Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2001

Hebrew/English Main Text Hebrew Main Text English Main Text Previous Next Help Index Home

הלכות בציעת הפת וברכת המוציאCh. 41:1-10. The Laws of taking bread and the blessing over it

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10

41:1 על לחם גמור On "full" bread *, שהוא מחמשת which is from the five מיני דגן types of grain [wheat, barley, rye oats, and spelt], מברכין לפניו one says, before (eating) it, המוציא "who brings forth bread", ולאחריו ברכת המזון and grace after meals (is said) after (eating) it.

* {The laws governing "bread in pockets" (pas habo'oh b'kisnin) - [a category including cakes, pies, and "mezonos bread"] - are explained in Ch. 48}.

41:2 יש ליזהר שלא להפסיק Care should be taken not to have an interruption בין נטילת ידים between washing one's hands and saying להמוציא "who brings forth bread". אבל מותר לענות אמן However, one may respond "Amen" על איזה ברכה שהוא שומע to any blessing one hears.
ושהיה כדי הילוך כ Waiting longer than it takes to walk 22 cubits, או מבית לבית going from one house to another* אפילו הילוך מעט even if it is only a short walk, וכן אם דיבר מה or speaking about matters שאינו לצרכי הסעודה that are not concerned with the meal מקרי הפסק are considered to be interruptions. ובדיעבד After the fact, אם הפסיק לית לן בה an interruption is of no consequence ובלבד שלא עשה as long as one had not done איזה מעשים בנתיים any actions meanwhile** או שהפליג בדברים or engaged in prolonged conversation. דאז Since then, הוי היסח one's attention was diverted (from one's hands), וצריך נטילה שנית and must wash them again. (See also Ch. 42:22.)

* {The word "house" also has the connotation of "room" in halachic literature. Therefore, if possible, one should wash in the same room as one eats.}

** {An activity necessary for the meal is not considered an interruption.}

41:3 בוצע בפת One should cut the bread במקום המובחר שבו at its most choice place מפני כבוד הברכה to show honor to the blessing. והמובחר הוא מקום הקשה The choicest (place) is the hard place, ששם נאפה היטב where the bread is baked thoroughly והוא המקום - i.e., the place שכנגד המתקבע opposite the split (at the top of the bread). כי במקום שמתחיל לאפות For at the place where it begins to bake, נדחק העיסה pressure is generated against the dough עד שמתבקע הצד שכנגדו until the opposite side splits open. אך זקן However, an elderly person שקשה לו לאכול פת קשה who has difficulty eating hard bread יבצע במקום הרך should cut the bread at a soft point.
ומהיות כי אין להפסיק Since it is also improper to interrupt, בשהיית החיתוך by the delay (caused by) cutting (the bread), בין ברכת המוציא לאכילה between (saying) "who brings forth bread" and eating, על כן חותך מעט one should therefore cut a little סביב הפת כעין טבעת like a ring around the entire loaf בענין in a manner which, שאם יאחז בפרוסה should one lift up the cut piece, יעלה כל הככר עמו the entire bread will be lifted up with it. שאם לא כן חשיב כפרוסה Otherwise it would be considered like a slice, ואנן בעינן שיברך ברכת המוציא and it is desirable to bless "who brings forth bread" בעוד שהפת שלם while the loaf is still whole. ויניחנה מחוברת לפת (This cut piece) is considered as attached to the loaf.
ויברך ברכת המוציא One should say the blessing "who brings forth bread", ואחר שסיים הברכה and after completing the blessing, יפרידנה one should separate (the piece) כדי שתכלה הברכה so that the blessing is made בעוד שהפת שלם while the loaf is still whole.
וכן כשבוצע מככר שאינו שלם Even when cutting from an incomplete loaf, לא יחתוך לגמרי one should not cut off completely (the piece of bread) קודם הברכה before the blessing. כדי שתהא בשעת הברכה So that at the time of the blessing, יתר גדול (the bread) will be at its largest.
ובשבת לא יחתוך כלל בככר On the Sabbath, one should not cut the bread at all עד אחר הברכה until after saying the blessing. כדי שיהיו הככרות שלמים ממש So that the loaf is entirely whole. (See Ch. 77:17.*) וגם בחול Even during the week, אם הוא עוגה דקה if one is eating a soft loaf יברך קודם הבציעה one may bless before cutting, כיון שאין שהיה בשבירה for breaking (such a loaf) does not cause a delay.

* {Nevertheless, is customary to pass the knife over the bread to leave a mark before saying the blessing.}

41:4 לא יבצע פרוסה קטנה One should not cut off a small piece מפני שנראה כצר עין because this appears miserly. ולא פרוסה יותר מכביצה Nor a piece larger than a k'beitzoh, לפי שנראה כרעבתן for then he appears gluttonous. ודוקא כשאוכל לבדו This applies only when one eats alone. אבל אם אוכל עם הרבה בני אדם When one eats with many others וצריך ליתן מן הפרוסה and must give, from the cut-off portion, לכל אחד כזית (a piece) the size of a k'zayis to each person, מותר לבצוע כפי מה שצריך לו it is permitted to cut as large a piece as necessary.
ובשבת On the Sabbath, אפילו אם אוכל לבדו even if one eats alone, מותר לבצוע כפי מה שצריך it is permitted to cut as large a piece as he needs לכל הסעודה for the entire meal, מפני כבוד השבת in honor of the Sabbath. להראות חביבת סעודת שבת One shows how dear the Sabbath meals are to us, שחפץ לאכול בה הרבה by our desire to eat a large meal.
יש לאכול את הפרוסה One should eat the piece שבצע עליה which one cut (from the bread) קודם שיאכל פת אחר before one eats any other bread. והוא משום חבוב מצוה This is a sign of the dearness of the mitzvah, כיון שבירך עליה for one blessed over that (piece). וטוב ליזהר It is important to take care שלא יתן ממנה that no portion of it be given לנכרי to a gentile, או לבהמה animal, ועוף or fowl.
41:5 קודם שיברך Before blessing, יתן שתי ידיו על הפת one should place both hands on the loaf, שיש בהן עשר אצבעות for they have ten fingers כנגד עשר מצות (symbolizing) the ten mitzvos התלויות בפת that are associated with (making) bread; (which are):
לא תחרוש בשור וחמור (Deut. 22:10) "Do not plow with an ox and an ass";
כלאים (ibid. 22:9) (the ban on planting) mixed species;
לקט (Lev. 19:9) (allowing the poor) to glean;
שכחה (Deut. 24:19) (leaving) forgotten (sheaves for them);
פאה (Lev. 19:9) (leaving the) corners (of the field);
לא תחסום (Deut. 25:4) (the ban against) muzzling (an ox);
תרומה (Num. 18:12) donation (part of the harvest to priests);
מעשר ראשון (Num. 18:2) the first tithe;
מעשר שני (Deut. 14:22) the second tithe;
חלה (Num. 15:21) (the separation of) challah;
ולכן יש עשר תיבות Accordingly, there are ten words בברכת המוציא in the blessing "who brings forth bread"; ועשר תיבות בפסוק and ten words in the verse (Psalms 145:15): עיני כל אליך "The eyes of all look expectantly to You, ישברו and You give them their food at the proper time"; ועשר תיבות and ten words (about the produce of Israel) בפסוק in the verse (Deut. 8:8): ארץ חטה ושעורה "a land of wheat, barley...(and date honey]"; ועשר and ten words (in Isaac's blessing to Jacob) בפסוק"" in the verse (Gen. 27:28): ויתן לך "(May G-d) grant you...(much grain and wine)."
וכשיאמר את השם When he says G-d's name (in the blessing) יגביה את הלחם he should lift up the loaf. ובשבת יגביה שתיהן On the Sabbath, he should lift up both (loaves).
ויברך בכוונה He should bless with concentration, וידקדק להוציא היטב taking care to pronounce properly את הה''א של המוציא the "hey" of the word "who brings forth". ויתן ריוח קצת One should pause slightly בין תיבת between the word לחם "bread" לתיבת and the word מן "from" שלא להבליע את המ''ם so that the "Mem" will not be swallowed.
ולאחר הברכה After the blessing, יאכל מיד one should eat (from the bread) immediately. כי אסור להפסיק It is forbidden to make any interruption בין הברכה לתחלת האכילה between a blessing and starting to eat אפילו לעניית אמן - even to respond "Amen." ויש לאכול כזית It is proper to eat a k'zayis* בלי הפסק without any interruption.**(See Ch. 50:5.)

* {According to Shiurei Torah, approximately 26 grams in modern measure; according to Rav Moshe Feinstein, approximately 31 grams, and according to the Chazon Ish, approximately 36 grams.}

** {The Misgeres Hashulchon 7 and Mishnoh B'rurah (167:35) state this stringency need not be followed.}

41:6 מצוה להביא על השלחן מלח It is a mitzvah to bring salt to the table קודם שיבצע before breaking (the bread) ויטבול פרוסת המוציא and to dip the bread במלח in the salt.* לפי שהשלחן דומה למזבח Because the table is like an altar (see Ch. 44:4) והאכילה לקרבן and our food, a sacrifice. ונאמר It was said [Lev. 2:13]: על כל קרבנך "On all your sacrifices, תקריב מלח offer salt."

* {The Shulchon Oruch HoRav (167:8) and the Mishnoh B'rurah (167:33) mention, that, according to Kabbalah, it is proper to dip the bread in the salt three times.}

ולפי שהשלחן דומה למזבח And because our table is compared to an altar, טוב ליזהר שלא להרוג עליה כנה it is preferable not to kill on it any insects (lit. a louse).

41:7 אם מחלק When distributing פרוסת the portions of the bread, המוציא (on which was said) "who brings forth bread", להמסובין to those assembled, לא יזרקן one should not throw them, דאסור לזרוק את הפת for it is forbidden to throw bread. וגם לא יתננה לתוך ידו And also not give it into their hand, אלא יניחנה לפניו rather place it before them.
41:8 מצוה לבצוע It is a mitzvah to break (bread) על הפת החשובה יותר on the more important loaf. ולכן Accordingly, אם יש לפניו חתיכה פת if there is in front of one, a portion of a loaf ופת שלמה and a whole loaf, ודעתו לאכול תוך הסעודה משתיהן and intends to eat from both during the meal, ושתיהן ממין אחד and they are both of the same species (of grain), אף על פי שהפת השלמה even if the whole loaf היא קטנה יותר מן החתיכה is smaller than the cut one וגם אינה נקיה and also is of lower quality (coarser) (lit. not clean) כמו החתיכה compared to the portion (of a loaf), מכל מקום nevertheless, יבצע על השלמה one should break (bread) with the whole (loaf), שהיא חשובה יותר for it is considered more important.
אבל אם אינן ממין אחד However, if they are not of the same species, אלא שהשלמה but the whole (loaf) ממין גרוע is (made) from an inferior species (of grain) כגון שהשלמה היא פת כוסמין - e.g., the whole one is a loaf (made from) spelt והחתיכה היא פת חטים while the cut one is a loaf (made from) from wheat, אפילו היא קטנה even it is smaller, מברך על של חטים one should bless over the wheat (loaf).
ואם השלמה היא של שעורים Nevertheless, if the whole (loaf) is of barley אף על פי שהיא גרועה מחטין even though this is inferior to wheat, מכל מקום כיון שגם שעורה still barley is also נזכר בפירוש explicitly mentioned בפסוק in the verse (on the produce of Israel Deut. 8:8), וגם היא שלמה furthermore, this (loaf) is whole. לכן ירא שמים Accordingly, a person who fears G-d יחלוק כבוד should divide the honors, גם לזה של שעורים ושלמה both to the whole barley (loaf and to the cut wheat loaf).
כיצד עושה What should he do? מניח את החתיכה תחת השלמה He should place the cut (loaf) beneath the whole (loaf) ובוצע משתיהן יחד and cut them both at the same time.
אם שתיהן שלמות If both (loaves) are whole או שתיהן חתוכות or both are cut, ושתיהן ממין אחד and both are of the same species, יברך על one should bless over הנקיה יותר the better quality (made from finer flour) one. ואם שתיהן שוות בנקיות If both are of the same quality, יברך על היותר גדולה one should bless on the larger one.
41:9 אם יש לפניו If he has before him פת ישראל (both) bread (baked by) a Jew ופת עובד כוכבים and bread (baked by) an idolater, ואינו נזהר and is not careful מפת עובד כוכבים (about eating) bread (baked by) an idolater (see Ch. 38), אם שתיהן שלמות provided both loaves are whole, או שתיהן פרוסות or both are cut (sliced), וגם שוות בגדולות and both are equal size, והן ממין אחד and of the same species (of grain), יברך על פת ישראל he should bless over the bread (baked by) a Jew. ואם זה של ישראל אינה נקיה If that (bread baked by) of the Jew is of lower quality כמו של עובד כוכבים compared to that (bread) from the idolater, יברך על איזה מהן שירצה one may bless on whichever one he wants.
ואם בעל הבית נזהר If a host is careful מפת עובד כוכבים about eating bread (baked by) an idolater, אלא שהובא בשביל אורח but provides it for a guest, יש לסלקה מן השלחן he should remove it from his table עד לאחר ברכת המוציא until after saying "who brings forth bread".
41:10 כל דין קדימת החשוב All the (above) laws of precedence to the important (loaf) אינו אלא אם בדעתו לאכול apply only when one intends to eat בתוך הסעודה משתיהן from both of them at this meal. אבל אם אין דעתו However, if one does not intend לאכול בתוך הסעודה רק מפת אחת to eat at this meal except from only one loaf , יבצע על זה שהוא רוצה לאכול he should break (bread) with the one he wants to eat, ואין משגיחין בזה על החשיבות and no attention is paid to importance.
1