From Hodu 1 to the conclusion of the song, 2
is termed the ''verses of praise'',
and ''Blessed (be He) who said ...'' is the blessing (said) before these,
and ''Praised be Thy name ...'' is the blessing (said) after these.
One who started ''Blessed (be He) who said ...''
until the end of the prayers,
is forbidden to interrupt (the prayers) by speaking, even in Hebrew.
(Also, wherever it is forbidden to stop, it is (still) forbidden in Hebrew)
However, regarding stopping for the sake of a mitzvah, (different) laws apply,
between the ''verses of praise'' and its blessings
and the Shema and its blessings.
In the ''verses of praise'', even in the middle of ''Blessed (be He) who said ...''
and (to) in the middle of ''Praised be Thy name ...'',
if one hears a blessing (from another) one may answer ''Amen.''
Similarly, if one hears the congregation saying the Shema,
one may say with them the verse ''Hear, O Israel ...''.
Certainly, (to respond) to Kaddish, Kedusha, and Borechu
one is permitted to stop and to respond (Amen) with the congregation. 3
In any event, if it is possible for one to intend to stop for these,
in a place of a (natural) stop, such as between one psalm and another,
or at least do it between one verse and another.
And ''Blessed be He and blessed be His name''
should not be said within the ''verses of praise'',
even in a place of a (natural) stop
(because it is not mentioned in the Talmud).
Similarly, the prayer ''Let be blessed, and praised ...'',
which is said while the chazan sings Borechu,
should not (at this stage of prayer) be said, since it is only a custom.
Also, if one relieved oneself and washed one's hands,
it appears to me that one should not say the blessing
''Who has made'', since one can say it afterwards. 41) "Give thanks to the Lord..." (I Chron. 16:8-36)
2) The song sang at the Sea of Reeds, "Then sang Moses..." (Exodus 15:1). Note that Yum Suf (the Sea of Reeds) is often translated (wrongly) as the Red Sea.
3) One may interrupt the ''verses of praise'' to say the prayer Modim, said by the congregation in response to the chazan (Shulchan Aruch HaRav 66:5).
4) See also Law 8. The laws governing interruptions in the midst of Shema and its blessings will be explained in Ch. 16.
מן הודו עד לאחר השירה
המה פסוקי דזמרה
וברוך שאמר היא ברכה שלפניהם
וישתבח היא ברכה שלאחריהם
משהתחיל ברוך שאמר
עד לאחר גמר התפלה
אסור להפסיק בדיבור אפילו בלשון הקודש
וכן בכל מקום שאסור להפסיק אסור אפילו בלשון הקודש
אך לענין הפסק לדבר מצוה יש חילוק
בין פסוקי דזמרה וברכותיה
לקריאת שמע וברכותיה
בפסוקי דזמרה אפילו באמצע ברוך שאמר
ובאמצע ישתבח
אם שומע איזה ברכה מותר לו לענות אמן
וכן אם שומע שהקהל אומרים קריאת שמע
אומר עמהם פסוק שמע ישראל וגו'
ומכל שכן לקדיש ולקדושה ולברכו
דמותר לו להפסיק ולענות עם הקהל
ומכל מקום אם אפשר לו לכוין שיפסיק לאלו
במקום הפסק כגון בין מזמור למזמור
או לכל הפחות בין פסוק לפסוק יעשה
וברוך הוא וברוך שמו
לא יאמר תוך פסוקי דזמרה
אפילו במקום הפסק
כיון שאינו נזכר בגמרא
וכן הנוסח יתברך וישתבח וכו'
שאומרים כשהחזן מנגן ברכו
לא יאמר כיון שאינו אלא מנהג
וכן אם עשה צרכיו ורוחץ ידיו
נראה לי דלא יאמר ברכת
אשר יצר כיון שיכול לאמרה אחר כך One holds the two front tzitzit
and says ''Blessed (be He) who said ...'' while standing.
At the conclusion of ''who is praised with (praise) songs'',
one kisses them and releases them.
One says all the ''verses of praise''
patiently and pleasantly, without hurrying.
One is careful with all of the words, as if counting money,
concentrating on the meaning of the words.
In particular, the verse ''You open Your hand ...''
needs to be said with great concentration,
and one prays in one's thoughts for one's own sustenance
and the sustenance of the entire Jewish people.
If one did not have the proper intent (whilst saying) this,
even after one has concluded, one must go back
and say it (again) with the proper intent.
Between (in the prayer Hodu) the word, (elilim) ''falsehood''
and (the phrase) ''and G-d made the heavens'',
one should pause slightly so that it does not seem
that (the 2nd phrase is connected) back to the 1st one. יאחז שתי הציצית שלפניו
ויאמר ברוך שאמר בעמידה
ובתשלום מהולל בתשבחות
ינשקם ויניחם
ויאמר כל פסוקי דזמרה
בנחת ובנעימה ולא במרוצה
וידקדק בכל התיבות כאלו היה מונה מעות
ויכוין פירוש המלות
ומכל שכן בפסוק פותח את ידך וגו
שצריך לאומרו בכונה גדולה
ויתפלל במחשבתו על מזונותיו
ועל מזונות לכל ישראל
ואם לא כוון בו כלל
אפילו בדיעבד צריך לחזור
ולאמרו בכוונה
בין אלילים
ובין וה' שמים עשה
צריך להפסיק קצת שלא יהא נראה
כחוזר למעלה One should take care not to touch, during the ''verses of praise'',
and even more so afterwards up to the end of the prayer,
any covered parts of one'is body or the covered part of one's head.
Similarly, the waste (mucus) of the nose or the waste (wax) of the ears,
it is forbidden to touch unless by use of a handkerchief.
If one touched (any of the above) with one's hands
one must wash one's hands with water.
If one is in the Shemoneh Esreh
and it is impossible to move and get water,
it is sufficient for one to clean (the hands by wiping them on) a shard
or rubbing one's hands on the wall or the like. יזהר שלא ליגע בשעת פסוקי דזמרה
ומכל שכן אחר כך עד גמר התפלה
במקומות המכוסים בגופו או בראשו במקום המכוסה
וכן בצואת החוטם ובצואת האוזן
אסור ליגע כי אם על ידי מטפחת
ואם נגע בידו
יש לו לרחוץ ידו במים
ואם הוא בשעת תפלה
ואי אפשר לו לזוז ולבקש מים
די לו בנקיון צרור
או חוכך ידו בכותל וכדומה ''A Psalm of thanksgiving'' 1 is said while standing,
in happiness, for it replaces the thanksgiving offering.
Similarly, (the verses) from ''And David blessed'' until ''Thou art the Lord, the G-d'',
should be said while standing.
Also, the song (sung at the Sea of Reeds) should be said while standing,
with concentration and with happiness.
Similarly, at the blessing ''Praised be thy name ...'' one should stand.1) Psalm 100.
מזמור לתודה אומרים בעמידה
ובשמחה שהוא במקום קרבן תודה
וכן מן ויברך דוד עד אתה הוא ה' האלהים
יאמר בעמידה
וכן השירה יאמר בעמידה
בכוונה ובשמחה
וכן בברכת ישתבח יעמוד On Sabbaths and festivals, one does not say ''A Psalm of thanksgiving'', 1
because the thanksgiving offering was brought as a ''voluntary offering,''
and we do not bring ''oath offerings'' (Nedarim) and ''voluntary offerings'' (Nedavot) on Sabbaths and festivals.
Similarly, it is not said on the Intermediate (Hol Hamoed) days of Pesach,
since a thanksgiving offering was not brought then,
because, together with the offering, one had to bring ten bread loaves. 2
And not on Pesach eve, in case they couldn't be eaten
before the time that chametz became forbidden, and they would need to be burnt.
And not on Yom Kippur eve, because the limited time for eating them,
could cause the holy (offerings) to be disqualified. 31) Psalm 100.
2) And of course, bread is "chametz" and forbidden during Pesach.
3) Any food intended as an offering became holy and was forbidden for ordinary use. It was then called "hekdesh" and if for some reason, the time passed for the offering, it could no longer be used, neither could it be used for anything else.
בשבת וביום טוב אין אומרים מזמור לתודה
מפני שקרבן תודה באה בנדבה
ואין מביאין נדרים ונדבות בשבת וביום טוב
גם אין אומרים אותו בחול המועד של פסח
מפני שאין קרבן תודה בא אז
לפי שעם התודה צריכין להביא עשרה לחמי חמץ
ולא בערב פסח כי שמא לא יוכלו לאכלם
עד זמן איסור חמץ ויצטרכו לשרפן
ולא בערב יום הכפורים מפני שממעט זמן אכילתם
ומביא קדשים לידי פסול One who was late coming to the synagogue
until after the minyan had begun to pray,
and if one prayed (according to the regular) order, one would not manage to pray
the Shemoneh Esreh with (the minyan) them.
Since what is most essential is that one prays the Shemoneh Esreh with a minyan,
therefore one can skip (certain prayers), as will be explained:
However, the blessing ''on the washing of the hands'', and the blessing for Torah study,
and the blessing ''the G-d of my soul'' must always be said before prayer. 1
Therefore, if one did not say them at one's home, one must say them in the synagogue,
even though by doing so
one will be too late to pray (the Shemoneh Esreh) with the minyan.
Similarly, the reading of the Shema and its blessings, in the morning service,
must be said before the Shemoneh Esreh;
i.e. one must begin (in order from) the blessing ''who formed light''
and pray in order until after the Shemoneh Esreh
without any interruption (in order to link ''redemption'' to ''prayer'',
i.e. ''who redeemed Israel'' (is linked) to the Shemoneh Esreh).
However, the other blessings and the entire order of the ''verses of praise''
(except the blessings ''Blessed (be He) who said ...'' and ''Praised be Thy name ...'')
can be said also after the Shemonah Esreh. 21) As explained in Ch. 7.
2) The Mishna Berurah 52:5, 6 states that it is preferable to pray without a minyan than to skip ''Blessed (be He) who said ...'', ''Happy are they'', and ''Praised be Thy name ...''. On Shabbat, the additional prayers beginning ''The breath of every living thing'' (Nishmat) should also be said.
אם איחר מלבא לבית הכנסת
עד לאחר שהתחילו הצבור להתפלל
ואם יתפלל כסדר לא יגיע להתפלל
תפלת שמונה עשרה עמהם
והעיקר שיתפלל שמונה עשרה עם הצבור
על כן יוכל לדלג כאשר יתבאר
אך ברכת על נטילת ידים וברכות התורה
וברכת אלהי נשמה לעולם צריך לומר קודם התפלה
ועל כן אם לא אמרם בביתו צריך לאמרם בבית הכנסת
ואפילו אם על ידי זה
יתאחר מלהתפלל עם הצבור
וגם קריאת שמע עם הברכות בשחרית
צריך לומר דוקא קודם השמונה עשרה
דהיינו שיתחיל ברכת יוצר אור
ויתפלל כסדר עד אחר השמונה עשרה
בלי שום הפסק כדי להסמיך גאולה לתפלה
דהיינו גאל ישראל לשמונה עשרה
אבל שאר הברכות וכל הסדר ופסוקי דזמרה
בלי ברכת ברוך שאמר וישתבח
יכול לאמרם גם לאחר התפלה Therefore, if after one said the three blessings mentioned above
and put on the tallit and tefillin,
one sees that one does not have enough time
to be able to come and pray Shemoneh Esreh with the minyan
except by skipping and starting with the blessing ''who formed light'',
then one should begin there.
If one has time to say both ''Blessed (be He) who said ...'',
and ''A Psalm of David'' until its conclusion i.e ''His holy name for ever and ever'', 1
and ''Praised be Thy name ...'', one should say them.
Should one have further time, one should also say
''Praise ye the Lord, Praise ye G-d in his sanctuary'' 2
until ''All that breathes shall praise the Lord. Praise ye the Lord !''.
If one has still more time, one should say
''Praise ye the Lord ! Praise ye the Lord from the heavens ...'' 3
If one has still more time, one should also say the other (Psalms that begin) ''Praise ye the Lord.''
If one has still more time, one should also say
''And David blessed'' until ''to thy glorious name''.
If one has still more time, one should also say ''Give thanks''
up to ''And He, being merciful'', and then skip from there until
the repetition of the latter verses before ''Happy are they'' and start from there.
The extra psalms (and verses) that are added on Sabbaths and festivals,
if one does not have the time to say them, then those psalms and verses
which one says every day, should be given priority.
If one has time, one (also) says some of those (psalms) that are added.
It appears to me that on the Sabbath and on Yom Kippur,
''A Psalm, a Song for the Sabbath Day'' and the great (full) Hallel
(i.e. ''O give thanks to the Lord ...'' 4);
to them precedence should be given.
On other festivals, precedence should be given only to the great (full) Hallel.
Afterwards, (precedence should be given) to the psalm ''For the Chief Musician'',
and ''(A Psalm) of David, when he changed'' (and) ''A prayer of Moses''.
All these verses and Psalms should be said before ''Praised be Thy name''.
At the end of the service, one should complete everything that one skipped.
However, ''Blessed (be He) who said ...'' and ''Praised be Thy name ...'' are not said after the service.
If one sees that even if one begins at the blessing ''who formed light'',
one cannot pray Shemoneh Esreh
together with the minyan unless one rushes,
it is better for one, to pray by oneself,
in order and slowly, and with proper concentration. 51) i.e. Ashrei
2) Psalm 150
3) Psalm 148
4) Psalm 136
5) See Ch. 20:11 and 20:12.
ולכן לאחר שאמר שלש ברכות הנזכרים לעיל
והניח טלית ותפילין
אם הוא רואה כי אין לו עוד זמן
שיוכל להגיע להתפלל שמונה עשרה עם הצבור
אלא כשידלג ויתחיל בברכת יוצר אור
אזי יתחיל שם
ואם יש לו זמן לומר גם ברוך שאמר
ותהלה לדוד עד סופו דהיינו שם קדשו לעולם ועד
וישתבח יאמרם
יש לו זמן יותר יאמר גם
הללויה הללו אל בקדשו
עד כל הנשמה תהלל יה הללויה
יש לו עוד זמן יותר יאמר גם
הללויה הללו את ה' מן השמים וגו
יש לו עוד זמן יותר יאמר גם שאר הללויה
יש לו עוד זמן יותר יאמר גם
ויברך דוד עד לשם תפארתך
ואם יש לו עוד זמן יותר יאמר גם הודו
עד והוא רחום וידלג עד
והוא רחום שקודם אשרי ושם יתחיל
והמזמורים שמוסיפין בשבת וביום טוב
אם אין לו זמן לאמרם אזי כל המזמורים והפסוקים
שאומרים אותן בכל יום להם הקדימה
ואם יש לו זמן לומר קצת גם מאלו שמוסיפים
נראה לי דבשבת וביום הכפורים
מזמור שיר ליום השבת והלל הגדול
שהוא הודו לה' כי טוב וכו
להם הקדימה
ובשאר יום טוב להלל הגדול לבד הקדימה
ואחר כך המזמור למנצח
לדוד בשנותו - תפלה למשה
וכל אלו המזמורים והפסוקים יאמרם קודם ישתבח
ולאחר גמר התפלה ישלים כל מה שדילג
רק ברוך שאמר וישתבח אין אומרים לאחר התפלה
ואם רואה שאפילו אם יתחיל בברכת יוצר אור
לא יוכל להתפלל שמונה עשרה
עם הצבור אלא אם כן ימהר
טוב לו יותר להתפלל בפני עצמו
כסדר במתינות ובכוונה If one came to the synagogue, and the congregation has started
to pray the ''verses of praise'', and one doesn't have a tallit and tefillin,
but expects that they will be brought,
one may also pray the ''verses of praise''.
When they bring a tallit and tefillin,
one should put them on after ''Praised be Thy name ...''
and before the blessing ''who formed light'', and bless over them.
If one fears that while one is (busy) putting them on
one will miss out from praying Shemoneh Esreh with the minyan,
one should skip from the ''And He being merciful'' in ''Give thanks to the Lord''
until the ''And He being merciful'' before ''Happy are they'';
alternatively, skip from ''Thus the Lord saved..'' 1 until ''Praised be Thy name ...''
and say only the essential psalms, as noted above,
so that one will have the opportunity to put them on
after one says ''Praised be Thy name ...'',
before the chazan says Kaddish.1) Before the song of the Sea of Reeds.
אם בא לבית הכנסת והצבור מתחילין
להתפלל פסוקי דזמרה ואין לו טלית ותפילין
והוא מצפה שיובאו לו
יכול להתפלל גם כן פסוקי דזמרה
וכשיביאו לו טלית ותפילין
יניחם לאחר ישתבח
קודם ברכת יוצר אור ויברך עליהם
ואם מתירא שבעוד שיניחם
יתעכב מלהתפלל שמונה עשרה עם הצבור
ידלג מן והוא רחום שבהודו
עד והוא רחום שקודם אשרי
או מן ויושע עד ישתבח
ולא יאמר רק מזמורים העיקריים כמו שכתוב לעיל
כדי שיהא לו פנאי להניחם
לאחר שהוא אמר ישתבח
קודם שיאמר השליח צבור הקדיש