Our Rabbis, may their memory be for a blessing, said:1
''Which is a short passage on which the entire body of Torah is dependent?
'Know Him in all your ways.' ''2
This means that even in the paths you follow for the sake of your physical needs,
you must know G-d and carry out these functions for His name's sake, blessed be He.
For example: eating, drinking, walking, sitting, laying, getting up, sexual relations, conversation
- all the needs of your body -
should all be (for) your service of your Creator, or as something which leads to His service.1) Berachot 63a.
2) Proverbs 3:6.
אמרו רבותינו זכרונם לברכה
איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה
בכל דרכיך דעהו
פירוש שאפילו בדרכיך שאתה עושה לצורך גופך
דע את ה' ועשה את הדברים לשמו יתברך
כגון האכילה השתיה ההליכה הישיבה השכיבה הקימה התשמיש והשיחה
כל צרכי גופך
יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם לעבודתו How does this apply regarding eating and drinking?
It is unnecessary to say that one should not eat or drink prohibited foods, Heaven forbid.
Rather, even with regard to permitted foods, if one was hungry or thirsty,
if one ate or drank for one's own benefit, it is not commendable.
Rather, one should intend by one's eating and drinking
that one will have the strength to serve the Creator.
Therefore, one should not eat everything
which is pleasing to his palate, like a dog or a donkey.
Rather, one should eat those things that are helpful and good to the body's health.
There are righteous individuals who, before eating, say:
''I want to eat and drink to be healthy and strong
in order to serve the Creator, blessed be His name.'' אכילה ושתיה כיצד
אין צריך לומר שלא יאכל וישתה דברים האסורים חס ושלום
אלא גם בדברים המותרים והיה צמא ורעב
אם אכל ושתה להנאתו אינו משובח
אלא יתכוין באכילתו ושתייתו
שיהיה לו כח לעבודת הבורא
לפיכך לא יאכל כל
שהחיך מתאוה לו ככלב וחמור
אלא יאכל דברים המועילים וטובים לבריאת הגוף
ויש אנשי מעשה שקודם אכילה אומרים
הנני רוצה לאכול ולשתות כדי שאהיה בריא וחזק
לעבודת הבורא יתברך שמו How does this apply with regard to sitting, getting up, and walking?
It is unnecessary to say that one should not sit among jesters,
stand in the manner of the sinners, or walk according to the counsel of the wicked.
Rather, even when one sits in the forum of the upright,
stands in the place of the righteous, and follows the advice of the sincere
- if one did so for one's own benefit, to satisfy one's own desires and wants -
this is not praiseworthy. One should do so for the sake of Heaven.
Nevertheless, if one cannot have the intentions (to do these) for the sake of Heaven only,
one should not refrain from them,
for by (doing these) not for His sake, one will come (to doing them) for for His sake. הישיבה והקימה וההליכה כיצד
אין צריך לומר שלא ישב במושב לצים
ושלא לעמוד בדרך חטאים ושלא לילך בעצת רשעים
אלא אפילו לישב בסוד ישרים
ולעמוד במקום צדיקים ולילך בעצת תמימים
אם עשה להנאת עצמו להשלים חפצו ותאותו
אין זה משובח אלא יעשה לשם שמים
ומכל מקום גם אם אי אפשר לו לכוין לשם שמים דוקא
אל ימנע את עצמו מדברים אלו
כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה How does this apply with regard to lying down?
It is not necessary to say when one has the opportunity to study Torah and observe mitzvot,
although one is tempted to go to sleep for one's own pleasure, that it is not fitting to do this.
Rather, even when one is tired and must sleep to rest from one's weariness,
if it was for physical enjoyment, this is not praiseworthy.
Rather one should intend to give sleep to one's eyes
and to one's body rest for the sake of one's health,
so that one will not become confused during Torah study due to lack of sleep. שכיבה כיצד
אין צריך לומר בזמן שיכול לעסוק בתורה ובמצות
אם מתגרה בשינה לענג את עצמו שאינו ראוי לעשות כן
אלא אפילו בזמן שהוא יגע וצריך לישן כדי לנוח מיגיעתו
אם עשה להנאת גופו אינו משובח
אלא יתכוין לתת שינה לעיניו
ולגופו מנוחה לצורך בריאת גופו
ושלא תטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה How does this apply with regard to sexual relations?
It is unnecessary to say that one should not transgress, Heaven forbid.
Rather, even at the time as prescribed by the Torah,
if one did (it) for the sake of one's physical pleasure
or to satisfy his desire is considered to be coarse.
Even if one (did it) intending to have children
who will assist one and inherit one's position, this is not praiseworthy.
Rather, one should intend to have children to serve one's Creator;
alternatively, one intends (it) for one's physical well-being
and to fulfill one's conjugal duties, as a person who pays a debt. תשמיש כיצד
אין צריך לומר שלא יעבור עבירה חס ושלום
אלא אפילו בעונה האמורה בתורה
אם עשה להנאת גופו
או להשלים תאותו הרי זה מגונה
ואפילו אם נתכוין כדי שיהיו לו בנים
שישמשו אותו וימלאו מקומו אינו משובח
אלא יתכוין שיהיו לו בנים לעבודת בוראו
או שיתכוין להברות את גופו
ולקיים מצות עונה כאדם הפורע את חובו How does this apply (with regard) to conversation?
It is unnecessary to say that one should not slander,
gossip, jest, or use coarse expressions, Heaven forbid !
Rather, even when one talks about (words of wisdom or) the sayings of the sages,
one's intention should be the service of the Creator,
or things which lead to that service. השיחה כיצד
אין צריך לומר לספר לשון הרע
או רכילות וליצנות ונבלות פה חס ושלום
אלא אפילו לספר בדברי חכמים
צריך שתהא כוונתו לעבודת הבורא
לדבר המביא לעבודתו Similarly, when one is involved in commerce
or work to earn money, one's intent should be not to amass money alone.
Rather, it should be done to maintain one's family,
to give charity, and to bring up one's sons to study Torah.
In general, a person should think about one's behavior
and weigh all of one's deeds with one's intellect.
When one sees that a particular thing leads to the service of G-d,
one should rise up and do it; if not, one should not do it.
One who follows this course of behavior will serve G-d all one's life,
even when sitting, getting up, walking and while involved in business;
even when eating, drinking, and even in sexual relations; and in all one's needs.
On this, taught our Rabbis, may their memory be for a blessing, saying:1
''All your deeds should be for the sake of heaven.''
In this context, the saintly Rabbi2 raised his fingers upward,
at the time of his passing, and said:
''it is known and revealed before You that I have not received pleasure from them except for the sake of Heaven''3 .1) Avot 2:17.
2) Rav Yehudah Hanasi
3) Ketuvot 104a.
וכן כשהוא עוסק במשא ומתן
או במלאכה להשתכר בה לא יהא בלבו לקבוץ ממון בלבד
אלא יעשה כדי שיהיה לו לפרנס בני ביתו
ולתת צדקה ולגדל בניו לתלמוד תורה
כללו של דבר חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיוח
ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו
וכשרואה דבר שיבא לידי עבודת הבורא
יתעלה יעשהו ואם לאו לא יעשהו
ומי שנוהג כן נמצא עובד את בוראו כל ימיו
אפילו בשעת שבתו וקומו והילוכו ובשעת משאו ומתנו
ואפילו באכילתו ושתייתו אפילו בתשמישו ובכל צרכיו
וכל ענין זה צוו רבותינו זכרונם לברכה ואמרו
וכל מעשיך יהיו לשם שמים
ובדרך הזה שקף רבינו הקדוש אצבעותיו למעלה
בשעת מיתתו ואמר
גלוי וידוע לפניך שלא נהניתי מהם אלא לשם שמים