One should seek after a fine wine for the commandment of the ''four cups'',
and if one has found a fine red wine (of the same quality) as the white,
and is as kosher as the white,
it is a finer fulfillment of the precept than the white,
as it is said (Prov. 23:31): ''Do not look on wine when it is red''
which means that the importance of wine is when it is red.
Also, because there was a reminder of the blood
caused by Pharoah slaughtering the Israelite children.
In the countries where the people foolishly and stupidly
worship false gods,
we refrain from taking red wine for Pesach.
יהדר אחר יין יפה למצות ארבע כוסות
ואם יש בנמצא יין אדום יפה כמו הלבן
וגם הוא כשר כמו הלבן
מצוה בו יותר מבלבן
שנאמר אל תרא יין כי יתאדם
משמע שחשיבותו של יין הוא כשהוא אדום
ועוד לפי שיש בו זכר לדם
שהיה פרעה שוחט ילדי בני ישראל
ובמדינות שהאומות טפשים וסכלים
להעליל עלילות שקרים
נמנעו מליקח יין אדום לפסח For the first dipping which is ''Karpas''
many are accustomed to take parsley
and it is better to take celery
which has a fine taste when fresh.
The most preferable is to take radish. ** { These vegetables are a sign of spring, since Pesach is the spring festival. Some take potatoes. }
לצורך טיבול הראשון שהוא כרפס
נוהגין הרבה ליקח פטרוזיליה
וטוב יותר ליקח סלרי
שיש לו טעם טוב כשהוא חי
והמובחר הוא לקחת צנון For the ''Maror'' (bitter herbs) it is customary to take horseradish root,
and because it is very spicy one can grate it with a grater
but while being careful not to remove the taste,
so it should be grated on coming home from the synagogue *
(see further in Ch. 98:3 that one needs
to grate it with a change)
and on Shabbat it is not allowed to grate,
so one needs to grate it before the evening
and cover it until the evening,
but it is better to take (in place of) horseradish,
the (vegetable called) lettuce ** which is easy to eat,
which is called ''Maror'' because when it is in the ground
its' stem is bitter.
which is also used (because of its) bitterness for Vermouth
(escarole, endives (chicory) (can also be used)
(but) are not common in our countries).
All these different species
can be combined together to (make the required quantity) of a K'zayit,
and it is valid to use both the leaves or the stem but not the roots,
that is the small roots which are split and separated,
but the large root from which the leaves grow,
even though it's buried in the ground is considered as (a kind of) stem.
In any case it's better to take the leaves and stems
that are above the ground,
because some (authorities) say
that whatever is in the ground is called the root.
The leaves do not come out from them, except when they are fresh,
but the stems come out from them whether they are fresh or dried up,
but not when cooked or pickled.* { So that the taste remains fresh. }
** { Lettuce, unless it is hydroponic, must be checked well for bugs. }
לצורך מרור נוהגין ליקח תמכא
וכיון שהוא חריף מאד יכולין לפררו במגרדת
רק שיזהרו שלא יפוג לגמרי
ויש לפררו כשבאין מבית הכנסת
ועיין לעיל סימן צ''ח סעיף ג' שצריכין
לפררו על ידי שינוי
ובשבת אסורין לפררו
אלא שצריכין לפררו קודם הלילה
ויכסהו עד הלילה
אבל יותר טוב לקחת חזרת
שהיא ''חסה'' ונוח לאכלו
ונקרא מרור לפי שכששוהה בקרקע
נעשה הקלח מר
ויוצאין גם בלענה הנקרא ווערמוט
עולשין וחרחבינא
אינם שכיחים במדינותינו
כל המינים שיוצאין בהן
מצטרפין זה עם זה לכזית
ויוצאין בין בעלין בין בקלחין אבל לא בשרשים
דהיינו שרשים הקטנים המתפצלים לכאן ולכאן
אבל השורש הגדול שבו גדלים העלים
אף שהוא טמון בקרקע הרי הוא בכלל קלח
ומכל מקום טוב יותר ליטול העלים והקלח
היוצא חוץ לקרקע
כי יש אומרים
שמה שהוא בקרקע נקרא שורש
העלים אין יוצאין בהם אלא אם כן הם לחים
אבל הקלחים יוצאין בהן בין לחים בין יבשים
אך לא במבושלין או כבושין The ''Charoset'' needs to be (mixed) thickly as a reminder of the mortar. *
At the time one needs to dip the ''Maror''
one pours in it wine or vinegar
to make it soft and as a reminder of the blood,
and also so that it will be suitable for dipping in.
One should make the ''Charoset'' from fruits
which were (orginally) grown in Israel such as figs
as it is said (Song of Songs 2:13): ''The fig tree puts forth her green figs'',
and nuts as it is said (Song of Songs 6:11): ''(I went down) into the garden of nuts'',
and dates as it is said (Song of Songs 7:9): ''(This your stature) is like a palm tree'',
and pomegranates as it is said (Song of Songs 4:3): ''(Your cheek) is like a piece of pomegranate'',
and apples as a reminder why it is said (Song of Songs 8:5):
''I woke you up under the apple tree'',
that the women were giving birth there among themselves ** without pain,
and almonds because the Holy One, blessed be He, persevered ***
to bring the end (to their suffering).
One needs to put in it some spice which resembles the straw
for example cinnamon or ginger which are not chopped up too fine,
and they have threads like straw,
as a reminder of the straw which was added to the mortar.
On Shabbat we don't pour the wine
or vinegar into the Charoset,
because we need to do (this preparation) with a change
and (so) we put the Charoset into the wine or vinegar,
and the salt water
(even if Yom Tov does not come on Shabbat)
we make on the day before Yom Tov.
If one does make it on Yom Tov it must be done with a change
such as putting first the water and afterwards the salt.* { The mortar used by our forefathers in Egypt for their building work as slaves to Pharoah. }
** { As the midwives said to Pharoah when he asked why they had not killed the baby boys at birth, saying that the Jewish women were like animals, giving birth by themselves, without needing any help. }
*** { Play on words - shin-kuf-daled - means an ''almond'' nut and also ''to persevere''. }
החרוסת צריך שיהיה עב זכר לטיט
ובשעה שהוא צריך לטבול את המרור
ישפוך לתוכו יין או חומץ
שיהיה רך זכר לדם
וגם שיהא ראוי לטבול בו
יש לעשות את החרוסת מפירות
שנמשלה בהם כנסת ישראל כגון תאנים
שנאמר התאנה חנטה פגיה
ואגוזים שנאמר אל גנת אגוז
ותמרים שנאמר אעלה בתמר
ורמונים שנאמר כפלח הרמון
ותפוחים זכר למה שנאמר
תחת התפוח עוררתיך
שהיו הנשים יולדות שם בניהן בלי עצב
ושקדים על שם ששקד הקדוש ברוך הוא
על הקץ לעשות
וצריך ליתן בתוכו תבלין הדומה לתבן
כגון קנמון וזנגביל שאינן נדכין הדק היטב
ויש בהן חוטין כמו תבן
זכר לתבן שהיו מגבלין בתוך הטיט
בשבת לא ישפוך את היין
או החומץ לתוך החרוסת
כי צריך לעשות בשינוי
ויתן את החרוסת לתוך היין והחומץ
ואת המי מלח
אפילו כשלא חל יום טוב בשבת
יעשה מערב יום טוב
ואם עושהו ביום טוב צריך לעשותו בשינוי
שיתן תחלה את המים ואחר כך המלח Since the destruction of the Temple the sages have required
that there will be on the table during the reading of the Hagada
two different food items, one as a reminder of the Pesach offering,
and one as a reminder of the Festive offering
which were brought at the time the Temple was still standing.
It is customary that one of the food items will be meat,
which should be from the part called the shoulder *
as a reminder that they were redeemed by the Holy One, blessed be He,
with an outstretched arm.
It should be roasted over a fire,
as a reminder of the Pesach (lamb) which was roasted over fire.
The second (food) item should be an egg,
because egg in Aramaic is ''Biah'' **
that is to say, to recount how the Holy One took them out with an outstretched arm.
The egg can be roasted or cooked, ***
and one needs to roast it or cook it in the day before Yom Tov.
If one forgot or it (the day before) was Shabbat,
one can roast or cook it in the evening,
but one must eat it on the first day of Yom Tov.
Similarly, on the second night **** one roasts and cooks it
and eats it on the second Yom Tov day,
because we don't cook from (one) Yom Yov to the next (Yom Tov)
nor from Yom Tov to the week day.
Since we don't eat roasted meat on these two nights,
we need to eat the shoulder during the day,
and even though we roast it on the day before Yom Tov,
we don't throw it (away) afterwards, rather we put it,
on the second day of Yom Tov, in the food we are cooking and eat it.* { Also arm or wing. Nowadays we normally use a roasted chicken or turkey neck with some meat on it. }
** { A play on words. ''bet-yud-ayin-alef'' means an egg, and ''daled-bet-ayin-yud'' means to say or tell. Thus the ''egg'' reminds us to recount or tell the story of how G-d brought us out of Egypt. }
*** { Nowadays, we hardboil the egg and then put it on a flame to burn it slightly. Also, we do not eat it. }
**** { Outside Israel. In Israel, of course, we only have a day of Yom Tov. (Another good reason for coming to live here). }
משחרב בית המקדש תקנו חכמים
שיהיו על השלחן בשעת אמירת ההגדה
שני מיני תבשילין אחד זכר לקרבן פסח
ואחד זכר לקרבן חגיגה
שהיו מקריבין בזמן שבית המקדש היה קים
ונהגו שאחד מן התבשילין יהיה בשר
ויהיה מפרק הנקרא זרוע
לזכר שגאלם הקדוש ברוך הוא
בזרוע נטויה
ויהיה נצלה על הגחלים
זכר לפסח שהיה צלי אש
והשני יהיה ביצה
משום דביצה בלשון ארמי ביעא
כלומר דבעי רחמנא למפרק יתנא בדרעא מרממא
ועושין הביצה בין צלוי הבין מבושלת
וצריך לצלותן ולבשלן מערב יום טוב בעוד יום
ואם שכח או שהיה שבת
יצלה ויבשל אותם בלילה
אבל צריך לאוכלן ביום טוב ראשון
וכן בליל שני יצלם ויבשלם
ויאכלם ביום טוב שני
כי אין מבשלין מיום טוב לחבירו
ולא מיום טוב לחול
ולפי שאין אוכלין בשר צלי בשני לילות אלו
על כן צריך לאכול את הזרוע דוקא ביום
ואף כשצולין בערב יום טוב
אין לזרקן אחר כך אלא יתנם
ביום טוב שני תוך המאכל שמבשלין ויאכלם One should prepare ones place in the day time
with as fine means as one is able,
in such a way that one can lean and recline to ones left,
and even if one is left-handed,
one leans to the left of every man.
The (Seder) plate should also be arranged while it is still day,
so that at soon as one comes from the synagogue
one can start the Seder without delay. יכין מושבו מבעוד יום
במצעות נאות כפי יכלתו
ובאופן שיוכל להטות ולהסב בשמאלו
ואפילו הוא אטר
יסב בשמאל של כל אדם
גם את הקערה יכין מבעוד יום
כדי שמיד בבואו מבית הכנסת
יוכל לעשות את הסדר בלי עיכוב Even though during the (rest of the) year
one should reduce (the use of) fine dishes as a reminder of the (Temple's) destruction,
in any event on Pesach evening
it is preferable to increase the (use of) fine dishes as much as one can,
and even the dishes one does not need for the meal,
one should arrange nicely on the table for beauty and a reminder of being freed. אף על פי שבכל השנה
טוב למעט בכלים נאים זכר לחרבן
מכל מקום בליל פסח
טוב להרבות בכלים נאים כפי כחו
ואפילו הכלים שאינן צריכין לסעודה
יסדרם יפה על השלחן לנוי זכר לחירות The order of the (Seder) plate is as follows:
One puts three Matzot on the plate
and puts over them a fine cover.
One puts on this the shoulder (bone) to ones right,
the egg to the left,
the bitter herbs (maror) for the blessing in the middle,
the Charoset below the shoulder (bone),
the Karpas below the egg,
and the Maror for the sandwich in the middle, like this:| Egg | Roasted Bone |
| Bitter Herbs | |
| Karpas | Charoset |
| Bitter Herbs | |
סדר הקערה כך הוא
מניח שלש מצות על הקערה
ופורס עליהם מפה נאה
ועליה מניח את הזרוע נגד הימין שלו
ואת הביצה משמאל
המרור לברכה באמצע
חרוסת תחת הזרוע
כרפס תחת הביצה
ומרור לכריכה באמצע כזה| ביצה | זרוע |
| מרור | |
| כרפת | חרוסת |
| מרור | |
The (wine) cups must be whole without any flaw,
and well washed,
and holding at least a Revi'it.
הכוסות יהיו שלימות בלי שום פגימה
ומודחות יפה
ויחזיק לכל הפחות רביעית It is our custom to wear the ''Kittel'' (white coat)
which should be prepared while it is still day.
One who is a mourner, Heaven forbid, does not wear it,
but to lean is (still) obliged.
However, if he had not (yet) started the mourning period at all,
before the Yom Tov, for example, he buried the dead (relative)
on the Yom Tov, it is customary not to lean.
(He) says Hallel because the Hallel is obligatory. מנהגנו להלביש את הקיטל
ויכינו גם כן מבעוד יום
ומי שהוא אבל רחמנא ליצלן אינו לובשו
אבל בהסיבה חייב
רק אם לא נהג אבילות כלל
קודם יום טוב כגון שקבר מתו
ביום טוב נוהגין שאינו מיסב
והלל אומר כי ההלל הוא חיוב A son (having the Seder) with his father is obliged to lean,
but a student (having the Seder) with his Rabbi does not need. בן אצל אביו חייב בהסיבה
אבל תלמיד אצל רבו אינו צריך