A mourner who did not keep mourning during the seven days,
whether inadvertently or deliberately, can make this up during the whole thirty days
except for tearing the garment,
for if one didn't tear at the time of one's loss
one can't tear except during the seven (days) which are considered the time of one's loss.
On one's father or one's mother one can tear at any time.
אבל שלא נהג אבילות תוך שבעה
בין בשוגג בין במזיד משלים אותו כל שלשים
חוץ מן הקריעה
שאם לא קרע בשעת חימום
אינו קורע אלא בתוך שבעה דחשיב שעת חימום
ועל אביו ואמו קורע לעולם A child whose relative died1 even if he becomes adult2 during the seven days,
since at the time of the death he was exempt,
is freed from all requirements of mourning,
but concerning mourning during the twelve months for one's father or one's mother,
which is to honor them, he should observe.1) That he needs to mourn over.
2) Over 13 years and a one day.
קטן שמת לו מת אפילו הגדיל תוך שבעה
כיון שבשעת מיתה היה פטור
בטל ממנו כל דין אבלות
אך באבלות דשנים עשר חודש על אביו ואמו
שהוא משום כבודם יש לו לנהוג A sick person who lost a relative that he has to mourn over, and became aware of it,
if he became well during the seven days, (he mourns for) the remaining days,
similarly in the thirty days he finishes the remaining days,
but he doesn't need to make up the days that passed while he was ill,
because then he did observe some mourning
and this counts towards (the days) and (he is considered as) not having stopped.
Also a woman who has (just) given birth, does not need to make up the days
that went by during the child-birth, but only finish the days remaining. חולה שמת לו מת שחייב להתאבל עליו ונודע לו
אם הבריא תוך שבעה גומר הימים הנשארים
וכן תוך שלשים גומר הימים הנשארים
אבל אינו צריך להשלים הימים שעברו בחליו
משום דאז נהג גם כן מקצת אבילות
ודמי לשבת העולה ואינו מפסיק
וכן היולדת גם כן אינה צריכה להשלים הימים
שעברו עליה בלידתה רק גומרת הימים הנשארים