Hebrew/English Main Text | Previous | Next | Help | Index Part 1 | Index Part 2 | Home |
The 9th of Av | Ch. 124:1-22 | הלכות תשעה באב |
---|
124:1 |
In the evening we enter the synagogue
and take off our (leather) shoes *
(as we wrote at the end of the previous chapter).
It is customary to remove the curtain in front of the Ark,
because it is written (Lam. 2:17): ''He has rent His regal garment''. **
One only lights one candle (light) in front of the Reader,
who prays the evening service slowly
and tearfully like a mourner.
One does not say ''Comfort...'' (in the Amidah)
until the afternoon service on the following day.
After the Amidah
he says the full kaddish
including (the paragraph) ''May the prayers and supplications...''
We sit on the ground and light some lights
(but) only in order (to see) to say
the book of ''Lamentations'' and the ''Elegies''.
We say ''Lamentations'' and the ''Elegies'' also slowly and tearfully,
we make a slight pause in ''Lamentations'' between each verse,
and a slightly longer pause between each chapter.
At each (successive) chapter the reader raises his voice a little more,
and the last verse of each chapter is said in a loud voice.
When he comes to the (2nd from last - 5:21) verse ''Restore us...''
the congregation says it out aloud.
The reader then concludes,
and the congregation repeats ''Restore us...'' aloud
and then (also) the reader.
After we say ''And You are holy...''
and full kaddish without ''May the prayers and supplications...''
because it says in ''Lamentations'' (3:8) ''He shuts out my prayer''.
Similarly in the morning service the following day
we miss out ''May the prayers and supplications...'' until the afternoon service.
Also one who is alone and has no minyan,
says ''Lamentations'' and the ''Elegies''. * { Maharil (Mishna Berura 553:5), leather shoes should be removed before leaving the house to go to the synagogue. } ** { The word ''Bet-Tzadi-Ayin'' is translated into Aramaic as ''slit'' or ''cut'' giving the phrase ''He has rent His royal garment'', instead of the literal meaning ''He carried out His word''. } |
ערבית נכנסין לבית הכנסת וחולצין המנעלים כמו שכתבנו בסוף סימן הקודם ונוהגין להסיר את הפרוכת מארון הקודש משום דכתיב בצע אמרתו ואין מדליקין רק נר אחד לפני השליח צבור ומתפללין ערבית בנחת ודרך בכי כאבלים ואין אומרים נחם עד למחרת במנחה ואחר תפלת שמונה עשרה אומרים קדיש שלם עם תתקבל ויושבים לארץ ומדליקין קצת נרות רק בכדי שיוכלו לומר איכה וקינות ואומרים איכה וקינות גם כן בנחת ודרך בכי ומפסיק באיכה מעט בין כל פסוק ופסוק ומעט יותר בין כל איכה ואיכה ובכל איכה מגביה השליח צבור קולו קצת יותר ופסוק האחרון שבכל איכה אומרים בקול רם וכשמגיע לפסוק השיבנו וגו' אומרים אותו הקהל בקול רם ואחר כך מסיים השליח ציבור וחוזר הקהל ואומרים השיבנו וגו' בקול רם וכן השליח צבור ואחר כך אומרים ואתה קדוש וקדיש שלם בלא תתקבל לפי שאמר באיכה שתם תפלתי וכן למחר בשחרית מדלגין תתקבל עד למנחה גם מי שהוא ביחידות שאין לו מנין אומר איכה וקינות | א |
---|---|---|---|
124:2 |
A person should make himself uncomfortable in bed. *
If one is used to sleeping with 2 pillows,
one should sleep now on one.
Some have the custom of sleeping the 9th of Av night on the ground,
and put a stone under their head as a reminder of what was said (Gen. 28:11):
''He took from the stones of the place...''
and (Jacob) had a vision of the destruction of the Temple,
and said (Gen. 28:17): ''How awesome is this place''.
Everyone should do what they are capable of. ** * { This does not apply to pregnant women or weak or sick people - Mishna Berura 555:7 } ** { In the way of minimizing one's comforts and pleasures. } |
יש לאדם להצטער בענין משכבו שאם רגיל לשכב על שני כרים ישכב עתה על אחת ויש נוהגין לשכב בליל תשעה באב על הארץ ומשים אבן תחת ראשו זכר למה שנאמר ויקח מאבני המקום וגו' שראה את החורבן ואמר מה נורא וגו' והכל לפי מה שהוא אדם | ב |
124:3 |
In the morning service we do not put on tefillin because tefillin are termed ''glory''.
Also we do not wear the large tallit
because it is written ''He carried out His word''
and this is translated as ''He has rent His royal garment'', *
we do wear the small tallit but without (saying) the blessing.
One comes slightly earlier to the synagogue.
One does not light the reader's light. **
One prays also slowly and tearfully.
One says (Psalm 100): ''A psalm for the thanks-offering''.
The reader at the repetition of the amidah says
''Answer us'' between ''the Redeeemer of Israel'' and ''a faithful healer'',
as on every public fast day,
and does not say the priestly blessing.
After the Amidah he says half kaddish
and does not say neither Tachanun
nor ''O G-d, slow to anger''
because (the 9th of Av) is termed a ''Mo-ed''. ***
We take out a Torah scroll and read (Deut. 4:25):
''When you bring forth children...'' with three men (called up).
It is proper that the one called up should say quietly before the blessing
''Blessed is the True Judge''.
After the Torah reading we say half-kaddish,
then read the Haftorah (Jer. 8:13) ''I will utterly consume them''
to the tune of ''Lamentations''.
We return the Sefer Torah,
sit on the ground and say the ''Elegies''
and we should continue this until near to midday.
Afterwards we say ''Happy are they that dwell in Your house'',
we do not say (Psalm 20) ''For the chief musician. A psalm of David'',
but we say ''And a redeemer shall come to Zion...'' and omit the verse
''And as for Me, this is My covenant...'' because it would appear
that we have a covenant for (saying) the ''Elegies'',
and also it is not seemly to say
''And as for Me, this is My covenant...'' (which contains)
''...shall not depart out of your mouth'' because
we are forbidden to study Torah.
However in a mourner's house during the rest of the year,
apart from the 9th of Av, we do say this.
Since, even though the mourner cannot study Torah,
the comforters (who visit him) are not forbidden.
We say ''But You are holy'' and we say
full Kaddish without ''May the prayers and supplications...'',
''It is our duty to praise'' and the mourner's Kaddish.
We do not say neither the ''Song of Unity''
nor the ''Psalm of the Day''
nor (Talmud Babli Keritot 6a) ''The compound forming the incense...''.
It is proper for everyone afterwards to read ''Lamentations''. **** * { See note above on law 1 } ** { In the afternoon, lights can be lit in the synagogue. } *** { See also 123:3 } **** { By themselves, even though it is not read by the congegration during the day. } |
בשחרית אין מניחין תפילין משום דתפילין נקראים פאר וגם אין לובשין טלית גדול משום דכתיב בצע אמרתו ומתרגמינן בזע פורפירא דיליה אלא לובשין טלית קטן בלא ברכה ומשכימין קצת לבית הכנסת ואין מדליקין נר תפלה כלל ומתפללין גם כן בנחת ודרך בכי ואומרים מזמור לתודה השליח צבור בחזרת התפלה אומר עננו בין גואל לרופא כמו בכל תענית צבור ואינו אומר ברכת כהנים ולאחר התפלה אומר חצי קדיש ואין אומרים לא תחנון ולא אל ארך אפים משום דאקרי מועד ומוציאין ספר תורה וקורין כי תוליד בנים וגו' תלתא גברי ונכון שהעולה יאמר בלחש קודם הברכה ברוך דיין אמת אחר קריאת התורה אומרים חצי קדיש ומפטירין אסוף אסיפם בניגון איכה מחזירין את הספר תורה ויושבים על הארץ ואומרים קינות ויש להאריך בהם עד סמוך לצהרים אחר כך אומרים אשרי ואין אומרים למנצח אלא ובא לציון וגו' ומדלגין את הפסוק ואני זאת וגו' לפי שהיה נראה כמקיים ברית על הקינות ועוד דלא שייך לומר ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך וגו' כיון שהכל בטלים ואסורים בדברי תורה אבל בבית האבל בכל השנה חוץ מתשעה באב אומרים אותו שאף על פי שהאבל בטל מדברי תורה המנחמים אינן בטלין ואומרים ואתה קדוש וגו' ואומרים קדיש שלם בדילוג תתקבל עלינו קדיש יתום ואין אומרים לא שיר היחוד ולא שיר של יום ולא פטום הקטורת ונכון שכל אחד יקרא אחר כך מגילה איכה | ג |
124:4 |
If there is a mourner in the city he goes to the synagogue
in the evening and also in the day upto the end of (reading) the ''Elegies''.
He is allowed to be called to the Torah or read the Haftorah *
because we are all considered as mourners. * { Which is normally forbidden to a mourner. } |
אם יש אבל בעיר הולך לבית הכנסת בלילה וגם ביום עד שיגמרו הקינות ומותר לו לעלות לתורה ולקרות ההפטרה שהרי כולם אבלים הם | ד |
124:5 |
The words of Torah make the heart glad as it is said (Psalm 19:9):
''The statutes of the Lord are right, rejoicing the heart'',
therefore it is forbidden on the 9th of Av to learn Torah,
excepting those topics which sadden one's heart,
for example in the book of Jeremiah the evil (prophecies) in it,
and the verses of comfort should be omitted.
Also the calamities on the nations of the world that are written there are omitted.
It is allowed to study the book of Job,
and the midrash on Lamentations,
and the Gemorrah (Mo-ed Katan Ch.3) ''And these can shave on the festival...'',
which covers the laws of mourning and ostracism,
and the stories (of the destruction of Jerusalem and Beitar)
in (Gittin) the (fifth) chapter ''Damages'',
and the Jerusalem Talmud at the end of tractateTa-anit (Fast)
which covers the destruction of the Temple. *
However, even in these that one is allowed to study,
it is forbidden to enter in to any (halachic) difficulty,
or explanation or commentary,
because (these) bring pleasure to the heart.
Everything that one is allowed to learn by oneself,
one can also teach to children.
One can read (all the Torah topics in) the daily order of prayer
even (the chapter Mishna Zevachim 5) ''Which were the places...''.
The order of ''Ma-amodot'' are not said **
even by one who is accustomed to saying it every day. * { Also the story of the destruction in Sanhedrin and Josephus, and the laws of mourning from the Shulchan Aruch and commentaries. } ** { A description of the rituals of sacrifices in the Temple which became the custom to read after the destruction. } |
דברי תורה משמחין את הלב שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ולכן אסור בתשעה באב ללמוד תורה כי אם בדברים שמעציבין את לבו כגון בספר ירמיה בדברים הרעים שבו ופסוקי נחמה שבו ידלג וכן פורעניות על אומות העולם שכתובים שם ידלג וכן מותר ללמוד בספר איוב ומדרש איכה וגמרא פרק אלו מגלחין דמיירי בדיני אבל ומנודה ובהגדה דפרק הניזקין וירושלמי סוף מסכת תענית דמיירי מחורבן ואף באלו שהוא מותר ללמוד אסור לעיין בהם איזה קושיא ותירוץ או דרוש כי משמחים את הלב וכל מה שמותר האדם ללמוד בעצמו מותר ללמוד גם עם תינוקות מותר לקרות כל סדר היום אפילו איזהו מקומן וסדר מעמדות אין לומר אפילו מי שרגיל לאמרו בכל יום | ה |
124:6 |
Even a pregnant or nursing woman even though it is very difficult for them,
need to complete the fast unless there is a situation
where there is concern, Heaven forbid, of danger (to them).
However, one who is ill, even though he is not in danger,
one may be lenient (on him) and he does not need to complete the fast,
and only fasts some hours,
even more so if he has a weak constitution.
A woman in her 7th to 30th days after birth
has the status of a ill person who is not dangerously ill, *
even though she does not feel ill.
However if she feels completely healthy
and (believes) the fast will not harm her, she can complete it.
Those that need to eat on the 9th of Av
should not eat for enjoyment
but rather what is needed for the health of their body. * { The halacha today is that a sick person who is not dangerously ill should not fast on the 9th of Av, and neither should a woman within the first seven days after giving birth. Similarly one who is weak and could become ill if they do not eat. } |
אפילו עוברות ומניקות אף על פי שמצטערות הרבה צריכות להשלים התענית אם לא במקום שיש לחוש חס ושלום לסכנה אבל חולה אף על פי שאין בו סכנה יש להקל שלא ישלים התענית רק יתענה איזה שעות ומכל שכן אם הוא חלוש בטבעו ויולדת לאחר שבעה ימים עד שלשים יום נמי דינה כחולה שאין בו סכנה אף על פי שאינה חולה אך אם מרגשת בעצמה שהיא בריאה לגמרי והתענית לא יזיק לה יש לה להשלים ואלו שצריכין לאכול בתשעה באב לא יתענגו במאכלים אלא בכדי צורך בריאות הגוף | ו |
124:7 |
Washing is forbidden whether in hot or cold (water)
and even to put a finger in water is forbidden.
The prohibition is only on washing for pleasure.
However (washing) that is not for pleasure is permitted,
and so one can wash one's hands in the morning.
One should be careful to only wash the fingers
which is the purpose of the washing in the morning,
in order to remove the ''unclean spirit'' that remains on the fingers. *
After slightly drying them (so) they are still damp
one passes them over one's eyes.
If one's eyes are dirty ** and one customarily washes them in water,
one washes them also now in the usual way without any worries.
Similarly if one's hands were dirty with mud or the like
it is permitted to wash the dirty place.
Also after going to the toilet one can wash one's hands
a little in the usual way. ***
Also before the afternoon services one can wash the fingers. * { See also Ch. 2:1 } ** { In the morning, when one wakes up, the eyes are normally sticky with dried tears. } *** { Meaning the fingers up to the knuckles. } |
רחיצה אסורה בין בחמין בין בצונן ואפילו להושיט אצבעו לתוך מים אסור ואינו אסור רק רחיצה של תענוג אבל שלא לתענוג מותר ולכן רוחץ ידיו בשחרית ויזהר שלא ירחוץ רק אצבעותיו שזהו עיקר הרחיצה בשחרית מפני שרוח רעה שורה על האצבעות ולאחר שנגבם קצת ועידין לחות קצת מעבירן על עיניו ואם עיניו מלוכלכות ודרכו לרחצם במים רוחצם גם עתה כדרכו ואינו חושש וכן אם היו ידיו מלוכלכות בטיט וכדומה מותר לרחוץ במקום המלוכלך וכן כשעושה צרכיו מותר לרחוץ ידיו קצת כדרכו תמיד וכן לתפלת מנחה ירחוץ אצבעותיו | ז |
124:8 |
Women who are cooking and need to wash the food
because their intention is not washing (their hands).
One who is travelling for the sake of a mitzvah and has no other way before him
except to go through water,
goes through the water both on his way and on his return without hesitating.
However if he is going for business reasons,
going (through the water) is allowed but returning (that way) is forbidden.
One who comes from a journey and his feet are weak may wash them in water. * * { Since this is for medical/health reasons and not for pleasure. } |
נשים המבשלות וצריכות להדיח המאכלים מותרות דהא אין מתכוונות לרחיצה ההולך לצרכי מצוה ואין לפניו דרך אחר רק לעבור במים עובר במים בין בהליכתו בין בחזירתו ואינו חושש אבל אם הולך בשביל ממונו בהליכתו מותר ובחזירתו אסור הבא מן הדרך ורגליו כהות מותר לרחצם במים | ח |
124:9 |
Even though (washing) is not forbidden
except washing for pleasure,
in any event a woman whose (mikva) immersion
should be on the night of the 9th of Av,
should not immerse because sexual relations are forbidden. * * { So the immersion would not be for the purpose of a mitzvah but rather would be like washing for pleasure. } |
אף על פי שאינו אסור כי אם רחיצה של תענוג מכל מקום אשה שחל טבילתה בליל תשעה באב לא תטבול כיון דאסורין בתשמיש | ט |
124:10 |
Anointing is also not forbidden
except for pleasure,
so one who has itchy skin
or needs to (anoint) for some other medical reason may anoint. * * { Deodorant is allowed against body odor and a bride within 30 days after the wedding may use oils, perfumes etc so as not to become unatractive to her new husband. } |
סיכה גם כן אינה אסורה אלא של תענוג אבל מי שיש לו חטטין או לצורך שאר רפואה מותר לסוך | י |
124:11 |
Wearing shoes is not forbidden except those of leather.
Those (made) from cloth or the like,
if the soles are not from leather, are permitted.
Those who walk through (areas with) non-Jews are accustomed
to wear (leather) shoes so as not to be ridiculed.
They should put earth inside the shoes *
and in any case one who is scrupulous should be strict on himself. **
For those who sit in shops it is definitely forbidden.
One who travels a long way by foot,
because it would be very difficult, ***
this was not forbidden by our sages, may their memory be for a blessing,
and they are permitted to wear (leather) shoes,
but when they arrive at the city they take them off.
If they are sitting in a wagon they are forbidden to wear (leather) shoes. * { So that they won't be comfortable. } ** { And not wear leather shoes even in areas with non-Jews. } *** { To walk such a distance without being able to wear proper (leather) shoes. } |
נעילת הסנדל אינו אסור אלא של עור אבל של בגד וכדומה אם אינו מחופה בשולים בעור מותר ההולכים בין האינם יהודים נוהגים ללבוש מנעלים שלא יהיו ללעג ויש ליתן עפר בתוך המנעלים ומכל מקום בעל נפש יחמיר על עצמו והיושבים בחניות ודאי אסורים המהלך בדרך רחוקה ברגליו כיון שהוא טורח גדול לא אסרו חכמינו זכרונם לברכה ומותר בנעילת הסנדל אך כשמגיע לעיר חולץ ואם יושב בעגלה אסור בנעילת הסנדל | יא |
124:12 | Marital relations are forbidden and one should be strict even concerning touching one's wife. | תשמיש המטה אסור ויש להחמיר אפילו בנגיעה באשתו | יב |
124:13 | It is forbidden to greet another on the 9th of Av or even to say: ''Good morning'' and the like is forbidden. If a non-knowledgable (in the halacha) Jew or a non-Jew greets you, one replies in a gentle voice so as not to be strict with them. It is also forbidden to send a gift to another because this is also considered as a greeting. | אסור לשאול בשלום חברו בתשעה באב ואפילו לומר צפרא טבא וכיוצא בו אסור ואם עם הארץ או אינו יהודי שואלין בשלומו משיב בשפה רפה שלא יקפידו עליו וכן אסור לשלוח דורון לחברו שזהו בכלל שאילת שלום | יג |
124:14 | One should not go for an excursion in the market place so as not to come to frivolity or enjoyment. Smoking tobacco is forbidden by some (authorities), and other (authorities) permit it after midday in the privacy of one's home. | לא יטייל בשוק שלא יבא לידי שחוק ושמחה עישוק טאבאק יש אוסרין ויש מתירין לאחר צהרים בצנעא תוך ביתו | יד |
124:15 |
Concerning work:
we are accustomed that all work that takes some time,
even if it is not a professional job rather a normal job,
is forbidden at night and during the day until midday.
However something that does not take time such as lighting candles
or tying (a knot) and the like is permitted.
After midday one can do all the (types of) work.
Business transactions are customarily forbidden before midday,
and after midday are permitted.
However a G-d-fearing person
should be strict the whole day,
whether (concerning) work or business transactions,
so that he is not distracted from mourning.
By a non-Jew it is allowed (also before midday) to have done all work. *
(Concerning a potential) financial loss,
one is allowed to (prevent this by) doing work oneself.
Milking cows is preferably done by a non-Jew,
but if this is not possible one may do it oneself. * { But not where the work is visible to the public. } |
בענין מלאכה אנו נוהגין שכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת אפילו אינו מעשה אומן אלא מעשה הדיוט אסורין בלילה וביום עד צהרים אבל דבר שאין בו שיהוי כגון הדלקת נרות וקשירה וכיוצא בו מותר ולאחר צהרים עושין כל המלאכות וכן משא ומתן נוהגין לאסור קודם צהרים ולאחר צהרים מתירין אבל מי שהוא ירא שמים יש לו להחמיר כל היום בין במלאכה בין במשא ומתן שלא יסיח דעתו מן האבילות ועל ידי אינו יהודי מותר לעשות כל מלאכה דבר האבד מותר לעשות גם בעצמו לחלוב הפרות טוב לעשות על ידי אינו יהודי ואם אי אפשר מותר בעצמו | טו |
124:16 |
It is customary not to sit on a chair,
neither at night nor during the day until midday.
However (sitting) on the ground and after midday (on a chair) is allowed. *
The rest of the prohibitions ** are forbidden until the appearance of (three) stars. * { Sitting on a pillow or low stool is allowed - Mishnah Berurah 559:11 } ** { Eating, drinking, washing, anointing, marital relations, leather shoes. } |
נוהגין שאין יושבין על ספסל לא בלילה ולא ביום עד לאחר צהרים כי אם על הארץ ואחר צהרים מותרין אבל שאר דברים האסורים אסורים עד צאת הכוכבים | טז |
124:17 |
It is customary not (to start) preparing the (evening) meal until after midday
but for the sake of a mitzvah it is permitted. * * { This includes shopping for food one needs to buy, as well as cooking. } |
נוהגין שלא להכין צרכי סעודה עד אחר צהרים אבל לצורך מצוה מותר | יז |
124:18 |
If there is a baby to circumcise,
the circumcision should be done after finishing (saying) the Elegies.
The father of the boy, his mother, the sandok, and the mohel, *
are allowed to wear Shabbat (festive) clothes in honour of the circumcision,
but afterwards remove them.
One may light candles in honour of the circumcision.
The cup (of wine for the blessings) is given to a child to drink. * { See Ch. 163 for details of the ceremony of circumcision. } |
אם יש תינוק למול מלין אותו אחר שגמרו את הקינות ואבי הבן ואמו והסנדק והמוהל מותרין ללבוש בגדי שבת לכבוד המילה ואחר כך פושטין אותן ומדליקין נרות לכבוד המילה והכוס נותנין לתינוק לשתות | יח |
124:19 |
At the afternoon service one puts on the tallit and tefillin with (their) blessings.
We say the Psalm of the Day
and the rest of the prayers omtted at the morning service.
We say ''Happy are they that dwell in Your house'',
half-kaddish, and read in the Torah and Haftorah
as on other fast days.
We return the Sefer Torah,
and the Reader says half-kaddish.
We say the Amidah
and (add) ''Comfort, O Lord our G-d'' in the blessing ''...rebuilder of Jerusalem''.
If one forgets one says it after ''Answer us, O Lord'', *
and not conclude ''Blessed are...the comforter of Zion...''
rather ''for you hearken...''.
If also there one did not remember
until after one said ''Blessed are You, O Lord...'',
one finishes the blessing of ''...Who hears prayer.''
and (continues) praying according to the (normal) order and does not need to go back.
The Reader in his repetition of the Amidah says the Priestly Blessing,
and after the Amidah full kaddish with ''May the prayers and supplications...''.
The tefillin are removed and we pray the Evening service.
If the moon is shining we sanctify it, **
see in Ch. 97:11 that one should eat first. * { Before ''O may our eyes'' in the blessing ''Be favourable...'' according to the Mishna Berura 557:2 } ** { Mishna Berura 426:11 - proper shoes should be put on first. } |
במנחה מניחין טלית ותפילין בברכות ואומרים שיר של יום ושאר הדברים שחסרו בשחרית ואומרים אשרי חצי קדיש וקורין בתורה ומפטירין כמו בשאר תענית צבור ומכניסין את הספר תורה ואומר השליח צבור חצי קדיש ומתפללין שמונה עשרה ואומר נחם בברכת ולירושלים ואם שכחו שם אומרו אחר עננו ולא יסיים ברוך מנחם וכו' אלא כי אתה שומע וכו' ואם גם שם לא נזכר עד לאחר שאמר ברוך אתה ה' גומר הברכה שומע תפלה ומתפללין כסדר ואין צריך לחזור השליח צבור בחזרת התפלה אומר ברכת כהנים ואחר התפלה קדיש שלם תתקבל וחולצין התפילין ומתפללין מעריב ואם הלבנה זורחת מקדשין אותה ועיין לעיל סימן צ''ז סעיף י''א שצריכין לטעום תחלה | יט |
124:20 |
The sages said (Ta-anit 29a): On the seventh of Av
the Gentiles entered the Sanctuary,
they eat, drank and vandalized it on the seventh
and the eighth,
on the ninth towards evening they set it on fire,
and it continued burning until the tenth day, until sunset.
However they did not fix the fast for the tenth day,
even though the majority of the Sanctuary was burnt on it,
because the beginning of a disaster is the worst part.
The Jerusalem Talmud (Ta-anit 4:6) tells
that Rabbi Avin fasted on (both) the ninth and the tenth.
Rabbi Levi fasted on the ninth and the night of the tenth.
Because he did not have the strength to fast
all of the tenth day, he fasted only (during) the night.
We (now) are even weaker
and we do not fast except on the ninth only,
but are strict and do not eat meat
nor drink wine on the night of the tenth,
and not on the tenth day until midday,
except for a festive meal. *
Similarly we should not bless ''...who has kept us in life...'' and also not to wash
nor cut the hair or do laundry until midday on the tenth day.
One who is strict on himself regarding all these things
mentioned (above) the whole of the tenth day, is to be praised.
If the tenth day falls on Friday,
it is permitted to wash, cut the hair, and do laundry
immediately in the morning in honor of the Shabbat. * { Such as for a circumcision. } |
תניא בז' באב נכנסו הגוים להיכל ואכלו ושתו וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי לעת ערב הציתו בו את האש והיה דולק והולך עד יום העשירי עד שקיעת החמה והא דלא קבעו את התענית ליום העשירי אף שרובו של היכל נשרף בו מפני שהתחלת הפרעניות חמיר טפי ואיתא בירושלמי ר' אבין התענה תשיעי ועשירי ר' לוי התענה תשיעי וליל עשירי מפני שלא היה בו כח להתענות כל היום העשירי התענה רק הלילה ואנו תש כחנו ואין מתענין רק תשיעי לבד אך מחמירין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ולא ביום העשירי עד חצות היום כי אם בסעודת מצוה וכן אין לברך שהחיינו גם אין לרחוץ ולא להסתפר ולכבס עד חצות יום העשירי ומי שמחמיר על עצמו בכל הדברים הנזכרים כל יום העשירי הרי זה משובח אם יום העשירי חל בערב שבת מותר לרחוץ ולהסתפר ולכבס מיד בשחרית מפני כבוד השבת | כ |
124:21 | A woman who had given birth, even though she is fasting (as it is) after 7 (days) from the birth, is permitted on the night of the tenth (to eat) meat and (drink) wine. | יולדת אף שמתענה לאחר שבעה ללידתה מותרת ליל עשירי בבשר ויין | כא |
124:22 |
It is proper not to have relations on the night of the tenth,
unless this is the night of her immersion, *
or he is going on a journey or returning from a journey. ** * { Marital relations must not be delayed after the woman has been to the mikva. } * { The husband is obliged to have relations with his wife, if she so wishes, before he goes away for any time from the home, and also when he has been away and has now returned. } |
נכון שלא לשמש מטתו ליל עשירי אם לא כשהוא ליל טבילה או שהוא יוצר לדרך או בא מן הדרך | כב |