41:1 |
On "full" bread *, | על לחם גמור |
|
which is from the five | שהוא מחמשת |
|
types of grain [wheat, barley, rye oats, and spelt], | מיני דגן |
|
one says, before (eating) it, | מברכין לפניו |
|
"who brings forth bread", | המוציא |
|
and grace after meals (is said) after (eating) it. | ולאחריו ברכת המזון |
* {The laws governing "bread in pockets" (pas habo'oh b'kisnin) - [a category including cakes, pies, and "mezonos bread"] - are explained in Ch. 48}. |
41:2 |
Care should be taken not to have an interruption | יש ליזהר שלא להפסיק |
|
between washing one's hands and saying | בין נטילת ידים |
|
"who brings forth bread". | להמוציא |
|
However, one may respond "Amen" | אבל מותר לענות אמן |
|
to any blessing one hears. | על איזה ברכה שהוא שומע |
|
Waiting longer than it takes to walk 22 cubits, | ושהיה כדי הילוך כ"ב אמה |
|
going from one house to another* | או מבית לבית |
|
even if it is only a short walk, | אפילו הילוך מעט |
|
or speaking about matters | וכן אם דיבר מה |
|
that are not concerned with the meal | שאינו לצרכי הסעודה |
|
are considered to be interruptions. | מקרי הפסק |
|
After the fact, | ובדיעבד |
|
an interruption is of no consequence | אם הפסיק לית לן בה |
|
as long as one had not done | ובלבד שלא עשה |
|
any actions meanwhile** | איזה מעשים בנתיים |
|
or engaged in prolonged conversation. | או שהפליג בדברים |
|
Since then, | דאז |
|
one's attention was diverted (from one's hands), | הוי היסח |
|
and must wash them again. (See also Ch. 42:22.) | וצריך נטילה שנית |
* {The word "house" also has the connotation of "room" in halachic literature. Therefore, if possible, one should wash in the same room as one eats.} |
** {An activity necessary for the meal is not considered an interruption.} |
41:3 |
One should cut the bread | בוצע בפת |
|
at its most choice place | במקום המובחר שבו |
|
to show honor to the blessing. | מפני כבוד הברכה |
|
The choicest (place) is the hard place, | והמובחר הוא מקום הקשה |
|
where the bread is baked thoroughly | ששם נאפה היטב |
|
- i.e., the place | והוא המקום |
|
opposite the split (at the top of the bread). | שכנגד המתקבע |
|
For at the place where it begins to bake, | כי במקום שמתחיל לאפות |
|
pressure is generated against the dough | נדחק העיסה |
|
until the opposite side splits open. | עד שמתבקע הצד שכנגדו |
|
However, an elderly person | אך זקן |
|
who has difficulty eating hard bread | שקשה לו לאכול פת קשה |
|
should cut the bread at a soft point. | יבצע במקום הרך |
|
Since it is also improper to interrupt, | ומהיות כי אין להפסיק |
|
by the delay (caused by) cutting (the bread), | בשהיית החיתוך |
|
between (saying) "who brings forth bread" and eating, | בין ברכת המוציא לאכילה |
|
one should therefore cut a little | על כן חותך מעט |
|
like a ring around the entire loaf | סביב הפת כעין טבעת |
|
in a manner which, | בענין |
|
should one lift up the cut piece, | שאם יאחז בפרוסה |
|
the entire bread will be lifted up with it. | יעלה כל הככר עמו |
|
Otherwise it would be considered like a slice, | שאם לא כן חשיב כפרוסה |
|
and it is desirable to bless "who brings forth bread" | ואנן בעינן שיברך ברכת המוציא |
|
while the loaf is still whole. | בעוד שהפת שלם |
|
(This cut piece) is considered as attached to the loaf. | ויניחנה מחוברת לפת |
|
One should say the blessing "who brings forth bread", | ויברך ברכת המוציא |
|
and after completing the blessing, | ואחר שסיים הברכה |
|
one should separate (the piece) | יפרידנה |
|
so that the blessing is made | כדי שתכלה הברכה |
|
while the loaf is still whole. | בעוד שהפת שלם |
|
Even when cutting from an incomplete loaf, | וכן כשבוצע מככר שאינו שלם |
|
one should not cut off completely (the piece of bread) | לא יחתוך לגמרי |
|
before the blessing. | קודם הברכה |
|
So that at the time of the blessing, | כדי שתהא בשעת הברכה |
|
(the bread) will be at its largest. | יתר גדול |
|
On the Sabbath, one should not cut the bread at all | ובשבת לא יחתוך כלל בככר |
|
until after saying the blessing. | עד אחר הברכה |
|
So that the loaf is entirely whole. (See Ch. 77:17.*) | כדי שיהיו הככרות שלמים ממש |
|
Even during the week, | וגם בחול |
|
if one is eating a soft loaf | אם הוא עוגה דקה |
|
one may bless before cutting, | יברך קודם הבציעה |
|
for breaking (such a loaf) does not cause a delay. | כיון שאין שהיה בשבירה |
* {Nevertheless, is customary to pass the knife over the bread to leave a mark before saying the blessing.} |
41:4 |
One should not cut off a small piece | לא יבצע פרוסה קטנה |
|
because this appears miserly. | מפני שנראה כצר עין |
|
Nor a piece larger than a k'beitzoh, | ולא פרוסה יותר מכביצה |
|
for then he appears gluttonous. | לפי שנראה כרעבתן |
|
This applies only when one eats alone. | ודוקא כשאוכל לבדו |
|
When one eats with many others | אבל אם אוכל עם הרבה בני אדם |
|
and must give, from the cut-off portion, | וצריך ליתן מן הפרוסה |
|
(a piece) the size of a k'zayis to each person, | לכל אחד כזית |
|
it is permitted to cut as large a piece as necessary. | מותר לבצוע כפי מה שצריך לו |
|
On the Sabbath, | ובשבת |
|
even if one eats alone, | אפילו אם אוכל לבדו |
|
it is permitted to cut as large a piece as he needs | מותר לבצוע כפי מה שצריך |
|
for the entire meal, | לכל הסעודה |
|
in honor of the Sabbath. | מפני כבוד השבת |
|
One shows how dear the Sabbath meals are to us, | להראות חביבת סעודת שבת |
|
by our desire to eat a large meal. | שחפץ לאכול בה הרבה |
|
One should eat the piece | יש לאכול את הפרוסה |
|
which one cut (from the bread) | שבצע עליה |
|
before one eats any other bread. | קודם שיאכל פת אחר |
|
This is a sign of the dearness of the mitzvah, | והוא משום חבוב מצוה |
|
for one blessed over that (piece). | כיון שבירך עליה |
|
It is important to take care | וטוב ליזהר |
|
that no portion of it be given | שלא יתן ממנה |
|
to a gentile, | לנכרי |
|
animal, | או לבהמה |
|
or fowl. | ועוף |
41:5 |
Before blessing, | קודם שיברך |
|
one should place both hands on the loaf, | יתן שתי ידיו על הפת |
|
for they have ten fingers | שיש בהן עשר אצבעות |
|
(symbolizing) the ten mitzvos | כנגד עשר מצות |
|
that are associated with (making) bread; (which are): | התלויות בפת |
|
(Deut. 22:10) "Do not plow with an ox and an ass"; | לא תחרוש בשור וחמור |
|
(ibid. 22:9) (the ban on planting) mixed species; | כלאים |
|
(Lev. 19:9) (allowing the poor) to glean; | לקט |
|
(Deut. 24:19) (leaving) forgotten (sheaves for them); | שכחה |
|
(Lev. 19:9) (leaving the) corners (of the field); | פאה |
|
(Deut. 25:4) (the ban against) muzzling (an ox); | לא תחסום |
|
(Num. 18:12) donation (part of the harvest to priests); | תרומה |
|
(Num. 18:2) the first tithe; | מעשר ראשון |
|
(Deut. 14:22) the second tithe; | מעשר שני |
|
(Num. 15:21) (the separation of) challah; | חלה |
|
Accordingly, there are ten words | ולכן יש עשר תיבות |
|
in the blessing "who brings forth bread"; | בברכת המוציא |
|
and ten words in the verse (Psalms 145:15): | ועשר תיבות בפסוק |
|
"The eyes of all look expectantly to You, | עיני כל אליך |
|
and You give them their food at the proper time"; | ישברו |
|
and ten words (about the produce of Israel) | ועשר תיבות |
|
in the verse (Deut. 8:8): | בפסוק |
|
"a land of wheat, barley...(and date honey]"; | ארץ חטה ושעורה |
|
and ten words (in Isaac's blessing to Jacob) | ועשר תיבות |
|
in the verse (Gen. 27:28): | בפסוק |
|
"(May G-d) grant you...(much grain and wine)." | ויתן לך |
|
When he says G-d's name (in the blessing) | וכשיאמר את השם |
|
he should lift up the loaf. | יגביה את הלחם |
|
On the Sabbath, he should lift up both (loaves). | ובשבת יגביה שתיהן |
|
He should bless with concentration, | ויברך בכוונה |
|
taking care to pronounce properly | וידקדק להוציא היטב |
|
the "hey" of the word "who brings forth". | את הה''א של המוציא |
|
One should pause slightly | ויתן ריוח קצת |
|
between the word | בין תיבת |
|
"bread" | לחם |
|
and the word | לתיבת |
|
"from" | מן |
|
so that the "Mem" will not be swallowed. | שלא להבליע את המ''ם |
|
After the blessing, | ולאחר הברכה |
|
one should eat (from the bread) immediately. | יאכל מיד |
|
It is forbidden to make any interruption | כי אסור להפסיק |
|
between a blessing and starting to eat | בין הברכה לתחלת האכילה |
|
- even to respond "Amen." | אפילו לעניית אמן |
|
It is proper to eat a k'zayis* | ויש לאכול כזית |
|
without any interruption.**(See Ch. 50:5.) | בלי הפסק |
* {According to Shiurei Torah, approximately 26 grams in modern measure; according to Rav Moshe Feinstein, approximately 31 grams, and according to the Chazon Ish, approximately 36 grams.} |
** {The Misgeres Hashulchon 7 and Mishnoh B'rurah (167:35) state this stringency need not be followed.} |
41:6 |
It is a mitzvah to bring salt to the table | מצוה להביא על השלחן מלח |
|
before breaking (the bread) | קודם שיבצע |
|
and to dip the bread | ויטבול פרוסת המוציא |
|
in the salt.* | במלח |
|
Because the table is like an altar (see Ch. 44:4) | לפי שהשלחן דומה למזבח |
|
and our food, a sacrifice. | והאכילה לקרבן |
|
It was said [Lev. 2:13]: | ונאמר |
|
"On all your sacrifices, | על כל קרבנך |
|
offer salt." | תקריב מלח |
* {The Shulchon Oruch HoRav (167:8) and the Mishnoh B'rurah (167:33) mention, that, according to Kabbalah, it is proper to dip the bread in the salt three times.} |
|
And because our table is compared to an altar, | ולפי שהשלחן דומה למזבח |
|
it is preferable not to kill on it any insects (lit. a louse). | טוב ליזהר שלא להרוג עליה כנה |
41:7 |
When distributing | אם מחלק |
|
the portions of the bread, | פרוסת |
|
(on which was said) "who brings forth bread", | המוציא |
|
to those assembled, | להמסובין |
|
one should not throw them, | לא יזרקן |
|
for it is forbidden to throw bread. | דאסור לזרוק את הפת |
|
And also not give it into their hand, | וגם לא יתננה לתוך ידו |
|
rather place it before them. | אלא יניחנה לפניו |
41:8 |
It is a mitzvah to break (bread) | מצוה לבצוע |
|
on the more important loaf. | על הפת החשובה יותר |
|
Accordingly, | ולכן |
|
if there is in front of one, a portion of a loaf | אם יש לפניו חתיכה פת |
|
and a whole loaf, | ופת שלמה |
|
and intends to eat from both during the meal, | ודעתו לאכול תוך הסעודה משתיהן |
|
and they are both of the same species (of grain), | ושתיהן ממין אחד |
|
even if the whole loaf | אף על פי שהפת השלמה |
|
is smaller than the cut one | היא קטנה יותר מן החתיכה |
|
and also is of lower quality (coarser) (lit. not clean) | וגם אינה נקיה |
|
compared to the portion (of a loaf), | כמו החתיכה |
|
nevertheless, | מכל מקום |
|
one should break (bread) with the whole (loaf), | יבצע על השלמה |
|
for it is considered more important. | שהיא חשובה יותר |
|
However, if they are not of the same species, | אבל אם אינן ממין אחד |
|
but the whole (loaf) | אלא שהשלמה |
|
is (made) from an inferior species (of grain) | ממין גרוע |
|
- e.g., the whole one is a loaf (made from) spelt | כגון שהשלמה היא פת כוסמין |
|
while the cut one is a loaf (made from) from wheat, | והחתיכה היא פת חטים |
|
even it is smaller, | אפילו היא קטנה |
|
one should bless over the wheat (loaf). | מברך על של חטים |
|
Nevertheless, if the whole (loaf) is of barley | ואם השלמה היא של שעורים |
---|
|
even though this is inferior to wheat, | אף על פי שהיא גרועה מחטין |
|
still barley is also | מכל מקום כיון שגם שעורה |
|
explicitly mentioned | נזכר בפירוש |
|
in the verse (on the produce of Israel Deut. 8:8), | בפסוק |
|
furthermore, this (loaf) is whole. | וגם היא שלמה |
|
Accordingly, a person who fears G-d | לכן ירא שמים |
|
should divide the honors, | יחלוק כבוד |
|
both to the whole barley (loaf and to the cut wheat loaf). | גם לזה של שעורים ושלמה |
|
What should he do? | כיצד עושה |
|
He should place the cut (loaf) beneath the whole (loaf) | מניח את החתיכה תחת השלמה |
|
and cut them both at the same time. | ובוצע משתיהן יחד |
|
If both (loaves) are whole | אם שתיהן שלמות |
|
or both are cut, | או שתיהן חתוכות |
|
and both are of the same species, | ושתיהן ממין אחד |
|
one should bless over | יברך על |
|
the better quality (made from finer flour) one. | הנקיה יותר |
|
If both are of the same quality, | ואם שתיהן שוות בנקיות |
|
one should bless on the larger one. | יברך על היותר גדולה |
41:9 |
If he has before him | אם יש לפניו |
|
(both) bread (baked by) a Jew | פת ישראל |
|
and bread (baked by) an idolater, | ופת עובד כוכבים |
|
and is not careful | ואינו נזהר |
|
(about eating) bread (baked by) an idolater (see Ch. 38), | מפת עובד כוכבים |
|
provided both loaves are whole, | אם שתיהן שלמות |
|
or both are cut (sliced), | או שתיהן פרוסות |
|
and both are equal size, | וגם שוות בגדולות |
|
and of the same species (of grain), | והן ממין אחד |
|
he should bless over the bread (baked by) a Jew. | יברך על פת ישראל |
|
If that (bread baked by) of the Jew is of lower quality | ואם זה של ישראל אינה נקיה |
|
compared to that (bread) from the idolater, | כמו של עובד כוכבים |
|
one may bless on whichever one he wants. | יברך על איזה מהן שירצה |
|
If a host is careful | ואם בעל הבית נזהר |
|
about eating bread (baked by) an idolater, | מפת עובד כוכבים |
|
but provides it for a guest, | אלא שהובא בשביל אורח |
|
he should remove it from his table | יש לסלקה מן השלחן |
|
until after saying "who brings forth bread". | עד לאחר ברכת המוציא |
41:10 |
All the (above) laws of precedence to the important (loaf) | כל דין קדימת החשוב |
|
apply only when one intends to eat | אינו אלא אם בדעתו לאכול |
|
from both of them at this meal. | בתוך הסעודה משתיהן |
|
However, if one does not intend | אבל אם אין דעתו |
|
to eat at this meal except from only one loaf, | לאכול בתוך הסעודה רק מפת אחת |
|
he should break (bread) with the one he wants to eat, | יבצע על זה שהוא רוצה לאכול |
|
and no attention is paid to importance. | ואין משגיחין בזה על החשיבות |