One who blessed on bread and did not have the intention
to eat more than was prepared for him,
for example, there was bought for him a loaf or roll,
and thought that he would have enough,
then again wanted to eat more
and sent (others) to buy for him more,
even if there is before him
more of what was prepared for him at the start,
in any event, he needs to bless again,
''who brings forth bread'' on what was brought for him,
because it is as if he changed his mind.
However, one who has bread at home,
and cut for himself a piece
that he thought was enough,
and afterwards wanted more,
and cut for himself more,
even if none of the original (bread) remains,
he does not need to bless again,
because this is not considered as changing his mind,
because this is a common practice.
בירך על הלחם ולא היה בדעתו
לאכול יותר ממה שהכין לו
כגון שקנה לו לחם או גלוסקא
וסבר שיהיה לו די
ושוב נתאוה לאכול יותר
ושלח לקנות לו עוד
אפילו יש לפניו
עוד ממה שהכין לו בתחלה
מכל מקום צריך לברך שנית
המוציא על מה שהביא לו
משום דהוי נמלך
אבל מי שיש לו לחם בביתו
וחתך לעצמו חתיכה
שהיה סבר שיהיה לו די
ואחר כך נתאוה ליותר
וחתך לו עוד
אף על פי שאין לו עוד מן הראשון
אינו צריך לברך שנית
דזה לא מקרי נמלך
כי הדרך הוא כך (If) one blessed on the fruit he eat,
and then he was brought afterwards more fruit,
if at the time of blessing he had in mind
all that would be brought him,
that is, even if he does not have
any more of the first (original fruit)
and even if they are not of the same kind,
but their blessing is the same,
there is no need to bless again,
on those that were brought him.
However, if one actually changed his mind,
that is, at the start it was not his intention to eat
anything except what is before him,
and afterwards changed his mind and (decided) to eat more,
even if they are of the same kind,
and also there are still in front of him the original (kind),
in any event he needs to bless again,
on those that were brought for him. בירך על הפירות שהוא אוכל
והביאו לו אחר כך עוד פירות
אם בשעת הברכה היתה דעתו
כל על מה שיביאו לו
אזי אפילו אם אין לו
עוד מהראשונים
ואפילו אינם ממין הראשון
אלא שברכותיהן שוות
אין צריך לברך שנית
על אלו שהביאו לו
ואם הוא נמלך ממש
דהיינו שמתחלה לא היה דעתו לאכול
רק אלו שהם לפניו
ואחר כך נמלך לאכול יותר
אזי אפילו הם ממין הראשון
וגם יש לפניו עוד גם מהראשונים
מכל מקום צריך לברך שנית
על אלו שהביאו לו If, in the beginning, one had no fixed intention,
in any direction,
then there is a difference of opinion,
whether if at the time they brought him the second (fruit)
he had no more of the first,
he (does) need to bless again.
However, if he still had then some of the first (fruit)
there is a doubt if he needs to bless again
on the second (fruit) or not.
Therefore, it is best to be careful
that when he blesses he should have the intention
on everything that is brought for him,
and if his intention was not so,
rather he had no fixed intention
then there is (a problem of) a doubtful blessing,
and he should refrain from eating these (second fruit). ואם בתחלה היתה דעתו סתם
לא כך ולא כך
אזי יש חילוק
שאם בשעה שהביאו לו השניים
לא היה לו עוד מהראשונים
צריך לברך שנית
אבל אם היה לו אז עוד מהראשונים
יש ספק אם צריך לברך שנית
על השניים או אינו צריך
לכן טוב ליזהר
שכשהוא מברך תהא דעתו
על כל מה שיביאו לו
ואם לא היתה דעתו כך
אלא מסתמא כיון
דאיכא ספיקא בברכה
יש לו למנוע את עצמו מלאכלם One who was brought a (second) fruit which was important
and more preferably to him than the first,
or it (the second fruit) is one of the seven species,
then even if he has before him still some of the first (fruit)
he needs to bless over that which was brought to him,
because a less important (fruit)
can not cover (also) the (more) important by the way,
unless he had the intention to cover it.11) See also Ch. 50:11.
הביאו לו פרי שהוא חשוב
וחביב עליו יותר מן הראשונים
או שהוא ממין שבעה
אפילו יש לפניו עוד מהראשונים
צריך לברך על זה שהביאו לו
כי מה שאינו חשוב
אינו יכול לפטור את החשוב דרך גררא
אלא דוקא כשנתכוין לפוטרו (If) one blessed on beer
and intended to cover
everything else that will be brought to him
that (requires) blessing ''by whose word all things exist'',
and they brought him fish,
he does not need to bless (again) on the fish.
However, if one had no definite intention,
even if at the time they brought the fish,
there was still beer in front of him,
in any event, he must bless on the fish.
(These principles) are not like those for fruit,
where even if there are (say) apples and nuts,
in any event these are all (considered)
the same kind of food item (fruit).
However, beer and fish
are two completely different varieties,
being divided into one being food and the other drink,
and he cannot cover (by blessing) on one, the other,
unless they were (both) in front of him
at the time of blessing,
or he had his intention on (both of) them. בירך על השכר
ונתכוין לפטור
כל מה שיביאו לו
מברכת שהכל
והביאו לו דגים
אינו צריך לברך על הדגים
אבל אם היתה דעתו סתם
אפילו אם בשעה שהביאו את הדגים
עדיין היה שכר לפניו
מכל מקום צריך לברך על הדגים
ולא דמי לפירות
שאפילו אלו תפוחים ואלו אגוזים
מכל מקום הכל
מין אוכל הוא
אבל שכר ודגים
המה לגמרי שני מינים
מחולקים זה אוכל וזה משקה
ואינם פוטרין זה את זה
אלא אם כן היו לפניו
בשעת ברכה
או שהיתה דעתו עליהם All this (above) only applies
when a person eats their own food.
However, when one eats (as a guest) with a friend,
since he blesses over one kind (of food)
he covers all what will be brought to him,
even if none of the first (food remains),
since it all depends on the intention of the host.
However, if he definitely changed his mind,
then he must bless again.
If the host did not intend to bring more food,
but at the request of the guests gave to them,
also they do not need to bless,
because the guests rely on their understanding
that the host will probably give them all they need. כל זאת לא מיירי
אלא באדם האוכל משלו
אבל אם הוא אוכל אצל חברו
כיון שבירך על מין אחד
פוטר כל מה שיביאו לו
אפילו אין לו עוד מהראשונים
דהכל תלוי בדעת בעל הבית
אך אם נמלך ממש
אז צריך לברך שנית
ואם לא היה בדעת בעל הבית להביא יותר
רק לבקשת האורחים נתן להם
גם כן אינן צריכין לברך
לפי שהאורחים סומכין בדעתם
שבעל הבית מסתמא יתן להם כל צרכם One who comes to a meal
and he is given a cup (of drink),
and blesses on it,
and afterwards is given more cups (of drink),
if this is the custom,
that he probably intended (the blessing) on everything,
then he does not need to bless again. מי שבא לסעודה
ונתנו לו כוס
ובירך עליו
ואחר כך שוב נתנו לו כוסות
אם המנהג הוא כן
מסתמא היה דעתו על כולם
ואינו צריך לברך עוד