A Jew who has Chametz in his possession over Pesach,
transgresses continuously ''should not be seen or found'' *
and that Chametz is forbidden to have benefit ** from it for ever,
even if he nullified it before Pesach.
Therefore, one who has a lot of Chametz,
and is not able to burn it all out of existence,
needs to sell it to a non-Jew before Pesach,
while he is still allowed to benefit from it.
The matter of selling the Chametz should not be, for the person,
like a commandment that one is just practising,
rather one needs to have the full intention that he is truly selling
to the non-Jew as a complete and full sale,
and not sell at above the reasonable price,
and (then) after Pesach one will ask from the non-Jew
that he pays the amount owing,
and when he responds that he doesn't have the money,
one asks him to sell back to us the Chametz
(with the room),
for such and such an amount and this is not a real sale,
rather it should be done like a real merchant.* { From Exodus 13:7 ''Unleavened bread (matzah) shall be eaten during the seven days, and there shall not be seen with you any leavened bread (Chametz), neither shall any leaven (Sar) be seen with you in all your borders.'' See also Ex. 12:15 ''Seven days shall you eat unleavened bread but on the first day you shall put away leaven out of your house'', Rashi explains ''on the first day'' as on the day preceding the festival, and Ex. 12:19 ''Seven days leaven shall not be found in your houses''. }
** { The word ''hana-ah'' (hei-nun-alef-hei) which I have translated as ''benefit'' also means ''of use'' or ''profit''. In Halachic literature the extent of ''benefit'' has become very wide, for example if one had some Chametz in a closed box, then rested something on top this woud be having benefit from the Chametz on Pesach and therefore not allowed. Further, since the sale of the Chametz must be a ''real'' and not fictitious sale, what happens if an item of Chametz that one ''sold'' during Pesach to a non-Jew went up in value during the festival ? Since the Chametz is ''sold'' back to me after Pesach, shouldn't I pay the non-Jew the difference in its value, since what he is returning to me is now worth more, and if I kept the difference then I would be ''profiting'' from the Chametz during Pesach.
As can be seen, making a halachicly valid sale of one's Chametz is not simple and for this reason, nowadays, most people give their local rabbi a signed agreement that allows him to make all the necessary arrangements with the non-Jew on their behalf. }
ישראל שהיה לו חמץ שלו ברשותו בפסח
עובר בכל רגע ורגע על בל יראה ובל ימצא
והחמץ אסור בהנאה לעולם
ואפילו ביטלו קודם פסח
ולכן מי שיש לו הרבה חמץ
שאינו יכול לבערו מן העולם
צריך למכרו לאינו יהודי קודם הפסח
בשעה שהוא עדיין מותר בהנאה
ולא יהא ענין מכירת חמץ אצל האדם
כמו מצות אנשים מלומדה
אלא צריך שיגמור בדעתו שהוא מוכרח באמת
להאינו יהודי מכירה גמורה וחלוטה
ולא ימכור ביוקר מן המחיר הראוי
ולאחר הפסח יבקש מאת האינו יהודי
שישלם לו את החוב
וכאשר ישיבהו שאין לו כסף
יבקש ממנו שיחזור וימכור לו את החמץ
עם החדר
בעד כך וכך ולא יהא הדבר כחוכא בעלמא
אלא כדרך הסוחרים ממש The Chametz that he sells to the non-Jew
needs to not remain in the Jew's house.
If the non-Jew takes the Chametz
into his house this is preferable,
and if it is not possible for him to take it to his house,
one must rent him the room that the Chametz is in,
and one needs to write on the contract the buyer's name,
for how much he rented him the room,
and, by the way, his act of buying this property
(also gets him) the Chametz which is present on it.
He should detail all the Chametz with how much he is selling it for to him,
but he doesn't need to detail the quantities,
and can write just for every quantity ''according to it's measurement''.
Everything that is written in the contract
he should tell the buyer also verbally.
He should receive from him a deposit
and the rest of the money will remain (owing) to him in full,
and all this will be written in the contract.
He will also hand over to him the key to the room.
Chametz that is in a container that will need kashering
(when he takes it back from the non-Jew)
should not sell him (the Chametz) with the container
because after Pesach when he buys back
from the non-Jew it will need to be kashered * again.* { In a mikvah. }
החמץ שהוא מוכר לאינו יהודי
צריך שלא יהא בביתו של ישראל
ואם האינו יהודי לוקח את החמץ
לתוך ביתו מה טוב
ואם אי אפשר שיקחהו לביתו
צריך להשכיר לו את החדר שהחמץ מונח בו
וצריך לכתוב בשטר שם הקונה
ובכמה שהשכיר לו את החדר
ושאגב קרקע הקנה לו
את החמץ המונח שם
ויפרוט את כל החמץ בכמה מכור לו
אבל אינו צריך לפרוט סכום המדות
ויוכל לכתוב רק בעד כל מדה עד למדידה
וכל מה שכתוב בשטר
ידבר עם הקונה גם בעל פה
ויקבל ממנו ערבון
ושאר המעות יזקוף עליו במלוה
ויהא הכל כתוב בשטר
וגם ימסור לו את המפתח מן החדר
חמץ שהוא בתוך כלי הצריך טבילה
כשלוקחו מן האינו יהודי
לא ימכרנו עם הכלי
כי לאחר הפסח כשיחזור ויקנהו
מן האינו יהודי יצטרך טבילה מחדש After he has sold him the Chametz,
if he is concerned that it might be damaged by the buyer,
he can also set a frame there for protection.
If the buyer wants to deposit
with the Jew, the key, he may.
However, it is forbidden for the Jew to put a seal on the Chametz. ** { If the sale is real, then he cannot prevent the non-Jew free access to what is now his Chametz. }
לאחר שמכר לו את החמץ
אם ירא פן יקלקל שם הקונה
יכול גם הוא לתלות שם מסגרת לשמירה
או אם הקונה רוצה להפקיד
אצל הישראל את המפתח רשאי
אבל אסור שיניח הישראל חותם על החמץ If he cannot rent to him the room,
because he also needs to use it,
he should make a partition before the Chametz,
and rent him the space up to the partition,
and write this in the contract.
He should also write that the buyer has free passage
to come, as he wants, to that place.
Also, if this non-Jew will want to sell the Chametz
to another non-Jew during Pesach
or to a Jew on the day after Pesach,
there is to all of them free access to go there,
similarly, if he rented or sold to the non-Jew
a room that needs one to get to it via the seller's property,
he needs to write accordingly in the contract
that there is to the non-Jew buyer and to all buyers that he will bring,
free access to come to there. אם אינו יכול להשכיר לו את כל החדר
מפני שהוא צריך גם כן להשתמש בו
יעשה מחיצה לפני החמץ
וישכיר לו את המקום שעד המחיצה
ויכתוב כן בתוך השטר
גם יכתוב שיש להקונה דריסת הרגל
ללכת כרצונו אל המקום ההוא
וגם שאם ירצה האינו יהודי הזה למכור את החמץ
לאינו יהודי אחר בתוך הפסח
או לישראל באסרו חג פסח
יש לכולם דריסת הרגל ללכת שמה
וכן אם משכיר או מוכר להאינו יהודי
חדר שצריכין ללכת שמה דרך רשותו של המוכר
צריך לכתוב כן בשטר
שיש להאינו יהודי הקונה ולכל הקונים שיביא
דריסת הרגל ללכת שמה If the house is with the Jew by rental from another Jew,
this means he can not rent it to the non-Jew
for living in without the permission of the landlord.
Therefore he should give it, with the clear understanding, to the non-Jew,
that he is not renting him (the room) to live in,
only to keep there his utensils and (moveable) possessions,
but not rent it to him with the clear understanding
of keeping there the Chametz,
rather just to keep there utensils and possessions as he wants.
In any event, if the landlord is in the (same) city
he should get from him permission to rent it.
Similarly, one who sets out on a journey before Pesach,
and his wife will sell the Chametz,
should give her clear permission to rent the room. אם הבית הוא אצל הישראל רק בשכירות מישראל אחר
אזי אינו יכול להשכירו לאינו יהודי
לבית דירה בלי רשות המשכיר
לכן יתנה בפירוש עם האינו יהודי
שאינו משכירו לו לדור בו
רק להחזיק בו כליו ומטלטליו
אבל לא ישכירו בפירוש
להחזיק בו את החמץ
רק סתם להחזיק בו כליו ומטלטליו כרצונו
ומכל מקום אם המשכיר בעיר
יקח ממנו רשות להשכירו
וכן מי שנוסע לדרך קודם פסח
ואשתו תמכור את החמץ
יתן לה רשות בפירוש שתשכיר את החדר It is forbidden to make a condition with the non-Jew that he will sell it (back) to him,
or that the Jew promises to return and buy it (back) from him,
but one can promise that one will return
and buy it back from him and will give him some (payment as) profit. אסור לעשות תנאי אם האינו יהודי למכרו לו
או שהישראל מחויב לחזור ולקנותו ממנו
אבל יכול להבטיחו שיחזור
לקנותו ממנו ושיתן לו ריוח It is forbidden to sell the Chametz to a male or female apostate, *
or to the son of a female apostate even if he was born to her
with a non-Jewish (man) after she rejected the religion,
because on this (selling Chametz) matter they are considered as Jews,
and she would be in possession of the Jew's Chametz,
and he (the Jew) would have gone through Pesach
under the prohibition of benefitting (from Chametz).* { Although they have rejected their religion, they are still considered Jewish, so we must not sell to them. }
אסור למכור את החמץ למומר או למומרת
ולא לבן מומרת אף על פי שילדתו
מאינו יהודי לאחר שהמירה
כי לענין זה דינם כמו ישראל
והוי ליה חמצו של ישראל
שעבר עליו הפסח
דאסור בהנאה One who has Chametz in another place,
or in transport in a waggon or ship,
can sell it on the basis of the place it is on,
and in any event he should also nullify it
before a rabbinical court or three men. *
If Chametz is delivered to him on Pesach,
the non-Jew who bought (the Chametz) is the one who will pay
the rental of the waggon and all other expenses.
If there was delivered to him Chametz which was sent to him
by a non-Jewish merchant,
and it is not by his request or knowledge,
it should be received also by the non-Jew,
who will pay whatever is owed to the carrier,
and the Jew should not do anything with it.
Preferably he should nullify it before a rabbinical court
or before three men.* { Three men can also act as a court, for example nullifying vows in the morning before Rosh Hashana is done before three men, see Ch. 128:16. }
מי שיש לו חמץ במקום אחר
או בדרך בעגלות או בספינה
יכול למכרו גם כן אגב קרקע שבמקומו
ומכל מקום יפקירו גם כן
בפני בית דין או שלשה אנשים
ואם הובא לו החמץ בפסח
האינו יהודי הקונה הוא ישלם
שכר העגלה ויתר ההוצאות
ואם הובא לו חמץ אשר שלח לו
אינו יהודי סחורה
והוא לא בקשה ולא ידע
יקבלה גם כן האינו יהודי
וישלם מה שמגיע להמביא
והישראל לא יתעסק בה כלל
ואדרבה יפקירה גם כן בפני בית דין
או בפני שלשה אנשים One who has a mill,
and the grinders pay (for using it) with Chametz grain,
must sell or rent the mill
before Pesach to a non-Jew. מי שיש לו ריחים
והטוחנים נותנים מכס תבואות מחומצת
צריך למכור או להשכיר את הריחים
קודם פסח לאינו יהודי Concerning selling an animal to a non-Jew who will feed it Chametz,
there are disputes between the sages, *
may their memory be for a blessing,
and one who can be careful (not to do) this, this is preferable.
If he can not avoid (doing this),
he should do it under the direction of a Torah sage.* { For example, if it is a cow, how can I benefit from its' milk on Pesach, because this milk comes from it being fed Chametz and I am forbidden to benefit from Chametz on Pesach. Similarly if the animal became fatter from eating this Chametz, and therefore is worth more than before, again I should not benefit from this. }
בענין מכירת בהמות שיאכילם האינו יהודי חמץ
יש מחלוקת בין הגדולים
זכרונם לברכה
ומי שאפשר לו להזהר טוב לו
ואם אי אפשר לו
יעשה על פי הוראת חכם It is permitted to loan to a Jew a loaf of bread
before Pesach (with the understanding)
that he will return (another in place of it) after Pesach.
Some communities do not allow this. ** { The problem is, how do we know for sure that he will eat it before Pesach and not during Pesach. }
מותר להלוות לישראל ככר חמץ
קודם הפסח
שיחזיר לו לאחר הפסח
ויש מקומות שנוהגין בזה איסור If a Jew's Chametz is in the property of a non-Jew,
or conversely, the non-Jew's Chametz is in the property of a Jew,
one should ask (a Torah sage) what one should do,
because on this matter there are many conflicting halachic laws. אם חמצו של ישראל הוא ברשות אינו יהודי
או בהיפך חמצו של אינו יהודי ברשות ישראל
יעשה שאלה היאך יתנהג בו
כי יש בזה הרבה חילוקין דינים One must be careful not to have benefit after Pesach
from the Chametz of a Jew who is suspected
of not having sold it as required.
The wording of the contract for selling Chametz is: I, the undersigned, have sold to the gentile
(Mr. So and So)
all the spirits (strong drinks) which I have in the basement
(''keller'' = basement in Yiddish)
of the appartment I live in.
This basement is in the north side of the grounds,
the second one to the east side,
and all these items which I have there,
whether in medium barrels or in large barrels
( = barrels in Yiddish),
I have sold it all to the aforementioned
with their containers for 220 gold coins.
and also Arak that I have there in large flagons
of approximately seven measures,
I have sold to him for five gold coins without the containers,
and also Slivovich
(which is blended),
which I have there is a small barrel
(same in Yiddish),
I have sold to him for 12 gold coins
and 50 small coins with the container.
I also sold to him 6 empty barrels
which had contained spirits,
and 2 large barrels
(same in Yiddish)
with iron bands, which are also empty
of the spirits which I have there.
The whole I sold to him for 8 gold coins and 50 small coins.
Also five bags of wheat flour that I have there,
in the room called ''Shpiza Kumer'' which belongs to the appartment
which I live in, I have sold to the aforementioned
with the bags, for 39 gold coins.
Also all the Chametz utensils that I have there,
namely, the kneading troughs and flour boxes,
I sold to him for 4 gold coins and 50 small coins.
also barley (grits)
(same in Yiddish),
in a small bag which I have there,
I sold to him for 1 gold coin and 50 small coins with the bag.
I received from him a deposit
(same in Yiddish),
20 gold coins and the remainder I am leaving him as a loan.
The due date is no later than 10 days from the day given below,
and I have rented to the buyer mentioned above,
the basement mentioned above
and the room mentioned above
from now until 10 days,
from the day given below for 4 gold coins,
and I received a deposit of 3 gold coins
and the remainder I am leaving him as a loan which will be paid to me
not later than 10 days from the day given below.
In addition to the property I rented him,
namely, the basement and room mentioned above,
I have sold him all the moveable objects mentioned above,
and I solemnly declare with complete conviction,
that I have rented him the basement and room mentioned above,
and I have sold to him all the moveable objects mentioned above,
by all the effective contractual methods,
with whichever one of them will be the method
which operates according to our holy Torah law,
and according to the ways of the land
without any complaints or queries.
He has the right to do with everything mentioned above,
everything he desires and wants.
To sell and to give as a present and to rent without any objections.
He also has the right
to take immediately all the above mentioned (items) to his house.
Even if he leaves them (here),
while they are there from now on,
they are all the responsibility of the buyer,
and there is no responsibility on me,
even imposed responsibility.
I have given him free access through my grounds and my house,
to go to the rented basement and room mentioned above.
Also if he wants during the days of the rental,
to sell from the moveable objects to someone else
whatever he wants to,
to all of them (I give) free access.
Also I have given him the keys
to the basement and to the room mentioned above.
(This contract) has been done by the most effective procedure,
according to our holy Torah law,
and according to the ways of the land.
14th Nissan 5634.
Reuven the son of Reb. Shimeon. צריכין ליזהר שלא ליהנות לאחר הפסח
מחמצו של ישראל שהוא חשוד
שלא מכרו כדת
נוסח שטר מכירת חמץ אנכי החתום למטה מכרתי להערל
פלוני
את כל השפירטוס שיש לי במרתף
קעללער
בדירה שאני דר בה
והמרתף הוא בתוך החצר מצד צפון
השני מצד מזרח
וכל השפירטוס שיש לי שם
הן בחביתין בינוניות הן בחביתין גדולות
קיפעס
הכל מכרתי להנזכר לעיל
עם הכלים בעד מאתים ועשרים זהובים
וגם אראק שיש לי שם בצלוחית גדול
לערך שבע מדות
<>bמכרתי לו בעד חמשה זהובים בלי הכלים
וגם שליוואוויץ
שאינו נקי
שיש לי שם בחבית קטן
אנטיל
מכרתי לו בעד שנים עשר זהובים
וחמשים פרוטות עם הכלי
וגם מכרתי לו שש חביות ריקנות
שהיה בהם שפירטוס
ושתי חביות גדולות
קיפעס
בחשוקי ברזל גם כן ריקנות
משפירטוס שיש לי שם
כולם מכרתי לו בעד שמונה זהובים וחמשים פרוטות
גם חמשה שקים קמח חטים שיש לי
בתוך החדר הנקרא שפייזע קאמער השייך להדירה
שאני דר בה מכרתי להנזכר לעיל
עם השקים בעד שלשים ותשעה זהובים
וגם כל הכלים מחמץ שיש לי שם
דהיינו עריבות ותיבות מקמח
מכרתי לו בעד ארבעה זהובים וחמשים פרוטות
גם גריסי שעורים
גערסטל
בשק קטן שיש לי שם
מכרתי לו בעד זהב אחד וחמשים פרוטות עם השק
וקבלתי מאתו ערבון
אנגאבע
עשרה זהובים והמותר זקפתי עליו במלוה
וזמן הפרעון לא יאוחר מן עשרה ימים מיום דלמטה
והשכרתי להקונה הנזכר לעיל
את המרתף הנזכר לעיל
ואת החדר הנזכר לעיל
מעכשיו עד עשרה ימים
מיום דלמטה בעד ארבעה זהובים
וקבלתי ערבון שלשה זהובים
והמותר זקפתי עליו במלוה שישלם לי
לא יאוחר מעשרה ימים מיום דלמטה
ואגב קרקע המושכר לו
דהיינו המרתף והחדר הנזכר לעיל
הקניתי לו כל המטלטלין הנזכרים לעיל
ואני מודה בהודאה גמורה
שהשכרתי לו המרתף והחדר הנזכר לעיל
והקניתי לו כל המטלטלין הנזכרים לעיל
בכל מיני קנינים המועילים
באיזה מהם שיהיה הקנין
חל על פי דין תורתנו הקדושה
ועל פי נימוסי המדינה
בלי שום טענה ומענה
ורשות בידו לעשות בכל הנזכר לעיל
ככל חפצו ורצונו
למכור וליתן במתנה ולהשכיר בלי שום מוחה
וכן יש רשות בידו
ליקח מיד כל הנזכר לעיל לביתו
ואף אם ישאיר אותם
כאשר המה שמה מעתה
הכל הוא באחריותו של הקונה
ואין עלי שום אחריות
ואפילו אחריות אונס
ונתתי לו דריסת הרגל דרך חצרי ודרך ביתי
לילך להמרתף ולהחדר הנזכר לעיל המושכרים לו
וכן אם ירצה בתוך משך ימי השכירות
למכור מהמטלטלין לאיש אחר
לכל הבאים מדעתו
לכולם יש להם דריסת הרגל
גם מסרתי לו את המפתחות
מן המרתף ומן החדר הנזכר לעיל
נעשה בכל אופן היותר מועיל
על פי דין תורתנו הקדושה
ועל פי נימוסי המדינה
י''ד ניסן תרל''ד
ראובן ב''ר שמעון