Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2001

Hebrew/English Main Text Hebrew Main Text English Main Text Previous Next Help Index Home

הלכות סעודהCh. 42:1-23. The Laws Pertaining to a Meal

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23

42:1 מי שיש לו בהמות A person who has animals או עופות or fowl שמזונותיהן עליו who are dependent on him for their food אסור לו לאכול כלום is prohibited from eating at all עד שיתן להן מאכל until he feeds them, דכתיב as [implied by Deut. 11:15] ונתתי עשב בשדך לבהמתך " I will grant grass for your cattle in your field, ואכלת ושבעת that you may eat and be satisfied." הקדימה התורה מאכל בהמה Thus, the Torah gave precedence to an animal's eating למאכל האדם before a human's. ולשתיה (However), with regard to drinking, האדם קודם man comes first, דכתיב as [Gen. 24:14] states: שתה "Drink וגם גמליך אשקה and I will also draw for your camels." וכן כתיב Similarly, [Num. 20:8] states: והשקית את העדה "And you will provide water for the congregation ואת בעירם and their cattle."
42:2 לא יאכל אדם A person should neither eat ולא ישתה nor drink דרך רעבתנות like a glutton. לא יאכל מעומד Neither should he eat while standing ולא ישתה מעומד nor drink while standing. ויהא שולחנו נקי His table should be clean ומכוסה יפה and covered properly, אפילו אם אין לו לאכול even if he has nothing to eat רק דבר שאינו חשוב except food of no special importance.
לא יאחז One should not hold פרוסה גדולה כביצה a piece of food larger than a k'beitzoh ויאכל ממנה and eat from it. ולא יאחוז המאכל בידו אחת Neither is it proper to hold food with one hand ויתלוש ממנו בידו השנית and take from it with the other hand.
לא ישתה One should not drink כוס יין בפעם אחת an entire cup of wine at one time. ואם שתה One who did drink (the entire cup) הרי זה גרגרן is a glutton. בשתי פעמים (Finishing it) in two (swallows) זהו דרך ארץ is the correct (well-mannered) way, ובשלש פעמים but drinking it in three הרי זה מגסי הרוח is a sign of haughtiness אם לא כשהוא כוס גדול ביותר unless it is a large cup. יכול לשתותו אפילו בכמה פעמים Then, one may drink it in many sips. וכן כוס קטן מאוד Similarly, (a person drinking from) a very small cup יכול לשתותו בפעם אחת may finish it in one go.
42:3 לא ישוך פרוסה One should not take a bite out of a piece of bread ויניחנה על גבי השלחן and put it on the table, או יתננה לחבירו or give it to a friend, או לתוך הקערה or put it on the serving dish, כי שמא הוא מאוס לחברו for his friend may be disgusted by this.
ולא ישתה מכוס One should not drink from a cup ויתן לחברו לשתות המותר and give it to a friend to drink the remainder. כי יש לכל אדם ליזהר A person should take care שלא לשתות משיורי כוס not to drink from the remainder of a cup ששתה חברו from which a friend has drunk. וזה שמא מחמת הבושה In this instance, out of embarrassment, ישתה בעל כרחו one's friend may feel forced to drink.
42:4 לא יהא אדם קפדן A person should not display anger בסעודתו when eating. כי האורחים This will cause guests ובני הבית and the members of his household מתביישים אז לאכול to be embarrassed to eat, כי חושבים פן מתרגז thinking that (their host) has become upset ומקפיד על אכילתן and angry at their eating.
42:5 אין משיחין בסעודה A person should not talk during a meal, אפילו בדברי תורה even words of Torah, מפני הסכנה because of the danger (of choking), שמא יקדים קנה if (the food) goes down the windpipe לושט rather than the esophagus. ואפילו מי שנתעטש Even (with) a person who sneezes אסור לומר לו it is forbidden to wish him ''אסותא'' "good health."[This applies only while actually eating.]
אבל שלא בשעת אכילה While one is not eating, מצוה לומר על השלחן דברי תורה it is a mitzvah to say words of Torah at the table, ויש ליזהר בזה מאוד and one should take great care regarding this. ומנהג טוב It is a proper custom לומר to say, אחר אכילת after eating פרוסת המוציא the bread over which "who brings forth bread" was said מזמור לדוד [Psalms 23]: "A Psalm of David: ה' רועי לא אחסר G-d is my Shepherd, I shall not want...". שהוא תורה This is considered as (both words of) Torah וגם תפלה על מזונותיו and a prayer for one's sustenance.
ולאחר גמר הסעודה After the meal is concluded, נוהגין לומר it is customary to say בחול on a weekday, על נהרות בבל וגו [Psalms 137]: "By the rivers of Babylon...". ובשבת On the Sabbath, ויום טוב festivals, וכל הימים שאין אומרים בהם תחנון and any days on which tachanun is not said, אומרים we say [Psalms 126]: שיר המעלות בשוב ה' וגו "A Song of Ascents: When G-d returned...".
וכשלומד על השלחן When studying at the table מתוך הספר from a book, צריך להשגיח מאוד one should take great care כי שכיח להיות בספרים because it is possible there are in books תולעים קטנים small worms (which could fall into the food), ויוכל לבא לידי איסור (and he may eat them) and transgress a prohibition, חס ושלום Heaven forbid.
42:6 שנים שיושבין על השלחן When two (or more) sit down at the (same) table, אפילו כל אחד קערה שלו לפניו even if each person has his own plate או במיני פירות or a fruit dish שיש לכל אחד חלקו לפניו where each one has his own helping, מכל מקום it is proper הגדול that the (more) important person פושט ידו תחלה reaches out his hand (to the food) first. והשולח ידו One who reaches out his hand בפני מי שגדול ממנו before one who is more important than him, הרי זה גרגרן is considered a glutton.
42:7 שנים שאוכלין מתוך קערה אחת If two people are eating from the same dish והפסיק אחד מלאכול and one stops eating כדי לשתות in order to drink או לעשות איזה דבר קטן or perform a minor activity דרך ארץ הוא it is proper manners שגם השני for the second also ימתין עליו to (pause and) wait for him. אבל אם המה שלשה However, if there are three people (eating together), אין השנים פוסקין the two need not pause בשביל האחד for the sake of one.
42:8 עושה אדם צרכיו בפת A person may make use of a loaf any purpose, והני מילי דלא ממאיס ביה provided it does not cause it to become spoilt. אבל מידי דמאיס ביה לא But not anything which does spoil it. הלכך אין סומכין בו Thus, a loaf cannot be used as a support את הקערה אם היא מלאה דבר for a pot containing food, שאם יפול על הפת ימאס which could fall on the loaf and spoil it.
וכשאוכלין איזה תבשיל When one eats a cooked dish עם חתיכות פת with a piece of bread, והפת היא לו במקום כף and uses a piece of bread as a spoon, צריך ליזהר לאכול one must be careful to eat בכל פעם קצת מן הפת some of the bread each time והנשאר לו מן הפת and what is left over from the bread גם כן יאכל אותו should also be eaten אחר כך afterwards.
42:9 אסור לזרוק פת It is forbidden to throw bread, אפילו במקום שאינו נמאס even in a place where it will not get spoiled. כי הזריקה היא בזיון The act of throwing is disrespectful (to the bread). ושאר מיני אוכלים Other types of food, אם נמאסין על ידי הזריקה if they will be spoilt by being thrown, אסור לזרקן then it is forbidden to throw them. אבל אם אינן נמאסין However, (types of food) which are not spoilt (if thrown) כגון אגוזים וכדומה - e.g., nuts and the like מותר - may be (thrown).
לא ישב על שק A person should not sit on a sack שיש בו פירות containing fruit, שנמאסים על ידי כך if that causes them to become spoilt. אין נוטלין את הידים One should not wash one's hands ביין או בשאר משקה with wine or other beverages, משום בזיון for this is disrespectful (to treat food this way).
כשרואה איזה אוכל When one sees food מונח על הארץ lying on the ground צריך להגביהו one should pick it up. מאכל שהוא ראוי לאדם Food which is suitable for people אין מאכילין אותו לבהמה should not be fed to animals, משום ביזוי אוכלין for this is using food in a degrading manner.
42:10 אם צריך לעשות If necessary, one can use איזה רפואה בפת bread for medical purposes או בשאר דבר מאכל or any other kinds of food, אף על פי שנמאס even though this causes them to spoil.
42:11 יזהר מאוד בפירורין One should be careful with crumbs שלא יזרקם not to throw them out, דקשה לעניות for this brings about poverty. אלא יקבצם Rather, one should collect them ויתנם לעופות and give them to the birds.
42:12 השותה מים One who drinks water לא ישתה בפני רבים should not drink in the presence of others. אלא יהפוך פניו Rather, he should turn his face (to the side). ובשאר משקין When (drinking) other beverages אין צריך להפוך פניו it is unnecessary to turn (to the side).
42:13 אין מסתכלין One should not look בפני האוכל in the face of one who is eating, והשותה or drinking, ולא בחלקו שלפניו or at the portion in front of him, כדי שלא לביישו so as not to embarrass him.
42:14 כל מאכל ומשקה All food and drink שמביאין לפני האדם which is brought before a person, שיש לו ריח and it has a pleasant aroma, והאדם תאב לו and is appetizing to a person, צריך ליתן ממנו One must give from this (food), מיד דבר מועט להמשמש immediately, a small part to the waiter, לפי שמזיק לאדם because it is harmful for a person שרואה לפניו מאכל to see before him food שהוא מתאוה לו which he desires ואינו אוכל ממנו if he cannot eat from it. (See also Ch. 33:4.)
42:15 לא יתן אדם לאכול A person should not serve food (to anyone) אלא למי שיודע בו except to one he knows שיטול ידיו that he will wash his hands [before partaking of bread] ויברך and bless.
42:16 אשה שאין בעלה עמה A women whose husband is not with her אין לה לשתות יין should not drink wine. ואם היא במקום אחר If she is at some other place, שלא בביתה and not at her home, אפילו אם בעלה עמה even if her husband is with her, אסורה לשתות she should not drink (wine). והוא הדין The same laws שאר משקין המשכרין apply to other alcoholic beverages. ואם היא רגילה לשתות יין and if she is accustomed to drinking wine בפני בעלה in her husband's presence, מותרת לשתות מעט she may drink a little (wine) שלא בפני בעלה even when her husband is not with her.
42:17 אסור לאורחים ליטול כלום Guests may not take anything ממה שלפניהם from the portions served ליתן ליד בנו או בתו and give it to the son or daughter של בעל הבית of the host. כי שמא אין לבעל הבית Perhaps the host has no more יותר ממה שהביא לפניהם than he served to them, ויתבייש and he will be embarrassed שלא יהיה להם די that they will not have enough. אבל אם יש על השלחן However, if there is on the table, מוכן הרבה much food prepared, מותר it is permitted.
42:18 הנכנס לבית A person who comes into a home לא יאמר should not say: תנו לי לאכול "Give me something to eat," עד שיאמרו לו הם until he is invited by his hosts.
אסור לאכול מסעודה It is forbidden to partake of a meal שאינה מספקת לבעליה which does not suffice the host, שזהו אבק גזל this is (termed) "the shade of theft" אף על פי שהבעל הבית even though the host מזמינו לאוכל עמו invites one to join him, והוא עון גדול and is considered a severe sin, ומן הדברים and one of the things שקשה לשוב עליהם that repenting for it is difficult.
42:19 אסור לצאת ממקומו One is forbidden to leave his place קודם שיברך ברכת המזון before saying the grace after meals. ואפילו ללכת באמצע הסעודה This applies even to going, in the middle of the meal, לחדר אחר (from one room) to another room לגמור שם סעודתו to finish one's meal there, או שיחזור אחר כך (or leaving but intending) coming back afterwards לכאן לגמור סעודתו to here to finish his meal. ואפילו ללכת רק חוץ לפתחו Even stepping outside one's door ולחזור אחר כך לכאן (with the intention) of returning back here לגמור סעודתו to finish his meal, יש ליזהר מזה one should be careful about this.
עבר ויצא One who transgressed and left, בין שהוא גומר סעודתו whether he completes his meal במקום שהוא שם at his destination בין שהוא חוזר לכאן or returns back to here לגמור סעודתו to complete his meal, אינו צריך לחזור need not say again ולברך המוציא the blessing "who brings forth bread". דכיון שקבע סעודתו על הפת Since he decided on a meal with bread, אף על פי ששינה מקומו even though he changed his place, מכל מקום נחשב הכל לסעודה אחת anyway, it is considered to be one meal. רק שיזהר לאכול לכל הפחות However, he should take care to eat at least כזית פת במקום a k'zayis of bread in the place שיברך ברכת המזון where he says the grace after meals.
אבל בשאר דברים However, (with regard to) other foods, אינו כן (these laws) do not apply. (See Ch. 50:13).
42:20 אם אוכלין בחבורה If a group of people eat together ויצאו קצת מהם and some of them leave על דעת שיחזרו לכאן with the intention of returning back to here, כיון שנשאר אפילו רק אחד so long as at least one remains מהן כאן במקומו of them, here in his place, לא נתבטלה הקביעות the group is not nullified. וכשחוזרין When the others return, לקביעותן חוזרין (it is considered as if) they have returned to that sitting ולא הוי הפסק without having made an interruption.
42:21 אם בשעת ברכת המוציא If, at the time of the blessing "who brings forth bread" היתה דעתו he had the intention ללכת אחר כך לבית אחר to go later on to a different place, לגמור שם סעודתו and to complete his meal there ולברך ברכת המזון and say grace, נוהגין להתיר it is customary to allow this. וצריך ליזהר לאכול גם שם One should be careful to eat also there לכל הפחות כזית פת at least a k'zayis of bread ואין לעשות כן and one should not do this אלא לעת הצורך except when necessary לסעודת מצוה for a meal associated with a mitzvah.
42:22 המתפלל בתוך הסעודה One who says the Shemoneh Esreh during the meal, כשחוזר לאכול when he resumes eating אין צריך לברך עוד המוציא does not have to say "who brings forth bread" again. וכן אם ישן Similarly, if he slept, בתוך הסעודה in the middle of the meal, שינת ארעי (only) a nap, אף על פי שנמשך איזה זמן - even if it is prolonged slightly לא מיקרי הפסק - is not considered to be an interruption. וכן אם הפסיק Similarly, interrupting (one's meal) בשאר דברי רשות for other matters כגון שהוצרך לנקביו - e.g., one had to relieve himself וכיוצא בזה or the like - (is also not considered an interruption).
ומכל מקום Nevertheless, בכל אלו in all these instances, בעי נטילת ידים מחדש a person must wash his hands again, משום דהוי היסח הדעת for he has diverted his attention from them, אלא אם כן שמר ידיו unless he kept his hands (from impurities). אך לא יברך על הנטילה No blessing should be recited on this washing, כי משום היסח הדעת because diverting one's attention אין מברכין על הנטילה does not require a new blessing on the washing.*

* {See Ch. 40:16, and notes.}

42:23 משגמר סעודתו If a person concluded his meal ונתן דעתו לברך ברכת המזון and decided to say grace after meals, אם חוזר and then changed his mind ורוצה לאכול and decided to eat או לשתות or drink (more before grace]. יש בזה הרבה חילוקי דינים There are many different laws לענין הברכות regarding the blessings (to be said). על כן יש למנוע מזה Therefore, the entire issue should be avoided, אלא מיד כשנתן דעתו and as soon as one decides לברך ברכת המזון to say grace after meals, יברך ברכת המזון one should (do so and) say grace.
1