44:1 |
(About) the laws of finger washing before grace, | בדין מים אחרונים |
|
there are many who are lenient. | הרבה מקילים |
|
However, it is proper | אבל נכון |
|
for anyone who fears G-d | לכל ירא שמים |
|
to be careful about this. | ליזהר בהם |
|
[One need not wash (all the hand)); | ואין צריכין ליטול |
|
rather up to the second joint | אלא עד פרק שני |
|
of the fingers. | מן האצבעות |
|
One holds one's hands downward | וישפיל ידיו |
|
before drying them [to let the water drip off]. | קודם שמנגבן |
|
The person who leads the grace | והמברך |
|
should wash his hands first.* | הוא נוטל בראשונה |
* { If there are more than five people present, the person leading the grace should be the fifth from the last to wash (Shulchon Oruch, Orach Chayim 181:6). Thus, he will not have to wait long before beginning the grace.} |
44:2 |
One should not wash (one's hands) | אין נוטלין |
|
over the ground | על גבי קרקע |
|
where people walk, | במקום שבני אדם הולכין |
|
because of the spirit of impurity | מפני שרוח רעה |
|
which rests upon this water. | שורה על מים אלו |
|
Rather, one should wash | אלא יטול |
|
into a receptacle | לתוך כלי |
|
or under the table, | או תחת השלחן |
|
dry one's hands | ומנגב ידיו |
|
and then say grace. | ואחר כך מברך ברכת המזון |
|
No interruption should be made | ולא יפסיק |
|
between washing and grace. | בין הנטילה לברכת המזון |
44:3 |
One should not remove | אין להסיר |
|
the tablecloth and the bread | המפה והלחם |
|
until after grace, | עד לאחר ברכת המזון |
|
so that a loaf of bread | שיהא פת |
|
is on the table | מונח על השלחן |
|
while grace is said.* | בשעת ברכת המזון |
|
This is to show | להראות |
|
that we have an abundance (of blessings) | כי יש שפע |
|
from G-d, blessed be His name, | מאת ה' יתברך שמו |
|
to eat and to leave over, | לאכול ולהותיר |
|
as Elisha told his attendant (II Kings 3:43): | וכמו שאמר אלישע למשרתו |
|
"Thus G-d says, | כי כה אמר הי |
|
'They will eat and leave over' ". | אכול והותר |
|
Furthermore, | ועוד |
|
because a blessing | משום דהברכה |
|
cannot rest within a void, | אינו שורה על דבר ריק |
|
but only where there is some substance, | אלא כשיש שם איזה דבר |
|
as (we learn) from Elisha's question | כמו שאמר אלישע |
|
to Ovadiah's wife (II Kings 4:2): | לאשת עובדיה |
|
"What do you have at home?". | מה יש לך בבית |
* {The Shulchon Oruch, Orach Chayim 180:3 mentions that it is improper to bring an entire new loaf to bread, for this resembles an idolatrous practice.} |
44:4 |
It is customary to remove | נוהגין להסיר |
|
the knives from the table | את הסכינים מעל השלחן |
|
before grace, | קודם ברכת המזון |
|
or cover them, | או לכסותן |
|
for a table is like an altar. | כי השלחן דומה למזבח |
|
About the altar's [stones) | ומזבח |
|
it is said (Deut. 27:5]: | נאמר |
|
"You shall not lift up iron against them." | לא תניף עליהם ברזל |
|
For iron shortens man's life, | לפי שהברזל מקצר ימיו של אדם |
|
while the altar prolongs man's life. | והמזבח מאריך ימי האדם |
|
It is not proper | ואינו בדין |
|
to raise that which shortens | שיונף המקצר |
|
against that which prolongs. | על המאריך |
|
The table also prolongs man's life | וגם השלחן מאריך ימיו של אדם |
|
and atones for his sins | ומכפר עונותיו |
|
through offering hospitality. | בהכנסת אורחים |
|
[Sanhedrin 103b] praises the great power of hospitality, | שגדול כחה של לגימה |
|
that causes the Divine Presence (to rest in a home). | שמשרה שכינה |
|
In many places the custom is | ונהגו בהרבה מקומות |
|
not to cover (knives) on Sabbaths and festivals. | שלא לכסותן בשבת ויום טוב |
|
They are covered during the week, | כי בחול מכסין אותן |
|
because they are (signs) of Esau's power. | מפני שהן כחו של עשו |
|
However, on Sabbaths and festivals, | ובשבת ויום טוב |
|
neither Satan | אין שטן |
|
nor the forces of evil have power. | ואין פגע רע |
|
These customs of the Jews | ומנהגן של ישראל |
|
have the weight of Torah law. | תורה היא |
44:5 |
Even if one ate only a k'zayis of bread | אפילו לא אכל רק כזית פת |
|
|
one should say grace. | צריך לברך ברכת המזון |
44:6 |
(Grace) is not said while standing | לא יברך מעומד |
|
|
nor while walking, | ולא מהלך |
|
but only while sitting. | אלא מיושב |
|
Even if he was walking | ואפילו היה הולך |
|
about his home while he ate, | בתוך ביתו כשאכל |
|
or was standing | או שהיה עומד |
|
or reclining | או מסיב |
|
when he has to say grace, | כשצריך לברך |
|
he must sit, | צריך לישב |
|
in order to concentrate more. | כדי לכוין דעתו ביותר |
|
He should not recline, | וגם לא יהא מיסב |
|
for this is arrogant. | שהוא דרך גאוה |
|
Rather, he should sit. | אלא ישב |
|
One should wear upper garments (jacket or cloak) | וילבש מלבוש העליון |
|
and also put a hat on his head, | וגם יניח הכובע בראשו |
|
so that one will feel (the fear of) heaven on one | שיהא מורא שמים עליו |
|
and have one's concentration roused.* | ויעורר הכונה |
* {The Shulchon Oruch HoRav 183:6 quotes the Sages of the Kabbalah, who state that, in particular, these practices must be followed in Eretz Yisrael, in deference to the revelation of G-d's presence there.} |
|
One should say (grace) with awe and reverence. | ויברך באימה וביראה |
|
and not do anything else | ולא יעשה שום דבר |
|
while he says (grace). | בשעה שהוא מברך |
44:7 |
It is customary | נוהגין |
|
that those listening (to grace) | שהשומעים |
|
respond "Amen" | עונין אמן |
|
after each "The Merciful One..." in the grace. | לאחר הרחמן שבברכת המזון |
|
This is based on the Midrash (which teaches) | משום דאיתא במדרש |
|
that when one hears a person at prayer | כששומע אחד מתפלל דבר |
|
or bless Israel, | או מברך לישראל |
|
even if (G-d's) name was not said, | אפילו בלא הזכרת השם |
|
is obliged to respond "Amen,". | חייב לענות אמן |
44:8 |
One who transgresses and delays | עבר ושהה |
|
from saying grace | מלברך ברכת המזון |
|
the time it takes for digestion, | עד שיעור עיכול |
|
this is (the time it takes) | דהיינו |
|
for one to become hungry (again), | שמתחיל להיות רעב |
|
can no longer say grace. | אין לו עוד תקנה לברך |
|
Some (authorities) say that this time of digestion, | יש אומרים דשיעור עיכול |
|
is 72 minutes.* | הוא שעה וחומש |
|
However, after large meals | ומכל מקום בסעודות גדולות |
|
(people) will sometimes sit together | לפעמים יושבים |
|
between eating and saying grace, | בין האכילה לברכת המזון |
|
for longer than that time. | יותר מזמן זה |
|
Since meanwhile they also | והיינו מפני שגם בינתיים |
|
are still drinking and eating dessert (this is acceptable). | עוסקים בשתיה ופרפאות |
|
Nevertheless, it is proper | ומכל מקום הנכון |
|
not to delay (grace) for too (long). | שלא לשהות הרבה |
* {The Shulchon Oruch HoRav (184:3) and the Mishnoh B'rurah (184:20) allow a person who ate a full meal to say grace even if he delayed a longer time. Nevertheless, this applies only after the fact. By no means should a person intentionally delay the saying of grace.} |
44:9 |
Transgressed and left his place (where he ate) | עבר ויצא ממקומו |
|
before saying grace, | קודם שבירך ברכת המזון |
|
if there is at this place | אם יש לו במקום שהוא שם |
|
some bread, he may eat there | קצת פת יאכל שם |
|
without saying "who brings forth..." (see Ch. 42:19) | ואין צריך לברך עליו ברכת המוציא |
|
and afterwards say grace there. | ויברך אחר כך ברכת המזון שם |
|
If he has no bread there, | ואם אין לו שם פת כלל |
|
he must return to the place where he ate | צריך לחזור למקומו |
|
to say grace. | לברך |
|
If he is so far away | ואם הוא רחוק כל כך |
|
that it can be assumed, | שיש לחוש |
|
that in the time it takes him to return, | שעד שיחזור למקומו |
|
the time of digestion will pass, | ישהה שיעור עיכול |
|
he may say grace where he is. | יברך במקום שהוא שם |
44:10 |
On a Sabbath which is also Rosh Chodesh, | בשבת שחל בו ראש חדש |
|
a festival, | או יום טוב |
|
or a Chol Hamo'ed, | או חול המועד |
|
one first says | אומרים תחלה |
|
"May it please You..." | רצה |
|
and afterwards | ואחר כך |
|
"May there ascend, come,...". | יעלה ויבא |
|
for the Sabbath occurs more often and is holier | מפני שהשבת תדיר ומקודש |
|
than these (days). | יותר מהם |
44:11 |
One who forgot | מי ששכח |
|
and is unsure | ונסתפק לו |
|
whether or not he said grace, | אם בירך ברכת המזון או לא |
|
if his appetite is satisfied, | אם הוא שבע |
|
(For then, saying grace | דאז ברכת המזון |
|
is an obligation from the Torah itself.*) | דאורייתא |
|
and must say grace again. | צריך לברך פעם שנית |
|
Similarly, if one fell asleep | וכן אם נרדם בשינה |
|
in the middle of grace | באמצע ברכת המזון |
|
and when he awoke | וכשהקיץ |
|
did not know where he stopped, | אינו יודע היכן פסק |
|
must go back to the beginning | צריך לחזור לראש |
|
of the grace. | ברכת המזון |
* {Deuteronomy 8:10 states: "When you shall be eat and be satisfied, you shall bless G-d, your Lord..." Thus, according to the Torah itself, the requirement to say grace applies only when one has eaten to the point of satisfaction. Nevertheless, the Sages imposed the obligation of saying grace after eating a k'zayis.} |
|
A women who is unsure | ואשה שנסתפקה |
|
whether or not she said grace | אם ברכה או לא |
|
does not have to say it again.* | אינה צריכה לברך פעם שנית |
* {This law is based on the principle that it is questionable whether a woman's obligation to say grace stems the Torah or the Rabbis. However, a woman should not be prevented from saying grace if she desires to do so (Mishnoh B'rurah 186:3)}. |
44:12 |
If one made a mistake on the Sabbath | טעה בשבת |
|
and omitted "May it please You..." | ולא אמר רצה |
|
or on a festival | או ביום טוב |
|
and didn't say | ולא אמר |
|
"May there ascend, come,...". | יעלה ויבא |
|
If one remembered | אם נזכר |
|
before saying G-d's name | קודם שהזכיר את השם |
|
in the blessing | מן הברכה של |
|
"Blessed are you, O Lord, | ברוך אתה ה |
|
who builds in His mercy Jerusalem", | בונה ברחמיו ירושלים |
|
one should go back and say | אומר שם |
|
"May it please You..." | רצה |
|
or "May there ascend, come,..." | או יעלה ויבא |
|
and then | ואחר כך |
|
(repeat) "and build..." (and complete the blessing). | ובנה וכו |
|
If one did not remember | אבל אם לא נזכר |
|
until after mentioning G-d's name, | עד לאחר שהזכיר את השם |
|
one should conclude the blessing | מסיים את הברכה |
|
"who builds in his mercy Jerusalem. Amen", | בונה ברחמיו ירושלים אמן |
|
and say (the following): | ואומר שם |
|
On the Sabbath: | בשבת |
|
"Blessed are You, O Lord, | ברוך אתה הי |
|
our G-d, King of the Universe, | אלקינו מלך העולם |
|
who has given the Sabbaths | אשר נתן שבתות |
|
to His nation, Israel, to rest on, | למנוחה לעמו ישראל |
|
in love, as a sign and a covenant. | באהבה לאות ולברית |
|
Blessed are You, O Lord, | ברוך אתה הי |
|
who sanctifies the Sabbath." | מקדש השבת |
|
And on a festival, one says: | וביום טוב אומר שם |
|
"Blessed are You, O Lord, | ברוך אתה הי |
|
our G-d, King of the Universe, | אלקינו מלך העולם |
|
who has given the festivals, | אשר נתן ימים טובים |
|
to His nation, Israel, | לעמו ישראל |
|
for happiness and rejoicing, | לששון ולשמחה |
|
this festive day. | את יום חג |
|
of (name of festival), | פלוני הזה |
|
Blessed are You, O Lord, | ברוך אתה הי |
|
who makes holy Israel and the seasons." | מקדש ישראל והזמנים |
|
Should a festival fall on a Sabbath | ואם חל יום טוב בשבת |
|
and one forgot "May it please You..." | ושכח רצה |
|
and also "May there ascend, come,..." | וגם יעלה ויבא |
|
one should say: | אומר |
|
"Blessed are You, O Lord, | ברוך אתה הי |
|
our G-d, King of the Universe, | אלקינו מלך העולם |
|
who has given Sabbaths for rest | אשר נתן שבתות למנוחה |
|
to His nation, Israel, in love, | לעמו ישראל באהבה |
|
as a sign and a covenant, | לאות ולברית |
|
and festivals for happiness and rejoicing, | וימים טובים לששון ולשמחה |
|
this festive day | את יום חג |
|
of (name of festival), | פלוני הזה |
|
Blessed are You, O Lord, | ברוך אתה הי |
|
who makes holy the Sabbath, | מקדש השבת |
|
Israel, and the seasons." | וישראל והזמנים |
|
If one said "May it please You..." (and should have) | ואם אמר רצה |
|
but omitted, "May there ascend, come,...", | ולא אמר יעלה ויבא |
|
one says as (mentioned above) for festivals only. | אומר כמו ביום טוב לבד |
|
If one said "May there ascend, come,...", | ואם אמר יעלה ויבא |
|
and omitted "May it please You...", | ולא רצה |
|
one says as (mentioned above) for the Sabbath only. | אומר כמו בשבת בלבד |
44:13 |
If one did not remember (these omissions) | אם לא נזכר |
|
until after beginning | עד לאחר שהתחיל |
|
the next blessing, | הברכה שלאחריה |
|
which is: "Blessed are You, O Lord, | שהיא ברוך אתה הי |
|
our G-d, King of the Universe, | אלקינו מלך העולם |
|
O G-d, our Father.." | האל אבינו וכו |
|
even if one said only | אפילו לא אמר רק |
|
the word "Blessed" by itself | תיבת ברוך בלבד |
|
one can not compensate (for these omissions), | שוב אין לו תקנה |
|
by the blessing "who has given...". | בברכת אשר נתן |
|
Therefore, | ולכן |
|
if one is (saying grace) | אם הוא |
|
after the first two meals (evening and mid-day) | בשתי סעודות הראשונות |
|
one must go back to the beginning of grace. | חוזר לראש ברכת המזון |
|
If one not yet said (anything) | וכשלא אמר עדיין |
|
except "Blessed are You, O Lord," | רק ברוך אתה הי |
|
one concludes* with "teach us your laws" | יסיים למדני חקיך |
|
so that (the blessing) will not be in vain, | כדי שלא יהיה לבטלה |
|
and then go back | ואחר כך חוזר |
|
to the start of the grace. | לראש ברכת המזון |
* {This is the option of the Shulchon Oruch HoRav 188:9. The Chayei Odom maintains that until the words "King of the Universe" in the fourth blessing, one may say the blessing "who has given...". However, the Mishnoh B'rurah (188, Bi'ur Halochoh) and other authorities question this opinion.} |
|
However, in the third meal, | אבל בסעודה שלישית |
|
even on the Sabbath | שאפילו בשבת |
|
there is no requirement to eat bread | אינו מחויב לאכול פת דוקא |
|
and surely [since there is no third meal] | ומכל שכן |
|
on a festival | ביום טוב |
|
and grace is not | וברכת המזון אינה |
|
obligatory for him on that day, | חובת היום עליו |
|
so one does not return to the beginning. | לכן אינו חוזר לראש |
|
Rather, one finishes the grace as such. | אלא גומר כך ברכת המזון |
|
However, if one remembered (the omissions) | אבל אם נזכר |
|
at a place where one can compensate | במקום שיכול לתקן |
|
with the blessing "who has given..." | ברכת אשר נתן וכו |
|
one must compensate, | מחויב לתקן |
|
even if one has eaten several meals. | אפילו בכמה סעודות שאכל |
44:14 |
A person who erred on Rosh Chodesh | טעה בראש חדש |
|
and omitted "May there ascend, come,...", | ולא אמר יעלה ויבא |
|
should say: "Blessed are You, O Lord, | אומר ברוך אתה הי |
|
our G-d, King of the Universe, | אלקינו מלך העולם |
|
Who has given the new moons | אשר נתן ראשי חדשים |
|
to His nation, Israel, for remembrance." | לעמו ישראל לזכרון |
|
A concluding blessing is not said. | ואינו חותם |
|
(There is no difference in this regard | אין חילוק בזה |
|
between day and night.) | בין ביום בין בלילה |
|
On Chol Hamo'ed, | ובחול המועד |
|
if one forgot to say "May there ascend, come,..." | אם לא אמר יעלה ויבא |
|
one says "Blessed are You, O Lord, | יאמר ברוך אתה הי |
|
our G-d, King of the Universe, | אלקינו מלך העולם |
|
who has given holidays | אשר נתן מועדים |
|
to His nation, Israel, for happiness and rejoicing, | לעמו ישראל לששון ולשמחה |
|
this festive day | את יום חג |
|
of (name of festival), | פלוני הזה |
|
Blessed are You, O Lord, | ברוך אתה הי |
|
Who makes holy Israel and the seasons." * | מקדש ישראל והזמנים |
* {The Nusach Ha'Ari zal and the Mishnoh B'rurah 188:27 omit the concluding blessing.} |
|
(If one forgot) on Rosh Hashanah | ובראש השנה |
|
one says "Blessed are You, O Lord, | אומר ברוך אתה הי |
|
our G-d, King of the Universe, | אלקינו מלך העולם |
|
who has given festivals | אשר נתן ימים טובים |
|
to His nation, Israel, | לעמו ישראל |
|
this day of remembrance. | את יום הזכרון הזה |
|
Blessed are You, O Lord, | ברוך אתה הי |
|
Who makes holy Israel | מקדש ישראל |
|
and the day of remembrance". | ויום הזכרון |
|
if one does not remember (the omissions) | ואם לא נזכר |
|
until after beginning the next blessing, | עד לאחר שהתחיל הברכה שלאחריה |
|
one need not go back to the beginning, | אינו חוזר לראש |
|
because on Rosh Hashanah, | משום דבראש השנה |
|
Rosh Chodesh, | וראש חדש |
|
and Chol Hamo'ed, | וחול המועד |
|
there is no obligation | אינו מחויב |
|
to eat bread. | לאכול פת דוקא |
44:15 |
If Rosh Chodesh fell on the Sabbath | ראש חדש שחל בשבת |
|
and one forgot "May it please You..." | ושכח רצה |
|
and also "May there ascend, come,...", | וגם יעלה ויבא |
|
then remembers, he should say: | ונזכר ואומר |
|
"Blessed are You, O Lord, | ברוך אתה הי |
|
our G-d, King of the Universe, | אלקינו מלך העולם |
|
who has given the Sabbaths | אשר נתן שבתות |
|
to His nation, Israel, to rest on, | למנוחה לעמו ישראל |
|
in love, as a sign and a covenant. | באהבה לאות ולברית |
|
and the new moons for remembrance. | וראשי חדשים לזכרון |
|
Blessed are You, O Lord, | ברוך אתה הי |
|
who sanctifies the Sabbath, | מקדש השבת |
|
Israel, and the new moons". | וישראל וראשי חדשים |
|
Though Rosh Chodesh itself | אף על פי שבראש חדש לבד |
|
does not require a concluding blessing, | אינו חותם |
|
since a concluding blessing is said | הכא כיון שהוא חותם |
|
for the Sabbath, | בשביל שבת |
|
one also mentions Rosh Chodesh. | מזכיר גם ראש חדש |
|
If one said "May it please You..." (and should have) | אם אמר רצה |
|
but omitted, "May there ascend, come,...", | ולא אמר יעלה ויבא |
|
and did not remember until after | ולא נזכר עד לאחר |
|
one began the following (fourth) blessing, | שהתחיל הברכה שלאחריה |
|
one does not start again, | אינו חוזר לראש |
|
because the Sabbath has been mentioned, | דהא של שבת אמר |
|
and for Rosh Hodesh one does not go back. | ובשביל ראש חדש אינו חוזר |
|
If one said "May there ascend, come,..." | ואם אמר יעלה ויבא |
|
but omitted "May it please You...", | ולא אמר רצה |
|
one (must) start again (grace) | והוא חוזר לראש |
|
and also say (again) "May there ascend, come,...". | צריך לומר גם יעלה ויבא |
|
The same principles apply | והוא הדין |
|
for Chol Hamo'ed and Rosh Hashanah. | לחול המועד ראש השנה |
44:16 |
On Chanukah and Purim, | בחנוכה ובפורים |
|
if one forgot to say "On the miracles.." | אם שכח לומר על הנסים |
|
and did not remember | ולא נזכר |
|
until after saying G-d's name | עד לאחר שאמר את השם |
|
at the conclusion of the blessing | מחתימת הברכה |
|
- i.e., "Blessed are You, O Lord" was said - | שאמר ברוך אתהי ה |
|
one need not go back (to say it) | אינו חוזר |
|
However, during the "The Merciful One,.." (prayers), | אך בתוך הרחמן |
|
one should say: | יאמר |
|
"The Merciful One, | הרחמן |
|
may He perform for us | הוא יעשה לנו |
|
miracles and wonders | נסים ונפלאות |
|
as He performed for our ancestors | כמו שעשה לאבותינו |
|
in those days, at this season." | בימים ההם בזמן הזה |
|
[Then on Chanukah:] "In the days of Matisyohu..." | בימי מתתיהו וכו |
|
[and on Purim:] "In the days of Mordechai..." | בימי מרדכי וכו |
44:17 |
If one was eating on Sabbath (afternoon) | היה אוכל בשבת |
|
until nightfall, | וחשכה לו |
|
since one has not yet | כיון שעדיין הוא לא |
|
said the evening service | התפלל ערבית |
|
"May it please You..." should be said [in grace]. | אומר רצה |
|
Similarly, on a festival, | וכן ביום טוב |
|
Rosh Chodesh, | ראש חדש |
|
Chanukah, or Purim, | חנוכה ופורים |
|
if one began eating | כיון שהתחלת הסעודה |
|
while it was still day, | היתה ביום |
|
one should mention | צריך להזכיר |
|
the uniqueness of the day, | מענין היום |
|
even though one says (grace) at night. | אף על פי שמברך בלילה |
|
If one began eating | ואם אכל |
|
on the afternoon before Rosh Chodesh | בערב ראש חדש |
|
and continued one's meal | ונמשכה סעודתו |
|
into the night, | גם תוך הלילה |
|
eating at night, | ואכל גם בלילה |
|
(at least) a k'zayis of bread | כזית פת |
|
"May there ascend, come,..." should be said. | צריך לומר יעלה ויבא |
|
Similarly on Chanukah and Purim. | וכן בחנוכה ובפורים |
|
If one began eating | ואם התחיל לאכול |
|
on a Sabbath | בשבת |
|
and continued one's meal into the night, | ונמשכה סעודתו תוך הלילה |
|
and ate at night | ואכל גם בלילה |
|
(at least) a k'zayis of bread, | כזית פת |
|
and tomorrow (this night) is Rosh Chodesh, | ולמחר הוא ראש חדש |
|
one should say "May it please You..." | אומר רצה |
|
and also "May there ascend, come,..." | וגם יעלה ויבא |
|
Similarly on Chanukah and Purim. | וכן בחנוכה ופורים |
|
There are (authorities) who disagree (with this ruling) | ויש חולקין |
|
because it is self-contradictory. | משם דהוי כתרתי דסתרי |
|
Accordingly, | על כן |
|
one should avoid (such a situation) | יש למנוע |
|
by not eating into the night. | שלא לאכול אז בלילה |
44:18 |
If an idolater is in the room | אם יש עובד כוכבים בבית |
|
when grace is being said | כשמברך ברכת המזון |
|
we say (after) | יאמר |
|
"(May He bless) us.." | אותנו |
|
"members of the covenant" (so as to exclude him) | בני ברית |
|
(then finish the blessing) "all of us together". | כולנו יחד |