Part 1 Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2007

Hebrew/English Main Text Previous Next Help Index Part 1 Index Part 2 Home
Laws of Vows and OathsCh. 67:1-11 הלכות נדרים ושבועות
1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11
67:1 One should not be accustomed to making vows. Anyone who makes a vow is considered as if he built an altar 1 at a time when (such) altars were forbidden. 2 One who fulfills (the vow), is considered as sacrificing on it an offering which (makes him) liable for ''outside shechita''. 3 It would have been preferable 4 to seek to have the vow annulled. 5 The above applies to vows of a general nature. However, vows of consecration 6 are a mitzvah to fulfill, as it is said: ''My vows to G-d, I will fulfill'' 7 One should seek to absolve them only in times of emergency. 8
1) In the high places outside Jerusalem.
2) This is equivalent to the violation of the prohibition against sacrificing outside the Temple premises (Nedarim 22a).
3) The slaughtering of animals to be offered up on the altar was only permitted in the sanctuary and if carried out by one of the cohenim.
4) Even though he was obligated to fulfill his vow.
5) As explained in Law 8.
6) Setting aside an object or animal that you are donating to the Temple. Such an object is called ''Hekdesh'', that is set aside because it is now consecrated for a ''holy'' purpose, and cannot be used for any other purposes.
7) Psalms 116:14.
8) Vayikra Rabbah 37:4.		 אל תהי רגיל בנדרים כל הנודר כאלו בונה במה בשעת איסור הבמות והמקיימו כאלו הקריב עליו קרבן שחייב משום שחוטי חוץ כי טוב יותר שישאל על נדרו ויתירו לו והני מילי בשאר נדרים אבל נדרי הקדש מצוה לקיימם שנאמר נדרי לה' אשלם ולא ישאל עליהם אלא בשעת הדחק א
67:2 Similarly, one should avoid (taking) an oath. 1 However, if he erred and made an oath concerning some matter, he should not try to absolve it, rather keep his oath even though it causes him difficulty as it is said: 2 ''One who swears to his own distress and does not alter it...'' and after is written: ''Those who do these things shall never stumble.'' One should seek to absolve an oath only in times of emergency.
1) A vow or ''neder'' is something one does for oneself such as ''next week I am going to give up smoking'' is a ''neder''. An oath or ''sh'vu'ah'' is normally imposed on one by an outside agency, for example a court will ask you to take an oath that you did or did not do some action when the other party is claiming the opposite and there are no witnesses to prove it one way or the other.
2) Psalms 15:4.		 וכן יתרחק מן השבועה אבל אם עבר ונשבע על איזה דבר לא ישאל עליו אלא יעמוד בשבועתו אף על פי שהוא מצטער שנאמר נשבע להרע ולא ימיר וכתיב אחריו עושה אלה לא ימוט לעולם ואין נשאלין על השבועה אלא בשעת הדחק ב
67:3 One needs to take care not to make any vows. It is even preferable not to vow to give charity. Rather, if one has something that one wants to give, one should give immediately; if one does not have, one waits until one has, and gives without a vow. If pledges are being made to charity and one wants to pledge with them, one should specify that one pledges (Bli Neder) without a vow. Similarly, when we remember our departed 1, and pledge to give to charity, one says ''without a vow''. In a time of personal distress, one is permitted to vow.
1) The Yizkor prayers for our departed relatives.		 צריך ליזהר שלא ידור שום דבר ואפילו לצדקה אין טוב לידור אלא אם יש לו בידו מה שהוא רוצה ליתן יתן מיד ואם אין לו ימתין עד שיהיה לו ויתן בלא נדר ואם פוסקים צדקה וצריך לפסוק עמהם יאמר בפירוש שהוא פוסק בלי נדר וכן כשמזכירין נשמות שנודרין לצדקה יש לומר בלי נדר אם הוא בעת צרה מותר לו לנדור ג
67:4 If one intends to set 1 for oneself some Torah study or to do a particular mitzvah, and one fears that one will fail (out of laziness) afterwards, or, one fears that the evil inclination will tempt one to transgress a prohibition or prevent one from doing a mitzvah, one is allowed to spur one's determination by making a vow or oath. Rav says: 2 ''From where do we learn that one may make an oath to fulfill a mitzvah to spur one's determination even though one is bound by the oath made at Mount Sinai?'' as it is said: 3 ''I have sworn and I will fulfill (my oath) to observe your righteous commandments.'' Even if one did not say in the form of an oath or vow, but merely made a promise, it is considered to be a vow and one is obliged to carry it out. Therefore, one needs to be careful when one says that one will fulfill a mitzvah, that one says ''without a vow''. 4 It is proper for one to accustom oneself to this, 5 even when promising to do (ordinary) voluntary matters, so that one does not err, Heaven forbid, by transgressing the prohibitions concerning vows.
1) A fixed period.
2) Nedarim 8a
3) Psalms 119:106.
4) ''Bli neder'' - without obligating myself through a vow.
5) Adding that phrase.		 אם דעתו לקבוע לו איזה לימוד בתורה או לעשות איזה מצוה והוא ירא פן יתרשל אחר כך או שהוא מתירא פן יסיתהו היצר לעשות איזה איסור או למנעו מלעשות איזה מצוה מותר לו לזרוזי נפשיה בנדר או בשבועה דאמר רב מנין שנשבעין לקיים את המצוה לזרז את עצמו אף על פי שהוא מושבע ועומד מהר סיני שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך ואפילו אם לא אמר בלשון נדר או שבועה אלא בדיבור בעלמא הוי נדר ומחויב לקיים ולכן צריך האדם ליזהר כשהוא אומר שיעשה איזה דבר מצוה שיאמר ''בלי נדר'' וטוב שירגיל האדם את עצמו כן אפילו באמרו לעשות דבר רשות כדי שלא יכשל חס ושלום בעון נדרים ד
67:5 One who makes vows in order to rectify one's character traits is considered meticulous and praiseworthy; how is this? for example, one who was a glutton and vowed not to eat meat for a specific period, or one who was a drunkard and banned himself from wine or other alcoholic beverages, also, one who is (vain) very proud of his appearance, one who accepted (the restrictions of) a Nazirite, 1 and the like. Vows like this are (part of) serving Hashem, blessed be His name, and on these said our sages, of blessed memory, 2 ''Vows are a curb for abstinence.'' In any case, also with such vows a person should not accustom himself. Rather, one should overcome one's desires without vows.
1) Bemidbar 6:2-21. ''.. a man or a woman who vows the vow of a Nazirite to consecrate themselves to the Lord.'' This included abstaining from wine and strong drink, not cutting the hair on the head, and not coming near a dead person.
2) Avot 3:13.		 מי שנודר נדרים כדי לתקן מדותיו הרי זה זריז ומשובח כיצד הרי שהיה זולל ונדר שלא יאכל בשר איזה זמן או שהיה שוגה ביין ואסר עליו את היין ונשאר משקין המשכרין וכן מי שהיה מתגאה ביפיו וקבל עליו נזירות וכיוצא בזה נדרים כאלו המה עבודת השם יתברך שמו ועל אלו אמרו חכמינו זכרונם לברכה נדרים סיג לפרישות ומכל מקום גם בנדרים כאלו אין לו לאדם להרגיל את עצמו אלא יש להתגבר על יצרו גם בלא נדרים ה
67:6 A vow does not take effect unless one's words and one's heart agree. 1 However, if one made a vow by mistake, not intending to say what one did say, or thought about making a vow, but did not say it out aloud, this is not a vow.
1) You must mean in your heart, the words you are saying from your mouth.		 אין הנדר חל אלא אם היה פיו ולבו שוים אבל אם נדר בטעות שלא היה דעתו כמו שהוציא בשפתיו או שהרהר בלבו נדר ולא הוציא בשפתיו אין זה נדר ו
67:7 One who accepted a stringency upon himself in matters permitted 1 in order to to serve as a barrier and a fence for self-control, e.g., fasting during the days of Selichot, 2 or not eating meat and not drinking wine from the seventeenth of Tammuz and onwards 3, and the like, even if one only behaved this way one time, but one intended to carry on this way always, or one had behaved this way three times, even though one did not intend to behave this way always, 4 if one did not make the condition that it was without a vow, and one wants to go back 5 because one is not well, one needs to be absolved. One opens 6 with (a statement) of regret that one regrets accepting this custom as a vow. Therefore, one who wants to accept some stringency in order to help one's self-control, should say first that one does not accept this (custom) as a vow, and also say that one's intention is to perform it only on the present occasion or only when one wants, but not at all times.
1) By Torah law.
2) Preceding Rosh Hashana.
3) Until after the tenth of Av - also known as the Three Weeks, see Ch. 122
4) Normally if one already did something three times, it makes it a personal custom for oneself, which must be kept, or be absolved.
5) And stop carrying out this custom.
6) The procedure of requesting absolution from a vow. 		מי שנהג איזה חומרא בדברים המותרים מדינא מחמת סיג וגדר ופרישות כגון תעניות שבימי הסליחות או שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין משבעה עשר בתמוז ואילך וכיוצא בו אפילו לא נהג כן רק פעם הראשונה אלא שהיה בדעתו לנהוג כן לעולם או שנהג כן שלש פעמים אף על פי שלא היה בדעתו לנהוג כן לעולם ולא התנה שיהא בלי נדר ורוצה לחזור מפני שאינו בריא צריך התרה ויפתח בחרטה שהוא מתחרט על מה שנהג כן לשם נדר לכן מי שהוא רוצה לנהוג באיזה חומרות לסיג ופרישות יאמר בתחלה שאינו מקבל עליו כן בנדר וגם יאמר שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההיא או בפעמים שירצה ולא לעולם ז
67:8 How is a vow or oath absolved? One goes to three Torah scholars, one of whom must be experienced in the laws of vows - and knows which vows may be nullified and which vows may not be nullified - and how they are absolved, and they (the scholars) absolve (the oath or vowel) for him. One who makes a vow in a dream, it is best for him to have it absolved by ten Torah scholars. כיצד מתירין את הנדר או השבועה הולך אצל שלשה אנשים בני תורה ואחד מהם יהיה בקי בהלכות נדרים שידע איזה נדר יכולין להתיר ואיזה מהן אינן יכולין להתיר ואיך מתירין והם יתירו לו ומי שנדר בחלום טוב שיתירו לו עשרה בני תורה ח
67:9 Even though with regard to all the mitzvot of the Torah, a boy does not become an adult until he is thirteen years (old) and starts (growing) hair, 1 and a girl is not an adult until she is twelve years (old) and shows signs, 2 however, regarding (the laws of) vows and oaths; they are (considered to be adults) a year earlier. So a boy who is twelve years and one day old, and a girl who is eleven years and one day old, even though they have not shown any (physical maturity) signs. if they understand to Whom (Hashem) they (make) vows and (make) oaths, their vows are (valid) vows and their oaths, (valid) oaths, However, below this age, even if they understand, 3 their statements are of no consequence. In any case, they should be told off and punished so that they will not become accustomed to making vows and oaths. However, if (the vow) is a small and light matter which does not involve hardship, we compel them to observe it. 4
1) The sign of physical maturity for a male is having at least 2 hairs growing in the genital region.
2) The signs of physical maturity for a female are one of three: pubic hair, change in the nipples, change in the vagina - see Niddah 47b.
3) What they are saying.
4) Even though it is not binding.		 אף על פי שלענין כל המצות שבתורה אין הבן נעשה גדול עד שיהיו לו שלש עשרה שנה והביא שערות והבת אינה גדולה עד שיהיו לה שתים עשרה שנה והביאה סימנים אבל לענין נדר ושבועה יש להם קדימה שנה אחת שהקטן בן שתים עשרה שנה ויום אחד והקטנה בת אחת עשרה שנה ויום אחד אפילו לא הביאו סימנים אם מבינים לשם מי נדרו ונשבעו נדריהם נדר ושבועתם שבועה אבל פחותים מזמן זה אפילו מבינים אין דבריהם כלום ומכל מקום גוערין בהם ומכין אותם שלא ירגילו לשונם בנדרים ושבועות ואם הוא דבר קטן וקל שאין בו עינוי נפש גוזרין עליהם שיקיימוהו ט
67:10 A father can nullify vows made by his daughter until she matures - i.e., the age of twelve and a half - provided she is not married. A husband can nullify vows made by his wife. How, in what manner, do they nullify vows? One says three times: ''They are nullified'' or ''They are negated'', or any other statement implying that one annuls the vow from its origin. Whether one says this (nullification) in her presence or not in her presence, 1 however, a vow cannot be nullified by the standard form 2 by a father or a husband. Also they can only nullify on the same day they heard it. Thus, if they heard in the beginning of the night, they (can) nullify it the entire night and all the following day. If they hear immediately close to the appearance of the stars, they can nullify (the vow) only until the appearance of stars, and afterwards they can not nullify it. On Shabbat, one should not say to her ''Your vow is nullified,'' as on a weekday, 3 rather, one should nullify it within one's heart and tell her: ''Take this,'' ''Eat this,'' or the like. 4 If the father or husband said, at first, that he approved of the vow, even if he did not say so explicitly, rather said using language implying his approval, and even if he thought in his heart that he approved of the vow, he is no longer able to nullify it.
1) It is effective.
2) The ceremony of absolution carried out by three scholars, as explained in Law 8.
3) Vows may not be absolved on Shabbat, therefore, they should not be nullified in a public manner using the standard expressions.
4) Giving a command that effectively breaks the vow she took.		 האב מפיר נדרי בתו עד שתתבגר דהיינו שיהיו לה שתים עשרה שנה וששה חדשים והוא שלא נשאת והבעל מפיר נדרי אשתו כיצד מפירין אומר שלש פעמים ''מופר'' או ''בטל'' או שאר לשון המורה שהוא עוקר את הנדר מעיקרו בין שאומר כן בפניה או שלא בפניה אבל לשון התרה לא מהני באב ובבעל וגם אין יכולין להפר רק ביום שמעם דהיינו אם שמעו בתחלת הלילה מפירין כל הלילה וכל היום שלאחריו ואם שמעו מיד סמוך לצאת הכוכבים אין מפירין רק עד צאת הכוכבים ויותר אינן יכולין להפר בשבת לא יאמר לה ''מופר ליכי'' כמו בחול אלא מבטל בלבו ואומר לה ''טלי אכלי'' וכיוצא בזה ואם האב או הבעל אמר תחלה שהוא מרוצה על הנדר אף על פי שלא אמר בפירוש אלא שאמר לשון שהוא מורה שהוא מרוצה ואפילו אם רק בלבו חושב שהוא מרוצה בנדרה שוב אינו יכול להפר י
67:11 Which vows can a father or husband nullify? Only those which involve hardship e.g., (those prohibiting) washing, wearing jewelry, making up one's eyes, applying other cosmetics, or the like. The husband may nullify also matters (vows) that do not involve hardship if they are matters between (the) husband and his wife and cause conflict between them. The latter are only (conditionally) nullified, for the time she is under his authority. After she becomes a widow or is divorced, the matter becomes forbidden to her. 1
1) As the vows take effect and the woman must observe them.		 איזה נדרים יכולין האב או הבעל להפר דוקא דברים שיש בהם עינוי נפש כגון רחיצה קישוט כיחול ופרכוס וכיוצא בזה והבעל יכול להפר גם דברים שאין בהם עינוי נפש אם הם מן הדברים שבין איש לאשתו וגורמים איבה ביניהם אבל אלו אינם מותרים אלא כל זמן שהיא יושבת תחתיו ולאחר שנתאלמנה או נתגרשה אסורה בהם יא
1