From Rosh Chodesh Elul until after Yom Kippur
is a time of (Divine) favor.
Although, throughout the entire year,
the Holy One, blessed be He, accepts the repentance
of those who return to Him wholeheartedly,
in any case, these days (between the 1st of Elul and Yom Kippur) are more special
have been set aside for repentance,
because they are days of mercy and favor.
Because on Rosh Chodesh Elul, Moses ascended Mount Sinai
to receive the second set of stone tablets
and spent forty days there,
descending on the tenth of Tishrei,
which was then the finish of the atonement period *
From then on, these days were set aside as days of favor,
and the tenth of Tishrei as the Day of Atonement **.
It is the custom in most places
to fast on the day preceding Rosh Chodesh Elul
and follow the order of prayer (termed) the Minor Day of Atonement
to prepare one's heart to repent.
If Rosh Chodesh Elul falls on Shabbat,
one advances (the fast) to the Thursday before it.
The Ari (lit; The Rabbi, our master, Rabbi Isaac Luria), may his memory be a blessing, ***
explained (the verse Exodus 21:13:
''Surely (a man) does not lie in ambush (to murder), but G-d
(who) caused this to happen, then I will provide for you (a place for you to take refuge)''
the first letters (of the words spell) Elul.
To tell (us) that this month
is (like a place of refuge,) a time of favor when (G-d) accepts (our) repentance
on the sins done throughout the year.
It also alludes to (sins) committed inadvertently
that also need repentance during this month
The Rabbis (lit; the explainers of lists) have also noted (Deuteronomy 30:6)
''And G-d, your Lord, will circumcise
your heart and the hearts of your descendants''
the first letters (of the words spell) Elul
and also (Song of Songs 6:3)
''I am for my Beloved and my Beloved is for me''
the first letters (of the words spell) Elul
and also (Esther 9:22)
''a person (sending gifts) to his friend and (giving) presents to the poor.''
the first letters (of the words spell) Elul
(The verses) allude to the three things, which are repentance
prayer, and charity,
which must be done eagerly in this month.
''And G-d will circumcise...'' alludes to repentance;
''I am for my Beloved...'' alludes to prayer,
which is ''a song of lovers'';
''Sending gifts...''
alludes to charity.{ *for the sin of the Golden Calf.}
{ ** Moses went up to Mt Sinai for 3 consecutive 40 day periods; for the first forty days, Hashem taught him the entire Torah and gave him the first set of stone tablets, which Moses subsequently smashed when he came down the mountain and saw the Jews dancing around the Golden Calf; Moses then spent the next 40 days begging Hashem to forgive the Jewish People; the final forty days was spent receiving the second set of tablets.}
{ *** Rabbi Isaac Luria (1534-1572), renowned as the greatest kabbalist of modern times, is commonly known as the ARI, an acronym standing for Elohi Rabbi Yitzhak - the G-dly Rabbi Isaac. }
מראש חדש אלול עד אחר יום הכפורים
המה ימי רצון
ואף כי בכל השנה
הקדוש ברוך הוא מקבל תשובה
מן השבים אליו בלב שלם
מכל מקום ימים אלו מובחרים יותר
ומזומנים לתשובה
להיותם ימי רחמים וימי רצון
כי בראש חדש אלול עלה משה אל הר סיני
לקבל לוחות שניות
ונשתהה שם ארבעים יום
וירד בעשירי בתשרי
שהיה אז גמר כפרה
ומן אז הוקדשו ימים אלו לימי רצון
ויום עשירי בתשרי ליום הכפורים
ומנהג ברוב המקומות
להתענות בערב ראש חדש אלול
ולעשות סדר יום כפור קטן
כדי שיכינו לבם לתשובה
ואם חל ראש חדש בשבת
מקדימין ליום חמישי שלפניו
הרב אדוננו רבי יצחק לוריא זכרונו לברכה
כתב
ואשר לא צדה והאלהים
''אנה'' ''לידו'' ''ושמתי'' ''לך''
ראשי תיבות אלול
לומר כי חודש זה
הוא עת רצון לקבל תשובה
על החטאים שעשה בכל השנה
וגם רמז שגם על השגגות
צריך לעשות תשובה בחודש הזה
עוד אמרו דורשי רשומות
ומל ה' אלהיך
''את'' ''לבבך'' ''ואת'' ''לבב'' זרעך
ראשי תיבות אלול
וכן
''אני'' ''לדודי'' ''ודודי'' ''לי''
ראשי תיבות אלול
וכן
''איש'' ''לרעהו'' ''ומתנות'' ''לאביונים''
ראשי תיבות אלול
רמז לשלשה דברים שהם תשובה
תפלה וצדקה
שצריכין להזדרז בהם בחודש זה
ומל ה' וגו' רומז לתשובה
אני לדודי וגו' רומז לתפלה
שהיא רנת דודים
איש לרעהו ומתנות לאביונים
רומז לצדקה It is customary to blow the shofar during this month,
beginning on the second day of Rosh Chodesh. *
We blow (the shofar) each day, after the morning service,
(in the order) Teki'ah, Shevorim, Teru'ah, Teki'ah.
Except for the day preceding Rosh HaShana,
when we stop doing this,
in order to make a break between the voluntary (shofar) sounding,
and the (shofar) sounding (which is) a Biblical obligation.
The reason for the (shofar) blowing during this month
is to arouse the people to repentance.
For it is the nature of the shofar to arouse awareness and inspire fear,
as (Amos 3:6) says:
''Shall a shofar be sounded in the city and the people not tremble?''
It is also customary in our local areas, **
from the second day of Rosh Chodesh Elul until Shemini Atzeret ***
to say in the morning and in the evening, at the end of the service,
the Psalm (27):
''A (psalm) of David. G-d is my light and my salvation...''
This (custom) is from the Midrash (Sochor Tov),
(which explains) ''G-d is my light'' (as referring to) on Rosh HaShanah
and ''my salvation'' on Yom Kippur.
''For He will hide me in His sukkah.'' is an allusion to (the festival of) Sukkot.
It is also customary to say (during this month) Psalms, communally
each place according to its local custom.
From when Elul begins until Yom Kippur,
when a person writes a letter to an acquaintance,
one needs to include in it, at its beginning or its end,
that he wishes for him and blesses him
that he be granted in the approaching days (of judgment),
to be inscribed and sealed in the book (of judgement for) a good life,{ * Some have the custom to begin blowing the shofar on the first day of Rosh Chodesh.}
{ ** Hungary in the late 19th Century.}
{ *** There are several differences between the ruling of the ''Kizur Shulchan Oruch'' and the prevailing custom in some communities. Firstly, there are some communities that begin the recitation of ''L'Dovid Hashem...'' from the first day of Rosh Chodesh Elul. Secondly, in certain communities, it is customary to recite the psalm in the afternoon service rather than in the evening service. Also, in Eretz Yisrael, the psalm is not recited on Shemini Atzeres itself.}
נוהגין לתקוע שופר בחודש זה
ומתחילין ביום ב' דראש חדש
ותוקעין בכל יום לאחר תפלת שחרית
תקיעה שברים תרועה תקיעה
חוץ מערב ראש השנה
שמפסיקין בו
כדי להפסיק בין תקיעות רשות
לתקיעות מצוה
וטעם התקיעות בחודש זה
לעורר את העם לתשובה
כי כן הוא הטבע של השופר לעורר ולהחריד
כמו שאמר הכתוב
היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו
עוד נוהגין במדינות אלו
מיום ב' דראש חדש אלול עד שמיני עצרת
אומרים בבוקר ובערב לאחר התפלה
את המזמור
לדוד ה' אורי וישעי
והוא על פי המדרש
ה' אורי בראש השנה
וישעי ביום הכפורים
כי יצפנני בסכה רמז לסוכות
עוד נוהגין לומר תהלים בצבור
בכל מקום לפי מנהגו
משנכנס אלול עד יום הכפורים
כשכותב אדם אגרת לחבירו
צריך לרמז בו בתחלתו או בסופו
שהוא מבקש עליו ומברכו
שיזכה בימים הבאים
להכתב ולהחתם בספר חיים טובים Men (known) for their (good) deeds usually
check during this (Elul) month
their tefillin and mezuzot.
And all (other problems) which they found there
while checking the rest of the mitzvot, should be fixed. אנשי מעשה נוהגין
לבדוק בחודש הזה
תפילין ומזוזות שלהן
וכל אשר ימצא שם
בדק בשאר מצות יתקנו From the Shabbat that follows Tish'ah B'av and onwards,
we say for the Haftorah for the seven Shabbatot the seven (Haftorot) of consolation.
However, if the first day of Rosh Chodesh Elul falls on Shabbat,
we put off (the normal Haftorah Isaiah 54:11), ''O you afflicted...'',
and say instead the Haftorah (Isaiah 66:1), ''The heaven is My throne...'',
since it also has some consolation regarding (the destruction of) Jerusalem.
On shabbat Parashat ''Ki Teitzei''
we then say the Haftorah (Isaiah 54:1), ''Sing, O barren one,...'',
and we add on to this also ''O you afflicted...''
because one follows the other (in the Book of Isaiah).
If one erred on shabbat Rosh Chodesh Elul
and said ''O you afflicted...'',
then if one remembers before saying the blessings after it,
one says also ''The heaven is My throne...'' and then say the blessings after it.
If one does not remember until after the (concluding) blessings,
one says ''The heaven is My throne...'' without blessings.
If (however) Rosh Chodesh Elul falls on Sunday,
we put off the Haftorah, ''Tomorrow is the new moon...'' *
because it does not contain any consolation for (the destruction of) Jerusalem.
Instead, we say the Haftorah, ''O you afflicted...''. { * I Samuel 20:18, which is usually recited when Rosh Chodesh falls on Sunday}
בשבת שלאחר תשעה באב ולהלן
מפטירין בשבע שבתות שבעה דנחמתא
ואם חל א' דראש חדש בשבת
דוחין עניה סוערה
ומפטירין השמים כסאי
מפני שיש בה גם כן מנחמות ירושלים
ובשבת פ' כי תצא
שאז מפטירין רני עקרה
משלימין עליה גם עניה סוערה
שהיא סמוכה לה
אם טעה בשבת ראש חדש אלול
ואמר עניה סוערה
אם נזכר קודם שבירך לאחריה
יאמר גם השמים כסאי ויברך לאחריה
ואם לא נזכר עד לאחר הברכות
יאמר השמים כסאי בלא ברכות
ואם חל ראש חודש אלול באחד בשבת
דוחין הפטרת מחר חודש
שאין בה מנחמות ירושלים
ומפטירין עניה סוערה From the Sunday before Rosh HaShana and up to it,
One rises early * to say Selichot (special prayers for forgiveness).
However, if Rosh HaShana falls on Monday or Tuesday,
we begin reciting Selichot on the Sunday of the preceding week.
When we rise [before dawn], it is necessary to wash one's hands **
and recite the blessing for that washing (''al netilat yadayim''), ***
as well as the blessings for Torah study.
After Selichot, one should wash one's hands a second time without a blessing. ****{ * In most Ashkenazic communities, it is customary to recite Selichot either shortly before or shortly after dawn, because the end of the night is seen as a time of favor (''et ratzon''). On the first night, however, Selichot are begun directly after midnight (that is, ''chatzot''). Many Sephardic communities begin reciting Selichot at the beginning of the month of Elul.}
{ ** Three times alternatively on each hand.}
{ *** There are two opinions as to why we have an obligation to wash our hands in the morning with a blessing:
a) According to the Rosh, since, during the night, our hands have almost certainly touched parts of the body which are considered dirty, the Sages required us to wash before morning prayers.
b) According to the Rashba, we are considered like a new creation in the morning, and therefore have to purify our hands before serving G-d, just like the Cohen in the Beit Hamikdash (''Temple'') had to wash his hands before beginning the morning sacrificial service (Mishna Berura, O''H, 4:1).
In general, the procedure in the morning is to wash one's hands immediately upon arising from bed (to remove the ''ruach ra'ah''), then one uses the bathroom, washes again, and then recites the blessings for washing the hands (''al netilat yadayim'') and for going to the bathroom (''Asher Yatzar''), and then the rest of the morning service (Mishna Berura 4:1- 4).}
{ **** There is an opinion that at dawn, the ''ruach ra'ah'' (spiritual impurity) returns to one's hands; therefore, we wash a second time, but without a blessing, because the Sages did not require a blessing just for the removal of the ''ruach ra'ah'' (Shulchan Aruch, O''H, 4:14).}
מיום הראשון בשבוע שקודם ראש השנה ואילך
משכימין לסליחות
ואם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי
מתחילין מיום הראשון בשבוע הקודמת
וכשמשכימין צריכין ליטול ידיהם
ולברך על נטילת ידים
וברכת התורה
ואחר הסליחות יטול ידיו שנית בלא ברכה The chazan saying the Selichot
should wrap himself in a fringed tallit
before beginning the Ashrei prayer.
Because there is a doubt
whether one should say a blessing on his tallit
when putting it on at night or not to bless. *
Therefore, he should not use his own
nor the congregational tallit, **
but rather borrow a tallit from another. ***
If there is not found any (other) tallit at all,
one can say Selichot,
and the Thirteen Attributes of Mercy,
also without a tallit.
There are (certain) communities with the custom that the one saying Selichot
also says the morning and afternoon services and the previous (days) evening service.
He (also) has precedence over a mourner, a mohel (who has a circumcision on that day), and a yahrzeit (one saying kaddish for the anniversary of a death on that day).
It is best to stand while saying Selichot. ****
If it is difficult for him,
he should stand at least while saying ''Almighty King, who sits on the throne of mercy...''
and (during) the Thirteen Attributes of Mercy. *****{ * Because according to one view, one is exempt from wearing tzitzit at night (Mishna Berura 581:6)}
{ ** Which is considered like one's own, because it was purchased by the congregation as a whole, with the intent that whoever wears it, will be considered like its owner (Ibid).}
{ *** In such an instance, one is not required to say a blessing, because one is required to say a blessing only on one's own tallit. When borrowing the tallit, one should have in mind that he is taking it only for the sake of honor (that is appropriate for one leading the Selichot), and not to acquire it as a temporary gift which will be returned (Ibid.). If one's own tallit is the only one available, one should put it on for Selichot without a blessing, and then, when it gets light, one should hold the tzitzit in one's hand, and say the blessing (Sha'ar Ha'Tziyun 581:5).}
{ **** The Mishna Berura doesn't mention this halacha.}
{ ***** The laws governing the confessional prayer (''Vidui'') are discussed in Chapter 131, Law 9.}
השליח צבור שאומר סליחות
יתעטף בטלית מצויצת
קודם שמתחיל אשרי
ולפי שיש ספק
אם יברך ברכה על טלית שלו
כשלובשו בלילה או לא יברך
על כן לא יטול את שלו
וגם לא טלית הקהל
אלא ישאל לו טלית מאחר
ואם אין בנמצא טלית כלל
יכולין לומר סליחות
ושלש עשרה מדות
גם בלא טלית
יש מקומות נוהגין שהמתפלל סליחות
מתפלל גם שחרית ומנחה וגם מעריב שלפניו
והוא קודם לאבל ולמוהל וליאהרצייט
טוב לעמוד באמירת הסליחות
ומי שקשה לו
יעמוד לכל הפחות באמירת אל מלך יושב וגו'
ושלש עשרה מדות One should carefully choose a chazan
to say the Selichot, and the High Holiday (prayers),
a person who is (highly) respectable,
a great Torah (scholar), and good deeds,
to the extent that it is possible to find.
He should also be (at least) thirty years old,
for by then, his youthful hot-blooded passions will be at rest,
and his personal desires (lit; his heart) will have been subdued.
He should also be married,
with children,
for then he will pour out his heart,
and beg for mercy from the bottom of his heart. *
Similarly, one should carefully choose a person to blow the shofar on Rosh Hashana,
and the one who prompts the shofar blower,
who are Torah scholars and G-d fearing,
to the extent that it is possible for them to find.
However, any (male) Jew is eligible to (carry out) all (these functions),
provided he is acceptable to the congregation.
If one sees that there are disagreements from this (one's appointment),
one should withdraw oneself,
even though there may be then (for the position) someone unsuitable.{ * If there is a choice between a G-d fearing, Torah scholar, who is single and less than thirty, and a married man above thirty, who is not a Torah scholar, the job should be given to the Torah scholar (Mishna Berura 581:13).}
ידקדקו לבחור שליח צבור
שיתפלל סליחות ובימים נוראים
איש הגון
וגדול בתורה ובמעשים טובים
כפי מה שאפשר למצוא
וגם שיהיה בן שלשים שנה
שאז כבר נח רתיחת הדם של בחרותו
ונכנע לבו
וגם יהא נשוי
ויהיו לו בנים
שהוא שופך לבו
ומפיל תחנונים מקירות הלב
וכן ידקדקו לבחור תוקע שיתקע שופר בראש השנה
וכן המקריא לפני התוקע
שיהיו בעלי תורה ויראה
כפי מה שאפשר להם למצוא
מיהו כל ישראל כשרים לכל
רק שיהא מרוצה לקהל
ואם רואה שיש מחלוקת בדבר
ימנע עצמו
אף על פי שיהיה מי שאינו הגון A mourner during the twelve month (mourning period) for his father or mother,
should not lead the services on Rosh Hashana and Yom Kippur,
nor should he blow (the shofar) on Rosh Hashana, *
unless there is no one else as suitable as him.
If he is within the thirty days (of mourning) for any of the other close relatives, **
and he has already been leading the (High Holiday) services for a number of years
or blowing (the shofar),
it is permitted,
because Rosh Hashana and Yom Kippur cancel the thirty (day) prohibitions. ***
However, if he has not done these for a number of years,
and there is another who is just as suitable as him,
he should be stringent (and allow the other to perform the duties).
However all the days of Selichot,
even on Erev Rosh Hashana, ****
It is permitted for any mourner to lead the services,
but not during the (first) seven (days of mourning).{ * The Mishna Berura 581:7, does not mention that a mourner should not blow the shofar.}
{ **A wife, son, daughter, sister or brother.}
{ *** The Mishna Berura (Ibid.) rules that a mourner (both within 12 months for parents or 30 days for the other relatives), may not lead the services on Rosh Hashana or Yom Kippur, unless there is no one else capable of doing so.}
{ **** He may also lead the Selichot services between Rosh Hashana and Yom Kippur (Ibid.).}
אבל כל שנים עשר חודש אחר אביו ואמו
לא יהא שליח צבור בראש השנה ויום הכפורים
ולא תוקע בראש השנה
אלא אם אין אחר הגון כמוהו
ואם הוא תוך שלשים על שאר קרובים
אם החזיק כבר להתפלל
או לתקוע
מותר
כיון שראש השנה ויום הכפורים מבטלין גזירת שלשים
אבל אם לא החזיק
ויש אחר הגון כמוהו
יש להחמיר
אבל כל ימי הסליחות
אפילו בערב ראש השנה
מותר לכל אבל להיות שליח צבור
אך לא בתוך שבעה One (by himself) who is saying the Selichot,
is not allowed to say the Thirteen Attributes *
as a prayer or a plea,
but as if he is reading them from the Torah, with the appropriate tune.
Also, (every) place where the Thirteen Attributes are mentioned,
such as ''And remember for us this day the covenant of the Thirteen''
and similar (passages), he should skip (them).
Also, the supplications that are written in the Aramaic Language,
such as, ''He strikes and he heals'', etc,
''Master in Heaven'', etc,
should not be said except with ten (men present).{ * See Exodus 34:6-7}
יחיד האומר סליחות
אינו רשאי לומר שלש עשרה מדות
דרך תפלה ובקשה
אלא דרך קריאה בתורה בניגון ובטעמים
וכן במקום שנזכר שלש עשרה מדות
כגון וזכור לנו היום ברית שלש עשרה
וכדומה יש לו לדלג
וכן הבקשות שהן בלשון ארמי
כגון מחי ומסי וכו'
מרן די בשמיא וכו'
לא יאמרם אלא בעשרה A mourner (in the first seven days) may not leave his home
to attend synagogue
and say Selichot
with the exception of the day preceding Rosh HaShana
when many (extra) Selichot are said. אבל אסור לצאת מביתו
ללכת לבית הכנסת
לומר סליחות
מלבד בערב ראש השנה
שמרבים בסליחות A chazan who leads the prayers during (Rosh Hashana and Yom Kippur) the ''Days of Awe'',
and similarly, the person who blows (the shofar),
should separate themselves,
three days before Rosh HaShana,
from all things that can bring impurity.
They should study to the best of their ability,
the meaning of the prayers and the liturgical hymns,
and the laws of blowing the shofar. *
Similarly, they should study texts of ''guidance'', **
which arouse a person's heart,
and they will then fear G-d
and the grandeur of His glory
as He arises to judge the world.
If they did not find for themselves,
one to blow (the shofar) who is a (G-d) fearing Torah scholar,
in any event, the one who announces the notes should be a Torah scholar
who is well versed in the laws of blowing the shofar.
Thus, if a mistake is made when sounding the shofar,
he will know what to do.
Similarly, he will be able to check that the shofar is kosher.{ * He should also study the deeper esoteric meanings of the prayers and the notes of the shofar, from the Zohar (Mishna Berura 581:11). }
{ ** ''mussar'' - Torah books providing guidance for perfecting one's personality and behavior.}
השליח צבור שיתפלל בימים נוראים
וכן התוקע
צריכין לפרוש את עצמן
שלשה ימים לפני ראש השנה
מכל דבר המביא לידי טומאה
וילמדו כפי יכלתם
פירושי התפלות והפיוטים
והלכות תקיעות
וגם ילמדו ספרי מוסר
המעוררים את לב האדם
ויירא מפחד ה'
ומהדר גאונו
בקומו לשפוט את הארץ
ואם לא נמצא להם
תוקע שהוא בעל תורה יראו
על כל פנים שיהא המקריא בעל תורה
ויהא בקי בהלכות תקיעות שופר
שאם יארע איזה טעות בתקיעות
ידע מה לעשות
וגם שידע לבדוק את השופר אם הוא כשר Many have the custom of fasting during the ''Ten Days of Repentance'' *
Since there are four days (of these ten) on which one does not fast,
that is, the two days of Rosh HaShana, Shabbat, and the day preceding Yom Kippur,
therefore they fast, in place of these,
four (other) days during the Selichot days before Rosh Hashana, **
namely, the first day of Selichot,
the day preceding Rosh HaShana,
and two other days between them,
one (should preferably) choose a Monday and a Thursday.
If one has a feast associated with a mitzvah (on one of these four days),
one can eat and fast on another day instead.
If one knows that he will have such a feast,
one should fast the day before (the meal), to make up for it. { * These are the ten days from the first day of Rosh Hashana up until and including Yom Kippur (that is, from the first of Tishrei until the tenth). According to the Talmud, our prayers and repentance are accepted much more readily during these ten days (we'll see more about this in Chapter 130). }
{ ** Selichot are recited for a number of days before Rosh Hashana (depending on which day of the week Rosh Hashana occurs), and each morning throughout the ''Ten days of Repentance.'' }
הרבה נוהגין להתענות בעשרת ימי תשובה
ולפי שחסרים ארבעה ימים שאינם מתענים
דהיינו שני ימים ראש השנה, שבת, וערב יום הכפורים
על כן מתענין תמורתן
ארבעה ימים בימי הסליחות שקודם ראש השנה
דהיינו יום ראשון דסליחות
וערב ראש השנה
ועוד שני ימים בינתים
ובוחרים ביום שני וחמישי
ואם אירע להם סעודת מצוה
יכולין לאכול ויתענה יום אחר תמורתו
או אם יודע שיהי לו סעודת מצוה
יתענה מקודם יום אחר תמורתו It is customary to go on the day preceding Rosh HaShana,
after the morning service,
to the cemetery and pray at the graves of righteous people.
We give there charity to the poor
and say many supplications
to arouse the holy tzaddikim who are buried there
to intercede on our behalf on the day of judgment.
Also, since this is the burial place of tzaddikim,
the place is holy and pure,
and prayers (said there) are received more favorably
because (they were said) on holy ground.
The Holy One, blessed be He, will deal graciously (with us) in the merit of the tzaddikim.
We, however, should not direct our prayers
to the dead who are buried there,
since (doing) so is close
to the law (forbidding) ''inquiring of the dead''.
Instead, one should ask (G-d), blessed be His Name,
to have mercy on him in the merit of the tzaddikim who lie in the dust.
One who comes to a cemetery,
if he has not seen the graves within (the last) thirty days,
should (say) the blessing
''Who created you in judgement etc''
When he reaches the grave (of a tzaddik), he should say,
''May the rest of so and so (the name of the person) buried here
be honorable, and may his merit assist me.''
When he places his hand on the (Tzaddik's) gravestone,
he should place his left hand and not his right.
Then say this verse: **
''May G-d always guide you,
satisfy your soul in drought,
and make your bones strong.
May you be like a watered garden
and a spring of water,
whose waters do not fail.''
''May you lie in peace and sleep in peace
until the coming of the comforter (Messiah) who will proclaim peace*** ''.
(As one is placing one's hand (on the gravestone), one should keep in mind (the verse above) ''(May G-d) guide you...''
which has fifteen (Hebrew) words,
corresponding to the (fifteen) joints of the hand).
One should not go to the same grave twice on the same day.
One who reads an inscription on a tombstone
and it has (been engraved in a way that makes) protruding letters,
this harms one's memory.
One can remedy (these negative influences) by saying:
''With abounding love'' until ''and your unity in love'' ****.{* see Chapter 60, Law 11 }
{** from Isaiah 58:11, which describes the rewards for sincere repentance and good deeds.}
{*** This prayer is added for the deceased}
{**** The second of the blessings that precede the Shema - from the morning service.}
נוהגין לילך בערב ראש השנה
אחר תפלת שחרית
לבית הקברות להשתטח על קברי הצדיקים
ונותנים שם צדקה לעניים
ומרבים תחנונים
לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה
שימליצו טוב בעדנו ביום הדין
וגם מחמת שהוא מקום קבורת הצדיקים
המקום הוא קדוש וטהור
והתפלה מקובלת שם ביותר
בהיותה על אדמת קודש
ויעשה הקדוש ברוך בוא חסד בזכות הצדיקים
אבל אל ישים מגמתו
נגד המתים השוכנים שם
כי קרוב הדבר
שיהיה בכלל ודורש אל המתים
אך יבקש מהשם יתברך
שירחם עליו בזכות הצדיקים שוכני עפר
כשבא אל בית הקברות
אם לא ראה את הקברים שלשים יום
צריך לברך
אשר יצר אתכם בדין וכו'
כשבא אל הקבר יש לו לומר
יהיה רצון שתהא מנוחתו של (פלוני) הקבור פה
בכבוד וזכותו יעמוד לי
כשמשים ידו על הקבר
יש לשים יד שמאלו דוקא ולא ימינו
ויאמר את הפסוק
ונחך ה' תמיד
והשביע בצחצחות נפשך
ועצמותיך יחליץ
והיית כגן רוה
וכמוצא מים
אשר לא יכזבו מימיו
תשכב בשלום ותישן בשלום
עד בא מנחם משמיע שלום
(וכשמשים ידו יכוין בפסוק ונחך
שיש בו חמש עשרה תיבות
כמנין קשרי היד)
אין לילך על קבר אחד שני פעמים ביום אחד
הקורא כתב שעל גבי המצבה
אם הוא כתב בולט
קשה לשכחה
וסגולה לומר
אהבה רבה עד וליחדך באהבה On the day preceding Rosh HaShana,
it is a universally accepted custom to fast
until [at least] after the afternoon service*,
and then to eat something,
so that one will not enter the holiday feeling uncomfortable**.
One should occupy the entire day with Torah study, mitzvot, and repentance.
In particular,
concerning sins committed against one's fellow man.
One should not wait until the day before Yom Kippur,
rather do it early on (Erev Rosh Hashana) that day
and ask their forgiveness***.{*If one feels even slightly ill, one should not fast (Oruch HaShulchan 581:11.}
{**The Midrash states: "On Erev Rosh Hashana, the leaders of the generation ("gedolei ha'dor") fast, and Hashem forgives ("mevater") one third of [the nation's] sins. From Rosh Hashana to Yom Kippur, individuals fast, and He forgives another third; then on Yom Kippur, everybody fasts, and Hashem says to the nation of Israel: 'what has happened in the past, is in the past; from now on, there will be a new accounting." (Ibid. 581:8).}
{***For sin's committed against one's fellow man, G-d will not fully forgive the perpetrator until the victim himself has forgiven him. Therefore, one must do one's best to obtain forgiveness from people one has hurt in some way. If after doing everything possible to obtain the victim's forgiveness, he still doesn't forgive, then the victim has sinned by not forgiving (See Rambam, Laws of Repentance 2:9-11).}
בערב ראש השנה
נהגו כולם להתענות
עד אחר מנחה
שאז טועמין איזה דבר
שלא ליכנס ליום טוב כשהוא מעונה
וכל היום יעסוק בתורה ובמצות ובתשובה
ומכל שכן
בעבירות שבין אדם לחבירו
ולא ימתין עד ערב יום הכפורים
אלא יקדים את עצמו היום
לבקש מחבירו מחילה We wash our clothes and cut our hair on Erev Rosh Hashana
in honor of the festival.
Hair should be cut before midday*
One (also) immerses in a mikveh**
We wear our Shabbat clothing*** on Rosh HaShana
to show that we are confident of G-d's grace,
and that he will judge us favorably****.{*Halachic midday, "chatzot," is calculated by totaling the number of minutes from dawn ("alot ha'shachar") until the appearance of 3 stars ("tzeit ha'kochavim"), and then dividing it in half (some say from sunrise to sunset)}
{**One should not immerse until at least one hour before "Chatzot" (Mishna Berura 581:26)}
{***The Mishna Berura writes that one should tone down a little on what one would wear on another Yom Tov, so as to remain in awe of the gravity of the judgement that is taking place (Ibid. 581:25)}
{****The Tur says (O"H 581) based on the Midrash: "What other nation is like this one, that understands the personality of its God !...The accepted custom of one who faces judgement is to wear black, to wrap himself in mourning, neglect his hair and fingernails - for he dreads the unknown results of the judgement. But not Yisrael ! They wear white, wrap themselves in white, groom their hair and fingernails, eat and drink and rejoice on Rosh Hashana, knowing that the Holy One will perform a miracle for them ... The Maharshal comments on the above Midrash: "Then why not wear embroidered and colorful clothing? ...That might imply that he does not fear the Day of Judgement at all and is insensitive, but wearing white demonstrates awareness of the day of death...}
מכבסין ומסתפרין בערב ראש
לכבוד יום טוב
ויש ליזהר לגלח קודם חצות היום
וטובלים
ולובשים בגדי שבת בראש השנה
להראות שאנו בטוחים בחסדו יתברך שמו
שיוציא לאור משפטנו It is customary to annul our vows *
on the day preceding Rosh HaShana.
There is a Biblical allusion (Numbers 30:3) to this
''He should not break his word at all''
the final letters of the words (spell out) Elul.
One who does not understand
what he has to say in Hebrew,
should say (the declaration) in another language
which he understands.{*The annulment of vows is done in the presence of three adult males, who form a Bet Din.}
נוהגין לעשות התרת נדרים
בערב ראש השנה
והרמז
לא יחל דברו ככל
סופי תיבות אלול
ומי שאינו מבין
מה שהוא אומר בלשון הקודש
יאמר בלשון אחרת
כמו שהוא מבין