The whole thirty days (a mourner) is forbidden to get married.
Similarly a woman who is a mourner is forbidden to marry until after the thirty days
and after thirty days it is permitted,
even (if mourning) on ones) father or mother.
However, to arrange a betrothal without a festive meal
is permitted even during the seven days.
כל שלשים אסור לישא אשה
וכן אשה שהיא אבלה אסורה שתנשא עד לאחר שלשים
ולאחר שלשים מותרין
אפילו על אב ואם
אבל להתקשר בשידוכין ובלא סעודה
מותר אפילו תוך שבעה If one's wife died one should not marry another until after three festivals,
in order that by the joy of the festivals
one will forget one's first love when one is with the second,
so that one doesn't, while enjoying the second wife,1 be thinking of the first wife.
The New Year and the Day of Atonement are not considered festivals for this,
also Shemini Atzeret is not considered a festival by itself in this respect.
If one has not yet fulfilled the commandment ''be fruitful and multiply'',2
or one has young children,
or he has no one to look after him,
he doesn't need to wait three festivals,
nevertheless it is proper to wait until after the thirty days.
A woman whose husband died needs to wait ninety days.31) Lit. so as not to be drinking from that cup.
2) Gen. 1:28.
3) To make sure she is not pregnant from her first husband.
מתה אשתו לא ישא אחרת עד לאחר שלשה רגלים
כדי שעל ידי שמחת הרגלים
תשכח ממנו אהבת הראשונה בשעה שיהיה עם השניה
שלא ישתה בכוס זה ויתן דעתו על הראשונה
וראש השנה ויום הכפורים אינם חשובים כרגלים לענין זה
וגם שמיני עצרת אינו נחשב לרגל בפני עצמו לענין זה
ואם עדיין לא קיים מצות פריה ורביה
או שיש לו בנים קטנים
או שאין לו מי שישמשנו
אינו צריך להמתין שלש רגלים
ומכל מקום נראה דיש להמתין עד לאחר שלשים
ואשה שמת בעלה צריכה להמתין תשעים יום One who prepares for his own wedding,
and there died one of the relatives of the groom or of the bride
and even the father of the groom or the mother of the bride,
nowadays, when there are others who can prepare what is required for the wedding,
one postpones the wedding until after the mourning period. מי שהכין צרכי חופתו
ומת אחד מן הקרובים של החתן או של הכלה
ואפילו אבי החתן ואם הכלה
בזמן הזה שיכולים גם אחרים להכין צרכי נישואין
דוחין את הנשואין עד לאחר ימי האבל Even if (the relative) died after they set up the wedding canopy,
it is forbidden for him to have relations until after the seven days of mourning,
since he has not yet had relations and it is forbidden him to have relations,
it is forbidden for them to be together in privacy without a chaperone.
After the seven days of mourning they have relations to consummate the marriage,
then carry out the seven days of celebration. ואפילו מתו לאחר שהעמידו את החופה
אסור לו לבעול עד לאחר שבעה ימי האבל
וכיון שעדיין לא בעל ואסור לו לבעול
אסורין להתיחד בלי שומר
ולאחר שבעה ימי האבל בועל בעילת מצוה
ונוהג שבעה ימי משתה However, if after having had relations,
a relative died of the groom or the bride,
they are already in the celebratory days,
which are considered like a festival, and the restrictions of mourning do not apply.
There are further relaxations in that they are allowed to wash (clothes) and have haircuts.
They are only forbidden things connected to modesty.
After the seven celebratory days they start the seven days of mourning,
and the thirty days is only counted from the start of their mourning and onwards,
(even if a festival (occurs and) counts towards the thirty days
as explained in Chapter 219 Law 7,
the seven celebratory days don't count because haircuts are allowed). אבל אם לאחר שבעל
מת קרובו של החתן או של הכלה
כבר חלו עליהם ימי המשתה
והמה להם כמו רגל שאין אבלות נוהג בהם
ועוד קלים יותר שמותרין בגהוץ ותספורת
ואין אסורין אלא בדברים שבצינעא
ולאחר שבעה ימי משתה אז מתחילין שבעה ימי אבלות
וגם שלשים אינו מונה אלא מימי האבלות ואילך
ואף על גב דרגל עולה למנין שלשים
כדלקמן סימן רי''ט סעיף ז'
שבעת ימי המשתה אינן עולין כיון שמותר בתספורת