין את התפילין מעומד
לא ינער את התפילין
מן התיק
משום ביזוי מצוה
אלא יקחם בידו
מניח תחלה של יד
וקודם שמהדק את הקשר
מברך
להניח תפילין
הה''א בקמץ
והלמ''ד של תפילין דגושה
ומהדק את הקשר
ועושה ז' כריכות על ידו
ואחר כך מניח תיכף של ראש
וקודם שמהדקה על ראשו
מברך
על מצות תפילין
הוא''ו בפתח
ומהדקה על ראשו
ואומר
ברוך שם כבוד מלכותו
לעולם ועד
והטעם שצריך לומר
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
הוא מפני שיש קצת ספק
בברכה זאת
ומפני שיש ספק בברכה זאת
לכן יש גם כן ספק
אם השומע יענה אמן או לא
על כן נראה לי
כי טוב לברך ברכה זאת בלחש
לאחר שהניח של ראש
עושה ברצועה של יד
ג' כריכות על האצבע האמצעי
א' בפרק האמצעי
וב' בפרק התחתון Even if it happened to one,
that one took from the bag
the head (tefillin) first,
one must pass over the commandment,
hold it in one's hand,
and cover it up with something,
and put on the hand (tefillin) first.
Since the precedence of the (tefillin of the) hand,
over the one of the head,
is ordained in the Torah,
as it says: 1
''And you shalt bind them for a sign upon thy hand,
and they shall be frontlets between your eyes.''
Hence, one can disregard,
the (apparent) neglect of a commandment, in this case.1) Deut. 6:8
אפילו אם אירע לו
שהוציא מן הכיס
של ראש תחלה
צריך להעביר על המצוה
ויניחה מתוך ידו
ויכסה אותה באיזה דבר
ויניח תחלה של יד
דכיון דקדימת של יד
לשל ראש
הוא מן התורה
שנאמר
וקשרתם לאות על ידך
והיו לטוטפות בין עיניך
לפיכך אין משגיחין
על העברת המצוה בזה Nothing must intervene
between the tefillin and one's flesh,
and it makes no difference if it is the one of the hand
and (similarly) makes no difference if it is the one of the head.
Short hair is not considered an intervention
since it is customary (to wear the hair) like that.
But those who grow a thick tuft of hair,
not only is this brazenness and vanity,
and so is forbidden,
there is also a prohibition
because of putting on tefillin
since this (thick hair) grows a lot,
it is an intervention. 11) Between the head and the tefillin.
לא יהא דבר חוצץ
בין תפילין לבשרו
לא שנא של יד
לא שנא של ראש
ושערות קצרות לא הויין חציצה
שדרכן בכך
אבל אותן המגדלין בלוריות
מלבד שהוא דרך שחץ וגאוה
ויש בזה איסור
יש עוד איסור
משום הנחת תפילין
דכיון שגדולים הרבה
הויין חציצה Care should be taken with the tefillin of the hand
that the knot should not be shifted from the case
(even when they are in their bag
one needs to be careful about this),
and the yud of the knot
must always be facing the heart.
The base
in which the strap is inserted
should be upward
and the case downward.
In an emergency,
for instance, a left-handed person,
who puts (the tefillin) on the right hand,
and at this moment has no tefillin himself
only (ones that were) borrowed
from a person who puts it on his left,
(and also the opposite case)
and the knot cannot be changed;
if this is the situation,
if he puts them on as they are
with the base upward
and the case downward,
then the yud and the knot will be facing outward.
In such a case,
he may invert (the tefillin), and put it on
with the base being downward
and the case upward,
so that the yud and the knot may be
facing the heart. יזהר בתפלה של יד
שלא יזיז הקשר מן הבית
וגם כשהן בתוך כיסן
צריכין ליזהר בזה
והיו''ד של הקשר
יהיה לצד הלב
המעברתא
אשר בה הרצועה
תהיה לצד מעלה
והבית לצד מטה
ובשעת הדחק
כגון איטר
שהוא מניח בימין
ועתה אין לו תפילין
אלא שאולין
ממי שמניח בשמאל
וכן איפכא
ואין יכול לשנות את הקשר
ואם כן
אם יניח באופן זה
והבית לצד מטה
תהיה היו''ד עם הקשר לצד חוץ
על כן
יהפוך ויניחה
שהמעברתא תהיה לצד מטה
והבית לצד מעלה
כדי שתהיה היו''ד והקשר
לצד הלב It is forbidden to interrupt, by conversation,
between (the putting on) of the (tefillin of the) hand
and that of the head.
Even to hint (by winking) with the eyes
or to signal with one's fingers (of the hand) is forbidden.
As it is said: 1
''And it shall be unto you for a sign upon your hand
and for a memorial between your eyes,''
it is necessary that this memorial
will be immediate (between) the hand tefillin and that of the head,
so that both of them may constitute one unit.
Even if one hears kaddish or kedusha,
one must not interrupt (to respond) rather keep silent
and pay attention to what the worshippers say.
If, however, one hears another say the blessing,
''to put on the tefillin'',
one can respond (to it) Amen,
because this Amen is a corroboration
that one believes in the commandment of the tefillin;
and is therefore, (not an interruption rather) like one event.
With tefillin (arranged according to the view) of Rabbenu Tam, 1
it is likewise forbidden to interrupt
between (putting on the tefillin of) the hand
and that of the head;
but (to respond) to kaddish and kedusha
one may pause.1) Exodus 13:9
2) Rabbenu Tam, the grandson of Rashi, disagreed with him over the order of the four parchments in the head tefillin.
אסור להפסיק בשיחה
בין של יד
לשל ראש
ואפילו לרמוז בעיניו
ולקרוץ באצבעותיו אסור
שנאמר
והיה לך לאות על ידך
ולזכרון בין עיניך
צריך זכירה
שיהיה תוכף תפלה של ראש לשל יד
כדי שתהיה הויה אחת לשתיהן
ואפילו אם שומע קדיש או קדושה
לא יפסיק אלא ישתוק
ויכוין למה שאומרים הקהל
אך אם שומע שאחר בירך ברכת
להניח תפילין
יכול לענות אמן
שהרי אמן הוא האמנת הדברים
שהוא מאמין במצות תפילין
והוי כמו הויה אחת
בתפילין דרבינו תם
גם כן אסור להפסיק
בין של יד
לשל ראש
אך לקדיש ולקדושה
יכול להפסיק If one errs and pauses,
one touches the (tefillin of the) hand,
and repeats the blessing,
''to put on the tefillin'',
then tightens the knot
and afterwards puts on the (tefillin of the) head
and blesses over it.
If, (however), the interruption has been
for the need of the tefillin,
one need not repeat the blessing
over the (tefillin of the) hand. אם טעה והפסיק
ימשמש בשל יד
ויברך שנית
להניח תפילין
ויחזק את הקשר
ואחר כך יניח של ראש
ויברך עליו
ואם הפסיק
לצורך התפילין
אינו צריך לברך שנית
על של יד One must reflect on putting on tefillin,
that we are commanded by the Holy One, blessed be He,
to put on tefillin
which contain four (Torah) sections
which have written on them
the unity (of G-d), blessed be His name,
and of the exodus (of the Israelites from the land) of Egypt.
On the arm (the tefillin are placed) against the heart
and on the head against the brain,
in order that we should always remember
the miracles and wonders that He has wrought for us,
which show His Unity
and that He has the might and the dominion
over those who are above and below, 1
to do with them as He wants;
also, that we should serve Him (with) the soul
which (resides) in the brain,
and also (with) the heart,
which is the seat of our desires and (passions) thoughts.
In so doing, one remembers the Creator,
and minimizes one's pleasures,
and (also) fulfill: 2
''And that you seek not after your own heart
and your own eyes.''
This is the reason why, concerning the tefillin, it is written,
''Between your eyes.''1) Those above - the heavenly hosts, angels, cherubim, seraphim etc. Those below - mankind, the animals, the fish etc.
2) Num. 15:39
יכוין בהנחת תפילין
שצונו הקדוש ברוך הוא
להניח תפילין
שיש בהם ד' פרשיות
שכתוב בהן
יחוד שמו יתברך
ויציאת מצרים
על הזרוע כנגד הלב
ועל הראש כנגד המוח
כדי שנזכור תמיד
נסים ונפלאות שעשה עמנו
שהם מורים על יחודו
ואשר לו הכח והממשלה
בעליונים ובתחתונים
לעשות כרצונו
וישעבד לו את הנשמה
שהיא במוח
וגם הלב
שהיא עיקר התאות והמחשבות
ובזה יזכור את הבורא
וימעיט הנאותיו
ויקיים
ולא תתורו אחרי לבבכם
ואחרי עיניכם
ולכן כתיב בתפילין
בין עיניך The tefillin of the hand
and of the head are two (separate and distinct) commandments,
and non-observance of one does not effect the other.
Therefore, if one has one (tefillin) only,
or if by reason of some (accident or) outside force
one is able to put on only one,
one puts (that) one on.
If one puts on the one for the hand,
one blesses:
''to put on the tefillin'' only;
but if one puts on the one for the head,
one blesses (both blessings) on it:
''to put on the tefillin''
and also ''Concerning the commandment of the tefillin'';
and (also) say
''Blessed be the name ... and ever''. תפילין של יד
ושל ראש שתי מצות הן
ואינן מעכבות זו את זו
שאם אין לו אלא אחת
או שמחמת איזה אונס
אינו יכול להניח אלא אחת
מניח אחת
אם מניח של יד
מברך
להניח תפילין לבד
ואם מניח של ראש
מברך עליה
להניח תפילין
וגם על מצות תפילין
ואומר
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד A fully left-handed man,
even if he has become left-handed
by becoming accustomed to this,
in any event puts (the tefillin) on the right
for everyone which is his ''left''.
If he does all work with his right
and only writes with his left,
or vice versa,
then the hand with which he writes
is considered the ''right'' one,
and the tefillin is placed on his other hand.
An ambidextrous person
puts the tefillin on the left (hand) for every one.
A man not born left-handed at all,
rather afterwards accustomed himself
to write with the left
but does all his (other) work with his right,
puts (the tefillin) on the left (hand) for every one. איטר גמור
אפילו נעשה עיטר
מחמת שהרגיל את עצמו כן
מכל מקום יניח בימין
של כל אדם שהיא שמאלו
ואם עושה כל מלאכה בימין
רק שכותב בשמאל
או בהיפוך
היד שכותב בה
היא חשובה ימין
ויניח התפלה בידו השניה
ואם שולט בשתי ידיו
מניח בשמאל של כל אדם
וכן אם לא נולד איטר כלל
אלא שאחר כך הרגיל את עצמו
לכתוב בשמאל
ועושה כל מלאכתו בימינו
מניח בשמאל של כל אדם The prescribed width of the straps,
whether of the head (tefillin) or of the hand,
is no less than the length of a barley. 1
The prescribed length
for both the right and left (straps of the tefillin of the) head,
is to reach down to a man's navel,
or slightly above that.
There is an opinion that holds
that (the strap on) the right hand side
should reach down to below a man's abdomen. 2
(that is most used)
And it is proper to follow this stricter view
in the first instance.
The (strap of the tefillin of the) hand
should (be long enough) so it can be tightened,
and make with it seven coils around the arm,
and three coils around the (middle) finger,
and then (by winding around the hand) hold it.
If (one) strap becomes torn,
whether of the head or of the hand,
an authority should be consulted.1) 9 mm.
2) lit. to the place of his circumcision.
שיעור רוחב הרצועות
בין של ראש בין של יד
לא פחות מאורך שעורה
ושיעור ארכן
של ראש מימין ומשמאל
עד הטבור
או למעלה ממנו מעט
ויש אומרים
דשל צד ימין
תגיע עד המילה
שימושא רבה
וכן נכון להחמיר
לכתחלה
ושל יד
כדי שיהדקה
ויעשה בה ז' כריכות על הזרוע
וג' כריכות על האצבע
ויחזקה
ואם נפסקה הרצועה
בין של ראש בין של יד
יעשה שאלה Care should be taken that the straps will be
with their black side out.
If it happens to one
that the strap around one's head became reversed
or (the one) around one's arm
so that the white side is outwards,
one fasts or gives charity.
Similarly, if one's tefillin fell to the ground,
when not in their bag,
one should also fast.
But if they fall down while in their bag,
there is no need to fast,
but one should give something to charity. יזהר שיהיו הרצועות
בצד השחור לחוץ
ואם אירע לו
שנהפכה הרצועה שסביב ראשו
או סביב זרועו
בצד הלבן לחוץ
יתענה או יפדה בצדקה
וכן אם נפלו לו התפילין לארץ
בלא נרתיקן
יש לו גם כן להתענות
אבל אם נפלו בנרתיקן
אינו צריך להתענות
אלא יתן איזה דבר לצדקה If one has removed the tefillin
because one needs to go to the toilet,
upon putting them on again,
one must again bless on them.
But if one was in the middle of the blessings
belonging to the Shema,
that is, from the blessing
''who forms the light'' and onward,
one does not interrupt by (saying) the blessings
that are over the tefillin;
rather put them on without the blessings,
and after the (silent reading of the) Shemoneh Esreh,
one touches them (the tefillin) and blesses over them. אם הסיר את התפילין
מפני שצריך ללכת לבית הכסא
כשחוזר ומניחן
צריך לחזור ולברך עליהם
ואם עומד בברכות
של קריאת שמע
דהיינו מן ברכת
יוצר אור ולהלן
לא יפסיק בברכות
שעל התפילין
אלא יניחן בלא ברכות
ולאחר תפלת שמנה עשרה
ימשמש בהם ויברך עליהם All the time the tefillin are on one,
one should not divert one's attention from them at all,
except at the time one says the Shemoneh Esreh
and while studying the Torah.
It is forbidden to eat a regular meal with them on,
but a snack
may be eaten with them on.
To sleep, even a nap,
is prohibited with them on. כל זמן שהתפילין עליו
לא יסיח דעתו מהן כלל
חוץ מבשעת תפלת שמונה עשרה
ותלמוד תורה
אסור לאכול בהן סעודת קבע
אבל אכילת עראי
מותר לאכול בהן
ולישן אפילו שינת עראי
אסור בהן One must touch the tefillin
whenever we think of them,
because by so doing,
one will not have one's attention diverted from them.
One should first touch the (tefillin of the) hand
and then the one of the head.
It is a beautiful custom to touch them
when mentioning the commandment concerning them
in the reading of the Shema.
When saying: 1
''And you shall bind them as a sign upon your hand,''
one touches the hand (tefillin) and kisses, 2
and when saying:
''And they shall be as frontlets between your eyes,''
one touches the head (tefillin) and kisses. 21) Deuteronomy 6:8
2) That object with which we have touched it.
חייב אדם למשמש בתפילין
בכל שעה ושעה שנזכר בהם
שעל ידי זה
לא יבא לידי היסח הדעת גמור
וימשמש תחלה בשל יד
ואחר כך בשל ראש
ומנהג יפה למשמש בהן
כשמזכיר מצותן
בקריאת שמע
כשאומר
וקשרתם לאות על ידך
ממשמש בשל יד ונושק
וכשאומר
והיו לטוטפות בין עיניך
ממשמש בשל ראש ונושק One may raise up (a holy thing to a higher grade of) sanctity
but not lower it.
Since the tefillin of the head
is more sacred than that of the hand,
for it has four compartments and also the (letter) shin;
therefore, the strap that was once used for the head
may not be used for the hand,
but the strap that was used for the hand
is allowed to be used for the head.
Also, the strap of the (tefillin of the) hand
which broke above and close to the knot,
and one wants to reverse it
so that now the knot will be
at the lower end (of the strap), it is forbidden,
rather the knot must be made
at the end where it has been broken off.
The same applies to the strap of the (tefillin of the) head,
it is forbidden to change (the part of the strap) that was part of the knot
so that it is outside the knot.
A bag made for the purpose of keeping the tefillin,
and had been used to hold them,
afterwards no use may be made
of this bag, for any secular purpose. מעלין בקודש
ולא מורידין
ותפילין של ראש
קדושתה גדולה משל יד
לפי שיש בה ד' בתים וגם השי''ן
ולכן רצועה שהיתה בשל ראש
אסור לעשותה של יד
אבל משל יד
מותר לעשותה לשל ראש
וכן רצועה של יד
שנפסקה למעלה אצל הקשר
ורוצה להפכה
שיעשה עתה הקשר
בקצה האחרון אסור
אלא צריך לעשות הקשר
בהקצה שנפסקה שם
וכן ברצועה של ראש
אסור להפוך מה שהיה בתוך הקשר
שיהיה חוץ לקשר
כיס שעשאו להחזיק בו תפילין
וגם החזיקו בו
שוב אסור להשתמש
בכיס זה דבר של חולין The tefillin should not be taken off
until after the prayer
''and a redeemer shall come to Zion''.
when we say
''may it be Thy will, O Lord, that we keep Thy statutes''.
But in communities where it is customary,
that on the day the Torah is read,
the holy scroll is not returned 1
until after the prayer
''and a redeemer shall come to Zion'',
the tefillin are not taken off
until after the scroll is returned to the ark.
A hint to this (rule) comes from: 2
''And their king passes on before them,
and the Lord at their head.''
If there is a circumcision (in the synagogue) that day,
one does not take off (the tefillin) until after the circumcision.
On Rosh Hodesh (the New Moon), (the tefillin) are removed
before the Musaph (additional) service;
on (the Intermediate Days of Tabernacles) Hol Hamoed Succot,
every one takes them off before Hallel;
but on (the Intermediate Days of Passover) Hol Hamoed Pesach,
the congregation removes them before Hallel
and the chazan (Reader) after Hallel.1) To the ark.
2) Micah 2:13
אין לחלוץ את התפילין
עד אחר קדושת
ובא לציון
כשאומר
יהי רצון שנשמור חקיך
ובמקום שנוהגין
שביום קריאת ספר תורה
אין מחזירין את הספר תורה
עד אחר קדושת
ובא לציון
אין חולצין את התפילין
עד שיחזירו את הספר תורה להיכל
סימן לדבר
ויעבור מלכם לפניהם
וה' בראשם
וביום שיש מילה
אין לחלוץ עד אחר המילה
בראש חדש חולצין
קודם תפלת מוסף
בחול המועד סוכות
כולם חולצין קודם הלל
ובחול המועד פסח
הצבור חולצין קודם הלל
והשליח צבור אחר הלל One removes (them) while standing.
One unwinds the coils around the (middle) finger
and two or three coils from around the arm,
then first removes the (tefillin of the) head,
and after that removes the (tefillin of the) hand,
because it is written: 1
''And they shall be for frontlets between thy eyes,''
since it is written in the plural, ''And they shall be,''
our Rabbis, of blessed memory, explained that
as long as (the tefillin) is midway between the eyes
there must be two (tefillin) on.
Therefore, one first puts on the (tefillin of the) hand
and removes the head (tefillin) first,
so that whenever the head (tefillin) is on him
the one of the hand should also be on.
It is proper to remove the (tefillin of the) head
with the left hand,
which is the weaker one,
in order to indicate
that we are reluctant to remove it;
for the commandment is actually
that one should wear the tefillin the whole day,
but because our bodies are not always clean
we take them off immediately
after the prayers.
One must not remove the tefillin
in the presence of a (Holy Scroll) sefer torah,
nor in the presence of his teacher;
rather (remove them after) turning oneself to the side.
It is the custom of sages to kiss the tefillin
when putting them on
and when taking them off.
The tallit is not taken off
until after the tefillin are removed.1) Deuteronomy 6:8
חולצין מעומד
מסיר את הכריכות מן האצבע
וב' או ג' כריכות מהזרוע
וחולץ תחלה של ראש
ואחר כך חולץ של יד
משום דכתיב
והיו לטוטפות בין עיניך
ומדכתיב והיו לשון רבים
דרשו רבותינו זכרונם לברכה
כל זמן שבין עיניך
יהיו שתים
ולכן מניחין תחלה של יד
וחולצין תחלה של ראש
שכל זמן שיש עליו של ראש
תהיה עליו גם של יד
ויש לחלוץ של ראש
ביד שמאל
שהיא יד כהה
כדי להראות
שקשה עליו חליצתן
מפני שהמצוה היא
שיהיו עליו תפילין כל היום
אלא שמפני שאין לנו גוף נקי
חולצין מיד
לאחר התפלה
ולא יחלוץ את התפילין
לא בפני ספר תורה
ולא בפני רבו
אלא יסלק את עצמו לצדדין
מנהג חכמים לנשק את התפילין
בשעת הנחתן
ובשעת חליצתן
אין להסיר את הטלית
עד לאחר חליצת התפילין The tefillin should be placed
in their bag
in a way that one may be certain the following day
of taking out the hand (tefillin) first.
It is not permissible to place the (tefillin of the) hand
on top of one of the head,
since the sanctity of the one of the head
is greater than that of the hand,
rather they must be placed side by side.
The bag containing the tefillin should be placed
in the bottom of the tallit bag,
with the tallit above them,
so that the tallit is first to hand. יניח את התפילין
בתוך הכיס שלהן
באופן שידע למחר
להוציא תחלה של יד
אבל לא יניח של יד
על של ראש
כיון דשל ראש קדושתו
גדולה משל יד
אלא יניחם זו אצל זו
ויניח הכיס עם התפילין
בתוך כיס הטלית למטה
והטלית למעלה
כדי שיפגע בטלית תחלה If a man (arrives at the synagogue) with no tefillin of his own
when the congregation is already praying,
he should wait
till the end of the service
and then borrow tefillin from someone,
so that he can read the Shema,
and the Shemoneh Esreh wearing tefillin,
rather than pray together with the congregation
without tefillin.
If he is afraid
that he will go past
the time (limit) set for the praying of the Shema,
while waiting for the tefillin
he should read the Shema without tefillin.
If he is afraid
that he will also go past
the time (limit) set for praying,
he should also (without tefillin) pray.
But upon obtaining tefillin later,
he should put them on with the (necessary) blessings,
then say, while wearing them, some Psalm,
or put them on at the Mincha (afternoon) service.
The night is not the time for tefillin,
and it is forbidden to put them on in the nighttime.
It is permissible to take someone else's tefillin,
even without his knowledge,
and put them on, and say the blessings over them.
(As is described
in the previous chapter
Law 11, relating to the laws of the tallit.) מי שאין לו תפילין
והצבור מתפללין
מוטב שיתעכב
עד לאחר תפלת הצבור
לשאול לו תפילין מאחר
כדי שיקרא קריאת שמע
ויתפלל שמונה עשרה בתפילין
ממה שיתפלל עם הצבור
בלא תפילין
אבל מי שמתירא
שמא יעבור
זמן קריאת שמע
עד שימצא תפילין
קורא קריאת שמע בלא תפילין
ואם מתירא
שמא יעבור גם
זמן תפלה
מתפלל גם כן
וכשימצא אחר כך תפילין
יניחם בברכות
ויאמר בהם איזה מזמור
או יתפלל בהם מנחה
אבל לילה לאו זמן תפילין הוא
ואסור להניחן בלילה
מותר ליקח תפילין של חברו
גם שלא בידיעתו
להניחן ולברך עליהן
כמו שכתוב
בסימן שלפני זה
סעיף י''א לענין טלית Tefillin require a clean body;
therefore one should be careful
not release gas with them on.
A person suffering with diarrhea,
although he has no actual pain,
is exempt from (putting on) the tefillin,
since he is unable
to keep himself
properly clean.
However, if he is under the impression
that he will be able to keep his body clean
when reading the Shema
and the Shemoneh Esreh,
he may then put them on.
As regards any other ill person,
if he suffers pain in his illness
and he cannot concentrate,
because of his pain,
he is exempt,
because it is forbidden
to divert his attention from them;
if this is not the case,
he is obligated. תפילין צריכין גוף נקי
וצריכין ליזהר
שלא להפיח בהם
חולה מעיים
אפילו אין לו צער
פטור מן התפילין
מפני שאינו יכול
לשמור את עצמו
בנקיות כראוי
ואם נראה לו
שיכול להיות בגוף נקי
בשעת קריאת שמע
ותפלת שמונה עשרה
יניחם אז
אבל שאר חולה
אם מצטער בחליו
ואין דעתו מיושבת עליו
מפני צערו
פטור
מפני שאסור
להסיח דעתו מהן
ואם לאו
חייב A minor (below the age of thirteen, if) he knows
to take care of tefillin,
not to pass wind with them on,
and not to sleep while having them on,
then his father must buy him tefillin
so that he can put them on.
It is now the prevailing custom
that a minor begins putting on tefillin
two or three months
before he becomes thirteen years old. קטן היודע
לשמור תפילין
שלא יפיח בהם
ושלא יישן בהם
אביו חייב לקנות לו תפילין
שיניחם
ועכשיו נתפשט המנהג
שמתחיל הקטן להניח תפילין
ב' או ג' חדשים
קודם שנעשה בן שלש עשרה שנה As regards to wearing the tefillin
on (Intermediate Days of festivals) Hol Hamoed,
there is disagreement among the authorities
and divergent customs.
In some communities, they go by the opinion
that one does not (on Hol Hamoed) put them on,
while in other communities,
they go by the opinion that they do put them on,
but do not say the blessings over them
out aloud at the synagogue
as it is done on weekdays.
They are (other communities with) the custom
to put them on without the blessings
(then one must have in mind,
that if Hol Hamoed
is not the (appropriate) time for tefillin,
they should be considered merely as ordinary straps).
And although one does not bless,
in any event,
one is not allowed to interrupt
between (putting on) the (tefillin of the) hand
and that of the head,
but one may interrupt for kaddish and kedushah.
Care must be taken
that among those who worship in one synagogue
there should not be some who put on (the tefillin)
and some others who do not put them on.
(it can be seen
that this is not allowed
because of ''you should not cut yourself'' away from others.)1) By talking or otherwise.
בענין הנחת תפילין
בחול המועד
יש מחלוקת הפוסקים
וחילוקי מנהגים
יש מקומות שאוחזין כדעת הפוסקים
שלא להניחן
ויש מקומות נוהגין
כדעת הפוסקים להניחן
אלא שאין מברכין עליהם
בקול רם בבית הכנסת
כמו בשאר ימות השנה
ויש נוהגין
להניחם בלא ברכות
ויש לו לכוין
שאם חול המועד
לאו זמן תפילין
תהיינה כרצועות בעלמא
ואף על פי שאינו מברך
מכל מקום
אסור להפסיק
בין של יד
לשל ראש
אך לקדיש ולקדושה יפסיק
וצריכין ליזהר
שהמתפללים בבית כנסת אחד
לא יהיו קצת מניחין
וקצת אין מניחין
כן נראה
דבזה ודאי איכא
משום לא תתגודדו Tefillin are presumed to be ritually fit by the law,
all the time the case is in perfect condition,
also the written parchments are presumed to be valid,
and do not need (their validity) to be examined.
Nevertheless,
it is proper to (occasionally) examine them,
because at times
they become spoiled through perspiration.
If the tefillin are not put on
except occasionally,
they should be examined twice
in every seven years,
because there is a possibility
that they have become moldy.
If (one of) the cases is torn,
the parchments must also be examined.
And also (an examination is required) if they fell into water.
However, if he does not have
a competent person to examine them
and sew them up again,
one should put them on without having them examined,
so as not to miss the commandment of tefillin
but not bless over them. תפילין שהוחזקו בכשרות מן הדין
כל זמן שהבית שלם
גם הפרשיות הרי הן בחזקתן
ואינן צריכין בדיקה
ומכל מקום
נכון לבדקן
מפני שלפעמים
מתקלקלין מן הזיעה
ואם אינו מניח אותן
אלא לפרקים
צריכין בדיקה ב' פעמים
בכל שבע שנים
כי יש לחוש
שמא נתעפשו
וכן אם נקרע הבית
צריכין גם הפרשיות בדיקה
וכן אם נשרו במים
ומכל מקום אם אין לו
מי שיודע לבדקם
ולחזור לתפרן
יניחן כך בלא בדיקה
שלא יתבטל ממצות תפילין
אבל לא יברך עליהם