Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2001

Hebrew/English Main Text Hebrew Main Text English Main Text Previous Next Help Index Home

כללים בברכה ראשונה מברכת הנהניןCh. 50:1-16. The rules of the first blessing

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16
50:1 כתיב [Psalms 24:1] states: לה' הארץ ומלואה "The earth and all therein are G-d's," שהכל הוא (implying) that all (existence) כמו הקדש resembles consecrated property. וכמו שאסור ליהנות Thus, just as it is forbidden to benefit מן ההקדש from consecrated property עד לאחר הפדיון until it has been redeemed והנהנה מן ההקדש - and someone who uses consecrated property בלא פדיון without redeeming it מעל (is considered) to have trespassed (against G-d) כמו כן - similarly, אסור ליהנות מן העולם הזה it is forbidden to benefit from this world בלא ברכה without blessing (G-d) והברכה היא for the blessing is הפדיון (comparable to) the redemption (of property). והנהנה בלא ברכה Anyone who benefits without (saying) a blessing כאלו מעל is considered to be one who has trespassed בקדשי ה' against articles consecrated to G-d, יתברך שמו blessed be His name.
ואין שיעור There is no (minimum) measure לברכה ראשונה [quantity required] for a "first blessing" *. שאפילו אוכל If one eats או שותה or drinks כל שהוא the smallest amount, חייב לברך one is obligated to say ברכה ראשונה a "first blessing" (before having it).

* {The blessing said before having food or drink is referred to as a "first blessing".}

50:2 אף על שבדיעבד However, after the fact, אם טעה ובירך שהכל if a person errs and says "that everything..." על כל דבר over any kind of food, אפילו על פת even bread או יין or wine, יצא he has fulfilled his obligation (see also Ch. 56). לכתחלה (Nevertheless,) at the outset, אסור לעשות כן it is forbidden to do this. אלא Rather, צריך ללמדו להבין one must study in order to understand איזה ברכה יברך which blessing to say על כל מין ומין for each particular type (of food).
ואך בדבר However, concerning some (food) item שאי אפשר לו להתברר which one cannot determine מאיזה מין הוא to which category it belongs, שנסתפקו הפוסקים or there was doubt among the Halachic authorities, ואי אפשר להכריע and (its blessing) cannot be determined, אז יוצאין then, one may fulfill one's obligation בברכת שהכל with the blessing "that everything...". ואם הוא דבר If it (the questionable item) is something שיכול לפטרו that can be freed (from a separate blessing) בתוך הסעודה (by eating it) in the midst of a meal (that includes bread), עדיף טפי (this is) the more preferred (action).
50:3 הדבר שמברכין עליו The article which one blesses over, לאכלו (whether) for eating, או לשתותו or for drinking, או להריח בו or for its aroma, או לעשות בו מצוה or to perform a mitzvah with it; צריך שיקח אותו should be held, קודם הברכה before the blessing, ביד ימינו in one's right hand. ויכוין איזו ברכה One should concentrate (on) which blessing הוא צריך לברך עליו one needs to say on this (article), כדי שכשיזכור את השם so that when G-d's name is mentioned, שהוא עיקר הברכה which is the essence of the blessing, ידע מה שיסיים ויברך one will know the (correct) ending and bless.
ואם לא אחזו כלל If it was not held at all, אלא שהיה לפניו but was in front of him כשבירך עליו when the blessing was said on it, יצא the obligation is fulfilled. אבל אם לא הי לפניו כלל However, if the article was not before him כשבירך when he blessed, אלא שהביאו לו אחר כך but rather was brought to him afterwards, אף על פי שבשעת הברכה even though at the time of the blessing היתה דעתו עליו his attention was on it, לא יצא his obligation is not fulfilled וצריך לברך שנית and the blessing must be said again.*

* {The Pri Magodim, the Chayei Odom, and other authorities do not require a second blessing if one definitely knows that the food will be brought to him.}

50:4 נטל בידו (A 2nd blessing is needed if) he was holding in his hand פרי לאכלו a fruit to eat ובירך עליו and said a blessing over it. ונפל מידו ונאבד The fruit (then) dropped from his hand and was lost, או נמאס or spoilt עד שאינו ראוי לאכילה to the point that it was no longer fit to be eaten. וכן Alternatively, אם בירך על כוס משקה he blessed over a cup of drink ונשפכה הכוס then the cup was spilt.
אם יש לפניו עוד ממין זה If there was before him more of this type (of food), וגם דעתו היתה לאכול and his intention was to eat או לשתות or drink יותר ממה שלקח בידו more than he was holding in his hand, ואם כן היתה הברכה and the blessing was גם על הנשאר also (valid) on what remained, ואינו צריך לברך שנית (then) he does not need to bless again. אבל בסתם However, (if he had) no specific intention, לא חלה הברכה the blessing does not apply רק על מה שהיה בידו except to what was in his hand, וצריך לברך שנית and he needs to bless again.
וכן אפילו אם היתה דעתו Also, even if it was his attention לאכול או לשתות יותר to eat or drink more, אלא שלא היה לפניו but (that food) was not before him בשעת הברכה at the time of the (first) blessing, והובא לו עתה and now was brought to him, צריך לברך שנית he needs to bless again. אפילו בענין Even in a situation שאם היה אוכל where if he had (but was prevented from) eating או שותה את הראשון or drinking after the first (blessing) לא היה צריך לברך and would not have needed to bless (again) על זה שהובא לו on that (food) that was brought to him, הכא שאני different rules apply.*

* {The Mishnoh B'rurah 206:26 maintains that a second blessing is not said if the same type of food was present before him, and he did not have a specific intention to restrict his eating to the food he was holding. Similarly, if he had a definite intention to eat more, even though that food was not before him when he said the original blessing, a second blessing is not required.}

50:5 צריך שלא יפסיק One should not hesitate יותר מכדי דיבור more than momentarily * בין הברכה לאכילה between (making) the blessing and eating (the food).

*{i.e., the amount of time it takes to say sholom alecho, Rebbe - Welcome to you, Rabbi.}

ואפילו בשעת לעיסה Even while chewing, אסור להפסיק it is forbidden to make any interruptions עד שיבלע until one swallows (the food) דהא (for, (see below Law 7), על הלעיסה chewing food [without swallowing it] אינו צריך ברכה does not require a blessing). ואם הפסיק בדיבור An interruption by speaking, בין הברכה לאכילה between the blessing and eating, שלא מענין האכילה about matters not related to the food, צריך לחזור ולברך requires repeating the blessing. אבל אם שהה בשתיקה However, if he waited in silence, אינו צריך לחזור he does not need to go back ולברך and bless (again).
ושהיה שהוא לצורך האכילה Waiting that is required for the food (itself) לא חשיב הפסק כלל is not considered an interruption at all. ולכן Accordingly, כשרוצה לאכול פרי גדול if one wants to eat a large fruit ולחתוך ממנו חתיכות by cutting from it (small) pieces, יברך כשהפרי שלם should say the blessing while the fruit is whole, משום דמצוה לברך for it is a mitzvah to say a blessing על השלם over the whole (food).* והשהיה The time (to cut the fruit) לא הוי הפסק is not considered an interruption, משום שהוא לצורך האכילה because it's needed in order to eat (the fruit).

* {The Misgeres Hashulchon (3) states that fruit which must be peeled - e.g, oranges - should be peeled before one says the blessing. The removal of the peel does not prevent it from being considered as whole.)

אך כשרוצה לאכול Nevertheless, when one wants to eat איזה פרי one kind of fruit, ואין לו יותר and does not have more (of this kind), ויש לחוש and there is a possibility שמא פרי זו מתולעת that the fruit is worm-infested שאינה ראויה לאכילה and is unfit to be eaten, יפתחנה one should open it (the fruit) ויבדקנה and check it קודם הברכה before (saying) the blessing.

50:6 השותה מים One who drinks water ושופך מעט and (customarily) pours out a small amount קודם שתייתו before drinking, משום חשש out of concern מים הרעים that some of the water is bad, ישפוך קודם should pour out first שיתחיל לברך before starting the blessing, ולא אחר הברכה and not afterwards, משום בזיון הברכה so as not to show disrespect to the blessing.
50:7 הטועם את התבשיל One who tastes cooked food אם צריך מלח to see if it needs salt וכיוצא בו and the like, ופולט and (then) spits (it out), אינו צריך לברך need not say a blessing. אבל אם בולע However, if he swallows (it), יש ספק there is a doubt אם צריך לברך whether he needs to bless כיון שהוא בולע - since he swallowed (food) או אין צריך לברך - or he does not need to bless כיון שאין כוונתו לאכילה - since, his intention was not to eat. ולכן יזהר Accordingly, (when tasting food) one should take care שיכוין ליהנות ממנו to have the intention to benefit from it בתורת אכילה as food, ויברך עליו and so bless on it ויבלע and (then) swallow (it).
50:8 האוכל (When) one eats או שותה or drinks לרפואה (food) for medicinal purposes: אם הוא דבר מוטעם If it (the food) is tasty ונהנה ממנו and one enjoys it, מברך עליו one (should) bless on it, לפניו ולאחריו (both) before and after (having) it, ברכה הראויה לו the appropriate blessings. ואפילו (This applies) even if הוא דבר איסור this (food) is (normally) prohibited. כיון שהתורה Since the Torah, התירה לו עתה now permits him (to eat it), צריך הוא לברך עליו he must say a blessing on it. ואם הוא דבר מר If it (the food or drink) is bitter שאינו נהנה ממנו such that one does not enjoy it, אינו מברך עליו one does not need to bless on it.
השותה ביצה חיה One who drinks a raw egg לצחצח קולו for the benefit of his voice, אף שאינו נהנה even though he does not benefit מטעמו from its taste, נהנה הוא ממזונו he benefits from its nutritional qualities, דמיזן זיין for it does nourish him, ומברך עליו and so (must) bless on it.
50:9 נכנס לו דבר (If) something gets stuck בגרונו in one's throat, ושותה משקין and he drinks beverages (other than water) או אוכל חתיכת פת or eats a piece of bread לבלעו (in order to be able) to swallow it, או שאר דבר or any other foods שנהנה ממנו which he enjoys, צריך לברך עליו he must bless on these, לפניו ולאחריו (both) before and after (having) it. אבל אם שותה מים However, if he drinks water, שלא לצמאו not because he is thirsty, אלא כדי להבליע but only for the sake of swallowing מה שנכנס לו בגרונו what was stuck in his throat, או לצורך אחר or for other purposes, לא יברך he need not bless. לפי שאין הנאה לאדם (This rule) is because one does not benefit בשתיית המים from drinking water אלא כשהוא שותה לצמאו except when he drinks because of his thirst.
50:10 שכח (If) one forgot והכניס אוכלין לתוך פיו and put food into his mouth בלא ברכה without a blessing (first): אם הוא דבר If this kind of food, שאף אם יפליטו if spat out, לא יהא נמאס will not become undesirable, יפליטו לתוך ידו he should release it into his hand, ויברך עליו and then bless on it. ולא יברך עליו He should not bless on it בעודו בפיו while it is still in his mouth, משום דכתיב for [Psalms 71:8] states: ימלא פי תהלתך "My mouth will be filled with Your praise."
ואם הוא דבר If it is the kind שאם יפליטו that if spat out יהא נמאס will become undesirable, כיון דאסור since it is forbidden לאבד אוכלין to waste food, מסלקו בפיו לצד אחד he should move it to one side of his mouth ומברך עליו and bless on it.
ואם אירע לו כן If such (a situation) did happen to him במשקין with a beverage שאי אפשר לו which he cannot לסלקן לצד אחר move to one side (of his mouth), אזי אם יש לו עוד משקין then, if he has more of this beverage, יפלוט אלו לאיבוד he should spit it out, to be wasted. ואם אין לו יותר If he has no more (of this drink) והוא דחוק and it is very necessary to him, על זה המעט שבתוך פיו this small amount (already) in his mouth, בולען he may swallow it ויברך אחר כך ברכה ראשונה and say the "first blessing" afterwards. דכיון דנזכר (Since he remembered בעודו בפיו while it wa still in his mouth, דומה קצת it is as if, לעובר לעשייתו he has done (the blessing) on it.) אבל ברכה אחרונה However, a "final blessing" לא יברך is not said, אך אם הוא יין unless it (the beverage) was wine ושתה רביעית and he drank a revi'is, יברך גם ברכה אחרונה then he should also say a "final blessing".*

* { The Mishnoh B'rurah 172:3, 5 writes that in such a situation a "first blessing" is no longer appropriate, and only a "final blessing" should be said.}

50:11 היו לפניו שני מינים One who is served two types of food שברכותיהם שוות which have the same blessing כגון אגוז - e.g., nuts ותפוח and apples שיכול לברך על אחד - and can bless over one ולפטור גם השני and cover the other one also, חייב לעשות כן is obligated to do so. ואסור לו לברך על אחד He is forbidden to bless over one בכוונה with the intention שלא לפטור את השני of not including the other, כדי לברך in order to bless גם עליו בפני עצמו also on that separately, משום דאסור לגרום because it is forbidden to cause ברכה שאינה צריכה a blessing that is unnecessary.
ויברך He should bless על היותר חשוב over the more important (food) (see Ch. 55), ונפטר השני and thus the other (food) is included, אף על פי שלא היתה even though he did not have כוונתו לפוטרו the specific intention of including it. אבל אם בירך However, if one blessed על זה שאינו חשוב over the not important (food), אינו נפטר החשוב this does not include the more important, אלא אם כן unless היה דעתו לפוטרו one has the specific intention of including it. אבל אם בירך בסתם Hence, if one blessed without any specific intention, צריך לחזור one must return ולברך על החשוב and bless over the important (food). דאינו בדין It is not the rule שיפטור שאינו חשוב that the less important includes לחשוב the more important דרך גררא unless that was his specific intention*.

* {lit; by way of dragging it (along) }.

50:12 אבל However, אם הם שני מינים if they (the foods) are two different categories כגון פרי העץ - e.g., fruit (that grows) on trees ופרי האדמה and (vegetables or) fruit (that grow) in the ground, או הדבר שברכתו שהכל or that (food) one blesses (with) "that everything...". אף על גב Even though, דבדיעבד after the fact, אם בירך על כולם שהכל if one said on all these "that everything..." או שבירך על פרי העץ or one said over fruit (that grows) on trees בורא פרי האדמה "who created the fruit of the earth", יצא one has fulfilled one's obligation. מכל מקום Nevertheless, לכתחלה at the outset, אסור לעשות כן it is forbidden to do this. אלא Rather, יברך על כל אחד ואחד one blesses on each (type of food) ברכה המיוחדת לו the appropriate blessing for it. וברכת בורא פרי העץ (So,) the blessing "who created the fruit of the tree" קודמת should be (said) first. (See Ch. 55:4.)
ואפילו יש לפניו יין וענבים Even if both wine and grapes are present before one ורוצה לשתות יין and one wants to drink the wine קודם first, ומברך בורא פרי הגפן and say "who created the fruit of the vine", אף על פי even though, שאם הוא מתכוין לפטור if he intended to include בברכה זו in this blessing גם הענבים also the grapes, יכול לפטרו he may include them. מכל מקום However, לכתחלה at the outset לא יעשה כן one should not do so. אלא יכוין Rather, one should intend שלא לפטור את הענבים not to include the grapes, כדי לברך גם עליהם so that one may say over them ברכה המתוקנת the proper blessing, שהוא בורא פרי העץ "who created the fruit of the tree".
50:13 בכל הדברים Regarding all items (of food), חוץ מן הפת besides bread* (see also Ch. 42:19-21), אם שינה מקומו if one changed his place (while eating), אף על פי שלא הסיח דעתו even though his attention was not diverted (from eating), נחשב כמו היסח הדעת it is considered as if he did divert his attention.

* {The Shulchon Oruch HoRav 178:3, the Chayei Odom, and the Mishnoh B'rurah 178:45 state that exceptions are also made for food from any of the seven species of produce with which Eretz Yisroel is blessed. The commentaries also point to Ch. 51:13, from which one may infer that the Kitzur Shulchon Oruch also accepts the basis of this thesis.}

ולכן Therefore, מי שאוכל או שותה one who ate or drank בחדר אחד in one room ואחר כך הולך לחדר אחר and then walked to another room לגמור שם אכילתו ושתיתו to finish eating and drinking, אפילו ממין הראשון even from the same type (of food) ואפילו אוחז בידו - even carrying in his hand את המאכל או המשקה the food or drink ונושאו אל החדר האחר as he walks to the other room מכל מקום - in any event, צריך לברך עליו שם מחדש he must say on it there, a new ברכה ראשונה "first blessing" *. אבל ברכה אחרונה However, a "final blessing" על מה שאכל תחלה on the food he has eaten previously, אינו צריך is not needed, כי הברכה שיברך בסוף for the blessing that he will say at the end תעלה לשניהם will cover both of them.

* {The Mishnoh B'rurah 178, Bi'ur Halochoh, stresses that one should not walk from room to room in the midst of eating. However, if one does so, as long as both rooms are under the same roof, it is customary not to say a second blessing.}

50:14 וכן Similarly, אם הלך לחוץ if one goes outside [the room where he is eating] ואחר כך חוזר למקומו and then returns to his original place לגמור אכילתו to finish eating, צריך לברך מחדש he must say again ברכה ראשונה a "first blessing".
במה דברים אמורים The above applies כשהוא אוכל לבדו (only) when one is eating alone או כשהוא אוכל עם אחרים or when one is eating with others וכולם שינו את מקומם and they all change places. אבל אם אחד נשאר However, if one (of the group) remains על מקומו in his place, אזי גם אלו שהלכו even the others who left, כיון שדעתם לחזור לכאן since they intended to return אל זה שנשאר כאן to the one who remained there ולגמור כאן אכילתן and finish eating there (with him). לכן כשחוזרין Therefore, when they return ואוכלין או שותין and (continue) eating or drinking, אינם צריכים לברך מחדש they do not have to say a new blessing. דכיון שנשאר כאן אחד This is, since one remained there לא נתבטל הקביעות the group was not broken up, וכולם חוזרין לקביעותן and they return to their group, ונחשב הכל and it is considered as all כסעודה אחת one meal.
50:15 בחדר אחד (However,) inside one room מפינה לפינה (moving) from corner to corner אף על פי שהחדר גדול מאוד - even if it is a very big room לא הוי שינוי מקום - is not considered to be a change of place.
50:16 אם אוכל פירות בגן One who eats fruit in a garden, שהוא מוקף מחיצות which has a fence round it, ובירך על פירות מאילן אחד and blessed on fruit from one (type of) tree על דעת לאכול with the intention of eating גם מאילנות אחרים also from other (fruit) trees, יכול לאכול גם מאילנות אחרים may eat also from these other trees, אף על פי שאינו רואה מקומו even though he can no longer see his (original) place, כל שלא הסיח דעתו As long as his attention was not diverted (from eating). ואין צריך לברך שנית He does not have to bless again.
אבל אם אין הגן מוקף However, if the garden is not surrounded, מחיצות by fences, ומכל שכן and even more so, מגן זה לגן אחר (if he went) from one garden to another, לא מהני it does not matter (and he must bless again) דעתו that his intention (was not diverted). *

* {The Shulchon Oruch HoRav 178:9 states that the above applies only when one can no longer see the place where one said the blessing.}

1