After (the blessing) ''Praised be Thy name...'', the chazan says half-Kaddish.
We do not say Kaddish, ''Bless ye the Lord'', and Kedusha,
nor read the Torah unless ten adult males 1 are present.
If there weren't ten when (the congregation) said "Praised be Thy name...",
but rather (the quorum) is completed afterwards,
the chazan should not say Kaddish,
because Kaddish not said except after something (prayers) that were said with ten.
Therefore, they (the congregation 2) should wait before saying ''Praised be Thy name...''
until ten will come.
They can wait up to about half an hour, but not wait more.
Rather, they should say ''Praised be Thy name...'', and then wait.
When there are ten, they should first say (from Psalms) some verses.
After these, the chazan says half-Kaddish.1) The Shulchan Aruch (Orach Chayim 55:4) mentions the custom of counting a child as the tenth. The Ramah notes that some authorities allow a child to be counted only if he holds a Chumash in his hands. However, many of the later authorities rule against counting a child at all.
2) The Mishna Berurah 53:9 advises the congregation to say ''Praised be Thy name...'' and the chazan alone to wait until the minyan arrives before continuing his prayers.
אחר ישתבח אומר השליח צבור חצי קדיש
אין אומרים קדיש וברכו וקדושה
ואין קורין בתורה אלא בעשרה אנשים גדולים
ואם לא היו עשרה בשעה שאמרו ישתבח
אלא שנשלמו אחר כך
לא יאמר השליח צבור קדיש
כי אין אומרים קדיש אלא אחר דבר שנאמר בעשרה
ולכן ימתינו מלומר ישתבח
עד שיבאו עשרה
ויכולין להמתין עד קרוב לחצי שעה ויותר לא ימתינו
אלא יאמרו ישתבח וימתינו
וכשיבאו עשרה יאמרו תחלה איזה פסוקים
ואחריהם יאמר השליח צבור חצי קדיש An ''adult'' is (a child) who has passed thirteen years and begun the fourteenth year.
(We rely on the assumption that he already has ''two hairs''. 1 )
For example, one who was born on Rosh Chodesh Nisan
does not become an adult until Rosh Chodesh Nisan
- i.e., on the beginning of the night of Rosh Chodesh Nisan
after thirteen years (of life) he becomes an adult.
One who was born in the month of Adar when it was a normal year,
and when he became adult (on his thirteenth year) this was a leap year,
does not become an ''adult'' until (his birthday) in the second Adar.
However, if he was born in a leap year in the first month of Adar
he becomes an adult also in the first month of Adar. 2
However, if when he was born the year was a leap year
and (the thirteenth year) when he became adult, is a normal year,
whether he was born in the first Adar or was born in the second Adar,
he becomes adult on that day (his birthday) in the current month of Adar.
Thus, it may sometimes occur that a youth who was born before his friend
may be later in becoming an adult than his friend who was born after him.
For example, (two babies) were born in a leap year:
one on the twentieth of the first Adar, the other on the tenth of the second Adar.
if the year of their becoming adult is a normal year. 31) The halachic definition of physical maturity is the appearance of at least two hairs in the genital region.
2) If the thirteenth year of his life was also a leap year.
3) The latter becomes an adult before the former.
גדול היינו שעברו לו שלש עשרה שנה ונכנס לשנת י''ד
וסומכין על החזקה דמסתמא הביא ב' שערות
כגון שנולד בראש חודש ניסן
אינו נעשה גדול עד ראש חודש ניסן
דהיינו בתחלת הלילה של ראש חודש ניסן
לאחר י''ג שנים נעשה גדול
מי שנולד בחודש אדר כשהיתה שנה פשוטה
וכשנעשה גדול השנה מעוברת
אינו נעשה גדול עד אדר שני
אבל אם נולד בשנה מעוברת באדר ראשון
נעשה גדול גם כן באדר ראשון
ואם כשנולד היתה שנה מעוברת
וכשנעשה גדול היא שנה פשוטה
בין שנולד באדר ראשון בין שנולד באדר שני
נעשה גדול ביום זה באדר של עתה
ונמצא כי לפעמים נער שנולד קודם לחבירו
יתאחר יותר להיות גדול מחבירו שנולד אחריו
כגון שנולדו בשנה מעוברת
זה בכ' לאדר ראשון וזה בי' לאדר שני
והשנה אשר נעשים גדולים היא שנה פשוטה Care must be taken not to take a head count of people
to know if there is a minyan.
It is forbidden to take a head count of Jews
even for the sake of a mitzvah, (based on what is) written: 1
''and Saul gathered the people together and counted them using goats.''
It is customary to count them using the verse: 2
''Save Thy people...'', which has ten words.1) I Samuel 15:4
2) Psalms 28:9
צריכין ליזהר שלא למנות את האנשים לגלגלותם
לידע אם יש מנין
כי אסור למנות את ישראל לגלגלותם
אפילו לדבר מצוה דכתיב
וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים
ונוהגין למנותם באמירת הפסוק
הושיעה את עמך וגו שיש בו עשרה תיבות All the ten need to be in one place, and the chazan with them.
However, if some are in one room and others in another room, 1
they may not be counted together
even though there is an open entrance between them.
Even if the majority (of the minyan) are in the synagogue
and the minority are in the courtyard before the synagogue,
they are not included together with the majority to be counted with them.
Even those standing at the threshold
- i.e. within the entrance to the building, but outside 2
that is, if the door were closed, this place would be outside -
even though, at the moment, the door is open,
are, nevertheless, considered as being outside.
All this applies with regard to including them as part of the (minyan of) ten.
However, if there were (within the synagogue) ten, saying Kaddish,
or ''Bless ye the Lord'', or Kedusha,
anyone who hears their voices can respond (Amen) with them,
even if they are separated by several houses,
for even a barrier of iron
does not separate between Israel and their Father in heaven.
As long as there is (where they are standing) neither feces nor an idol.1) However, if one room is divided with a curtain, the people standing on either side may be counted as part of the minyan. Similarly, leniency can be observed to include people in two separate rooms if they can see each other (Mishna Berurah 55:48, 49, 57, Shulchan Aruch HaRav 55:16).
2) That is, outside the door.
צריכין שיהיו כל העשרה במקום אחד והשליח ציבור עמהם
אבל אם מקצתם בחדר זה ומקצתם בחדר אחר
אינם מצטרפין
אף על פי שהפתח פתוח ביניהם
ואפילו אם הרוב המה בבית הכנסת
והמיעוט בעזרה שלפני בית הכנסת
אינם נגררים אחר הרוב להצטרף עמהם
ואפילו העומדים על האסקופה
בתוך הפתח מן האגף ולחוץ
דהיינו כשסוגרין את הדלת נמצא מקום זה לחוץ
אף על פי שעתה הפתח פתוח
מכל מקום נדון כלחוץ
וכל זאת לענין צירוף לעשרה
אבל אם היו כאן עשרה ואומרים קדיש
או ברכו או קדושה
אזי כל השומע קולם יכול לענות עמהם
אפילו כמה בתים מפסיקים ביניהם
כי אפילו מחיצה של ברזל
אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים
ובלבד שלא תהא שם צואה או עבודת גלילים One should take great care to hear the Kaddish
and reply to it with proper concentration.
This surely applies to Amen; ''Let His great name..'',
where proper concentration is required.
Any one who answers Amen; ''Let His great name..''
with all of his strength and concentration,
seventy years' of (severe heavenly) decrees are torn up.
One should (make this) response out aloud,
for by this voice one breaks all the accusing forces
and cancels all harsh decrees.
However, it (the response) should not be given in a very loud voice,
so that other people will laugh and so cause them to sin.
One should say Amen; ''Let His great name..''
together with the word, ''Let be blessed''.
Afterwards, one hears (this repeated by) the chazan,
and (it is customary to) answer ''Amen.'' 11) The Ramah (Orach Chayim 56:2) states that it is customary not to say ''Amen'' in this instance.
צריך ליזהר מאד לשמוע הקדיש
ולענות אחריו בכוונה
ומכל שכן באמן יהא שמיה רבא
שצריך לכוין היטב
שכל העונה אמן יהא שמיה רבא
בכל כחו וכונתו
קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה
ויש לענות אותו בקול רם
שבקול זה שובר כל המקטריגים
ומבטל כל גזירות קשות
ומכל מקום לא יתן קולות גדולות
שלא יתלוצצו עליו בני אדם ויגרום להם חטא
אומרים אמן יהא שמינ רבא וכו
עם תיבת יתברך
ואחר כך ישמע מן השליח צבור
ויאמר אמן Some (authorities) say that it is not necessary to stand during Kaddish.
However, (for) every Kaddish which (follows a prayer said while) standing
- e.g., (the Kaddish) after Hallel
- one should remain standing until after Amen; ''Let His great name..''.
Some (other authorities) say that it is always necessary to stand
for Kaddish and all other holy matters.
One can learn this by comparison to Eglon, King of Moab.
It is written: 1 ''Ehud came to him...
and Ehud told him... I have a word of G-d for you,
and (Eglon) arose from his throne.''
If Eglon, the King of Moab, who was an idolater,
rose for the word of G-d, surely, we (should do the same, being) His people.
Therefore, one should follow the more stringent view. 21) Judges 3:20
2) The Mishna Berurah 56:8 relates that the Arizal (Rabbi Isaac Luria 1534-1572CE) would stand for all the Kaddishim.
יש אומרים שאין צריכין לעמוד בקדיש
אך כל קדיש שתפסו בעמידה
כגון אחר הלל
יש לעמוד עוד בו עד לאחר אמן יהא שמיה רבא
ויש אומרים שיש לעמוד תמיד
לקדיש ולשאר דבר שבקדושה
דיש ללמוד בקל וחומר מעגלון מלך מואב
דכתיב' ואהוד בא אליו וגו
ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך
ויקם מעל הכסא
ומה עגלון מלך מואב שהיה עובד כוכבים
קם לדבר ה' כל שכן אנחנו עמו
וכן יש להחמיר If there are not nine (people) hearing the chazan,
he should not say Kaddish at all,
for all holy matters, are not said in (the company of) less than ten -
i.e., one (person) saying and nine listening.
Nevertheless, if one of the ten is praying the Shemoneh Esreh prayer,
even though he cannot respond (''Amen'') with the others, he counts.
This the law (also) if (Shemoneh Esreh is being said by) two, three, or four.
As long as the majority (of the minyan) can answer,
the minority (who cannot respond ''Amen'') do not stop them. 1
However, if one of them is sleeping, he must be woken up,
for a sleeping person cannot be counted as one of ten. 21) See also Ch. 20:2. There it states that more severe laws apply to saying the Shemoneh Esreh.}
2) The Shulchan Aruch HaRav 55:8 also quotes this decision. However, the Mishna Berurah 55:32 allows leniency in a difficult situation.
אם אין ט' שומעין להשליח צבור
לא יאמר כלל קדיש
כי כל דבר שבקדושה אין אומרים בפחות מעשרה
דהיינו אחד אומר ותשעה שומעים
ומכל מקום אם אחד מהעשרה מתפלל תפלת שמונה עשרה
אף על פי שאינו יכול לענות עמהם מצטרף
והוא הדין לב' וג' וד'
כל שנשאר הרוב שעונין
אין המיעוט מעכבת
אבל אם אחד מהן ישן צריכין להקיצו
כי הישן אינו מצטרף לעשרה After the chazan says half-Kaddish, he (should) say aloud
''Bless ye the Lord who is ever blessed''.
The congregation responds ''Blessed be the Lord who is blessed for ever and ever''.
The chazan then returns and also says
''Blessed be the Lord who is blessed for ever and ever'',
in order to not exclude himself from the others,
by calling on them to bless (G-d) and he does not bless.
Some follow the custom of responding ''Amen'' after the chazan.
However, the chazan should not respond (Amen) after (what) the congregation says.
If the chazan prolongs ''Bless ye the Lord'' with melodies,
the congregation says (the additional prayer) ''Let be blessed and praised...''
However, this (prayer) is said only while he is singing.
But, if he is saying the words, (the congregation) should not say anything,
but rather should listen to what he is saying.
Even one who did not hear from the chazan as he said ''Bless ye the Lord'',
rather heard that the congregation responding ''Blessed be the Lord who is blessed...'',
can also respond (together) with them. לאחר שאמר השליח צבור חצי קדיש אומר בקול רם
ברכו את ה' המבורך
והצבור עונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד
והשליח צבור חוזר ואומר גם כן
ברוך ה' המבורך לעולם ועד
שלא יוציא את עצמו מן הכלל
שאומר להם ברכו והוא אינו מברך
יש נוהגין לענות אחר השליח צבור אמן
אבל השליח צבור לא יענה אחר אמירת הקהל
אם השליח צבור מאריך בניגון בברכו
אומרים הקהל יתברך וכו'
ואין לאמרו אלא בשעה שהוא מנגן
אבל כשאומר התיבות לא יאמרו כלום
אלא ישמעו מה שהוא אומר
אף מי שלא שמע מן השליח צבור שאמר ברכו
אלא שומע שהצבור עונין ברוך וכו
יכול גם הוא לענות עמהם The Kedusha in (the blessing) ''who formed light'', one should attempt to say with a minyan.
If that is impossible, it may also be said by oneself. 11) The Shulchan Aruch 59:3 advises singing the verses using the cantillation (torah reading) notes when saying it alone.
הקדושה שביוצר יש להדר לאמרה בצבור
ואם אי אפשר אומרה גם ביחידות If there is in a synagogue, only the exact (number of people) for a minyan,
it is forbidden for any one of them to leave.
On one who leaves we say: 1
''Those who leave G-d may they be destroyed''.
However, if ten will remain, the rest may leave
if they have already heard (in a previous minyan) 'Bless ye the Lord',
Kedusha, and the Kaddishim, (including the one) after ''Upon us is the duty...''.
After the event, if ten (people) did not remain,
one can still finish also without ten
(as long as there is a majority (at least six) of the minyan)
any stage of prayer that was started with ten.
For example, if the chazan has begun the repetition of Shemoneh Esreh,
he may conclude (even without a minyan) the repetition of the entire Shemoneh Esreh,
say Kedusha, and also say ''Our G-d and G-d of our fathers'',
''Bless us with the three-fold blessing'' 2
However, the Cohenim do not ''spread their hands'', 3
and also one does not say the Kaddish after the Shemoneh Esreh,
for these are considered as other matters. 4
Similarly, if they began to read the Torah with ten
and some left, they (may) complete the (Torah) reading.
However, they do not add (extra aliyot), nor call someone as maftir,
Rather, the person who received the last aliyah
should say the haftorah without (its) blessings.1) Isaiah 1:28
2) Which is in place of the blessing from the Cohenim.}
3) i.e. bless the congregation.
4) The Shulchan Aruch HaRav 55:4 and the Mishna Berurah 55:18,19 allow saying the full Kaddish. The fact that this Kaddish includes the request ''Accept the prayers'' demonstrates its connection to the Shemoneh Esreh.
אם אין בבית הכנסת רק מנין מצומצם
אסור לכל אחד מהם לצאת
ועל היוצא נאמר
ועוזבי ה' יכלו
אבל אם ישארו עשרה יכולים היתרים לצאת
אם כבר שמעו ברכו
וקדושה והקדישים עד לאחר עלינו
ובדיעבד אם לא נשארו עשרה
יכולין לגמור גם בלא עשרה
רק שיהיו רוב מנין
את הענין שהתחילו בעשרה
ואם התחיל השליח צבור לחזור את התפלה
גומר החזרת כל התפלה
ואומרים קדושה וגם אומר אלהינו ואלהי אבותינו
ברכנו בברכה וכו'
אבל אין הכהנים נושאין את כפיהם
וגם אין אומרים קדיש לאחר השמונה עשרה
כי המה ענינים אחרים
ואם התחילו לקרות בתורה בעשרה
ויצאו מקצתן גומרין את הקריאה
אבל אין מוסיפין וגם אין קורין למפטיר
אלא האחרון שבמנין הקרואים
קורא את ההפטרה בלא ברכות The chazan should be suited (for this responsibility), as it is said: 1
''It calls with its voice towards Me; therefore, I hated it,''
our sages said: 2
''this (refers to) a chazan who is not suitable and yet prays before the ark.''
What makes a (chazan) suitable ? A person:
- who is devoid of sin;
- who has a pleasant reputation, meaning
- there was never attributed to him a bad name even in his youth;
- who is humble;
- who is acceptable to the community, so that they will agree to his prayers;
- who has a pleasant and sweet voice that arouses emotion;
- and frequently studies the Torah, prophets, and sacred writings,
so that the verses in the prayers will be familiar to his lips.
If there cannot be found one with all these qualities,
they (the congregation) should choose the best person among them
in (the areas) of wisdom and good deeds.1) Jeremiah 12:8
2) Ta'anit 16b
השליח צבור צריך שיהיה הגון שנאמר
נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה
ואמרו רז''ל
זה שליח צבור שאינו הגון ויורד לפני התיבה
ואיזה הגון זה שהוא
- ריקן מעבירות
- ופרקו נאה פירוש
שלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו
- ושהוא עניו
- ומרוצה לקהל שיסכימו לתפלתו
- ויש לו נעימה וקול ערב שמושך הלב
- ורגיל לקרות בתורה נביאים וכתובים
כדי שיהיו הפסוקים שבתפלה סדורים בפיו
ואם אין מוצאין מי שיהיו בו כל המדות הללו
יבחרו את הטוב שבהם
בחכמה ובמעשים טובים A person should not pray (i.e. be the chazan) before the ark,
who is not wanted by the congregation,
and every one who prays without permission,
causes arguments and is haughty.
They (the congregation) do not answer Amen after his blessings,
as it says: 1 ''And the greedy wretch curses and renounces the Lord.''1) Psalms 10:3
אין לאדם להתפלל לפני התיבה
שלא ברצון הקהל
וכל מי שהתפלל שלא ברשות
מחמת אלמות וגיאות
אין עונין אמן אחר ברכותיו
שנאמר ובוצע ברך נאץ ה' One does not appoint as a (permanent) chazan except one who has grown a beard,
but on a temporary basis, any one who is (aged at least) 13 years and one day,
can (lit. go down before the ark) lead the prayers.
אין ממנין לשליח צבור אלא מי שנתמלא זקנו
אבל באקראי בעלמא כל שהוא בן י''ג שנה ויום אחד
יכול לירד לפני התיבה