After (the blessing) ''To engage in the study of the Torah''
the authorities disagree
whether or not the listener should respond Amen.
Some (authorities) hold
that the blessing does not end there,
but that ''and make pleasant...''
is a continuation of it,
and it is all one benediction;
therefore no Amen should be responded to it.
Others hold that the blessing does end here,
''and make pleasant''
is a separate benediction,
and therefore Amen must be said.
Therefore the one blessing should pronounce
that blessing quietly,
so that his neighbour doesn't hear,
and be put in (a situation of) doubt.
אחר לעסוק בדברי תורה
יש מלוקת הפוסקים
אם השומע יענה אמן או לא
יש אומרים
שאין כאן סיום הברכה
אלא והערב וכו
גם כן נמשך למעלה
והכל הוא ברכה אחת
ועל כן אין לענות אמן
ויש אומרים דכאן הוא סיום הברכה
והערב נא
היא ברכה אחרת
וצריכין לענות אמן
ולכן המברך יש לו לומר
ברכה זאת בלחש
שלא ישמע חברו
ויבא לידי ספיקא The blessing ''He that gives the cock understanding...''
should not be said before daybreak. ברכת הנותן לשכוי בינה וכו
לא יברך עד שיאיר היום The blessing ''Who opens the eyes of the blind''
may be said even by a blind person,
for he, too, gains benefit, in that (non-blind) others
can show him the way.
If one said first the blessing
''Who raises the bowed down''
before he blessed
''Who sets the captives free'' 1
one need not repeat the (latter) blessing,
''Who sets the captives free'',
because this is already covered
by ''Who raises the bowed down''
because the act of straightening up
includes loosening the limbs.1) Tthis means He loosens the joints of one's body to give one free movement and coordination of muscles.
ברכת פוקח עורים
יכול גם סומא לברך
שיש לו הנאה שאחרים
מראים לו את הדרך
אם קדם וברך
זוקף כפופים
קודם שבירך
מתיר אסורים
שוב לא יברך
מתיר אסורים
דכבר נכלל
בזוקף כפופים
שבכלל זקיפת הקומה
היא התרת האברים After
''He who removes sleep from my eyes...'',
one does not respond Amen
because this is not the end of the blessing.
Rather ''May it be Thy will...''
is also part of this blessing,
and the end of the blessing is
''He who bestows kindly favors
upon His people Israel''. אחר
המעביר שנה מעיני ותנומה מעפעפי
אין עונין אמן
כי אין כאן סיום ברכה
אלא ויהי רצון וכו
שייך גם כן לברכה זאת
וסיום הברכה הוא
הגומל חסדים טובים
לעמו ישראל One who was awake all night
says in the morning all the morning blessings,
apart from the blessing
''concerning the washing of the hands''
which is not said.
The blessings ''my G-d, the soul, etc.'',
and ''He who takes sleep away''
and the blessings over the law,
there is a doubt whether to say or not.
It is, therefore, a good practice to hear these
from others and respond (to them) Amen. הניעור כל הלילה
מברך בבוקר כל ברכות השחר
חוץ מברכת
על נטילת ידים
שאינו מברך
וברכת אלהי נשמה
והמעביר שנה
וכן ברכת התורה
יש ספק אם יברך או לא
ולכך יש לו להדר לשמוע אותן
מפי אחרים ולענות אמן All the morning (dawn) blessings,
If one has not said them
before praying
he can say them after the (other) prayers,
except the blessing on washing the hands
(for some (authorities) hold
that the washing of the hands in the morning
was ordained because of the prayers,
and so after he has (already) prayed,
there is no longer any need for this blessing).
Neither should he say ''My G-d, the soul, etc.'',
(for this has already been covered in the blessing,
''Who quickenest the dead'' ). כל ברכות השחר
אם לא אמרם
קודם שהתפלל
יכול לאמרם לאחר התפלה
חוץ מברכת על נטילת ידים
דכיון דיש אומרים
דנטילת ידים שחרית
נתקן משום התפלה
אם כן לאחר שהתפלל
אין עוד מקום לברכה זאת
חוץ מברכת אלהי נשמה
שכבר יצא בברכת
מחיה המתים Concerning the blessings over the Torah,
if he did not say them before praying,
the authorities disagree as to whether one need say them
after the prayer or not.
Some hold that he should not say them,
because he has already been exempted by
''With abounding love'',
(or ''everlasting love'' )
for this blessing, is also similar to
the blessings over the Torah:
''And put it into our hearts to understand
and to discern, to hearken, learn and teach,'' etc.
There are others who hold
that the prayer ''With abounding love'' does not
exempt him from the blessings over the Torah,
unless he does (the Torah) learning
immediately after his prayers without a break.
Therefore, from the beginning, we must be careful
to say the blessings of the Torah before praying,
but post facto, if we forget to recite them before the prayers,
we should study some (Torah) topic
immediately after praying.
If we forget to do this, too,
then due to the divergence of opinions,
we also need to say again
the blessings over the Torah. וברכת התורה
אם לא אמרן קודם התפלה
נחלקו הפוסקים אם יאמרם
לאחר התפלה או לא
יש אומרים דלא יאמרם
משום דכבר נפטר
באהבה רבה
או אהבת עולם
שיש בברכה זאת גם כן מעין
ברכת התורה
ותן בלבנו להבין
ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד וכו
ויש אומרים
דאין ברכת אהבה רבה
פוטרת מברכת התורה
אלא אם לומד
לאחר התפלה מיד בלי הפסק
לכן לכתחלה צריכין ליזהר
לברך ברכת התורה קודם התפלה
ובדיעבד אם שכח לברך קודם התפלה
ילמוד איזה דבר
מיד אחר התפלה
ואם גם זאת שכח
אזי מספיקא
גם כן צריך לברך עוד
ברכת התורה If one is called to go up to the Torah,
then before saying the blessings over the Torah,
if one is able to first say
all the Torah blessings,
and also to read at least one (Torah) verse,
like, for instance, ''May He bless thee'', etc.,
one should do so,
and then go up to the reading of the Torah and bless.
But if it's impossible for one to do so,
one should go straightway to the Torah.
And, since one has already said the blessing
''Who has chosen us'', etc.,
one need not repeat it (privately) again,
but read: ''Who has sanctified us'',
''And make pleasant...'',
up to ''to His people Israel'',
and then say ''The Lord bless you'', etc. אם קראוהו לעלות לתורה
קודם שבירך ברכות התורה
אם אפשר לו לברך קודם
כל ברכות התורה
וגם לומר לכל הפחות פסוק א
כגון יברכך וגו
יעשה כן
ואחר כך יעלה לתורה ויברך
ואם אי אפשר לו לעשות כן
יעלה כך לתורה
וכיון שבירך
אשר בחר בנו וכו
לא יאמר אחר כך
רק ברכת אשר קדשנו וכו
והערב נא וכו
עד לעמו ישראל
ויאמר יברכך וכו