Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2001

Hebrew/English Main Text Hebrew Main Text English Main Text Previous Next Help Index Home

דין מים אחרונים וברכת המזוןCh. 44:1-18. The Laws of finger washing and the blessings after the meal

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18

44:1 בדין מים אחרונים (About) the laws of finger washing before grace, הרבה מקילים there are many who are lenient. אבל נכון However, it is proper לכל ירא שמים for anyone who fears G-d  ליזהר בהם to be careful about this.
ואין צריכין ליטול [One need not wash (all the hand)); אלא עד פרק שני rather up to the second joint מן האצבעות of the fingers. וישפיל ידיו One holds one's hands downward קודם שמנגבן before drying them [to let the water drip off]. והמברך The person who leads the grace הוא נוטל בראשונה should wash his hands first.*

* { If there are more than five people present, the person leading the grace should be the fifth from the last to wash (Shulchon Oruch, Orach Chayim 181:6). Thus, he will not have to wait long before beginning the grace.}

44:2 אין נוטלין One should not wash (one's hands) על גבי קרקע over the ground במקום שבני אדם הולכין where people walk, מפני שרוח רעה because of the spirit of impurity שורה על מים אלו which rests upon this water. אלא יטול Rather, one should wash לתוך כלי into a receptacle או תחת השלחן or under the table, ומנגב ידיו dry one's hands ואחר כך מברך ברכת המזון and then say grace. ולא יפסיק No interruption should be made בין הנטילה לברכת המזון between washing and grace.
44:3 אין להסיר One should not remove המפה והלחם the tablecloth and the bread עד לאחר ברכת המזון until after grace, שיהא פת so that a loaf of bread מונח על השלחן is on the table בשעת ברכת המזון while grace is said.* להראות This is to show כי יש שפע that we have an abundance (of blessings) מאת ה' יתברך שמו from G-d, blessed be His name, לאכול ולהותיר to eat and to leave over, וכמו שאמר אלישע למשרתו as Elisha told his attendant (II Kings 3:43): כי כה אמר הי "Thus G-d says, אכול והותר 'They will eat and leave over' ". ועוד Furthermore, משום דהברכה because a blessing אינו שורה על דבר ריק cannot rest within a void, אלא כשיש שם איזה דבר but only where there is some substance, כמו שאמר אלישע as (we learn) from Elisha's question לאשת עובדיה to Ovadiah's wife (II Kings 4:2): מה יש לך בבית "What do you have at home?".

* {The Shulchon Oruch, Orach Chayim 180:3 mentions that it is improper to bring an entire new loaf to bread, for this resembles an idolatrous practice.}

44:4 נוהגין להסיר It is customary to remove את הסכינים מעל השלחן the knives from the table קודם ברכת המזון before grace, או לכסותן or cover them, כי השלחן דומה למזבח for a table is like an altar. ומזבח About the altar's [stones) נאמר it is said (Deut. 27:5]: לא תניף עליהם ברזל "You shall not lift up iron against them." לפי שהברזל מקצר ימיו של אדם For iron shortens man's life, והמזבח מאריך ימי האדם while the altar prolongs man's life. ואינו בדין It is not proper שיונף המקצר to raise that which shortens על המאריך against that which prolongs.
וגם השלחן מאריך ימיו של אדם The table also prolongs man's life ומכפר עונותיו and atones for his sins בהכנסת אורחים through offering hospitality. שגדול כחה של לגימה [Sanhedrin 103b] praises the great power of hospitality, שמשרה שכינה that causes the Divine Presence (to rest in a home).
ונהגו בהרבה מקומות In many places the custom is שלא לכסותן בשבת ויום טוב not to cover (knives) on Sabbaths and festivals. כי בחול מכסין אותן They are covered during the week, מפני שהן כחו של עשו because they are (signs) of Esau's power. ובשבת ויום טוב However, on Sabbaths and festivals, אין שטן neither Satan ואין פגע רע nor the forces of evil have power. ומנהגן של ישראל These customs of the Jews תורה היא have the weight of Torah law.
44:5 אפילו לא אכל רק כזית פת Even if one ate only a k'zayis of bread צריך לברך ברכת המזון one should say grace.
44:6 לא יברך מעומד (Grace) is not said while standing ולא מהלך nor while walking, אלא מיושב but only while sitting. ואפילו היה הולך Even if he was walking בתוך ביתו כשאכל about his home while he ate, או שהיה עומד or was standing או מסיב or reclining כשצריך לברך when he has to say grace, צריך לישב he must sit, כדי לכוין דעתו ביותר in order to concentrate more. וגם לא יהא מיסב He should not recline, שהוא דרך גאוה for this is arrogant. אלא ישב Rather, he should sit.
וילבש מלבוש העליון One should wear upper garments (jacket or cloak) וגם יניח הכובע בראשו and also put a hat on his head, שיהא מורא שמים עליו so that one will feel (the fear of) heaven on one ויעורר הכונה and have one's concentration roused.*

* {The Shulchon Oruch HoRav 183:6 quotes the Sages of the Kabbalah, who state that, in particular, these practices must be followed in Eretz Yisrael, in deference to the revelation of G-d's presence there.}

ויברך באימה וביראה One should say (grace) with awe and reverence. ולא יעשה שום דבר and not do anything else בשעה שהוא מברך while he says (grace).

44:7 נוהגין It is customary שהשומעים that those listening (to grace) עונין אמן respond "Amen" לאחר הרחמן שבברכת המזון after each "The Merciful One..." in the grace. משום דאיתא במדרש This is based on the Midrash (which teaches) כששומע אחד מתפלל דבר that when one hears a person at prayer או מברך לישראל or bless Israel, אפילו בלא הזכרת השם even if (G-d's) name was not said, חייב לענות אמן is obliged to respond "Amen,".
44:8 עבר ושהה One who transgresses and delays מלברך ברכת המזון from saying grace עד שיעור עיכול the time it takes for digestion, דהיינו this is (the time it takes) שמתחיל להיות רעב for one to become hungry (again), אין לו עוד תקנה לברך can no longer say grace. יש אומרים דשיעור עיכול Some (authorities) say that this time of digestion, הוא שעה וחומש is 72 minutes.* ומכל מקום בסעודות גדולות However, after large meals לפעמים יושבים (people) will sometimes sit together בין האכילה לברכת המזון between eating and saying grace, יותר מזמן זה for longer than that time. והיינו מפני שגם בינתיים Since meanwhile they also עוסקים בשתיה ופרפאות are still drinking and eating dessert (this is acceptable). ומכל מקום הנכון Nevertheless, it is proper שלא לשהות הרבה not to delay (grace) for too (long).

* {The Shulchon Oruch HoRav (184:3) and the Mishnoh B'rurah (184:20) allow a person who ate a full meal to say grace even if he delayed a longer time. Nevertheless, this applies only after the fact. By no means should a person intentionally delay the saying of grace.}

44:9 עבר ויצא ממקומו Transgressed and left his place (where he ate) קודם שבירך ברכת המזון before saying grace, אם יש לו במקום שהוא שם if there is at this place קצת פת יאכל שם some bread, he may eat there ואין צריך לברך עליו ברכת המוציא without saying "who brings forth..." (see Ch. 42:19) ויברך אחר כך ברכת המזון שם and afterwards say grace there.
ואם אין לו שם פת כלל If he has no bread there, צריך לחזור למקומו he must return to the place where he ate לברך to say grace. ואם הוא רחוק כל כך If he is so far away שיש לחוש that it can be assumed, שעד שיחזור למקומו that in the time it takes him to return, ישהה שיעור עיכול the time of digestion will pass, יברך במקום שהוא שם he may say grace where he is.
44:10 בשבת שחל בו ראש חדש On a Sabbath which is also Rosh Chodesh, או יום טוב a festival, או חול המועד or a Chol Hamo'ed, אומרים תחלה one first says רצה "May it please You..." ואחר כך and afterwards יעלה ויבא "May there ascend, come,...". מפני שהשבת תדיר ומקודש for the Sabbath occurs more often and is holier יותר מהם than these (days).
44:11 מי ששכח One who forgot ונסתפק לו and is unsure אם בירך ברכת המזון או לא whether or not he said grace, אם הוא שבע if his appetite is satisfied, דאז ברכת המזון (For then, saying grace דאורייתא is an obligation from the Torah itself.*) צריך לברך פעם שנית and must say grace again. וכן אם נרדם בשינה Similarly, if one fell asleep באמצע ברכת המזון in the middle of grace וכשהקיץ and when he awoke אינו יודע היכן פסק did not know where he stopped, צריך לחזור לראש must go back to the beginning ברכת המזון of the grace.

* {Deuteronomy 8:10 states: "When you shall be eat and be satisfied, you shall bless G-d, your Lord..." Thus, according to the Torah itself, the requirement to say grace applies only when one has eaten to the point of satisfaction. Nevertheless, the Sages imposed the obligation of saying grace after eating a k'zayis.}

ואשה שנסתפקה A women who is unsure אם ברכה או לא whether or not she said grace אינה צריכה לברך פעם שנית does not have to say it again.*

* {This law is based on the principle that it is questionable whether a woman's obligation to say grace stems the Torah or the Rabbis. However, a woman should not be prevented from saying grace if she desires to do so (Mishnoh B'rurah 186:3).

44:12 טעה בשבת If one made a mistake on the Sabbath ולא אמר רצה and omitted "May it please You..." או ביום טוב or on a festival ולא אמר and didn't say יעלה ויבא "May there ascend, come,...".
אם נזכר If one remembered קודם שהזכיר את השם before saying G-d's name מן הברכה של in the blessing ברוך אתה ה' "Blessed are you, O Lord, בונה ברחמיו ירושלים who builds in His mercy Jerusalem", אומר שם one should go back and say רצה "May it please You..." או יעלה ויבא or "May there ascend, come,..." ואחר כך and then ובנה וכו' (repeat) "and build..." (and complete the blessing).
אבל אם לא נזכר If one did not remember עד לאחר שהזכיר את השם until after mentioning G-d's name, מסיים את הברכה one should conclude the blessing בונה ברחמיו ירושלים אמן "who builds in his mercy Jerusalem. Amen", ואומר שם and say (the following):
בשבת On the Sabbath: ברוך אתה הי "Blessed are You, O Lord, אלקינו מלך העולם our G-d, King of the Universe, אשר נתן שבתות who has given the Sabbaths למנוחה לעמו ישראל to His nation, Israel, to rest on, באהבה לאות ולברית in love, as a sign and a covenant. ברוך אתה הי Blessed are You, O Lord, מקדש השבת who sanctifies the Sabbath."
וביום טוב אומר שם And on a festival, one says: ברוך אתה הי "Blessed are You, O Lord, אלקינו מלך העולם our G-d, King of the Universe, אשר נתן ימים טובים who has given the festivals, לעמו ישראל to His nation, Israel, לששון ולשמחה for happiness and rejoicing, את יום חג this festive day. פלוני הזה of (name of festival), ברוך אתה הי Blessed are You, O Lord, מקדש ישראל והזמנים who makes holy Israel and the seasons."
ואם חל יום טוב בשבת Should a festival fall on a Sabbath ושכח רצה and one forgot "May it please You..." וגם יעלה ויבא and also "May there ascend, come,..." אומר one should say: ברוך אתה הי "Blessed are You, O Lord, אלקינו מלך העולם our G-d, King of the Universe, אשר נתן שבתות למנוחה who has given Sabbaths for rest לעמו ישראל באהבה to His nation, Israel, in love, לאות ולברית as a sign and a covenant, וימים טובים לששון ולשמחה and festivals for happiness and rejoicing, את יום חג this festive day פלוני הזה of (name of festival), ברוך אתה הי Blessed are You, O Lord, מקדש השבת who makes holy the Sabbath, וישראל והזמנים Israel, and the seasons."
ואם אמר רצה If one said "May it please You..." (and should have) ולא אמר יעלה ויבא but omitted, "May there ascend, come,...", אומר כמו ביום טוב לבד one says as (mentioned above) for festivals only. ואם אמר יעלה ויבא If one said "May there ascend, come,...", ולא רצה and omitted "May it please You...", אומר כמו בשבת בלבד one says as (mentioned above) for the Sabbath only.
44:13 אם לא נזכר If one did not remember (these omissions) עד לאחר שהתחיל until after beginning הברכה שלאחריה the next blessing, שהיא ברוך אתה הי which is: "Blessed are You, O Lord, אלקינו מלך העולם our G-d, King of the Universe, האל אבינו וכו' O G-d, our Father.." אפילו לא אמר רק even if one said only תיבת ברוך בלבד the word "Blessed" by itself שוב אין לו תקנה one can not compensate (for these omissions), בברכת אשר נתן by the blessing "who has given...".
ולכן Therefore, אם הוא if one is (saying grace) בשתי סעודות הראשונות after the first two meals (evening and mid-day) חוזר לראש ברכת המזון one must go back to the beginning of grace. וכשלא אמר עדיין If one not yet said (anything) רק ברוך אתה הי except "Blessed are You, O Lord," יסיים למדני חקיך one concludes* with "teach us your laws" כדי שלא יהיה לבטלה so that (the blessing) will not be in vain, ואחר כך חוזר and then go back לראש ברכת המזון to the start of the grace.

* {This is the option of the Shulchon Oruch HoRav 188:9. The Chayei Odom maintains that until the words "King of the Universe" in the fourth blessing, one may say the blessing "who has given...". However, the Mishnoh B'rurah (188, Bi'ur Halochoh) and other authorities question this opinion.}

אבל בסעודה שלישית However, in the third meal, שאפילו בשבת even on the Sabbath אינו מחויב לאכול פת דוקא there is no requirement to eat bread ומכל שכן and surely [since there is no third meal] ביום טוב on a festival וברכת המזון אינה and grace is not חובת היום עליו obligatory for him on that day, לכן אינו חוזר לראש so one does not return to the beginning. אלא גומר כך ברכת המזון Rather, one finishes the grace as such. אבל אם נזכר However, if one remembered (the omissions) במקום שיכול לתקן at a place where one can compensate בברכת אשר נתן וכו' with the blessing "who has given..." מחויב לתקן one must compensate, אפילו בכמה סעודות שאכל even if one has eaten several meals.

44:14 טעה בראש חדש A person who erred on Rosh Chodesh ולא אמר יעלה ויבא and omitted "May there ascend, come,...", אומר ברוך אתה הי should say: "Blessed are You, O Lord, אלקינו מלך העולם our G-d, King of the Universe, אשר נתן ראשי חדשים Who has given the new moons לעמו ישראל לזכרון to His nation, Israel, for remembrance."
ואינו חותם A concluding blessing is not said. אין חילוק בזה (There is no difference in this regard בין ביום בין בלילה between day and night.)
ובחול המועד On Chol Hamo'ed, אם לא אמר יעלה ויבא if one forgot to say "May there ascend, come,..." יאמר ברוך אתה הי one says "Blessed are You, O Lord, אלקינו מלך העולם our G-d, King of the Universe, אשר נתן מועדים who has given holidays לעמו ישראל לששון ולשמחה to His nation, Israel, for happiness and rejoicing, את יום חג this festive day פלוני( הזה of (name of festival), ברוך אתה הי Blessed are You, O Lord, מקדש ישראל והזמנים Who makes holy Israel and the seasons." *

* {The Nusach Ha'Ari zal and the Mishnoh B'rurah 188:27 omit the concluding blessing.}

ובראש השנה (If one forgot) on Rosh Hashanah אומר ברוך אתה הי one says "Blessed are You, O Lord, אלקינו מלך העולם our G-d, King of the Universe, אשר נתן ימים טובים who has given festivals לעמו ישראל to His nation, Israel, את יום הזכרון הזה this day of remembrance. ברוך אתה הי Blessed are You, O Lord, מקדש ישראל Who makes holy Israel ויום הזכרון and the day of remembrance".
ואם לא נזכר if one does not remember (the omissions) עד לאחר שהתחיל הברכה שלאחריה until after beginning the next blessing, אינו חוזר לראש one need not go back to the beginning, משום דבראש השנה because on Rosh Hashanah, וראש חדש Rosh Chodesh, וחול המועד and Chol Hamo'ed, אינו מחויב there is no obligation לאכול פת דוקא to eat bread.

44:15 ראש חדש שחל בשבת If Rosh Chodesh fell on the Sabbath ושכח רצה and one forgot "May it please You..." וגם יעלה ויבא and also "May there ascend, come,...", ונזכר ואומר then remembers, he should say: ברוך אתה הי "Blessed are You, O Lord, אלקינו מלך העולם our G-d, King of the Universe, אשר נתן שבתות who has given the Sabbaths למנוחה לעמו ישראל to His nation, Israel, to rest on, באהבה לאות ולברית in love, as a sign and a covenant. וראשי חדשים לזכרון and the new moons for remembrance. ברוך אתה הי Blessed are You, O Lord, מקדש השבת who sanctifies the Sabbath, וישראל וראשי חדשים Israel, and the new moons".
אף על פי שבראש חדש לבד Though Rosh Chodesh itself אינו חותם does not require a concluding blessing, הכא כיון שהוא חותם since a concluding blessing is said בשביל שבת for the Sabbath, מזכיר גם ראש חדש one also mentions Rosh Chodesh.
אם אמר רצה If one said "May it please You..." (and should have) ולא אמר יעלה ויבא but omitted, "May there ascend, come,...", ולא נזכר עד לאחר and did not remember until after שהתחיל הברכה שלאחריה one began the following (fourth) blessing, אינו חוזר לראש one does not start again, דהא של שבת אמר because the Sabbath has been mentioned, ובשביל ראש חדש אינו חוזר and for Rosh Hodesh one does not go back. ואם אמר יעלה ויבא If one said "May there ascend, come,..." ולא אמר רצה but omitted "May it please You...", והוא חוזר לראש one (must) start again (grace) צריך לומר גם יעלה ויבא and also say (again) "May there ascend, come,...".
והוא הדין The same principles apply לחול המועד ראש השנה for Chol Hamo'ed and Rosh Hashanah.
44:16 בחנוכה ובפורים On Chanukah and Purim, אם שכח לומר על הנסים if one forgot to say "On the miracles.." ולא נזכר and did not remember עד לאחר שאמר את השם until after saying G-d's name מחתימת הברכה at the conclusion of the blessing שאמר ברוך אתה הי - i.e., "Blessed are You, O Lord" was said - אינו חוזר one need not go back (to say it) אך בתוך הרחמן However, during the "The Merciful One,.." (prayers), יאמר one should say:
הרחמן "The Merciful One, הוא יעשה לנו may He perform for us נסים ונפלאות miracles and wonders כמו שעשה לאבותינו as He performed for our ancestors בימים ההם בזמן הזה in those days, at this season." בימי מתתיהו וכו' [Then on Chanukah:] "In the days of Matisyohu..." בימי מרדכי וכו [and on Purim:] "In the days of Mordechai..."
44:17 היה אוכל בשבת If one was eating on Sabbath (afternoon) וחשכה לו until nightfall, כיון שעדיין הוא לא since one has not yet התפלל ערבית said the evening service אומר רצה "May it please You..." should be said [in grace]. וכן ביום טוב Similarly, on a festival, ראש חדש Rosh Chodesh, חנוכה ופורים Chanukah, or Purim, כיון שהתחלת הסעודה if one began eating היתה ביום while it was still day, צריך להזכיר one should mention מענין היום the uniqueness of the day, אף על פי שמברך בלילה even though one says (grace) at night.
ואם אכל If one began eating בערב ראש חדש on the afternoon before Rosh Chodesh ונמשכה סעודתו and continued one's meal גם תוך הלילה into the night, ואכל גם בלילה eating at night, כזית פת (at least) a k'zayis of bread צריך לומר יעלה ויבא "May there ascend, come,..." should be said. וכן בחנוכה ובפורים Similarly on Chanukah and Purim.
ואם התחיל לאכול If one began eating בשבת on a Sabbath ונמשכה סעודתו תוך הלילה and continued one's meal into the night, ואכל גם בלילה and ate at night כזית פת (at least) a k'zayis of bread, ולמחר הוא ראש חדש and tomorrow (this night) is Rosh Chodesh, אומר רצה one should say "May it please You..." וגם יעלה ויבא and also "May there ascend, come,..." וכן בחנוכה ופורים Similarly on Chanukah and Purim.
ויש חולקין There are (authorities) who disagree (with this ruling) משם דהוי כתרתי דסתרי because it is self-contradictory. על כן Accordingly, יש למנוע one should avoid (such a situation) שלא לאכול אז בלילה by not eating into the night.
44:18 אם יש עובד כוכבים בבית If an idolater is in the room כשמברך ברכת המזון when grace is being said יאמר we say (after) אותנו "(May He bless) us.." בני ברית "members of the covenant" (so as to exclude him) כולנו יחד (then finish the blessing) "all of us together".
1