Great is the commandment of (wearing the fringed garment) tzitzit;
for it's written that dependent on it
are all the commandments, as it is said: 1
''That you may look upon it,
and remember all the commandments of the Lord.''
The numerical value of (the letters of the word) tzitzit is six hundred, 2
with the eight threads
and the five knots, 3
we get six hundred and thirteen. 4
Therefore, every Jew must take care
that he has (a small fringed garment) a tallit katan
that he wears all day.
This must be made of white lamb's wool,
measuring about 3/4 of a cubit (13 1/2 in) in length
and half a cubit (9 in) in width;
other (authorities) hold (that the size is 18 by 18 in) one cubit square.
Those who make the tallit katan by sewing together from the sides,
should take care that there is from each side,
the greater part open, of the visible part,
and even by means of hooks, (the open parts) should not be joined.
Every man must also take care
that he has a large fringed tallit,
with which to enfold himself while praying,
and he should take care that the tallit be fine looking.
For every religious commandment must be performed
as scrupulously as possible,
as it is written: 5
''This is my G-d, and I will glorify Him,''
and it is explained to mean:
Show yourself glorious before Him when performing His Commandments.
One should be careful to buy the fringes from a trustworthy person,
so as to be certain that they were spun
and twined with the purpose of being used for the commandment,
and that they are of the required length.1) Numbers 15:39
2) tsade=90, yud=10, tav=400.
3) As explained below, the four threads are doubled, making 8 fringes, and one thread, which is twice as long as the other three, is wound round the three with five double knots.
4) The number of the Divine Commandments contained in the Torah.
5) Exodus 15:2
גדולה מצות ציצית
שהרי הכתוב שקלה ותלה בה
את כל המצות כולן שנאמר
וראיתם אותו
וזכרתם את כל מצות ה
ציצית בגימטריא ת''ר
ח' חוטין
וה' קשרים
הרי תרי''ג
לכן צריך כל איש להיות נזהר
שיהיה לו טלית קטן
שיהא מלובש בו כל היום
ויהיה של צמר רחלים לבן
וגדול כשיעור דהיינו ג' רבעי אמה באורך
וחצי אמה ברוחב
ויש אומרים אמה על אמה
ואותן שעושין את הטלית קטן תפור מן הצדדין
צריכין ליזהר שיהיה מן כל צד
פתוח רוב הנראה לעינים
ואפילו על ידי קרסים לא יחובר
גם יהא כל אדם נזהר
שיהיה לו טלית גדול בציצית
שיתעטף בו בשעת תפלה
ויהדר שיהיה לו טלית נאה
וכן כל המצות צריך לעשותן
בהידור בכל מה דאפשר
דכתיב
זה אלי ואנוהו
ודרשינן
התנאה לפניו במצות
וידקדק לקנות ציצית מאיש נאמן
שיהיה בטוח שנעשו בטויה
ובשזירה בפירוש לשמה וכמצותן
ויהיו ארוכים כשיעור One who can not (afford) only a linen tallit,
which can not have (attached) woollen fringes
because of the ban on (a mixture of wool and linen) shatnez,
then one (authority) says,
one should make the corners (of the tallit) out of leather
and attach woollen fringes to them;
but other (authorities) disagree with him,
and do not allow this. מי שאי אפשר לו אלא בטלית של פשתן
שאי אפשר לעשות בו ציצית של צמר
משום איסור שעטנז
יש מי שאומר
שיעשה כנפות של עור
ובהם ציצית של צמר
ויש חולקין עליו
שלא לעשות כן The hole into which the fringes are inserted
should not be away from the edge of the cloth,
both in the length and the breadth,
more than three thumb-breadths,
(Some (authorities) maintain that this thumb-breadth
is measured from the short joint of the thumb,
which is at its top,
and it is proper to follow this stricter opinion,
see further in the Sha-arey Tshuva),
because above three thumb-breadths
is no longer called the corner of the garment
rather it is the garment.
If one has made the hole
more than three thumb-breadths,
even though, when tying on the fringes,
one (tightly) pulls the knot
making a crease in the tallit
until the hole comes down,
it is still invalid.
If after one inserted the fringes in the hole,
which (hole) was further than allowed,
one cut the hole (downwards) to make the fringes hang
down within the three (thumb-breadths), it is invalid;
for, it reads: 1 ''You shall make the fringes,''
and not be made. 2
The hole must not be nearer to the edges of the cloth,
whether in the length or the breadth,
than the size of the first joint of the thumb,
up to the end of the nail, because if it is less than that
it can no longer be called the corner,
but below the corner.
If the hole was (from the edge) the correct distance,
but by pulling the (fringe's) knot,
the edge of the tallit became creased,
and there is (between the hole and the edge) less than the correct distance,
it is nevertheless valid.
The threads, which are at the edge of a tallit,
and are unwoven,
there is a question whether they are included
in this measurement (mentioned before) or not;
they must therefore be cut off from there
before the fringes are tied on.
In the small tallit some people are accustomed to make
two holes,
next to each other like (the Hebrew vowel .. ) tsere,
and insert in these two the fringes,
and they hang down on the outside of the tallit.1) Deut. 22:12
2) Which means, they must be valid while putting them in, and not made so by a subsequent act.
הנקב שמכניסין בו את הציצה
לא יהא רחוק משפת הבגד
הן באורך הן ברוחב
יותר מן שלשה אגודלין
יש אומרים דגודלין אלו
מודדין במקום הקצר שבאגודל
דהיינו בראשו
ונכון להחמיר כן
עיין שערי תשובה
כי למעלה משלשת אגודלין
לא מקרי כנף הבגד
אלא בגד
ואם עשה את הנקב
למעלה משלשה אגודלין
אף על פי שכשקושר את הציצה
מושך את הקשר
ומקמיט מן הטלית
עד שבא הנקב למטה
מכל מקום פסול
ואם לאחר שתלה את הציצה בנקב
שהוא למעלה מן השיעור
חתך בנקב כדי שתתלה הציצה
למטה מג' פסול
משום תעשה
ולא מן העשוי
וגם לא יהא הנקב קרוב לשפת הבגד
בין באורך בין ברוחב
פחות מכשיעור שיש מן הקשר האמצעי של אגודל
עד סוף הצפורן כי למטה מזה
גם כן לא מקרי כנף
אלא תחת הכנף
ואם היה הנקב רחוק כשיעור
אלא שעל ידי משיכת הקשר
נקמט שפת הטלית
ואין בו כשיעור
מכל מקום כשר
והחוטין שהם בשפת הטלית
ואינם ארוגין
יש ספק אם נמדדין
לשיעור זה או לא
על כן צריכין לחתכם משם
קודם קשירת הציצית
בטלית קטן נוהגין קצת לעשות
שני נקבים
זה אצל זה כמו צירי
ומכניסין בשניהם את הציצית
והן תלויות על הטלית מבחוץ If, when the fringes are tied on,
the hole was (from the edge) at the correct distance,
but in time the hole was torn a little
or the edges (became frayed) of the tallit
to the extent that the fringes are
closer than the correct distance from the edge,
they are not made invalid by this,
because the Torah does not insist
that the fringes should not be below the corner,
except at the time they are made,
as it is said: 1
''And they shall make for themselves fringes
at the corner of their garments...''
Nevertheless, from the start,
it is best to make a seam around the hole
and similarly on the edge of the tallit,
so as not to later become reduced
from the required thumb-breadth's size.1) Numbers 15:38
אם בשעת קשירת הציצית
היה הנקב רחוק כשיעור
ואחר כך נקרע קצת הנקב
או שפת הטלית
עד שהציצה היא
בפחות משיעור הריחוק מהקצה
לא נפסלה בכך
כי לא הקפידה התורה
שלא תהא הציצה תחת הכנף
אלא בשעת עשיה
שנאמר
ועשו להם ציצית
על כנפי בגדיהם וגו
ומכל מקום לכתחילה
טוב לעשות אימרא סביב הנקב
וכן בשפת הטלית
שלא יפחת
משיעור קשר אגודל It is the custom to make in the fringes 5 double knots,
between which there are four spaces.
Namely, one puts the four threads through the hole
and ties with two knots;
and wraps (around the other threads) the longest thread,
that is called the (servant) shamesh,
seven times,
and again ties two knots;
and again wraps it around eight times,
and ties two knots; then wraps it around again eleven times,
and ties two knots; and (finally) wraps it around thirteen times,
and ties two knots.
Since the beauty of the fringes lies
in that all the spaces be of equal size,
and so in the first space
where the (number of) turns is the smallest
we make (the threads) far apart;
in the second, we make them somewhat closer,
and also (still closer) in the third and in the fourth.
The required length of the whole fringe,
namely, from the first knot
to the ends of the thread, must be at least
twelve thumb-breadths.
For a beautiful appearance,
all the spaces should be
together (over the required length) one-third,
and the (loose) hanging threads two-thirds;
we should, therefore, take care
that every space shall be
the width of a thumb-breadth;
then all the spaces together are
four thumb-breadths, and the (loose) hanging threads,
eight thumb-breadths.
If they (the threads) are longer
we should make the spaces also
a little wider.
It is preferable to be careful to make all the knots
by (tying together) the four threads on the one side
with the four threads on the other side,
so that each of the (four inserted) threads is divided,
half on one side and half on the other side. נוהגין לעשות בציצית חמשה קשרים כפולים
שיש ביניהם ארבע חוליות
דהיינו שמכניס את הד' חוטין בתוך הנקב
וקושרם בשני קשרים
וכורך בחוט הארוך
הנקרא שמש
ז' כריכות
וחוזר וקושר שני קשרים
ושוב כורך ח' כריכות
וקושר שני קשרים וכורך י''א כריכות
וקושר שני קשרים וכורך י''ג כריכות
וקושר שני קשרים
ומהיות כי נוי ציצית הוא
שתהיינה כל החוליות שוות בארכן
לכן בחוליא הראשונה
שהכריכות מועטות
ירחיקן זו מזו
ובחוליא שניה יקריבן קצת יותר
וכן בשלישית וברביעית
ושיעור כל אורך הציצה
דהיינו מן הקשר ראשון
עד קצה החוטין צריך להיות לכל הפחות
י''ב אגודלין
והנוי הוא
שיהיו כל החוליות
ביחד שליש
והחוטין התלוין שני שלישים
על כן ידקדק
שתהא כל חוליא
ברוחב אגודל
ויהיו כל החוליות
ד' אגודלין והחוטין התלוין
ח' אגודלין
ואם הן ארוכות יותר
יעשה החוליות גם כן
קצת ארוכות יותר
טוב לדקדק לעשות כל הקשרים
בד' חוטין שמצד זה
עם ד' חוטין שמצד זה
שיהא כל חוט חלוק
חציו לכאן וחציו לכאן If one does not take four separate threads,
but takes one very long thread,
and folds it into four, and so inserts them through the hole,
makes a knot, and afterwards
cuts (apart the threads), it is invalid,
because it is written: 1
''You shall make yourself fringes,''
which was explained ''to make and not to have made''
which means, concerning the fringes
they are made on the garment,
according to the law
and not put them in first unlawfully
and afterwards legalize them by some act,
so that they become made properly.
This (method) is forbidden.
Likewise, if the fringes were
made in the manner prescribed by law on one garment,
and the garment becomes torn,
and one wants to put the fringes
as they are, on a different garment,
or even in the same garment,
as for instance, if the tallit becomes torn
from the hole to the edge and the fringe fell off,
and one wants to return them to their place
and we sew up (the rent) in the tallit up to the hole
this is also invalid,
because (the Divine Command is): ''You shall make,''
and not use what has already been made.
Likewise, if one puts in the fringes
into a tallit which is at this moment
legally unfit to put fringes in it,
as for instance, when most of it is (closed by being) sown,
and after that one opens up the sewing
until it is mostly open, and valid for tzitzit,
if the tzitzit are kept as they were
it is also invalid,
because (the tzitzit) must be made,
and not (use what has) already been made.
Rather, one must first untie the tzitzit,
and put them on again as prescribed by law.
And so in all similar instances to them.1) Deut. 22:12
אם לא פסק את החוטין זה מזה
אלא שלקח חוט אחד ארוך מאד
וכפלו לארבעה וכך הכניסם בתוך הנקב
וקשרם ואחר כך
פסקן פסול
משום דכתיב
גדלים תעשה לך
ודרשינן תעשה ולא מן העשוי
פירוש דבעינן שיהיו הציצית
בשעת עשייתן על הבגד
כהלכה
ולא שיהיו נעשים בפסול
ואחר כך יוכשרו על ידי מעשה
שנמצאו עשוים כראוי
דזהו פסול
וכן אם היתה הציצה
עשויה כתיקונה על בגד אחר
ונקרע הבגד
ורוצה לתת את הציצה
כך בבגד אחר
או אפילו בבגד זה
כגון שנפסק הטלית
מן הנקב עד סופו ונפלה הציצה
ורוצה להחזירה למקומה
ולתפור את הטלית עד הנקב
וזהו גם כן פסול
משום תעשה
ולא מן העשוי
וכן אם קשר את הציצית
בשעה שהיה טלית זה
פטור מציצית
כגון שהיה רובו תפור
ואחר כך התיר מן התפירות
עד שרובו פתוח וחייב בציצית
אם ישארו הציצית כמו שהן
גם כן פסולין
משום תעשה
ולא מן העשוי
אלא צריך להתיר את הציצית
ולחזור ולקשרן כהלכה
וכן כל כיוצא בה Before wrapping oneself with the tallit
one examines the tzitzit,
to see if they are in order,
and one needs to also check the threads
that are in the holes and the turns,
and separate (between) the threads,
so that they are not tangled together.
However, if one comes late to the synagogue,
and while separating the threads and examining them,
one will lose the opportunity to pray together with the congregation,
one does not need to examine them or separate them. קודם שיתעטף בטלית
יבדוק את הציצית
אם הן כשרות
וצריך לבדוק גם את החוטין
שהן בתוך הנקב ואת הכריכות
וגם יפריד את החוטין
שלא יהיו מהודקין זה בזה
ואם נשתהה לבא לבית הכנסת
שבעוד שיפריד את הציצית ויבדקן
יתבטל מלהתפלל עם הצבור
אינו צריך לבדקן ולהפרידן One says the (appropriate) blessing on all the commandments,
for doing them, meaning, before the actual performance
and immediately afterward the blessing
the commandment must be performed without pausing.
Therefore, one takes the tallit with both hands,
and bear in mind that one is commanded by
the Holy One, blessed be He,
to wrap oneself with the tzitzit
in order that one may remember
all His commandments and perform them,
as it is said: 1 ''That you may look upon it
and remember all the commandments of the Lord.''
Then while still standing, one says the blessing:
''to wrap ourselves with the tzitzit'',
(the letter bet has the vowel patach _ ) 2
and immediately cover one's head
down to one's mouth.
After that one raises the (tallit) corners,
around one's neck,
and wraps them as the Arabs wrap,
and remains standing like this
as long as it takes one to walk (six feet) four cubits,
and say the verses: ''how precious'', etc.
After this one may remove it from one's head.
It is proper to take care
not to let the tzitzit drag on the floor,
as this is contempt of the commandment;
therefore, one raises them.
One can (to avoid this problem) tuck them under the belt.1) Numbers 15:39
2) In other words, one says ''ba-tzitzit'' rather than ''be-tzitzit''.
כל המצות מברך עליהן
עובר לעשייתן פירוש קודם העשיה
ולאחר הברכה תיכף ומיד
צריך לעשות את המצוה בלי הפסק
לכן יאחוז את הטלית בשתי ידיו
ויכון שצונו
הקדוש ברוך הוא
להתעטף בציצית
כדי שנזכור
את כל מצותיו לעשותם
שנאמר וראיתם אותו
וזכרתם את כל מצות ה'
ויברך מעומד
להתעטף בציצית
הבי''ת בפתח
ויתעטף מיד את ראשו
עד למטה מפיו
ואחר כך יעלה הכנפות
על צוארו
ויתעטף כעטיפת הישמעאלים
ויעמוד כך
כדי הילוך ארבע אמות
ויאמר הפסוקים מה יקר וגו'
ואחר כך יכול להסירו מעל ראשו
ונכון להזהר
משום ביזוי מצוה
לכן יגביהן
ויכול לתוחבן תוך החגורה One does not bless over the tzitzit
except in the day
and not in the night.
Care should be taken not to bless over them
until it (the light) is sufficient to
distinguish between blue and white. 1
If one puts on the small tallit
while it is still night,
and did not bless over it,
or put it on while one's hands are still unwashed,
and so did not bless over it,
then when one blesses on the large tallit,
one should have in mind to include in this blessing
the small tallit as well.
If one has no large tallit,
then upon putting on the small tallit
in the daytime, with hands already washed,
one should say over it the blessing,
''concerning the commandment of the tzitzit''.
(the letter vav has the vowel patach _ )
If one put (the small tallit) on
while being unable to bless over it,
then later on when it is daytime
and one's hands are washed
one should take the fringes in one's hands
and say the blessing,
''concerning the commandment of the tzitzit''.
If one slept with the small tallit on,
one should not bless over it at all,
but upon saying the blessing over the large tallit,
one should have in mind to include the small one as well.1) The blue referred to is the thread of techeilet, which used to be one of the four threads, then the source of the dye was lost. Some authorities today claim to have rediscovered it and we see more people wearing these now.
אין מברכין על הציצית
אלא ביום
ולא בלילה
ולכתחילה יזהר שלא יברך עליהם
עד שיהא כל כך
שיכיר בין תכלת ללבן
ואם לבש את הטלית קטן
בעוד לילה
ולא בירך עליו
או שלבשו בעוד שלא היו ידיו נקיות
ולכן לא בירך עליו
אזי כשהוא מברך על הטלית הגדול
יכוון בברכה זו
גם על הטלית קטן
ומי שאין לו טלית גדול
אם לובש את הטלית קטן
ביום וידיו נקיות
יברך עליו
על מצות ציצית
הוא''ו בפתח
ואם לובשו
כשאינו יכול לברך עליו
אזי אחר כך כשהוא יום
וידיו נקיות
יקח את הציצית בידיו
ויברך
על מצות ציצית
ואם ישן בטלית קטן
לא יברך עליו אחר כך כלל
אך כשמברך על טלית גדול
יכוין לפוטרו If one takes off the tallit,
intending to put it on again immediately,
even if one went to the lavatory,
when one returns and puts it on again,
one need not bless over it
(because according to the halacha
it is allowed to go to the lavatory with it on,
and so this is not considered as an interruption).
But if one does not intend to put it on again soon,
but then one changes one's mind and puts it on again,
one must bless over it.
If one's tallit slips off, accidently,
but a part of it still remains on one's body,
even though most of it fell off,
since there remains on one part of the commandment,
there is no need to return
and bless (again) upon adjusting it,
but if no part of it was left on one's body,
even though one is holding it with one's hands,
because there doesn't remain
of the commandment (any part) on one's body,
for, the (intent of the) commandment is not
to hold the tallit in one's hands,
but to wrap one's body with it.
According one needs to bless
when one puts it on again;
If this happened to one during one's prayers,
at a part which may not be interrupted,
one should not (upon adjusting it) bless then,
but wait until
one is able to bless,
then (after finishing the prayer) one takes the tzitzit in the hands and blesses. הפושט טליתו
ודעתו לחזור וללבשו מיד
אפילו הלך לבית הכסא
כשחוזר ולובשו
לא יברך עליו
כיון דמצד הדין
מותר ללכת בו לבית הכסא
לכן לא הוי הפסק
אבל אם היה דעתו שלא ללבשו מיד
ונמלך וחזר ולבשו
צריך לברך עליו
ואם נפל טליתו ממנו שלא במתכוין
אם מקצתו נשאר על גופו
אף על פי שרובו נפל
כיון שנשאר עליו קצת מן המצוה
אינו צריך לחזור
ולברך כשמתקנו עליו
אבל אם לא נשאר כלום על גופו
אף על פי שאחזו בידו
כיון דלא נשאר
מהמצוה על גופו
דהא אין המצוה
לאחוז את הטלית בידו
אלא להתעטף בו גופו
לכן צריך לברך
כשחוזר ולובשו
ואם אירע לו כן בתפלתו
במקום שאין רשאי להפסיק
לא יברך אז
אלא ימתין עד
שיוכל לברך
ואוחז את הציצית בידו ומברך It is permissible to borrow a tallit
of another,
occasionally, even without his knowledge,
to pray in it and bless over it,
because it is presumed that a person is glad
if a commandment is performed with his property
when no monetary loss is involved.
But not to take it (the tallit) out
from the place where it was,
because the owner might be strict about this.
If the tallit was folded,
one should return it folded.
On Shabbat, one does not fold it;
and because, there is no folding
this being one of the Shabbat prohibitions,
the owner will forgive him.
If he borrows somebody's tallit
just to go up to (the reading of) the Torah,
it is doubtful whether one should bless over it.
One should, therefore, have it in mind
that one does not want to acquire it,
and in such event all authorities agree
that there is no need to bless.
But for a communal tallit,
even if one just took it
only to go up to (the reading of) the Torah,
one must bless over it,
because it's like his own. מותר ליטול טלית
של חבירו
באקראי בעלמא גם שלא מדעתו
להתפלל בו ולברך עליו
משום דמסתמא ניחא ליה לאינש
דליעבד מצוה בממוניה
במקום שאין חסרון כיס
אבל לא יוציאו
מן הבית שמונח שם
כי אולי חבירו מקפיד על זה
ואם היה הטלית מקופל
יחזור ויקפלו
ובשבת לא יקפלו
דכיון שאין מקפלו
משום איסור שבת
חבירו מוחל לו
והשואל מחבירו טלית
רק לעלות בו לתורה
יש ספק אם לברך עליו
על כן יתכוין
שאינו רוצה לקנותו
ואז לכולי עלמא
אין צריך לברך
אבל על הטלית הקהל
אפילו אינו נוטלו
רק לעלות לתורה
צריך לברך עליו
דהוי כשלו ''Wool'' (the word), without qualification,
as mentioned in the Torah or by the legal authorities
means either lamb's or ram's wool.
A tallit where the warp 1
is of wool,
and the woof 2
is of cotton or silk or something else similar;
or vice versa, that the woof is of wool
and the warp is of another kind,
a G-d-fearing (man) should not bless
over such a tallit.
Some (authorities) hold that also tzitzit of wool
do not release (from the obligation to bless) one,
only a tallit which is of this (mixture) type.
Similarly, if the tallit is of silk and the fringes of wool,
one does not bless over it, but first blesses
over a woolen tallit and puts this on,
then removes it and puts on this (silk) one.
However, if also the tzitzit are of silk,
one may bless over it
(but it is not customary in our countries
to have silk tzitzit,
that is tzitzit made for the commandment).
If some of the tzitzit are of silk
and some of wool, it is still worse;
this should never be done.1) The lengthwise threads in a woven cloth.
2) Also weft - the breadthwise threads in a woven cloth.
סתם צמר
האמור בתורה ובפוסקים
הוא צמר רחלים ואילים
וטלית שהשתי
הוא של צמר
והערב
הוא של צמר גפן או משי וכדומה
או להיפך שהערב הוא של צמר
והשתי הוא ממין אחר
ירא שמים לא יברך
על טלית כזה
משום דיש אומרים דגם ציצית של צמר
אינן פוטרין
רק בגד שהוא ממינו
וכן טלית של משי והציצית הן צמר
לא יברך עליו אלא יברך תחלה
על טלית של צמר ויתעטף בו
ואחר כך יסירו ויתעטף בזה
אך אם גם הציצית הן של משי
יכולין לברך עליו
ולא שכיחי במדינתנו
ציצית של משי
דהא ציצית בעינן טויה לשמה
ואם מקצת ציצית של משי
ומקצתן של צמר גרע טפי
ואין לעשות כן A tzitz (single fringe) where there is torn
from it one thread of the four threads
(which are folded to form eight),
and there is enough left of it to make a loop,
that is, (the length of) four thumb-breadths,
or even if parts of two threads have been torn off
and four thumb-breadths are left of each,
but the other two threads are the full size,
is still valid.
But if three threads have been damaged,
even though there is left of each
four thumb-breadths and the fourth thread is perfect;
or if only one thread has been damaged
so that less than four thumb-breadths are left of it,
even though the (remaining) three threads are perfect,
in any event, (the tzitzit) are unfit,
(except in an emergency).
It follows that if one thread is torn
out of the eight fringes that hang down
even if it is completely missing,
the tzitzit are valid beyond any doubt,
since (actually), this is only one-half of the thread,
and of the other half there is still enough
to make a loop with it, and more.
If two of the fringes have been torn off
and there does not remain from them
four thumb-breadths of each,
if it is probable that these two (torn) fringes
belong to one thread,
the tzitzit are rendered unfit.
However, if one is certain
that they belong to two (different) threads,
as for instance at the time one tied them,
one had always been careful to tie four ends of one side
and four ends of the other side, 1
and now the two fringes that have been torn off
are both on one side of the knot,
if so then these
surely are from (just) two threads;
and since there is still left of each thread
no less than the length of four thumb-breadths
on the other side of the knot,
and the (remaining) two threads are perfect,
the tzitzit are considered valid.
If one of the threads is torn
where it is inserted in the hole,
the (tzitzit) are rendered unfit.
The law that stated that if one thread is torn off
and there is enough left of it with which to make a loop,
they (the tzitzit) are still valid,
is true only if, when originally put in,
all the threads were of the prescribed length
and afterwards became torn,
but if at the time of making them,
there was even one short thread,
no matter to what extent from the prescribed length,
they (the tzitzit) are unfit.1) In other words one is sure one never mixed them up.
ציצה שנפסקה
ממנה חוט מארבעת החוטין
שהם כפולים לשמנה
ונשאר ממנו כדי עניבה
דהיינו ד' אגודלין
או נפסקו שנים
ונשאר מכל אחד ד' אגודלין
ושני חוטים הם שלמים כשיעור
כשרה
אבל אם נפסקו ג' חוטין
אפילו נשאר מכל אחד
ד' אגודלין והחוט הרביעי הוא שלם
או שנפסק אפילו רק חוט אחד
ולא נשאר ממנו ד' אגודלין
אף על פי שג' חוטין הם שלמים
מכל מקום פסולה
אם לא בשעת הדחק
ולכן אם נפסק חוט אחד
משמונת החוטין התלויין
אפילו נפסק לגמרי
עד החוליות פשיטא דכשרה
כיון שחוט זה אינו רק חצי חוט
והרי יש עדיין בחציו השני
כדי עניבה ויותר
ואם נפסקו ב' חוטין
ולא נשאר מהם
בכל אחד ד' אגודלין
אם יש לחוש שמא שני חוטים אלו
הם חוט אחד
אם כן הציצה פסולה
אבל אם הוא בטוח
שהם משני חוטין
כגון שבשעת קשירתם
דקדק לקשור תמיד ד' ראשים שבצד זה
עם ד' ראשים שבצד זה
ועתה נפסקו ב' ראשים
מצד אחד של הקשר
אם כן הרי הן
בודאי מב' חוטין
וכיון שיש בכל חוט עדיין
שיעור ד' אגודלין ויותר
בצד השני של הקשר
ושני החוטין הם שלמים
הרי הציצה כשרה
אם נפסק חוט אחד
במקום שהם תלוים בנקב
פסולה
זה שאמרנו שאם נפסק חוט אחד
ונשאר ממנו כדי עניבה
כשרה
זהו דוקא אם בשעת עשיה
היו כל החוטין ארוכים כשיעור
אלא שאחר כך נפסקו
אבל אם בשעת עשיה
היה אפילו רק חוט אחד קצר
רק משהו מן השיעור
פסולה The threads of the tzitzit must be twisted,
and if any thread has become untwisted,
the untwisted part is considered
as entirely cut off and non-existent. חוטי הציצה צריכין להיות שזורין
ואם איזה חוט נפרד משזירתו
אזי כל הפרוד נחשב
כאלו נקצץ ואינו A tallit which has fringes
and consists of two parts,
as is the case with
many of our fringed garments,
which are made of two pieces joined together.
Occasionally (such a tallit) is taken apart
for washing or for mending it,
and after that it is sewed back together.
Because we rely that
each part is large enough to wrap oneself with it,
then it suffices to remove two tzitzit
from either of the parts,
and after joining (back) the tallit
put them (the tzitzit) back in again and tie them.
But if each part is not
by itself large enough to wrap oneself with it,
then all the tzitzit (from both parts) must be removed.
(because the parts were separated,
each part lost (the commandment) of fringes,
and after they are joined together again,
they require fringes,
and if we left on the originals
they are invalid because of ''You shalt make,''
and not use what has already been made.
as explained above in Law 6.)
If one part is large enough to wrap in
and the other part does not have (enough) to wrap in,
then the tzitzit should be removed from this part
which did not have enough to wrap in. טלית שיש בו ציצית
ונחלק לשני חלקים
כמו שהוא שכיח
בהרבה טליתים שלנו
שהם מחוברים משני חלקים
ולפעמים מפרידין אותו
כדי לכבסו או לתקנו
ואחר כך חוזרין ומחברין אותם בתפירה
כיון דמסתמא
יש בכל חלק כדי להתעטף בו
על כן די אם יטול שתי הציציות
מאיזה חלק שירצה
ולאחר שיחבר את הטלית
יחזור ויקשרם
אבל אם אין בכל חלק
בפני עצמו כדי להתעטף בו
צריך להסיר כל הציצית
משום כשנתפרדו החלקים
נפטר כל חלק מציצית
ולאחר ששוב נתחברו
ונתחייב בציצית
אם ישארו בו הראשונות
פסול משום תעשה
ולא מן העשוי
כדלעיל סעיף ו
ואם בחלק אחד יש בו כדי עיטוף
ובחלק שני אין בו כדי עיטוף
יסיר את הציצית מחלק זה
שאין בו כדי עיטוף If a corner was severed or torn
and completely separated from the tallit
and the (severed) piece is not
three thumb-breadths square,
some (authorities) are of the opinion
that this piece even after
it is properly sewed on to the tallit,
is unfit to put the tzitzit in it,
because
there is not (in the detached piece at least) three (square) thumb breadths,
it is not termed a ''garment,''
and even when attached to the tallit
it is still considered (in the eyes of the law) as severed.
And one should be strict about this.
But if it (the piece) is not entirely severed from the tallit,
because it is still a little connected
then the sewing is effective
to make it considered as part of the tallit itself,
and the tzitzit put in after the sewing are valid.
It is customary to sew on a piece of (extra) cloth
at the corners of the tallit,
because there are many garments,
even new ones, that have pieces joined together,
measuring less than three (thumb-breadths) square;
therefore we put in the place where the tzitzit are put in
a piece (of cloth measuring) three (thumb-breadths) square. אם נחתך או נקרע הכנף
ונפרד לגמרי מן הטלית
ואין בחתיכה זו
ג' גודלין על ג' גודלין
יש אומרים
שחתיכה זו אפילו לאחר
שתפרה היטב אל הטלית
פסולה מלהטיל בה ציצית
דכיון
שאין בה ג' גודלין
אין עליה שם בגד
ואפילו אם נתחבר עם הטלית
נחשבה כפרוד
ויש להחמיר כן
אבל אם אינו נפרד לגמרי מן הטלית
כיון שנשאר מחובר מעט
מועלת התפירה
שיהא נחשב בכלל הטלית
והציצית שיטיל בו אחר התפירה כשרות
ונוהגין לתפור חתיכת בגד
בכנפי הטלית
משום דבהרבה בגדים
אפילו חדשים יש בהן חתיכות מחוברות
שאין בהן ג' על ג
לכן נותנין במקום הטלת הציצית
חתיכה של ג' על ג Some (authorities) are of the opinion
that in the entire area of the corner
where the tzitz may be inserted,
that is, from the width of the first joint of the thumb,
from the edge of the tallit up to three thumb-breadths,
there should not be there any seam,
even a thread,
that should be suitable to make
of thread which is for the tzitzit of this particular tallit.
For instance, if the tallit is of flax,
one does not sew there with flax threads,
only with silk threads or similar,
or if the tallit is of silk,
one does not sew with silk threads;
and if the tallit is of wool,
one does not sew with woollen threads,
only silk threads, or the like.
It is proper to be strict about this
also as regards (the seam) made round the hole to strengthen it.
All these (laws) are only
concerning (the use of) white thread,
but (with regard to) colored thread,
it does not matter. יש אומרים
שבכל השטח של הכנף
שראוי להטיל שם את הציצה
דהיינו ממלא קשר גודל
משפת הטלית עד ג' גודלין
לא יהיה שם שום תפר
אפילו משהו בחוט
שהיה ראוי לעשות
מחוטין כאלו ציצית לטלית זה
כגון אם הטלית של פשתן
לא יתפור שם בחוטי פשתן
רק בחוט משי וכדומה
ואם הטלית של משי
לא יתפרנו בחוטי משי
ואם הטלית של צמר
לא יתפרנו בחוטי צמר
אלא בשל משי וכדומה
ויש להחמיר בזה
גם באימרא שעושין סביב הנקב לחזקו
וכל זאת אינו רק
בחוט לבן
אבל בחוט צבוע
אין לחוש If one wants to remove the tzitzit from the tallit
in order to put there other tzitzit which are better,
or if one of the threads has been torn off
and one wants to put in perfect ones,
although the first ones are still fit.
In any event, this is permissible
because one does not intend to free
the tallit from (the requirement of) tzitzit;
on the contrary, one intends to put in better tzitzit.
But one must take care not to throw out
the original (tzitzit) into an unseemly place. אם רוצה להסיר ציצית מן הטלית
כדי לתלות בו ציצית אחרות יותר יפות
או מפני שנפסק אחד מן החוטין
ורוצה לתלות שלמות
אף על פי שגם הראשונות עדיין כשרות
מכל מקום מותר
כיון שאינו מבטל
את הטלית מן הציצית
ואדרבה יתלה בו ציצית יותר יפות
ויהא נזהר שלא ישליך
את הראשונות למקום בזיון Even tzitzit that fall off and are removed from the tallit
should not be thrown into the rubbish,
because we slight thereby a commandment.
Some people are strict
and place them in a book to serve as a bookmark,
because, since they have once been used
for the performance of a commandment,
let another commandment be performed with them.
Similarly, a tallit which has become old,
and is no longer put on for the commandment,
one should not make of it any unworthy use. ואפילו ציצית שנפלו והסירן מן הטלית
לא יזרקן לאשפה
משום ביזוי מצוה
ויש מדקדקין
לגנזם בספר ולעשות מהן סימן בספר
משום דאיתעבד בהו
מצוה חדא זימנא
ליתעבד בהו מצוה אחריתא
וגם הטלית שנתישן
ואינו לובשו עוד למצוה
לא יעשה בו תשמיש מגונה If one came on Shabbat to the synagogue and found
that one of the tzitzit in the tallit has become unfit,
and he is unable to borrow another tallit,
and he is embarrassed to (remain) sitting without a tallit,
since it is impossible for him on this day
to replace it by another tzitzit,
and so, as a matter of decorum,
one may put on the tallit as it is,
and not bless over it.
What cases are we talking about,
when it was not known to him, before Shabbat,
that it had become unfit, but if one has been aware
before Shabbat that it had become unfit,
one is not allowed (now) to put it on
because he should have already repaired it yesterday. אם בא בשבת לבית הכנסת ומצא
שנפסלה ציצה מן הטלית
ואינו מוצא לשאול טלית אחר
והוא מתבייש לשבת בלא טלית
אזי כיון שאי אפשר לו היום
לקשור ציצה אחרת
לכן משום כבוד הבריות
מותר לו ללבוש את הטלית כך
ולא יברך עליו
במה דברים אמורים
כשלא נודע לו קודם שבת
שנפסלה אבל אם ידע
קודם שבת שנפסלה
אסור ללבשו
דהיה לו לתקן מאתמול One who puts on a garment that requires tzitzit,
but has no tzitzit,
then this is omission of a positive commandment.
One needs to watch out for those garments
which are made having four square corners;
one of these corners must be cut off
and made round; 1
but if one folded up one of the corners
and sewed it up so that it looks round,
this is of no avail, for as long as it has not been cut off,
it is still considered a part of the garment.
Severe is the punishment of the one who neglects the commandment of tzitzit.
He who is scrupulous in the commandment of tzitzit,
will be worthy of beholding the Divine Presence.1) In order not to require tzitzit.
הלובש בגד שהוא חייב בציצית
בלא ציצית
הרי זה ביטל מצות עשה
וצריכין להשגיח בקצת בגדים
העשוין באופן שיש להם ארבע כנפות
צריכין לחתוך קרן אחד
שיהא עגול
אבל אם כפל את הקרן
ותפרו בענין שנראה עגול
לא מהני דכל מה שלא חתכו
עדיין מכלל הבגד הוא
וגדול עונש המבטל מצות ציצית
והזהיר במצות ציצית
זוכה ורואה פני השכינה