On fruit that grows on trees,
we bless ''who creates the fruit of the tree''.
For produce that grows on the ground,
such as all kinds of turnips, vegetables, beans,
corn (Yiddish) and herbs,
we bless ''who creates the fruit of the earth''.
The term tree here, is one
whose branches remain in the winter,
and afterwards (in spring) produce leaves from the branches,
even if they are as thin as stalks of flax.
But if the branches fall off completely in winter,
and nothing remains except the trunk,
this is not (termed) a tree,
and we bless over the fruit ''who creates the fruit of the earth''.
על פירות הגדלים באילן
מברכין בורא פרי העץ
ועל פירות הגדלים באדמה
והם כל מיני ליפתן וירקות וקטניות
וטאטארקע ועשבין
מברכין בורא פרי האדמה
ולא נקרא אילן זה
שהענפים שלו נשארים גם בחורף
ומוציא אחר כך עלים מן הענפים
ואפילו הם דקים כגבעולי פשתן
אבל אם הענפים כלים לגמרי בחורף
ואינו נשאר רק השורש
לא נקרא אילן
ומברכין על הפירות בורא פרי האדמה On produce which does not grow from the ground,
such as meat, fish, milk, cheese,
and also on all types of drinks,
except for wine and olive oil,
we bless ''by whose word all things exist''.
The word ''exist'' (nih'yoh) has a kamatz (vowel) on the (letter) ''yud''. *{ * The Mogen Avrohom 204:14 and the Chayei Odom mention opinions that suggest pronouncing the yud with a segol (''eh'') and that is the current practice.}
על דבר שאין גדולו מן הארץ
כמו בשר, דגים, חלב, גבינה
וכן על כל מיני משקים
חוץ מן היין ושמן זית
מברכין שהכל
ותיבת נהיה יש לומר היו''ד בקמץ Truffles and mushrooms
(mushrooms in Yiddish),
even though they grow from the moisture of the ground,
their nourishment is not from the ground but from the air,
therefore they are not termed produce of the ground,
and we bless on them ''by whose word all things exist''. כמהין ופטריות
שוואמען
אף על פי שהן גדלין מלחלוחית הארץ
יניקתן אינה מן הארץ אלא מן האויר
ולכן אינן נקראין פרי האדמה
ומברכין עליהן שהכל We do not bless ''who creates the fruit of the tree''
or ''who creates the fruit of the earth''
except on something which is good to eat raw,
and also is normally eaten raw.
However, if it is not normally eaten raw rather cooked,
even if it is good to eat
also when raw,
in any event this is not considered as its primary state,
and we do not say on it its normal blessing,
rather when we eat it cooked.
Therefore, when we eat it raw,
we only bless on it ''by whose word all things exist'' .
Pickled produce are like cooked (items)
and so on cabbage
(cabbage in Yiddish),
which is pickled (sauerkraut),
we bless ''who creates the fruit of the earth''.
Similarly salted produce is considered as cooked for this law. אין מברכין בורא פרי העץ
או בורא פרי האדמה
אלא על דבר שהוא טוב לאכול חי
וגם הדרך הוא לאכלו חי
אבל אם אין הדרך לאכלו חי אלא במבושל
אף על פי שהוא טוב למאכל
גם כשהוא חי
מכל מקום אינו חשוב כל כך
ואין מברכין עליו ברכתו
אלא כשאוכלו מבושל
אבל אם אכלו חי
אינו מברך עליו אלא שהכל
וכבוש הרי הוא כמבושל
ולכן על כרוב
קרויט
כבוש
מברכין בורא פרי האדמה
וכן מליח הוא כמבושל לענין זה On radishes we bless ''who creates the fruit of the earth'',
and also on garlic and onions when they are soft,
we normally eat them raw.
Even though most times
we only eat them with bread,
in any case, also when we eat them without bread,
we bless on them ''who creates the fruit of the earth''.
However, if they are aged and (have become) very pungent,
it is no longer normal to eat them raw,
so one who eats them raw blesses on them ''by whose word all things exist''. על הצנון מברכין בורא פרי האדמה
וכן על שומים ובצלים כשהן רכין
ודרכו לאכלם חיין
אף על פי שעל פי הרוב
אין אוכלין אותם רק עם פת
מכל מקום גם אם אכלם בלא פת
מברכין עליהם בורא פרי האדמה
אבל אם הזקינו שהם חריפים מאד
ואין דרכן לאכלם חיין
מי שאכלם חיין מברך עליהם שהכל Produce which (tastes) better when raw,
that is when cooked, the cooking has made them (taste) worse,
we only bless on them when they are cooked ''by whose word all things exist''.
Even if they were cooked with meat,
and because of the meat their taste improved,
in any case the meat is considered the primary (food produce)
and we only bless on them ''by whose word all things exist''.
However, if we cooked them in such a way that they were the primary (food produce)
and also their taste improved,
for example they were cooked in oil or honey or the like,
we bless over them the appropriate blessing,
since it makes no difference (lit; what is it to me ?)
if they were cooked in water or oil or honey. דברים שהם טובים יותר כשהם חיין
מכשהם מבושלים שהבישול מגרע אותן
אין מברכין עליהם כשהם מבושלים אלא שהכל
ואף על פי שבישלם עם בשר
ועל ידי הבשר נשתבחו
מכל מקום הבשר הוא העיקר
ואין מברכין עליהם אלא שהכל
אבל אם בישלן באופן שהן העיקר
ומכל מקום נשתבחו
כגון שטיגנם בשומן או בדבש וכיוצא בו
מברכין עליהם הברכה הראויה להם
דמה לי
אם נתבשלו במים או בשומן ודבש On poorer types of fruit,
that grow on thorn bushes, brambles
or other trees,
that come from them without cultivation *
such as wild apples and the like,
when they are raw are not edible.
Even though when cooked
or fried in honey or sugar,
they become edible,
we only bless on them ''by whose word all things exist''.
but hazelnuts
(hazelnuts in Yiddush)
even though they grow (wild) in forests,
are considered as a primary (food produce),
and we bless on them ''who creates the fruit of the tree''. { * Grow wild, lit; without the hand of man.}
מיני פירות הגרועים
הגדלים על אטדים וקוצים
או בשאר אילנות
שיצאו מאליהם ולא נטעי להו אינשי
כמו תפוחי יער וכדומה
שכשהם חיין אינם ראוין לאכילה
אף על פי שבישלם
או טיגנם בדבש וסוכר
והם ראוין לאכילה
אין מברכין עליהם אלא שהכל
אבל לוזין
האזעלניטסע
אף על פי שגדלים ביער
חשובים הם
ומברכין עליהם בורא פרי העץ Herbs which grow from them without sowing,
even though they can be eaten raw,
and if cooked are a primary food produce,
in any event, as they weren't sown
they are not considered as fruit,
and we bless on them ''by whose word all things exist''.
However, lettuce and the like,
which were sown, we bless over them ''who creates the fruit of the earth''.
Also (other) herbage which grow from them,
if they have significant fruits,
such as mulberries or raspberries,
we bless over them ''who creates the fruit of the earth''. עשבים הגדלים מאליהם בלי זריעה
אף על פי שהם ראוין לאכול חיין
ואפילו בישלם והוא מאכל חשוב
מכל מקום כיון שאין זורעין אותם
אינם חשובים פרי
ומברכין עליו שהכל
אבל חסה וכדומה
שנזרע מברכין עליו בורא פרי האדמה
וגם בעשבים הגדלים מאליהם
אם יש בהם פירות חשובים
כגון ''יאגדעס'' ''ומאלינעס''
מברכין עליהם בורא פרי האדמה Something which is not the important part of a fruit
is not considered at the same level as the fruit itself,
but rather at one level below it.
Thus for a (fruit) tree, we bless on the less significant part (of the fruit)
''who creates the fruit of the earth''.
If it is produce from the ground
we bless on the less significant part ''by whose word all things exist''.
Therefore, the caper tree,
(caper tree in Yiddish),
whose leaves are edible,
and near to the leaves grow (fruit) like dates,
like (those berries) near the leaves of a willow.
The caper-berries are the primary fruit
and a shell which is the skin around the fruit.
These are like nut shells and are also edible.
On the caper-berries which are the primary fruit
we bless ''who creates the fruit of the tree''
and on the leaves, on the ''dates'' and on the shells
''who creates the fruit of the earth''.
Similarly, on rose petals
(the same in Yiddish)
which are preserved in honey or sugar,
we bless ''who creates the fruit of the earth'',
even though they grow on a (rose) tree,
because they are not the primary purpose of the tree.
Similarly, the peel of oranges,
which were preserved in honey or sugar,
we bless on them ''who creates the fruit of the earth''.
On zucchini peels which were fried in honey and sugar,
we bless on them ''by whose word all things exist''.
On the pods of beans that grow in the fields,
even though they are sweet,
if one eats them without the beans,
we bless on them ''by whose word all things exist''.
Those that we grow in gardens
with the intent to eat them raw together with their pods,
even if one (actually) ate the pods separately,
one should bless (on them) ''who creates the fruit of the earth''. דבר שאינו עיקר הפרי
אינו חשוב כמו הפרי עצמו
אלא יורד מדרגה אחת
שאם הוא עץ מברכין על הטפל
בורא פרי האדמה
ואם הוא פרי האדמה
מברכין על הטפל שהכל
ולכן אילן צלף
קאפערנבוים
שהעלין שלו ראוין לאכילה
ויש בעלין כמו תמרים בולטים
כמו בעלין של ערבה
ואביונות הן עיקר הפרי
וקפריסין הן הקליפה שסביב הפרי
כמו קליפות האגוזין וראוי גם כן לאכילה
על האביונות שהן עיקר הפרי
מברך בורא פרי העץ
ועל העלין ועל התמרות ועל הקפריסין
בורא פרי האדמה
וכן על עלי ורדים
ראזענבלעטטער
שנרקחו בדבש וסוכר
מברכין בורא פרי האדמה
אף על פי שגדלים באילן
מפני שאינן עיקר הפרי
וכן קליפות תפוחי זהב
שנרקחו בדבש וצוקער
מברכין עליהם בורא פרי האדמה
ועל קליפות קישואין שמטגנין בדבש וסוכר
מברכין עליהם שהכל
ועל השרביטין מהקטניות שזורעין בשדות
אף על פי שהן מתוקים
אם אכלן בלא הקטניות
מברכין עליהם שהכל
ואלו שזורעים בגנות
על דעת לאוכלם חיין בשרביטיהם
אפילו כשאוכל השרביטין לחוד
יש לברך בורא פרי האדמה (Regarding) the seeds of fruits,
if they are sweet,
we bless on them ''who creates the fruit of the earth'',
However, bitter seeds are not considered as important at all,
and if one eats them like this,
one does not bless on them at all.
If one improves (their flavour) by roasting or the like,
we bless on them ''by whose word all things exist''. גרעינין של פירות
אם הם מתוקים
מברך עליהן בורא פרי האדמה
אבל גרעינים המרים אינם נחשבים כלל
ואם אוכלן כך
אינו מברך עליהם כלל
ואם מתקן על ידי האור וכדומה
מברך עליהם שהכל Bitter almonds,
whilst they are small,
then the main (point) of eating them
is for the shell which is not bitter.
If they were planted with this intention,
we bless on them ''who creates the fruit of the tree''.
When they are larger they are primarily eaten
for the (nut) inside which is bitter,
and if one eats them like this one does not bless (on them) at all.
However, if one improves (their flavour) by roasting or other means,
since they are fruit,
and also with this intention were planted,
we bless on them ''who creates the fruit of the tree''.
Almonds that are coated with sugar,
even though the sugar is the main part,
we still bless on them ''who creates the fruit of the tree''.
Calamus coated with sugar (however)
we bless (on it) ''by whose word all things exist'',
since calamus is not a fruit. שקדים המרים
כשהם קטנים
שאז עיקר אכילתן
היא הקליפה שאינה מרה
ועל דעת כן נוטעין אותן
מברך עליהן בורא פרי העץ
וכשהם גדולים שאז עיקר האכילה
הוא מה שבפנים והוא מר
אם אוכלן כך אינו מברך כלל
אבל אם מתקן על ידי האור או דבר אחר
כיון דפרי נינהו
וגם על דעת כן נוטעין אותן
מברך עליהן בורא פרי העץ
שקדים המחופין בסוכר
אף על פי שהסוכר הוא הרוב
מכל מקום מברכין עליהם בורא פרי העץ
וקאלמוס מחופה בצוקער
מברכין רק שהכל
כי הקאלמוס אינו פרי Fruit that have not fully ripened on the tree,
even if they were cooked or fried in honey and the like,
since the normal way (to prepare them)
is to fry unripe fruits in honey or sugar,
we bless on them ''by whose word all things exist''.
However, an etrog which was fried in honey or sugar,
(one) should bless ''who creates the fruit of the tree''. פירות שלא נגמר בישולן על האילן
אפילו בישלם או טיגנם בדבש וכדומה
כמו שהוא הדרך
לטגן פירות שלא נגמר ובדבש או סוכר
מברך עליהם שהכל
אך על אתרוג מטוגן בדבש או בסוכר
יש לברך בורא פרי העץ Withered fruit,
that's fruit that were burnt by the heat (of the sun),
were spoilt, and fell from the tree before ripening,
because it is an object that has been damaged,
we only bless on it ''by whose word all things exist''.
Also on bread that has become mouldy,
and food that has become slightly spoilt,
we bless on these ''by whose word all things exist''.
However, if (the food) has completely spoilt
so that it is no longer edible,
we don't bless on it at all.
Similarly, (for) pure vinegar
(which bubbles when one pours it on the ground)
one does not bless on it at all.
If it was mixed with water until it could be drunk,
we bless on it ''by whose word all things exist''. נובלות
והן פירות שנשרפו מן החום
ונבלו ונפלו מן האילן קודם שנתבשלו
כיון שהוא דבר שנתקלקל
אין מברכין עליו רק שהכל
וכן פת שעיפשה
ותבשיל שנתקלקל קצת
מברכין עליהן שהכל
אבל אם נתקלקלו לגמרי
עד שאינן ראוין לאכילה
אין מברכין עליהן כלל
וכן חומץ גמור
שמבעבע כששופכין אותו על הארץ
אין מברכין עליו כלל
ואם ערבו במים עד שראוי לשתיה
מברכין עליו שהכל There are some types of fruits
which have the characteristic that they never ripen on the tree,
rather, after they are picked from the tree,
they are placed on hay or straw or the like,
and by this they ripen.
For example, pears
(pears in Yiddish),
(which are) small
(same in Yiddish).
Because this is the normal process,
we bless over them ''who creates the fruit of the tree''. ויש מיני פירות
שדרכן בכך שאינן מתבשלות לעולם על האילן
אלא לאחר שנוטלין מן האילן
מניחין אותן בתוך קש ותבן וכדומה
ועל ידי כך מתבשלים
כגון האגסים
בירנען
הקטנים
אשריצין
כיון שדרכן בכך
מברכין עליהן בורא פרי העץ There are some types of fruit that do not have
(anything) except a (kind of) resin inside them compressed inside the pips.
These are called ''Kalinus'' * and are not edible,
rather, one sucks them (for the juice) and throws away the peels,
we bless on their juice ''by whose word all things exist''.
Since the main part of it is only the juice that comes from it,
it is not considered (for the blessing) as fruit at all.
Even if one swallows the peel and the seeds,
one only blesses ''by whose word all things exist''.{ * I have not been able to find a translation for this word. There is such a word in latin meaning potash, but that doesn't make sense. If anyone knows, please email me so that I can update the translation.}
יש מיני פירות שאין בהם
אלא שרף בעלמא כנוס בתוך החרצנים
ונקראים ''קאלינעס'' ואינן ראויין לאכילה
אלא מוצצין אותן וזורקין הקליפות
מברכין על מציצה זו שהכל
דכיון שעיקרו אינו אלא למשקה היוצא ממנו
אין עליו שם פרי כלל
ואפילו הוא בולע גם הקליפה והגרעין
אינו מברך רק שהכל One does not bless ''who creates the fruit of the tree''
or ''who creates the fruit of the earth''
except when it is recognisable (if only) slightly, as a fruit produce.
However, if it was crushed to the point that it is unrecognisable,
such as jam,
(made from boiling plums - Yiddish)
which are prepared from plums or legumes (pulses)
by completely crushing them, and the like,
we bless on them ''by whose word all things exist''.
After the fact, if one said on them the appropriate blesing, this is valid.
If the most common way of eating these fruits
is by crushing,
and they are completely crushed,
one blesses on them, even from the beginning, their appropriate blessing. אין מברכין בורא פרי העץ
ובורא פרי האדמה
אלא כשניכר במקצת שהוא פרי
אבל אם נתרסק עד שאינו ניכר כלל מה הוא
כגון לעקפאר
פאוועדלע לאטווערג
שמבשלין משזיפין וקטניות
שריסקן לגמרי וכדומה
מברכין עליהם שהכל
ובדיעבד אם בירך עליהם ברכה הראויה להם יצא
ואם רוב דרך אכילת אותם פירות
הוא על ידי ריסוק
שמרסקין אותם לגמרי
מברכין עליהם אף לכתחלה ברכה הראויה להם Rice and millet
(the same in Yiddish)
which were cooked,
if they were not (completely) crushed *
we bless on them ''who creates the fruit of the earth''.
but if they were (completely) crushed
or ground (to flour) and (baked) to make from them a loaf,
there is a difference of opinion between rice and millet.
The law requires on rice
(that) one blesses ''who creates various kinds of foods'',
and on millet ''by whose word all things exist''.
However, there is a doubt,
if ''rice'' is ''Hirez'' (Hay-Yud-Reish-Zayin)
and ''millet'' is ''Reiz'' (Reish-Yud-Yud-Zayin) or the opposite. **
Therefore a G-d-fearing person should not eat
either of these when they are crushed,
except during a meal with bread.
In an emergency, when one does not have (any) bread,
one blesses on either of them ''by whose word all things exist''.
Afterwards, one says (the concluding blessing) ''who created living beings''.
On bread made from legumes (pulses)
(made from corn flour and the like),
even in those places where this bread is customary,
we bless on this ''by whose word all things exist''. { * The kernels are still recognisable. Some say white rice has been processed to the extent that it requires ''who creates various kinds of foods'' (Mishnah B'rurah 208.26.).}
{ ** The doubt is on which of the two terms originally referred to which species.}
אורז ודוחן
הירז ורייז
שנתבשלו
אם לא נתמעכו
מברך עליהם בורא פרי האדמה
ואם נתמעכו
או שטחנם ועשה מהם פת
יש חילוק בין אורז לדוחן
כי מצד הדין על האורז
מברך בורא מיני מזונות
ועל הדוחן שהכל
אלא שיש לנו ספק
אם אורז הוא הירז
ודוחן רייז או להיפוך
לכן ירא שמים לא יאכל
בין הירז בין רייז שנתמעכו
אלא בתוך הסעודה
ובשעת הדחק שאין לו פת
מברך בין על הירז בין על רייז שהכל
ולאחריהם בורא נפשות
על פת העשוי מקטניות לחם
העשויים מקמח תירס וכדומה
אפילו במקומות שדרכם בלחם זה
מברכין עליו שהכל On (eating) sugar we bless ''by whose word all things exist'',
and also on sucking sugar cane ''by whose word all things exist''.
Similarly, cinnamon and liquorice that are chewed
and we swallow only the (part that gives the) flavor
and spit out the main part, we bless ''by whose word all things exist''. על הסוכר מברך שהכל
וכן המוצץ קנים מתוקות שהכל
וכן צימרינד ולאקריץ שכוססין
ובולעין רק טעם
ופולטין העיקר מברכין שהכל