On good tidings which one heard from a reliable person
who was an eye-witness,
and also when he, himself, saw the matter,
if this (matter) only (benefits) him alone,
he blesses ''...who has kept us in life...''.
If it benefits him and also others,
he blesses
''Blessed are You, O Lord our G-d, King of the Universe, who is good and does good'',
that is to say, good for him and does good for others.
If, at the time he sees or hears (from another) the matter,
he cannot bless
because of (the state of) his body or his (present) location,
he can bless afterwards.
This also (applies) to the blessing ''...the true judge''.
על שמועות טובות ששמע מפי אדם נאמן
שראה את הדבר
ומכל שכן אם הוא בעצמו ראה את הדבר
אם היא טובה רק לו לבדו
מברך שהחיינו
ואם היא טובה לו וגם לאחרים
מברך
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הטוב והמטיב
כלומר טוב לו וגם מטיב לחברו
אם בשעה שהוא רואה או שומע את השמועה
אינו יכול לברך
מחמת גופו או מחמת מקומו
יכול לברך אחר כך
וכן בברכת דיין האמת A person must bless G-d, blessed be His name,
also for the bad
as it is said (Deut. 6:5):
''And you shall love G-d, your Lord,
with all your heart, with all your soul, and with all your might.''
''with all your heart''
with both your inclinations, *
the good inclination and the evil inclination,
(as explained ** , also when he is involved with worldly matters, ***
''Know Him in all your way''),
''with all your soul''
even if He takes your soul,
''and with all your might''
with every measure which He measures out to you,
whether it be a measure of kindness or a measure of suffering,
one needs to thank Him.
What does he bless ?
Upon bad tidings, he blesses:
''Blessed are You, O Lord our G-d, King of the Universe, the true judge''.
If there come to him several (different) tidings at one time,
whether good or bad (tidings),
one blessing is sufficient for him.
A person is obliged to bless (G-d) also for the bad,
with full intention and a willing soul,
just as he blesses (Him) for the good,
as it is said (Psalms 101:1):
''...kindness and justice, I will sing to You, I will praise G-d'',
for kindness, I will sing to You,
and for justice, I will sing to You.
For also evil to the servants of G-d, blessed be His name,
is their happiness and to their favor,
because they accept with love
whatever decrees upon them G-d, blessed be His name,
and faith to Him,
for everything is an atonement for their sins.
Thus, by accepting this evil,
one serves G-d,
and that service brings him joy.'* { as explained in Berochot 60b}
** {above in Ch. 31}
*** {he should be full of the love of G-d as in Proverbs 3:6}
חייב האדם לברך את ה' יתברך שמו
גם על הרעה
שנאמר
ואהבת את ה' אלהיך
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך
''בכל לבבך''
בשני יצריך
ביצר טוב וביצר הרע
פירוש גם כשהוא עוסק בעניני עולם הזה
יקיים בכל דרכיך דעהו
''ובכל נפשך''
אפילו הוא נוטל את נפשך
''ובכל מאדך''
בכל מדה ומדה שהוא מודד לך
בין מדה טובה בין מדת פורעניות
הוי מודה לו
מה הוא מברך
על שמועות רעות מברך
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת
אם באו לו כמה שמועות בבת אחת
בין טובות בין רעות
די לו בברכה אחת
וחייב אדם לברך גם על הרעה
בדעה שלמה ובנפש חפצה כמו
שהוא מברך על הטובה
שנאמר
חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה
אם ''חסד'' אשירה
ואם ''משפט'' אשירה
כי גם הרעה לעובדי ה' יתברך שמו
היא שמחתם וטובתם
כיון שמקבל באהבה
מה שגזר עליו ה' יתברך שמו
באמונתו
כי הכל כפרת עונותיו
נמצא כי בקבלת רעה זו הוא
עובד את ה'
והעבודה היא שמחה לו Something good came to a person
or he heard good tidings,
even though these matters appear
that the good will (later) cause him harm,
e.g., he found a lost object,
however, if the king hears about it,
he will take everything he has,
nevertheless, he should bless ''who is good and does good''.
Also, if something bad happened to him
or he heard bad tidings,
even though these matters appear
that the bad will (later) cause him good,
e.g., a flood came on his field
and ruined his grain,
and when the flood passes it will be good for him,
for it watered his field,
nevertheless, he blesses ''the true judge'',
for one does not bless on what will be in the future,
rather on what has happened in the present. הגיע אליו טובה
או ששמע שמועה טובה
אף על פי שהדברים מראין
שטובה זו תגרום לו רעה
כגון שמצא מציאה
ואם ישמע הדבר למלך
יקח כל אשר לו
מכל מקום מברך הטוב והמטיב
וכן אם נגעה אליו רעה
או שמע שמועה רעה
אף על פי שהדברים מראין
שרעה זו גורמת לו טובה
כגון שבא לו שטף על שדהו
ומזיק תבואתו
וכשיעבור השטף טובה היא לו
שהשקה את שדהו
מכל מקום מברך דיין האמת
שאין מברכין על העתיד להיות
אלא על מה שאירע עתה A person should always be accustomed to say:
''Whatever G-d does is for the good.'' לעולם יהא אדם רגיל לומר
כל מה דעביד רחמנא לטב עביד One whose wife gave birth to a son, blesses ''who is good and does good''.
The wife also should bless the same.
If the wife dies in childbirth,
he blesses ''...who has kept us in life...'',
for the benefit is not shared with her. *
Similarly, if the father dies before she gave birth,
she blesses ''who is good and does good''. *** { As already explained above in Law 3, he would first bless ''the true judge'' on her death, and afterwards ''...who has kept us in life...'' for his new son. In the first case, since his wife is alive, both he and she have benefited from the birth of the son, so he blessed ''who is good and does good''.}
** { After she gives birth. }
ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב
וגם האשה תברך כן
ואם מתה האשה בלדתה
מברך שהחיינו
דהא ליכא הטבה לאחריני
וכן אם מת האב קודם שילדתו
היא מברכת שהחיינו (If) his father died or one of his relatives,
or even one who is not one's relative,
but who is an upright person,
and even more so, a Torah Sage,
that he feels grief concerning him (dying),
one blesses
''Blessed are You, O Lord our G-d, King of the Universe, the true judge''.
Upon (the death) of other people, who he does not feel grief for,
one says ''Blessed is the true judge'',
without (saying G-d's) name or His Kingship.
If one's father left money as an inheritance,
one should also bless ''...who has kept us in life...''.
If one has other brothers (with whom) to divide the inheritance,
then instead of ''...who has kept us in life...''
he blesses ''who is good and does good''. מת אביו או אחד משאר קרוביו
או אפילו אינו קרובו
אלא שהוא אדם כשר
ומכל שכן תלמיד חכם
שהוא מצטער עליו
מברך
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת
ועל שאר אדם שאינו מצטער על כך
אומר ברוך דיין אמת
בלא שם ומלכות
אם נשאר מאביו ממון לירש
מברך גם שהחיינו
ואם יש לו עוד אחים לחלוק בירושה
אזי במקום ברכת שהחיינו
מברך הטוב והמטיב One (who) built or bought a house,
or bought utensils,
or important clothing, *
even if he had similar (articles) already,
as long as he never had this particular (article),
(but not when one sells and then buys back (an article).)
and he is happy with them,
he blesses ''...who has kept us in life...''.
One should bless at the time of purchase,
or at the end of building,
even though he has not used them yet, **
for the blessing is only for the joy in one's heart
that he is happy at buying them.* { For ordinary clothes see Law 12.}
** { Unless it can't be used straight away, then the blessing is said when used for the first time.}
בנה או קנה בית
או קנה כלים
או מלבושים חשובים
אפילו היו לו כיוצא באלו תחלה
אלא שאלו לא היו שלו מעולם
לאפוקי מכרן וחזר וקנן
והוא שמח בהם
מברך שהחיינו
ויש לברך בשעת הקנין
או גמר הבנין
אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם
כי אין הברכה אלא על שמחת הלב
שהוא שמח בקנייתן When one puts on the [new] garment,
one blesses ''...who clothes the naked.'',
even though one had already blessed in the morning service
''...who clothes the naked.'',
one returns and blesses (again) as one puts it on.
However, if one wore it at morning service
one is released (from blessing again) by this blessing.
Some (authorities) say that one who buys a (new) hat
when he puts it on his head,
should bless ''...who crowns Israel with glory.''
and for a (new) belt,
should bless ''...who girds Israel with might'',
and there are others who disagree.
Therefore, it is best to wear them for the first time (for) morning service,
and have the intention of including them in those blessings
that one says during the (morning) blessings.
One (who) bought for himself a garment for the commandment (of fringes), *
then, after attaching the fringes (tzitzit),
should bless ''...who has kept us in life...''.
If he did not bless at that time,
he should bless the first time of wrapping (himself in it),
after he has blessed ''...to enwrap (ourselves) in the fringed garment.''* { Literally ''a tallit of mitzvah'', meaning a four-cornered garment which requires adding the fringes ''tzitzit'' to each corner.}
וכשילבש המלבוש
יברך מלבוש ערומים
ואף שכבר בירך שחרית
מלביש ערומים
חוזר ומברך כשלובשו
אך אם לבשו שחרית
נפטר בברכה זאת
יש אומרים דהקונה כובע
כשמשימו בראשו
יברך עוטר ישראל בתפארה
ובאזור
יברך אוזר ישראל בגבורה
ויש חולקין
על כן טוב ללבשם פעם הראשונה שחרית
ויכוין לפטרם בברכות אלו
שאומר אותן בסדר הברכות
קנה לו טלית של מצוה
אזי לאחר שעשה בה את הציצית
יברך שהחיינו
ואם לא בירך אז
יברך בעיטוף הראשון
לאחר שבירך להתעטף בציצית One who buys (new) articles that will be used by him
and by members of his household
should bless ''...who is good and does good''. קנה כלים שנשתמשו בהם הוא
ובני ביתו
מברך הטוב והמטיב If one was given as a present,
he should bless ''...who is good and does good'',
for it is of benefit to him
and also benefits the giver.
If the one who received (the present) is poor,
then it (the gift) benefits the giver
for G-d, blessed be He, has privileged him to give charity.
If the recipient is rich,
the giver is happy that this (person) accepted from him a present. אם נתנו לו במתנה
מברך הטוב והמטיב
שהוא טובה לו
וגם להנותן טובה
כי אם זה המקבל הוא עני
הרי הוא טובה להנותן
שזכהו השם יתברך ליתן צדקה
ואם המקבל הוא עשיר
שמח הנותן שזה מקבל ממנו מתנה On new books * which one bought,
one doesn't bless ''...who has kept us in life...''
since the commandments were not given for our enjoyment.* { This refers to religious books. }
על ספרים חדשים שקנה
אינו מברך שהחיינו
משום דמצות לא ליהנות נתנו For items (clothes) that are not so important,
such as a shirt,
or shoes,
or socks
one should not bless.
Even if he is a poor man who is happy over them.
A very rich man who bought new articles,
that would have made an average person happy over them,
except that he, because of his wealth,
they are not so important by him,
and is not happy from them,
he also should not (bless). על דבר שאינו חשוב כל כך
כגון חלוק
או מנעלים
ואנפלאות
אין לברך
ואפילו אם הוא עני ששמח בהם
ועשיר גדול שקנה כלים חדשים
שראוי לבינוני לשמוח בהם
אלא שהוא לעשרו
אינם חשובים אצלו כל כך
ואינו שמח בהם
גם כן לא יברך It is customary to to say to one who put on a new garment:
''May you wear out (this one) and buy a new (one).''
On shoes and other garments that are made of leather,
even from non-kosher animals,
and even if the leather is sewed under the garment,
one does not say ''May you wear out (this one) and buy a new (one).'',
for this one to buy a new article like this,
one needs first to kill a living creature,
and it's written (Psalms 145-9): ''His mercies are on all His works.'' נוהגין לומר למי שלבש בגד חדש
תבלה ותחדש
ועל מנעלים או שאר בגדים שנעשו מעורות
אפילו מבהמות וחיות טמאות
ואפילו אם העורות הם תפורות רק תחת הבגד
אין אומרים תבלה ותחדש
כי אם יחדש בגד כזה
צריכין מתחלה להמית בעל חי
וכתיב ורחמיו על כל מעשיו A fruit that grows again each year,
the first time each year that one eats it,
one blesses ''...who has kept us in life...''.
One should bless first ''...who has kept us in life...'',
and afterwards the blessing for the fruit.
If one forgot and blessed first the blessing for the fruit,
one can bless also afterwards ''...who has kept us in life...'',
and this is not considered an interruption.
One who did not bless at the first time of eating,
does not bless again (the next time).
If one has in front of one several ''new'' fruits,
it is enough to bless ''...who has kept us in life...'' once for all.
Two kinds of fruit, even if they are somewhat similar,
e.g., sweet cherries and raspberry, *
even if they do not have different names,
but by flavor,
e.g., white figs and dark figs,
Thus, if one blessed ''...who has kept us in life...'' on one type,
when he obtains afterwards the second type,
he blesses also on that ''...who has kept us in life...'',
for they are (considered) two happy (events).* { Other texts have ''a cherry and a damson''. }
פרי שהוא מתחדש משנה לשנה
בפעם הראשונה בשנה שהוא אוכלו
יברך שהחיינו
ויברך תחלה שהחיינו
ואחר כך ברכת הפרי
ואם שכח ובירך תחלה ברכת הפרי
יכול לברך גם אחר כך שהחיינו
ולא הוי הפסק
ואם לא בירך באכילה הראשונה
שוב אינו מברך
אם יש לפניו כמה מינים חדשים
די בברכת שהחיינו אחת לכולם
שני מינים אף על פי שהם דומים קצת
כמו ''קירשען וויינקסעל''
ואפילו אין חלוקין בשמות
אלא בטעם
כמו תאנים לבנים ותאנים שחורים
אם בירך שהחיינו על מין אחד
כשנזדמן לו אחר כך מין השני
מברך גם עליו שהחיינו
כי שתי שמחות הן If one blessed ''...who has kept us in life...'' on grapes,
some (authorities) say that one does not need to bless again ''...who has kept us in life...''
on fresh grape juice, *
for it is one source of happiness,
since grape juice comes from grapes.
Some (other authorities) say that in any case
one needs to bless ''...who has kept us in life...''
also on the fresh grape juice,
because it provides greater happiness than grapes.
Therefore it is better, if one blessed ''...who has kept us in life...'' on grapes,
and then one will be drinking fresh grape juice,
one should first bless ''...who has kept us in life...''
on some new fruit,
to include also the grape juice.
However if one blessed first ''...who has kept us in life...'' on the grape juice,
All (authorities) agree that one does not bless again on the grapes.
All this (above) is only if he drinks ''wine'' which is grape juice,
which is known as ''new wine'',
but if one did not drink it until it was (fermented) wine,
even if one did not bless ''...who has kept us in life...'' on the grapes,
one does not bless on it ''...who has kept us in life...'',
because (with fermented wine) there is no difference between new and old.* { Other texts have ''new wine'' in place of ''fresh grape juice''. }
אם בירך שהחיינו על ענבים
יש אומרים דאין צריך לברך עוד שהחיינו
על היין החדש
כי שמחה אחת היא
שהיין יוצא מן הענבים
ויש אומרים דמכל מקום
צריך לברך שהחיינו
גם על היין החדש
משום דיש בו שמחה יתירה מבענבים
ועל כן טוב שאם בירך שהחיינו על ענבים
אזי כששותה יין חדש
יברך תחלה שהחיינו
על איזה מין חדש
לפטור גם את היין
אבל אם בירך תחלה שהחיינו על היין
לכולי עלמא אינו מברך עוד על ענבים
וכל זה דוקא כשהוא שותה את היין כשהוא תירוש
שהוא ניכר שהוא יין חדש
אבל אם אינו שותהו עד שהוא יין
אפילו לא בירך שהחיינו על ענבים
אינו מברך עליו שהחיינו
משום דאינו ניכר בין חדש לישן One does not bless ''...who has kept us in life...'' on unripened grapes,
rather after the clusters have ripened into grapes.
Similarly on all other fruit (one waits until) it is finished (ripe). אינו מברך שהחיינו על הבוסר
אלא כשהבשילו האשכולות ענבים
וכן כל פרי אחר גמרו It is customary not to bless ''...who has kept us in life...''
on vegetables or turnips,
because they can be preserved for a long time
by burying them in the ground or in sand.
Also they are very common,
and also they are not (a source) of much happiness.{However, one does bless ''...who has kept us in life...'' for fruits which require the blessing ''who creates the fruit of the earth'', e.g., melons, pineapples.}
נוהגין שאין מברכין שהחיינו
על ירקות ומיני לפתות
מפני שהם מתקיימים זמן רב
על ידי שמטמינין אותם בקרקע ובחול
וגם הם מצויין
וגם אין בהם שמחה כל כך One does not bless ''...who has kept us in life...'' on fragrances,
because that from fragrance (it is) the soul that benefits,
and the soul is eternal. אין מברכין שהחיינו על הריח
משום דמן הריח נהנה הנשמה
והנשמה היא נצחיית The end of man is to give an accounting (before the heavenly court)
on everything that his eye saw but he did not eat.
Rabbi Eleazar (Jerusalem Talmud, Kiddushin 4:12) would save his pennies
and buy for himself from each variety (of fruit)
(at least) once a year and eat (it). עתיד אדם ליתן דין וחשבון
על כל מה שראתה עינו ולא אכל
רבי אלעזר הוי מצמם ליה פריטי
וקנה לו מכל דבר
פעם אחת בשנה ואכל One who sees his friend after thirty days *
and he is very dear to him,
and certainly for a person who is greater than him,
such as his father or his teacher,
and is happy to see him, blesses ''...who has kept us in life...'',
even if in this time he received from him a letter.
If he sees him after twelve months,
he blesses: ''Blessed are You, O Lord our G-d, King of the Universe,
Who grants life to the dead.''.
This is because one forgets (his friend),
just as the dead (person) is forgotten after twelve months,
as is said (Psalms 31:13):
''I have been forgotten from the heart as a dead man; I am like a lost utensil.''
Why a utensil ?
(Rashi, Berachot 58b explains) that just as a person who loses a utensil
and does not find it within twelve months despairs of it's return,
so, too, the dead (person) is forgotten from the heart after twelve months,
and (therefore) one does not bless ''...who has kept us in life...''.
However, if he has received from him a letter during this time,
or heard during this time of his well-being,
he does not bless ''...Who grants life to the dead.''
but rather, ''...who has kept us in life...''.
There is no difference (in this matter) between males and females,
and even the man who sees his wife,
or his mother, or his sister, or his daughter
and similarly, the woman who sees her husband,
or her father, or her brother, or her son
blesses also.* { See also Ch. 60:12 }
הרואה את חברו לאחר שלשים יום
והוא חביב עליו מאד
ומכל שכן אדם שהוא גדול ממנו
כגון אביו או רבו
ושמח בראייתו מברך שהחיינו
אף על פי שבתוך הזמן קבל ממנו מכתב
ואם רואהו לאחר שנים עשר חדש
מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם
מחיה המתים
מפני שנשכח מן הלב
כמו שהמת נשכח לאחר שנים עשר חדש
דכתיב
נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד
מה כלי
מי שאבד אותו
ולא מצאו בתוך שנים עשר חדש מתייאש ממנו
אף המת נשכח מן הלב לאחר שנים עשר חדש
ואינו מברך שהחיינו
אבל אם קבל ממנו מכתב בתוך הזמן
או ששמע בתוך הזמן משלומו
אינו מברך מחיה המתים
אלא שהחיינו
ואין חילוק בין זכרים לנקבות
דאפילו האיש שהוא רואה את אשתו
או אמו או אחותו או בתו
וכן האשה שהיא רואה את בעלה
או אביה או אחיה או בנה
מברכין כן One's friend whom one has never seen before,
except that by means of letters they sent to each other,
they became friends,
when he sees him afterwards,
he does not bless on seeing him.
Since they have not never met face to face,
their friendship is not so great
that he will be (so) happy at seeing him.
(The laws of ''...who is good and does good''
for changes of wine are given in Ch. 49.) חברו שלא ראה אותו מעולם
אלא שעל ידי מכתבים שהריצו מזה לזה
נעשו אוהבים
אם רואהו אחר כך
אינו מברך על ראייתו
דכיון שלא התראו מעולם פנים אל פנים
אין האהבה גדולה כל כך
שיהא שמח בראייתו
דין הטוב והמטיב
על שינוי יין כתוב בסימן מ''ט