All edible fruit trees whether of a Jew of whether of a non-Jew,
and even if grown in pots without a hole,
for the first three years after planting
the fruit, the seeds and the skins are forbidden to have benefit from,
and these three years are not counted from one date to the next.
Rather, if one planted before the 16th of Av,
because there are still 44 days to the New Year this is considered as a (whole) year,
because 14 days are for taking root
and afterwards the 30 days (left) in the year are considered as a full year.
Then we count two years from Tishri,
but if it was planted on the 16th of Av or after,
that part of the year (remaining) is not considered,
and we count from Tishri three years.
כל עץ מאכל בין של ישראל בין של אינו יהודי
ואפילו בעציץ שאינו נקוב
שלש שנים הראשונות מנטיעתו
הפירות וגרעינין והקליפות הכל אסור בהנאה
ושלש שנים אלו אין מונים מיום ליום
אלא אם נטע קודם ט''ז באב
כיון שיש מ''ד יום עד ראש השנה נחשב לו השנה
משום די''ד יום המה ימי קליטה
ואחר כך ל' יום בשנה נחשב שנה
ושוב מונה ב' שנים מתשרי
אבל אם נטע מיום ט"ז באב ואילך
לא נחשב שנה זאת לכלום
ומונה מתשרי שלש שנים In the fourth year the fruits are termed
''4th (year) planted'' and need redemption.
How does one redeem them ?
One picks them after they are ready,
one takes a sliver coin or fruit which is permissible and is worth a Prutah,1
and one says: ''with this I redeem the 4th (year) planted fruits''
and one takes the coin or the fruits, crush them and throw them in the river.
One does not bless outside Israel on the redemption.1) Prutah - the most commonly minted coin of the Jewish Kings and Roman rulers of the period (between the 1st century BCE and 5th century CE). A loaf of bread cost about 10 prutot (plural).
בשנה הרביעית נקראו הפירות
''נטע רבעי'' וצריכין פדיון
כיצד פודה אותן
תולשן לאחר שנגמרו כל צרכן
ונוטל מטבע כסף או פירות של היתר שוות פרוטה
ואומר: בזה אני פודה פירות נטעי רבעי
ונוטל המטבע או הפירות ושוחקן וזורקן בנהר
ואין מברכין בחוץ לארץ על הפדיון It's the same whether one plants a seed or branch
or pulls up a tree and replants it in another place,
they are all considered as ''Orlah''.1
However, one who grafts a branch onto another tree
and also inserts, that is, one makes a furrow in the ground,
bends one of the branches of the tree,
inserts its middle into the ground,
and its end protrudes from the other side,
even though it was cut off from the trunk of the tree,
outside of Israel this is not considered as Orlah.1) The word ''Orlah'' means literally ''uncircumcised'' - meaning unclean.
אחד הנוטע גרעין או ענף
או שעקר אילן ונטעו במקום אחר
חייבים בערלה
אבל המרכיב ענף באילן אחר
וכן המבריך דהיינו שעושה גומה בארץ
ומשפיל אחד מענפי האילן
ומטמין אמצעיתו בארץ
וראשו יוצא מצד האחר
אף על פי שחתכו מעיקר האילן
בחוץ לארץ אין בו משום ערלה A tree that was cut down but there is remaining a hands-breadth height,
then whatever grows afterwards is not considered as Orlah,
but if there remained less than a hands-breadth it is considered as Orlah.
One counts the years from when it was cut down.
A tree that was uprooted and some of its roots were (still) in the ground,
even as little as the thickness of a needle,
if one knows they can stay alive without adding extra soil,
the (produce) is exempt even if one added much soil. אילן שנקצץ אם נשאר גובה מהארץ טפח
אזי מה שגדל אחר כך אינו חייב בערלה
אבל אם לא נשאר טפח חייב בערלה
ומונים השנים משעת הקציצה
ואילן שנעקר ונשאר משרשיו מחובר
אפילו רק כעובי המחט שמותחין בו הבגד לאחר אריגה
בידוע שיכול לחיות בלי תוספת עפר
ופטור אפילו הוסיף עליו עפר הרבה